פורים מול כפורים | הרב אמנון יצחק שליט"א

ע"פ הספר 'תורת חסד' באדיבות הרב אליהו אילן חנן שליט"א - ישר כוחו! לכתבה - לחץ כאן, למאמר הקודם 'פרשת תצוה, מאמר: משה ואהרן' - לחץ כאן.

נציב יום: לעילוי נשמת טגניה בן ברהה - מנוחתו עדן, אמן! 

'פורים מול כיפורים' 

א] מה ההבדל בין גורל לבין פור? 

ב] מדוע נקרא פורים? היה פור אחד! 

ג] במגילה נאמר: "הפיל פור הוא הגורל לפני המן" מה זה כפל השמות; פור וגורל? 

ד] איזה קשר יש בין פורים ליום הכיפורים?

ה] מדוע 'חייב איניש לבסומי עד דלא ידע'?

ו] למה 'כל הפושט יד נותנים לו' דווקא בפורים? 

ז] ואיזה תחפושת קיימת בפורים שאף אחד לא נותן ליבו אליה?

[והתשובות לשאלות:)]

 בספר מגילת סתרים לבעל הנתיבות מבאר: מה ההבדל בין פור לגורל? גורל - זה גורל טוב! כמו הגורל שלפיו נחלקה הארץ כמו הגורל שעורכים ביום הכיפור. ופור - זה גורל רע! מלשון התפוררות כמו שנאמר בישעיהו: "פור התפוררה הארץ" לפי האמור יובן הטב פשרו של הפסוק: "הפיל פור הוא הגורל לפני המן" למה פעמיים; פור וגורל? אלא, המן ברשעתו הפיל פור - אמרנו זה לרעה! לרעת עם ישראל (ח"ו!) אבל מה זה נהיה? "הגורל לפני המן" גורל - לטובתו של המן... זאת אומרת הוא רצה לעשות 'פור' נגד ישראל ו: 'גורל' לטובתו. 

ויתכן להוסיף לאור הדברים הנפלאים! בסוף המגילה נאמר: 'שנקראו הימים הללו פורים על שם הפור" אך אם נעשה רק פור אחד למה נקרא חג 'פורים' בלשון רבים? אלא, מתבאר להפליא! המן חשב: "להפיל פור" - לרעת עם ישראל! ומה השב לו הקדוש ברוך הוא? - השיב לו גמולו בראשו ונפל הפור לרעתו של המן וזרע עמלק! ודווקא הגורל - היה לעם ישראל לטובתם! וכך "נהפוך הוא" שנתהפך הפור שנועד לייסר את היהודים - על ראשו של צורר ישראל ומכאן נקרא השם: "פורים". 

לרדת לעומק השם פורים - נביא דברי האוהב ישראל מאפטא זכר צדיק וקדוש לברכה (הקהל: אהבה ויראה!) והוא מקשר בין שני הימים הגדולים בשנה; פורים ויום הכיפורים! 

הקדמה קצרה: המתבונן יראה שמרדכי ואסתר נהגו הנהגה הפוכה לחלוטין כלפי המן הרשע; מרדכי - בדרך אחת ואסתר - בדרך אחרת. על מרדכי נאמר: "לא יכרע ולא ישתחווה" מבאר בספר ראשון לציון לבעל אור החיים הקדוש: בשל מה נאמר בלשון עתיד? היה מתאים לכתוב: 'מרדכי לא כרע ולא השתחווה!' למה כתוב בלשון עתיד: "לא יכרע ולא ישתחווה?" בא ללמד: אף על פי שמרדכי היה יכול להימנע מלהשתחוות להמן ולא להעלות את חמתו בזה שלא ימצא בסביבתו וגם יתחמק מלהיפגש איתו אלא הפוך! הוא התאמץ והשתדל להיות בסמוך להמן באופן מתריס עמד זקוף! "לא יכרע ולא ישתחווה" הוא חיפש: לא לכרוע ולא להשתחוות - להרגיז אותו! 

עוד מוסיף אור החיים הקדוש: "ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם את אשר הוא יהודי" 

שאלו אותו כל הזמן: 'תגיד לי יש דת במדינה ואחשוורוש פסק: שצריך להשתחוות לו! למה אתה לא משתחווה?!' 

אז הוא אמר להם: 'אני יהודי! לא משתחווה לעבודה זרה!!' 

אז הם הלכו "להגיד להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר יהודי" מה הכוונה? מיליונים משתחווים לו! אדם אחד לא כורע ולא משתחווה אז למה צריך להגיד את זה להמן?! מה זה "ויגידו להמן" מה צריך להגיד לו? מה? הוא לא רואה?! הוא לא מרגיש? הוא לא שם לב? 

