"אישתי חוששת שאני קיצוני מדי"
- - - לא מוגה! - - -
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.
רגע, אני אעזוב קצת. אני רואה אותך מפה מהמסך.
אני בחודשים האחרונים,
הרבה בזכותך, חוזר בתשובה.
ברוך השם. כן, ברוך השם, אבל, אתה יודע, יש בעיה קטנה, שהיא גדולה, קטעמת,
שזה עוצר ריב עם אשתי לפעמים, כאילו זה מגיע לפיצוצים.
קיצוצים. כן, בבית.
זה לא שהיא נגד הדת או משהו, היא מדליקה נרות,
כל הדברים האלה, אבל היא קצת חוששת שאני כאילו... קיצוני, קיצוני. קיצוני.
כן.
כאילו, אם אני אומר לה לשמור שבת, היא מתהפכת.
היא לא באה מבית דתי?
איך? היא לא באה מבית דתי? מסורתי, לא דתי. שמרו שבת שם?
לא.
בכלל?
אם השאלה עכשיו מתחזקת, האמת. לא, אפילו קידוש לא היו עושים. לא, לא. קידוש עושים, בית כנסת, הכל, אבל לא שמרת שבת.
אז מה החשש שלה? מה הפחד שלה? מה קשה לה?
מה, שהיא תנוח?
שהיא לא תבשל בשבת, זה מפריע לה?
זה מפריע לה הרבה דברים. מה?
שנגיד, נגיד יום שישי. כן.
אז כולם, כל המשפחה הולכת למישהו מסוים, אז היא,
אם אני אומר לה טוב, אז לא נלך, כאילו, לא,
שמענו שבת לפני שבועיים.
כן.
אבל היא, האמת, לא התחברה. אני התחברתי מאוד, אבל היא לא התחברה כל כך.
מה עשית בשביל שהיא תתחבר?
תאמת, אמרתי לה, תעבור איתי לבית כנסת,
כל הדברים האלה, אבל לא... ישבתם על שולחן שבת, הייתה סעודה. כן, בטח.
קידוש, הכול. נו, הלאה, מה אחרי זה אכלת? מה עוד?
אכלנו, בירכנו.
והלכנו לישון.
לא.
מה?
ישבנו קצת.
כן.
מה זה שונה מיום חמישי, כאילו?
מה זאת אומרת?
היא אוהבת את יום חמישי?
אוהבת. אתם לא הולכים ביום חמישי למשפחה או לחברים, נכון?
בסדר, הם הולכים. זה לא יום מיוחד להליכה.
לא. יום רביעי גם לא, נכון?
אתם אוכלים ארוחת ערב ביחד?
כן.
נו, אז מה זה שונה מיום שבת שלכם?
אז למה זה לא טוב? היא רוצה טלוויזיה, היא רוצה טלפון.
טוב, זה היא ראתה ביום חמישי, ביום רביעי, ביום שלישי, ביום שני, ביום ראשון.
לנוח יום אחד במוצאי שבת, יש סיקור שבועי.
בוא תגיד את זה.
לא, לא הבנתי, מה היא תחסר? הרי כל החדשות נמצאות.
אם היא תרצה,
היא תוכל לראות רטרואקטיבית באינטרנט מה היה. מה הבעיה? כאילו, מה היא הפסידה?
אתה צריך לדעת למלא את השבת.
יש לך חברים בעלי תשובה?
איך?
יש לכם חברים בעלי תשובה? כן.
תזמין אותם לשבת, אז תהיה אווירה,
תשוחחו פה ושם, תשאירו קצת, תאכלו פיצוחים,
תעשה מהשבת קצת ככה, מיוחדת, לא כמו יום חמישי ורבעי.
ואז ממילא היא תתמלא תוכן,
ואז היא תאהב את השבת פעם, פעמיים, שלוש, עד שהיא תתרגל לבד.
עכשיו זה שהיא נחה והאכילה תבשילים לפני כן,
והיא לא צריכה לטרוח בשבת, זה לא כיף?
כן, אבל... במקום להכין
את האוכל, ויהיה ריח ועשן,
וכלים, ובלאגן,
של מה?
לצאת לטייל איתה ברגל אתה יכול.
כן, עשינו את זה. אז מה הבעיה? לא הבנתי, מה האסון?
מכל מקום שתדע, שבת אתה לא יכול לחלל לכבודה.
שבת צריך לשמור.
אני אגיד, כל פעם שאני כאילו אומר לה לעשות איזה משהו, אבל הכי קטן,
סתם לקרוא פרק בתהילים, משהו,
סתם, משהו הכי קטן,
אני כאילו ברקס.
אל תאמר לה, תבקש.
ואם אתה מבקש, אל תבקש שהיא תעשה, תבקש שהיא תעשה עבור מישהו.
אוקיי. תגידי מזמורת אלים אם לא אכפת לך להצלחתנו,
לרפואתנו, לבריאותנו,
לאחותך, לאימא שלך שתהיה בריאה,
או משהו כזה.
אל תבוא מלמעלה ותגיד תעשי,
תאמרי, תקחי,
אנשים לא אוהבים את הצליל הזה שמצווים אותם, בפרט במה שהם לא חפצים.
צריך לדעת לדבר. אותן מילים
יכול להיות עשר, אם זה יבוא בניגון הנכון.
היה אחד שלא ידע לקרוא מכתבים.
הבן שלו היה בחוץ-לארץ, ביקש ממנו במכתב.
אז הוא לא ידע לקרוא. אמר למישהו, תעשה לי טובה,
תקרא לי מה הבן שלי כתב לי.
אז ההוא היה מהר כשביקש ממנו,
אז הוא אמר לו, אבא, תשלח לי כסף.
אז הוא אמר, מה הוא ככה, מצווה אותי שאני אשלח לו, לא שולח לו שום דבר.
אחרי כמה זמן הוא מקבל עוד פעם מכתב, לא יודע לקרוא.
נתן לשכן, היה לו סבלנות, אמר לו,
אבא,
תשלח לי כסף. אמר, או, ככה מדברים.
הכל תלוי בניואנסים.
אוקיי, אני אנסה את זה. אין בעיה. ותקנה לה פרחים לכבוד שבת. פרחים אני קונה.
אז תקנה עוד משהו, שוקולד מיוחד. שוקולד.
תודה רבה לך. תהיה בריא. תודה.