גדולה אחת בצער, ממאה שלא בצער
- - - לא מוגה! - - -
עוד מעשה מובא במדרש
עם רבי שמעון בן חלפתא,
שלא היה לו צורכי שבת.
חיכה כבר עוד מעט מערי השמש,
אין לו מה לאכול, מה יעשה?
יצא מחוץ לעיר,
התפלל לה'
שהקדוש ברוך הוא ייתן לו אפשרות לעשות את השבת.
ירדה יד מן השמיים ונתנה לו אבן טובה.
לקח את האבן טובה לשולחני,
מה שנקרא היום צ'יינג'ר,
חלפן כספים,
משכן אותה שם,
לקח כסף, קנה צורכי שבת, בא הביתה.
בליל שבת אשתו שואלת אותו, מאיפה כל זה?
אמר לה,
הקדוש ברוך הוא נתן.
אמרה לו, אני לא אוכלת אם אתה לא מספר לי, מאיפה זה?
אמר לה, תשמעי, כך וכך היה מעשה. יצאתי חוץ לעיר, התפללתי לה'
יד, נתנה לי אבן טובה, שמתי בשולחני, הבאתי כסף, קניתי, ואנחנו אוכלים.
אמרה לו, אני לא אוכל שום דבר אם לא תבטיח אותי שבמוצאי שבת אתה מחזיר את האבן בחזרה.
הלך אצל ריבו,
מי זה היה רב שלו? רבי, רבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא.
הלך אליו ואמר לו, רבנו,
כך וכך היה מעשה.
ואשתי לא הסכימה לאכול עד שאני אבטיח לה שאני אחזיר מוצאי שבת, מה אתה אומר?
אמר, תגיד לה שהיא תבוא אצלי.
באה אצלו,
אמרה לו,
תגיד לי, לא כך כתוב, הולך אדם אל בית עולמו?
בית עולמים לא נאמר,
אלא אל בית עולמו.
לכל אדם ואדם יש מדור מיוחד לו,
אל בית עולמו שלו שהכין בחייו.
למה?
כי רבי אמר לה, תשמעי,
אם יחסר לכם משולחנכם,
אני אמלא את החסר לכם.
כשהיה אצלו רבי שומעון בן חלפתא,
אז הוא שלח אותו ואמר לו, תגיד לאשתך שאם יחסר לכם, היא חוששת שיחסר לכם בעולם הבא, כי אתם אוכלים על חשבון העולם הבא,
תבטיח לה בשמי שאני אמלא את חסרונכם.
אז כשהיא באה אצלו והוא חזר על הדברים, היא אמרה לו,
מה, אתה לא יודע שהפסוק אומר כל אחד הולך אל בית עולמו?
מה אמר?
צדקה ממני.
צודקת.
מה פירוש? מה היא אמרה?
רבי ישראל מסלנד מסביר
במה היא ניצחה את רבנו הקדוש
ואת בעלה רבי שמעון בן חלפתא,
שהוא תלמידו?
היא אמרה, כל אחד בונה את העולם הבא שלו לפי ההשקעה שהוא השקיע.
בעלי רבי שמעון
למד תורה מתוך עוני, מתוך דוחק.
זו תורה אחרת לגמרי.
רבנו הקדוש למד תורה מתוך עשירות,
כי הוא זכה לשתי שולחנות,
גם עולם הזה, גם עולם הבא. היה עשיר אדיר,
רבנו הקדוש.
אז היא אמרה לו, איך אתה יכול לשלם
ולהשלים
בדבר שאתה לא למדת באותה צורה?
לימוד
מתוך עשירות ולימוד מתוך דוחק, זה בכלל דומה? אפשר לשלם? אתה יכול בכלל לשלם?
איך אתה יכול לשלם? איך אתה יכול למלא את זה? אי אפשר, זה לא דומה בכלל.
גדולה אחת בצער ממאה שלא בצער.
אז זאת אומרת, זה לא מטבע עובר לסוחר. כל אחד הולך אל בית עולמו.
זאת אומרת, מה שאדם מכין בחייו וכמה שהוא משקיע וכמה שהוא מתאפק
וכמה שהוא משתדל,
ככה הוא יקבל.
אבל עיקר השכר
הוא לעולם הבא.