ועוד יותר תמוה: המן לא כעס כשאמרו לו: שמרדכי אנו משתחווה! רק בפסוק אחרי זה: "וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחווה לו וימלא המן חמה" למה רק עכשיו כשאמרו לו - הוא התחיל לזעום? 

ועוד שאלה: מה התירוץ של מרדכי: 'שהוא יהודי!' הרי יש צו של המלך: 'להשתחוות!' 

אלא, סדר הדברים הוא כך: מרדכי השיב לכולם: 'דעו לכם! אני יהודי, ליהודי אסור להשתחוות לפסל! הגם שציווה המלך: 'להשתחוות להמן!' אבל הוא לא ציווה ליהודים: 'להמיר את דתם!' ממילא לא עברתי על דת המלך. והסיבה שאני לא משתחווה להמן: בגלל שבכיס שלו יש פסל! 

"ויגידו להמן" סיפרו לו את הטענה של מרדכי ויעצו לו: תסיר את הפסל ותבחן את מרדכי אם זה הסיבה?' 

ולכן המן לא כעס מיד! אלא הסיר את הפסל ואחר כך כתוב: "וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחווה לו" - בלי פסל! הוא לא "משתחווה לו - וימלא המן חמה!" מתבאר: שמרדכי ביקש והתכוון: להכעיס את המן! וחוץ מהמלך והמלכה הוא היחידי שלא כרע אליו בהתרסה גלויה! זה היתה הנהגה של מרדכי. 

אולם אסתר לעומת זאת נהגה ההפך! היא קרבה את המן גידלה אותו רוממה אותו!! בספר מנות הלוי להרב שלמה אלקבץ זכר צדיק לברכה (הקהל: אהבה ויראה!) הוא מתאר בהרחבה את דברי חכמים זכרונם מברכה (הקהל: אהבה ויראה!) במדרש: כיצד נתנה אסתר בסעודה את הכתר שלה בסמוך לכתרו של המן! וכשמזגו כוס למלך וכוס למלכה - אסתר נטלה את שלה ונתנה להמן! ואחשוורוש עומד ומצטמק ורע לו!! מה זה הקרבה הזאת בינה לבינו?! 

עד כדי כך הגיעו הדברים שאמר המן: "גם למחר אני קרוא לה עם המלך!" כביכול אילו רציתי - היתה נשמעת לי! וואי וואי וואי... 

וזה פלא! שתי הנהגות הפוכות מרדכי ואסתר, אז יש לבאר את עומק העניין: מי צודק? איך מתנהגים כלפי רשע כזה? להיכנע - כמו אסתר או להתריס כמו מרדכי? 

והדברים מתבהרים להפליא! על ידי האוהב ישראל מאפטא: בזוהר הקדוש (תיקוני זוהר נ') כתוב: 'שיום הכיפורים כמו פורים!' אם כן מתבאר: שחג פורים מרומם ונשגב עד מאוד והוא כיום האדיר בשנה!! ואף יותר!!! מי תולים במי? קטן תולים בגדול; פורים כפורים - הכיפורים זה כפורים זאת אומרת כאילו כיפורים זה קטן ופורים זה גדול! 

בפורים - עם ישראל עשו תשובה מאהבה!! בכיפורים - עושים תשובה מיראה! 

הזוהר הקדוש מבאר את עבודת יום הכיפורים ומקשר את פורים ליום הכיפורים! כתוב: "יבוא המלך והמן" אסתר עשתה משתה ממש כמו הכהן הגדול ביום הכיפורים! שכן עיקר העבודה ביום הכיפורים - גם הוא נעוץ בגורל; נותלים שני שעירים שווים ממש; במראה בקומה ובדמים! ועורכים גורל; אחד לשם והשני לעזאזל. ויש להבין: מה המשמעות של המעשה הזה? ומפני מה רק לאחרי הגורל הכהן הגדול מתוודה ונמחלים עוונותיהם של עם ישראל! 

אלא, יש פה סוד עצום נורא! פשוט מרוממים את הסמ'ך מ'ם, המקטרג הגדול, השטן! שהתכונן שלוש מאות וששים וארבע (364) יום בשביל לקטרג על ישראל! מה עושים ביום הזה ביום הכיפורים? - מרוממים אותו! וכביכול... כביכול משווים אותו לקדוש ברוך הוא! שני שעירים ממש; במראה, בקומה בדמים בשווי, שוים; אחד לשם ואחד לעזאזל - לצד של הסטרא אחרא! מה זה? משווים? ועושים גורל; מי יצא לפה? מי יצא לשם? – מבהיל! 

כל פמליא של מעלה נוטלים רק פתקה אחת של הסמ'ך מ'ם ועמו באותה תיבה עוד פתקה של הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו! מלכו של עולם והסמ'ך מ'ם חולקים שתי פתקאות בשווה!! וחולקים שני שעירים בשווה!!! איך יתכן?! 

אלא, באותה שעה שמקבל הסמ'ך מ'ם דורון כזה גדול מהכהן הגדול - הפה שלו נסתם מלקטרג! כל כולו אחוז שרעפים בהתרגשות על הזכות הגדולה העצומה שנפלה בחלקו עד שבמקום להיות קטגור נעשה סנגור! 

ואומר להשם יתברך: 'תראה את עמך ישראל! מתענים, צמים, לבושים לבן - כמו מלאכי השרת!' 

ואז... רק אז הכהן הגדול מתוודה על החטאים של עם ישראל. ובו בזמן שהשעיר לשם עולה קורבן - משליכים את השעיר לעזאזל מהר גבוה - כי לא יודע השטן שהקדוש ברוך הוא מטיל עליו את כל האש ואת כל העוונות של עם ישראל על ראשו! "כי גחלים אתה חותה על ראשו" והקדוש ברוך הוא מרוב אהבתו לישראל מתרצה ומוחל על כבודו - כמו שהשם מוכן למחוק את שמו להשכין שלום בית! אז להציל את עם ישראל לא יעשה כן?! שיהיה כביכול שווה עם הסמ'ך מ'ם; בשעיר ובפתקה?! 

בהנהגה הזו נהגה אסתר! כמו שמבואר במסכת מגילה: היא הזמינה אך ורק את המן לסעודה! כמו שאמר שלמה המלך: "אם רעב שונאך האכילהו לחם כי גחלים אתה חותה על ראשו" 

וזו הסיבה שהיא אמרה: "יבוא המלך והמן" מי זה "המלך"? - הקדוש ברוך הוא! אומרים חכמים: 'כל מקום שכתוב במגילה "המלך" - לבד זה הקדוש ברוך הוא! כל מקום שכתוב "המלך אחשוורוש" - זה אחשוורוש. והיא אמרה: "יבוא המלך והמן" המן - הוא גלגול נחש! ויבוא הקדוש ברוך הוא וישלם לנחש "יבוא המלך והמן" כביכול כמו שהיה ביום הכיפורים; יש שעיר לשם ויהיה שעיר לעזאזל. 

ועל ידי זה שהיא השוותה את המן כביכול להשם יתברך: "יבוא המלך והמן" - גידלה ורוממה אותו כמו הסמ'ך מ'ם ונשבר תוקפו ונשבר חוזקו! 

והדברים מאירים! כי המקום היחידי שמרמז במגילה שמו של הקדוש ברוך הוא זה בפסוק הזה: "יבוא המלך והמן היום" מה ראשי תיבות? - שם השם: "יבוא המלך והמן היום" - שם השם, שם הוי"ה ברוך הוא. זה השיטה שהיא נקטה אסתר. 

עכשיו, יתבאר לנו להפליא! מה פשר ההנהגה של מרדכי ואסתר? מרדכי סרב לרומם את המן! למה? - כי טרם הגיע זמנו ליפול ועל כן אדרבה! הכעיס והקניט אותו - כדי שיעלה מעלה-מעלה ויתרברב בגזרות שמד על מרדכי ועל ישראל! 

אולם, בהגיע תור אסתר, היה זה רגע לפני הנפילה. אז רגע לפני הנפילה - רוממה וגדלה אסתר את המן! כמו השטן עצמו שעולה למקום שממנו הוא יכול רק ליפול. אין יותר מזה – "לפני שבר גאון". 

היה מלך שבא אליו אחד העבדים רץ! והיה מבסוט סיפר לו: 'תשמע! חלמתי הלילה שאתה על סולם למעלה-למעלה בקצה של הסולם' 

- 'תוציא אותו להורג!' 

בא אחד אחר: 'המלך! חלמתי שאתה עולה בסולם - בחצי הסולם!' 

אמר: 'תנו לו כך וכך...!' 

שאלו אותו: 'למה?' 

אומר: 'זה שאמר שאני בראש הסולם - מה נשאר אחר כך? רק לפול! זה - עוד נתן לי לעלות-לעלות לעלות!...' 

