השבת מגינה מאומות העולם
הדיברות הראשונות כידוע נאמרו בקול רעש גדול והיה קולו של הקדוש ברוך הוא הולך מסוף העולם ועד סופו! כיוון שהדבר הללו נועדו לכולם גם לגויים בכל קצבות תבל. עכשיו אנחנו מבינים מפני מה ישראל שמעו בדווקא את הגרסה הראשונה?
אמרנו שיש הבדלים בין הלוחות הראשונים לשניים אז היתה גרסה אל'ף והייתה גרסה בי'ת והשינויים הם בהתאם, זאת אומרת בראשונות נאמר: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" (שמות כ, ז) למה? כי אי אפשר לומר לגוי: "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" (דברים ה, יא) למה אי אפשר להגיד לו: "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת"? – כי: 'גוי ששומר שבת - חייב מיתה!' אז איך השם יכריז בעשרת הדברות הראשונות? כשהוא רוצה שגם הגויים יקיימו את עשרת הדיברות, איך הוא יכול להגיד להם "שָׁמוֹר" בשביל להרוג אותם?! אז הוא לא אומר "שָׁמוֹר" הוא אומר: "זָכוֹר".
ומלבד זה, בלשון זכירה, נאמר רק הטעם: "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה..." (שמות כ, י) כי זה מתאים לכולם! כולם צריכים לדעת: שהשם ברא את העולם בשישה (6) ימים ובשביעי (7) שבת, זה אמונה פשוטה! שכל העולם חייב להכיר ולדעת.
השבת הקדושה היא הגנה על עם ישראל משבעים (70) אומות העולם! ולכן אנחנו מקדשים על היין שהוא בגימטריה 70, 'קידוש' למי שלא יודע מה זה קדושה? - קדושה זה פרישות, לפרוש, 'אדם קדוש' - זה אדם פרוש! ממה הוא פרוש? - מתאוות העולם, פרוש זה נקרא: "קדוש".
יש לנו הגנה גדולה מאוד! השבת היא הגנה ולכן אנחנו מקדשים על היין, אנחנו פורשׁים משבעים אומות העולם: "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" (במדבר כג, ט) אנחנו לא בחשבון של השבעים, אנחנו: "לְבָדָד".
אבל אם אנחנו אומרים שאנחנו (ח"ו): 'תרבות המערב' כאילו אנחנו לומדים מעשו והוא הוא התרבות ואנחנו לומדים ממנו?! אז אנחנו (ח"ו) כמו עשו?! אז איך אתה רוצה שהקדוש ברוך הוא יעזור לך?! אם אתה אומר: 'אני, עזוב אותי! מה התורה שלך?! אני מתאים לי תרבות המערב'... נו?
ולכן בדברה הרביעית (4) במצוות השבת, דווקא משמה מתחיל השינוי. שלוש (3) דברות ראשונות אותו דבר בלוחות ראשונים ושניים, רק דיברה רביעית שעל השבת שמה מתחיל השינוי בין לוחות ראשונים שנאמרו לכל העולם, לבין הלוחות השניים שניתנו רק לעם ישראל! כי הדברה הזו: "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" - היא המבדילה ביננו לבין כל העולם כולו!
[מוזיקה] "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב)