סוף דבר הכל נשמע...
אנחנו זוכרים תמיד שהקב"ה הכל יודע? אנחנו גם לא זוכרים שהקב"ה הכל יודע, ושהכל הוא רואה, ושהכל צופה, והכל הוא רושם, ואת הכל יראה לנו, אנחנו מכירים את הפסוק: ש"סוף דבר הכל נשמע ואת האלקים ירא" אנחנו בטח יודעים את זה, אבל אנחנו חיים את זה?
האם אנחנו חיים את המציאות הזאת שכל ההתחכמויות והקומבינות שאנחנו עושים ומתרצים כך וכך, יש אחד שודאי יודע מה אנחנו מתכונים וקוראים לו 'הקב"ה'.
אנחנו יכולים לעבוד על אנשים 10-20-30-40 אולי אפילו עד היום האחרון - על כולם…
אבל אצל הקב"ה זה לא יעזור! כי שמה אחר כך יראו את זה לפני כולם.
'עתיד הכל להתפרסם לפני הקב"ה! ולא לפני הקב"ה, לפני כל באי עולם! ובעולם האמת מושיבים את האדם בדין, לראות הסרטה 'לייב' חיה! מכל מעשיו, ומשמיעים לו הכל, ומראים לו הכל.
אבל אם זה היה ככה, נו,
היינו אומרים: 'אפשר להסביר עדיין, אפשר לתרץ שכוונתי היתה ככה, כוונתי היתה ככה'
שמה אי אפשר לתרץ!
יש סרטים אתם יודעים מראים בן אדם מדבר בסינית ולמטה כתוב תרגום באנגלית בעברית לפי הלשון שהצופים צריכים להבין.
'שם' רואים את הסרט, לא סרט כמו שאנחנו מצלמים עכשיו, רואים את הבן אדם בדיוק את ההוויה שלו בדיוק כמות שהיא, ולמטה 'בתרגום' - את המחשבות שלו בשעה שהוא אמר ועשה את המעשים! 'חופש כל חדרי בטן רואה כליות ולב' וכל מה שחשבת עם הקומבינוט ועם התירוצים ועם האסמכתאות ועם הכל ואיך אתה בונה את זה הכל יראו לך למטה! אתה תעמוד ככה…
אתה תרצה להשפיל את העינים? - אתה לא יכול! כי שמים אותך ממול! אתה חייב לראות, וכולם רואים אותך! מסתכלים עליך:
"מה? ככה היית? אה! עלינו? ככה אמרת?! אה!"
- "מה?! ככה היית? עלינה?"
איזה בושות זה! יה חביבי זה לא נעים בכלל
זאת אומרת בן אדם צריך לדעת: צריך להכין את עצמו למעמד הזה.
אבל יש רק דבר אחד שאנחנו יכולים להתעודד!
מה אנחנו יכולים להתעודד?
שהקב"ה עשה מחק! מחק, גם פה במצלמה אפשר למחוק את כל הסרט, קוראים לו 'תשובה' אם אתה עושה תשובה - זה מוחק את כל הסרטים! אבל תשובה אמיתית! אם אתה רק מחזיר רוורס, זה לא תשובה, צריך למחוק, אם אתה חוזר בתשובה אמיתי - מתחרט על העבר, שמתחרט אמיתי - זה מוחק!
המתחרט האמיתי - זה מוחק!
כמו 'תוהה על הראשונות', מי שתוהה על הראשונות, אדם שעשה מצוות,
ובסוף אומר: "אי! חבל על השנים שאיבדתי! מה עשיתי, מה יצא לי מכל המצוות האלה?! היום אני תפרן, אין לי כלום, אין לי שום דבר, חבל שעשיתי את כל מה שעשיתי"
- מחק את כל מצוותיו! אין לו כלום, לא נשאר לו כלום, מחוק, מחוק!
אז צריך מחק אמיתי, וצריך לקבל לעתיד שלו, כי אם לא - מתחיל הסרט שלו מחדש!
וצריך להתוודות ולהגיד לקב"ה: "אנא השם! חטאתי עויתי פשעתי, אז "מודה ועוזב ירוחם"
אבל, אם לא?
רבותי!
זה סרט לא יפה… בכלל לא יפה! סרט גועל נפש… לא כדאי להגיע לזה, אפילו 5 דקות לא כדאי! 5 דקות לא כדאי!! 5 דקות לא כדאי, 5 דקות…
שלמה המלך שנכתב עליו: "נשיו הטו את לבבו" זה הכל!
אמרו חכמים: 'נח לו לשלמה המלך שהיה גורף ביבין ולא יכתב עליו פסוק זה: "נשיו היטו את לבבו"
מה עם כל הצידקות? בנה את בית המקדש זכה שהשלום יהיה בחייו, ישב על כסא השם, כל המעלות! "החכם מכל אדם" כל המעלות - גורנישט מיט גורנישט!
כתוב!
מה כתוב?
כמה אותיות וכמה מילים: "נשיו היטו את לבבו"
- נוח לו שלא היה נולד הבן של דוד המלך, שלא היה מלך, ש'היה גורף ביבין!'
אתם יודעים מה זה גורף ביבין?
זה לא עובד בזבל בעירייה שזה דבר מכובד! זה גורף ביבין, זה איפה שעושים את מה שעושים, ואוספים את זה משם…
'היה נוח לו! כל ימיו!! שיהיה גורף ביבין' עם הריח… 'ולא יהיה כתוב עליו "ונשיו היטו את לבבו"
זה כתוב עליו, למה כתוב עליו?
לא היטו את לבבו חס ושלום! לא הטו, רק בגלל שהוא לא הוכיח אותם והם עשו במות על זה כתבו עליו. הם לא "היטו את לבבו" אלא מאי? לא הוכיח אותם.
שמעתם?
מזעזע!
כמה אנשים יש להם במחשבה - נשים שהטו את לבבם, לא 'שלא הוכיח', שהם הולכים עם מחשבות זרות, או כל מיני דברים אחרים שאני לא רוצה להגיד בכלל!
שמה יראו לו את זה, כמו שבתורה זה נחקק לנצח, לחיי העולם הבא - זה נחקק לנצח!
שמה כבר אי אפשר למחוק, שמה כבר אי אפשר למחוק!