בשעה שהנחש עלה לראש - נחתך ראש הנחש! ונשאר 'חש' והשטן ששמו סמ'ך מ'ם אל'ף ולמ'ד אם אתה מקפד את ראשו מה נשאר? 'אלם' דהיינו; שתיקה! שותק, נסתם הקטרוג. 

ומכיוון שכך יובן מדוע בפורים נצטווינו (כבוד הרב שליט"א שר): 'חייב איניש לבסומי עד דלא ידע...' (והקהל הי"ו מצטרפים:) ...יופי! למה חייבים ומצווים: 'חייב איניש...'? למה? לא מצינו בשום מקום בתורה הקדושה שיצא דבר טוב מיין! 

אלא, מבאר האוהב ישראל מאפטא: סעודת אחשוורוש ואסתר היא נקראת על שם היין: "משתה היין" על אותו משתה שעשתה למלך והמן. וזאת כיפורים הוא מעבר לכל בינה ודעת! וכמו שבמשתה היין קרה דבר פלא! והמן נתלה. ככה בכל פורים כשיוצאים מכל בינה ודעת - מבטלים את כוח הרע כמו שהתבטל כוחו של המן! וזה הכוח של יום הפורים - יום הפורים זה תשובה מאהבה!! והוא גדול מיום הכיפורים - שהוא תשובה מיראה! כי מי ניטלה במי? קטן בגדול; כיפורים נתלה בפורים. וכמו שגורל יום הכיפורים... הגורל של יום הכיפורים בין השעירים - הפך את השטן לשברון לרועץ! ככה הפור שפיל המן - נהפך לרעתו. הוא התכוון פור עלינו ויצא פור עליו לכן זה נקרא: 'פורים'. 

ועוד אפשר להוסיף ולהתבונן: ביום הכיפורים - אנחנו מקדימים בתשיעי בתשרי, יום לפני יום הכיפורים, אנחנו מקדימים לאכול! יש מצוה: 'לאכול במשך היום!' ובעשירי - אנחנו צמים. למה? כי תשובה מיראה איך עושים? – בצום! ואילו בפורים – ב-יג' אנחנו צמים, אבל ב-יד' אנחנו אוכלים! כי תשובה מאהבה - עושים עם סעודה ויין!! 

מכאן יש מודעה גדולה: שהדבר היחיד שמחופש בפורים ואף אחד לא נותן ליבו לכך - זה פורים עצמו! זה התחפושת הכי גדולה!! שכן הוא יום גדול בשנה!!! הוא גדול מיום הכיפורים! הוא מסוגל לישועות מופלאות שאין דעתנו משיגה!! ובכל זאת יש בו תחפושת גדולה! מה התחפושת? - פורים מצטייר כאילו יום של ליצנות ושמחה ושכרות וקלות ראש ומשלוח מנות ומעות מחלקים וריקודים ומחולות... - זה תחפושת שמסתירה את העוצמה של היום הזה! היום הזה גדול בשנה!! ככיפורים ויותר!!!

 ועל כן נפסק בשולחן ערוך להלכה: 'אין מדקדקין במעות פורים! אלא כל הפושט יד נותנים לו' איך אפשר לצוות כזאת הלכה?! לכלות את הממון?! מדוע רק בפורים נותנים בלי אבחנה? כל מי שפושט יד - אפילו עשיר! כל מי שפושט יד?! 

אלא, זה סוד גדול! הסוד הוא "משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" מה זה "משלוח מנות איש"? מי זה האיש? - איש זה השם יתברך! "ה' איש מלחמה" איש ראשי תיבות: א-לקים, שם הוי"ה ושד"י זה אי"ש. וכמו שישראל שולחים משלוח מנות ביום הזה ונותנים מתנות - ככה הקדוש ברוך הוא 'מידה כנגד מידה!' משלוח מנות ומתנות לאביונים מידו הרחבה! וביום העצום הזה שהוא גדול בשנה וקדושתו גדולה יותר מיום הכיפורים – מחופש... 

אם ישראל מתאחדים באהבה - זה המטרה של היום: לאהוב איש את רעהו! אם מתאחדים באהבה ועושים תשובה מאהבה - ביום הזה יכולים להגאל! והשם איש מלחמות - יעשה את המלחמות נגד כל אומות העולם ויכלם את הרשעים מן העולם ויגאל אותנו במהרה בימינו - אמן ואמן!

הקהל: אמן 

הרב: ואיך לא נודה לו על זה?! 

הרב שליט"א והקהל הי"ו שרים: 'הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו אין קדוש כהשם!' 

'משנכנס אדר מרבים בשמחה!' 

כל הכבוד לכם! שיהיה לכם שבוע טוב, בריאות והצלחה - אמן!