טעם תקנת מזמור 'יושב בסתר עליון' במוצאי שבת
- - - לא מוגה! - - -
תשמעו עכשיו דבר מדהים שבטוח שאף אחד לא זכה עדיין לעשות זאת,
אבל ממוצאי שבת הקרוב אני מאמין שכמה כן יעשו זאת.
תקנו לנו חכמים במוצאי שבת קודש
לומר מזמור יושב בסתר עליון.
זה נקרא שיר של פגעים
כדי שלא יזיקו אותנו המזיקים
כי יוצאת השבת,
מגיע הלילה, זה זמן של המזיקים
והם מקנאים בנו על שאנחנו שמרנו שבת קדושה
והם רוצים להזיק אותנו כי זה תפקידם ומהותם.
אז תקנו החכמים להגיד שיר מזמור שהוא כנגד כל המזיקים האלה שלא יפגעו בנו.
דרך אגב כשמלווים את המת עם המיטה לקבר גם
אומרים את אותו מזמור יושב בסתר עליון בצל שדית לונן
אבל יש עוד טעם למה אומרים
את המזמור הזה.
הטעם לתקנה הוא גם כדי שיאריכו בתפילה הרי יסיימו את התפילה
ואז אומרים את המזמור הזה
מה זה גורם?
שהתפילה מתארכת
למה עושים את זה? כדי להאריך את התפילה
ולמה צריך להאריך את התפילה?
כל התקנה כדי להשהות את החזרה של הרשעים
לגיהינום
בשבת הגיהינום שובטת
מוציאים את הרשעים מגיהינום בשבת
ויש שביתה
מוצאי שבת
מיד בתום התפילה מכניסים אותם בחזרה לגיהינום
חוץ מאלה שלא שמרו שבת מעולם
אלה גיהינום לא שובטת בשבילהם
אבל אלה ששמרו שבת והם בגיהינום
בשבת היא שובטת להם
ובמוצאי שבת מחזירים
אז מה תיקנו לנו חכמים?
להגיד את המזמור של פגעים הזה כדי להאריך בתפילה להשהות את חזרתם של הרשעים לגיהינום
אם כן יש בזה במזמור
שתי הטבות
הטבה אחת לנו שלא ניפגע מן המזיקים
הטבה שנייה שאנחנו דואגים למתים שלא ייפגעו מן המזיקים בגיהינום ונאריך את שהותם
חוץ לגיהינום
כאילו האדם היה שם לב מהיום לזה
הרי בכל מילה
שהוא מוציא מפיו
במוצאי שבת
הוא גומל חסדים
ומיטיב לבריות בתפילתו עליהם
והולך בדרכיו של הקדוש ברוך הוא
לחונן את הרשעים
להצטער בצרתם
אפילו שבעיניים אתה לא רואה את סבלם
ולא דורשים ממך להתבונן ולצייר את הציור מה קורה להם עכשיו
אבל זה דוגמת מעשה האבות
אבל דא עקא כי אנו אומרים תפילה זו
ולא מרגישים כלל כי יש כאן הטבה וחסד בדרגות העליונות
אלא יוצאים חובה בזה כאילו יש מצווה בינינו לבין המקום בלבד להגיד את המזמור בשלום
דא לך
כמה שאתה לא ממהר בתפילה במוצאי שבת
ואומר את המזמור כמו שצריך לומרו
אתה מונע צער מן המתים
נמצא
שחובה על האדם לומר מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי
היא לא רק לעשות דווקא מעשים גדולים גדולים כדוגמת האבות
אלא לשפר את אותם המעשים שהוא עושה
שיהיו מתוך הכרה להיות דומה לקדוש ברוך הוא
להוות בעצמך מקור הטבה בחסד כמטרה לעצמה