מנין שהתורה שבעל פה נכונה? עימות מדהים!
- - - לא מוגה! - - -
כתוב בעשרת הדיברות, שמור את יום השבת, זה ברור או לא ברור?
מה זה שמור?
איך שאומרים?
אה, זה חלות. חלות? איפה כתוב חלות?
זה שבעים פירושים, אחד אומר חלות, אחד אומר לחמניות, אחד אומר לחם, אחד אומר לחם, כן.
מי דיבר על גויים בכלל?
מי דיבר? מהשערים? איזה גויים? על מה את מדברת?
איך הגעת לגויים בשבת?
שמור את יום השבת, איך אפשר לקיים אם כתוב שתי מילים? שמור את יום השבת. איך שומרים?
אני אכתוב מילה שבת ביד ואני אשמור עליה.
הנה, שבת בפנים, אני שומר.
אה, אני אכתוב על הקיר שבת, אני אשים שומר בשער.
איזה שמור? איך שמור? איך מקיימים שמור?
אין מצווה בתורה שתמצאי שאפשר להסביר אותה בלי לקבל אותה עם תורה שבעל-פה.
אין. זה עוד דבר רוחי.
מה זה תורה שבעל-פה? נתנו להם את התורה, הם הוצאו לשכוח אותה, אמרו, חבר'ה, לפני שנשלחו להם לישון מוזר הספר. לא טוב, לא טוב. תורה שבעל-פה? לא טוב. אני אסביר, אסביר. שלחת פעם את אחד מהילדים למכולת?
יפה, יפה, אתם עם רשימה.
למה עם רשימה?
בעל-פה?
למה עם רשימה?
כי הוא לא זוכר.
אז גם אין עורב, לא שם. לא זוכרים.
לא שם.
זאת אומרת, זאת אומרת,
אה, זה רק בעל-פה.
זה תורה, תורה, יש לך תנות. נכון, אז זה התורה שבעל-פה,
זה תורה שבכתב. את צודקת.
לכן כתוב שמור את יום השבת, איך שומרים.
אז התורה שבעל-פה אומרת איך שומרים.
והתורה אומרת, הופרה את ראש האישה מכאן שבנות ישראל הולכות,
לא, בגילוי ראש. מי אמר את זה? אתם עברית או על מי? משה רבנו. משה רבנו. איפה זה רשום? פה.
רגע, רגע, רגע. הנה, פה, הנה.
ספר דברים, פרק א',
פרק א', אני מקריא לך,
ספר דברים, פרק א',
כתוב כך,
הואיל משה באר את התורה.
מה צריך ביאור?
הכול ברור.
שמור את יום השבת, מה יש עוד להסביר? שמור, תשמור. איך שומרים שמור?
מה הוא ביאר?
ואיפה הביאור?
איפה משהו ביאר?
ומה זה שכתוב בפסוק, ואתנא לך, אומר לו הקדוש ברוך הוא, ואתנא לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם?
מה זה?
ואתנא לך את לוחות האבן עשרת הדברות.
והתורה, תורה שבכתב,
והמצווה זה הציווי והמצוות איך מקיימים את התורה אשר כתבתי, וזה בתורה.
לא, אתה מדבר כבר על הסנהדרין ועל הכנסת וכל ה...
לא, לא. הסנהדרין וכל אלה, בכנסת הגדולה,
בכל התנאים, אלה ביערו לסתומים.
אבל איזה סתומים?
איזה סתומים? איזה סתומים? תקשיב. עוד פעם, אני אסביר. אני אסביר.
זה שהם לא יהיו דעה אחת, זה לא יהיה על עצם המצווה,
אלא מאיפה לומדים את המצווה.
עוד פעם, המחלוקת לא הייתה שצריך לעשות את המצווה,
אלא מאיפה לומדים? מניין לנו שצריך לעשות כך?
זה למד מפסוק זה, אומר ההכרח, הוא מפסוק זה, וזה אמר מפסוק זה. אין בעצמך. זה לא משנה, לא הבנתי.
אני הגעתי לפה עם GPS. את יודעת איזה סיבובים הוא עשה לי?
למה אחרתי?
אם הייתי יוצא את הדרך הקצרה הייתי מגיע ישר לתלפיות. בגלל שאני לא יודע, שמתי את ה-GPS,
עברתי, לא היה רחוב בירושלים שלא העביר אותי.
שע ימינה, שע שמאלה, שע, שע, רגע, רגע, רגע, אז איך הגעת? רגע, ובסוף, מה נפסק בהלכה?
כבית הילל. הדרך הקצרה.
אין, אין. לא, לא. יש כורדים.
רגע, רגע, רגע. חכי, חכי, חכי.
תראה, תראה, זה כמו שהגיע עם האחרונה שלה,
אני רוצה לתת צפונג'ה.
כן. הילדה לא אוהבת לעשות צפונג'ה, אבל היא אוהבת את אימא שלה.
אז צפונג'ה יוצאת בשביל אימא שלה.
ובגבורה אחר כך קצרה תגיד לעצמי אמא אמרה להתי צפונג'ה.
אז היא לא בטוחה.
רגע. אם אמרה או לא, אמא אמרה, אני לא אוהבת את הצפונג'ה,
אתם לא אוהבים לדעת על ספונג'ה.
אני רוצה לדעת, מי אמורה לי לדעת על ספונג'ה? עכשיו אני אגיד לך משהו. אני לא אוהבי לדעת אותה.
אני שואל אותך שאלה.
כשאת אומרת עכשיו לילדה, תעשי ספונג'ה.
אכפת לך מאיזה צד היא תתחיל?
העיקר שיהיה נקי.
ככה חכמים. זה אמר מתחילים מימין, זה אמר משמאל. בסוף שניהם קיימו את אותה מצווה.
בסוף היה ספונג'ה.
מה אכפת לך? הם יגידו 12 אנשים.
מה לצלום? תעשי את זה. את לא אמרו לך, תעשי 12 פעמים ספונג'ה.
אמרו 12 אנשים שתעשי ספונג'ה, זו ראייה ש-12 אנשים אמרו שתעשי ספונג'ה.
אם היה אומר אחד, זה לא טוב.
כל התנאים אמרו שקיימת המצווה, רק מה המחלוקת? מאיפה למדנו? מה אכפת לך מאיפה? תתחילי את הספונג'ה משם או משם?
מה אכפת לך?
אבל הוא פרה את ראש האישה, אין מחלוקת.
חייבת האישה ללכת עם כיסוי ראש.
חייבת.