ניצלו בזכות 'קרון של שבת' - הסיפור המלא!
דיברתי עם בעל הקרון: 'קרון של שבת' קודם שמעתי את זה מכלי שני-שלישי (2-3), עכשיו שמעתי מפיהו.
הוא היה אחד (1) ממארגני המסיבות, ומה שאמרתי לכם זה נכון אבא שלו ביקש ממנו: 'שהוא יבוא ולא יִשאר שם',
אבל מה היה?
הוא מספר לי ככה: 'הוא לא התכוון להישאר כי מאז שאמא שלו נפטרה הוא קיבל עליו 'שבת', הוא לא התכוון להישאר שמה, ביום חמישי הוא התכוון כבר לקום מאחרי המסיבה וללכת הביתה.
אבל החברים הפצירו בו: 'תשאר! תשאר...'
והוא לא רצה להישאר, אמר: 'אני לא! אני זה וזה...'
הפצירו-הפצירו בסוף אמר: 'אם תביאו את הקרון שלי לפה שיש בו את כל התנאים לשמור שבת והכל הפלטה והכל - אז אני אשאר'.
הביאו לו, הלכו והביאו לו, הביאו לו את הקרון, הביאו את הקרון והוא התכוון להשאר.
ואבא שלו מצלצל אליו בשעה שלוש (15:00) אחר הצהרים, אומר לו: 'איפה אתה?'
אומר לו: 'אני החלטתי להישאר' וזה...
- 'לא!'
ופה ושם...
בקיצור הוא אומר לו: 'לא! לא-לא תבוא אתה לא נשאר וזה...'
בקיצור, 'אני אחזיר לך תשובה' לא אחזיר לך תשובה... בקיצור, השעה כבר חמש (17:00) בערך.
הוא אומר לו: 'תבוא',
הוא אומר לו: 'לפי הווייז אני רואה שאני אגיע אחרי שבת! בעשרים וחמש (25) דקות! אני יגיע בשש ועשרים (18:20) והשבת נכנסת כבר בחמישים וחמש (17:55)'.
אמר לו: 'תבוא הכל יהיה בסדר! אתה לא נשאר שם!'
בקיצור, הוא אומר לחבר'ה שלו: 'אני משאיר לכם את המפתחות הכל את הזה... אני נוסע אבא שלי, לא הצלחתי, אני חייב ללכת ושלום'.
בקיצור, הוא נוסע - פתאום 'קפיצת הדרך' נהיה לו! הוא הגיע בחמש ארבעים וחמש (17:45) ונכנס לבית אצל אבא שלו בשש ושלו דקות (18:03) דקות,
טוב, והחברים שלו לא היו עשרה (10), שבעה (7). השבעה האלה היו שמה בתוך הקרון וזהו. עכשיו התחיל הבלאגן, אז הם סגרו את הדלת של הקרון.
עכשיו הוא אומר לי: 'אתה יודע מה זה דלת של קרון? אתה מכיר דלת של קרון? - זה קשקוש בגרוש! אתה נותן בוקס - וזה נפתח זה לא פלדלת... זה דלת של קרון'.
הוא אומר: 'ניגש לשמה אחד (1) מהמחבלים ומנסה לפתוח את הדלת - ולא מצליח! לא מצליח, עוזב אותה אחרי כרבע שעה (15 דקות) חוזר הביא פטיש, מתחיל לכסח את הדלת עם הפטיש - לא מצליח! לא מצליח... עוד פעם בינתיים הוא יורה ויורים.
והם ראו דרך חרכים שהיו שמה בתריס, היו רואים איך יורים באנשים וצורפים והורגים אותם.
בקיצור, עוד פעם התפנה אליהם בחזרה עוד פעם מנסה לשבור את הדלת והכל – לא עוזר! ממשיך לירות על אלה שמסביב, ואחרי זה לקח את הנשק וקצר את הקרון טררררר... מבחוץ טרררר... זהו.
אחרי כמה זמן הוא חזר עוד פעם, הוא לא ידע אם יש אנשים או לא אבל הוא לא עוזב את הקרון! החליט: להדליק אותו, ושפך שם חומר והתחיל להדליק - ולא נדלק הקרון! ולא נדלק הקרון!! ובינתיים הוא הלך וזה... עד שהגיעו חיילי צה"ל ואף אחד מהם - שבעה לא נפגע!'
שאלתי אותו: 'תגיד לי, מה איתם? הם קיבלו עליהם תשובה משהו...'
אומר: 'לא, הם לא חושבים שזה 'נס',
אמרתי לו: 'תביא אותם אלי אני אדבר איתם',
הוא אמר: 'שהוא ישתדל'.
הוא אומר: 'אני ניצלתי בזכות 'כיבוד אב ואם' והם בזכות... ככה הוא אומר: 'שהביאו לי את הקרון שאני אשמור שבת!'.
אני אמרתי: 'שזה בגלל שהקרון הוא של שמירת שבת - עצם זה שהם היו בתוך הקרון הזה שתמיד שמרו בו שבת - זה הציל אותם!'.
אבל הם אומרים: 'זה לא נס!',
הם אתאיסטים הוא אומר: החבר'ה שלו, אתאיסטים...
איך אפשר שבן אדם יגיד: "לא נס"?! הרי לא השאירו שמה כמעט בן אדם שהיה בסביבה, והם ווידאו הריגה, וירו אר פי ג'י (RPG) ועשו... הרי היו יכולים לפוצץ את זה! עם אר פי ג'י - כן, היה להם את כל הכלים... מה הבעיה לירות לתוך המנעול טרררר... ולפתוח את הדלת? מה, מה, מה??
אבל מן השמים הראו: שכל מה שהוא מנסה, והוא מנסה בדרכים - שלא יצליח! כל זה להראות את גודל הנס, נס אחרי נס ואחרי נס ואחרי נס... ואנשים מחליטים: 'להישאר אתאיסטים' - זה לא יאומן כי יסופר.
ספק אם יִנתן להם צ'אנס נוסף... אם יקרה חלילה משהו... - למה לבזבז נסים על אנשים שלא מעריכים את הנס?! לא יאומן כי יסופר!
אבל אם יבואו - אולי נציל אותם מזה.
בכל אופן, מי שהקב"ה רוצה שישאר, אפילו על מנת לספר את הנס ואפילו אם הוא אהבל! ולא מבין את גודל הנס שנעשה בו - אחרים יבינו.