בשבת חייבים להסיח את הדעת מכל טרדה ודאגה
מַעֲשֶׂה הָיָה כַּאֲשֶׁר בְּלֵיל בְּדִיקַת חָמֵץ בִּשְׁנַת תשמ"ח נִכְנַס גַּנָּב לְבֵיתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי מִיכַל יְהוּדָה לִיפְקוֹבִיץ זַצַ"ל בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה וְגָנַב סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל, בְּסַךְ עֲשָׂרָה אֶלֶף דּוֹלָר, שֶׁהָיָה מוּכָן לְהַדְפָּסַת סִפְרוֹ "מִנְחַת יְהוּדָה" עַל גִּטִּין,
וְאָמַר הָרַב לְתַלְמִידוֹ: 'שֶׁעָרַךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ עַל מָה אֵרַע לוֹ הַדָּבָר הַזֶּה, עַד שֶׁהֶחְלִיט שֶׁזֶּה קָרָה לוֹ בִּגְלַל שֶׁהָיָה טָרוּד בְּשַׁבָּת, כִּי בְּשַׁבָּת אַחֲרֵי צָהֳרַיִם - הוּא הָיָה הוֹלֵךְ לִמְסֹר שִׁעוּר וְהָרַבָּנִית הָיְתָה הוֹלֶכֶת לְבַקֵּר אֶת אֲחוֹתָהּ, וּמִכֵּיוָן שֶׁהֵם לֹא טִלְטְלוּ בְּשַׁבָּת אֶת הַמַּפְתֵּחַ, הֵם הָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ לְיַד הַדֶּלֶת בַּחַלּוֹן, וְלִפְעָמִים הָיְתָה מַטְרִידָה אוֹתוֹ מַחֲשָׁבָה שֶׁמָּא אֵיזֶה גַּנָּב מַבְחִין בְּכָךְ וְיוּכַל לְהִכָּנֵס לַבַּיִת, וְהִסִּיק הָרַב בְּחֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁאוֹתָהּ מַחֲשָׁבָה שֶׁל טִרְדָּה בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ הָיָה חִסָּרוֹן בִּמְנוּחַת הַשַּׁבָּת וְלָכֵן נֶעֱנַשׁ בִּגְנֵבָה מִבֵּיתוֹ'
('דובב שפתיים').
מִמַּעֲשֶׂה זֶה אָנוּ לוֹמְדִים: שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם דּוֹאֵג וְטָרוּד בְּשַׁבָּת מֵאֵיזֶה דָּבָר, אֲפִלּוּ אִם זֶה טִרְדָּה מֻצְדֶּקֶת, הוּא עָלוּל לְהַפְסִיד חַס וְשָׁלוֹם בְּעִקְּבוֹת כָּךְ בְּאוֹתוֹ דָּבָר עַצְמוֹ אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ דָּאַג, כִּי בְּשַׁבָּת חַיָּב הָאָדָם לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִכָּל טִרְדָּה וּדְאָגָה.