בימים ההם כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה
- - - לא מוגה! - - -
בימים ההם,
כשבת המלך אחשוורוש על כיסא מלכותו.
בימים ההם,
אומר המדרש,
זהו אחד מן המקומות
שהיו מלאכי השרת מדדין פתקין לפני הקדוש ברוך הוא.
שולחים פתקאות.
הכוונה כמתאוננים רע.
מרחוק.
מה, מה כואב למלאכים?
שהיו אומרים לפניו
ריבונו של עולם
בית המקדש חרב
ורשע זה יושב
ועושה מרזיחין
בתי מרזח,
בתי משתה
כמו שכתוב עשה משתה
אמר להם הקדוש ברוך הוא, תנו ימים כנגד ימים.
ככתוב בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים גיטות בשבת.
זאת אומרת, עם ישראל חיללו שבת,
כמו שכתוב בנחמיה יג טו.
כלומר,
הואיל ועברו ישראל על שביתת השבת,
לכן שבתו ונחו אומות העולם בטובה ובשלום.
אתם לא שובתים,
הם יקבלו את המתנה, כמו שאומרים, של השביתה והמנוחה.
מבואר ששורש הגזרה הייתה מפני שלא שמרו ישראל את השבת,
ומכוח זה נגרם
שיהיו אומות
שרויים בשלווה ובטובה,
ועשה אחשורוש משתה,
ונענו ישראל מסעודתו ונתחייבו כליה.
זה מה שאומרת המגילה יב.
ביום השביעי
כתוב לב המלך ביין,
וכי עד כעת לא היה מטיב ליבו ביין,
אלא אמר רבא,
אותו יום, יום השביעי,
דהיינו יום שבת.
הם ינקו את כוח השבת במקום השלווה והטובה שהיו ישראל צריכים לנהוג בשבת,
ולכן דווקא ביום זה היטיב ליבו ביין במיוחד,
ויצא מזה קלקול גדול.
זה מה שמרמז הכתוב בימים ההם,
כנגד אותם ימים שזלזלו ישראל בשבת.
אז בימים ההם כשבט המלך אחשורוש,
כלומר,
במקום מנוחה וטובה לישראל בשבת,
קיים אחשורוש את השבט הזה,
כשבט המלך עשה משתה
והרה מה שהרה.