גזרה בטיט או בדם? | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום אביטל בת מזל טוב, זיווג הגון במהרה עם בן תורה אמיתי הגון, אמן.

אמן.

מטענים מיוד ג' בהדר

ואם חל פורים באלף בשבת

מקדימין להתענות ביום חמישים.

זה שולחן ערוך, אורח חיים, תרפ״ו,

סעיף ב'.

יש להבין,

מה ראו החכמים, זיכרונם לברכה, לתקן תענית אסתר לדורות?

גזירת אמן הרי בטלה

וזה הפך לישועה.

הגזירה שלו הפכה לישועה. אנחנו יושבים פה בפורים, שמחים,

מקיימים מצוות על חשבונו של אמן ואחשוורוש,

ועם הגזירה נהפך ישועה.

אז למה צריך להתענות?

ויש הבדל בין תענית אסתר לשאר התעניות.

שאר התעניות נקבעו על צרות של החורבן,

שהן עדיין קיימות גם בזמן הזה,

ולעתיד לבוא, כשיתבטלו הסיבות שגרמו לקביעת התעניות האלה, אז יתבטלו גם התעניות.

אז איזה מקום יש לתענית אסתר?

הרי אחרי שבטלה הצרה,

לכאורה, בטלה גם סיבת התענית,

אז לא צריך יותר לתעניות.

והרמב״ם, בפרק ה' בתענית, הלכה ראשונה, כותב

יש ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שהרעו בהן

כדי לעורר הלבבות

ולפתוח דרכי התשובה.

ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשי אבותינו,

שהיה כמעשינו עתה,

עד שגרם להם ולנו אותן הצרות.

שבזיכרון דברים אלו נשוב להטיב

שנאמר והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם.

גם היום אנחנו נמצאים בגלות.

ואותן הרעות של אבותינו שהיו סיבה לגלות הזו פועלות בנו גם עתה,

ולא באו עדיין לתיקונן.

לכן,

צריך להמשיך ולהתענות

ולתקן

את מה שהיה סיבת הקלקול

עד שתבוא הגאולה.

הרמב״ם מונה את ימי התענית,

ג' בתשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם,

י' בטבת,

שבו סמך נבוכדנצר הרשע על ירושלים והביאה במצור ובמצוק,

י' בתמוז

חמש דברים מרעובו,

בתשעה באב חמישה דברים מרעובו.

את תענית אסתר הפריד הרמב״ם בשאר התעניות.

וכך כתוב, ונהגו כל ישראל להתענות

בי״ג אדר

זכר לתענית שהטענו בימי המן,

שנאמר דברי הצומות וזעקתם.

אז מבואר ברמב״ם השוני בגדרי תענית אסתר לעומת שאר התעניות.

ארבע התעניות הן זכר לצרות שאירעו בימים האלו,

וההשלכות לצרות האלו עדיין פועלות בנו.

וזו הסיבה של התענית,

לעורר אותנו לתשובה כדי לתקן את הסיבות האלה.

אבל לתענית אסתר יש אופי אחר.

לא זכר לצרות,

אלא זכר לתענית.

צרת המן נתבטלה.

הגזרה נהפכה לישועה.

אך התענית אינה בעבור מניעת גזרת המן,

אלא התענית שאנחנו מטענים היא זכר לתענית שטענו בימי המן כמוזכר במגילה.

מרדכי ואסתר לא כתבו רק את הניסים והישועות שאירעו בימים ההם,

הם גם כתבו את דברי הצומות וזעקתם כתקנה לדורות.

אבל זה עצמו צריך להבין.

מה העניין בתענית אסתר שהיא זכר לתענית שהייתה בימים ההם?

את ארבע התעניות שאמרנו, תקנו חכמים, לעורר אותנו בתשובה.

אבל מה העניין של צום זכר לתענית?

שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי,

מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור קלעיה?

למה הייתה גזרת קלעיה על כל הדור?

אמר להם, אמרו אתם,

אמרו לו, מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע,

אמר להם, אם כן, שבשושן ייהרגו,

שבכל העולם לא ייהרגו.

מי השתתפו בסעודה?

יהודי שושן.

הם השתמשו, הם נהנו שם.

אמרו לו, אמור אתה,

אז תגיד אתה.

אמר להם, מפני שהשתחוו לצלם,

אמרו לו, וכי משוא פנים יש בדבר?

אמר להם,

הם לא עשו אלא לפנים,

אף הקדוש ברוך הוא לא עשה עמהן אלא לפנים.

למה לא הייתה אז כבר גזרה

של קלעיה, אם זה בגלל אז, למה, מה,

מה קרה?

למה היה שקט תשע שנים?

לכאורה נראה,

לכאורה נראה

שהגזרה לא הייתה גזרה אמיתית, רק לפנים.

הם השתחוו לצלם מי יראה,

הצלם שעשה נבוכדנצר שישים אמה על שש אמה,

ועשה צלם שהשתחוו לכבודו וכולי,

וכולי.

כן, הם השתחוו לצלם מי יראה, לא מתוך כוונה לעבוד עבודה זרה.

אף הקדוש ברוך הוא התנהג עמם באותה מידה, הגזרה מלפנים.

רק כאילו נגזר עליהם קלעיה כדי לעורר אותם לתשובה.

ככה לכאורה נראה.

לפי מה שכתוב פה, שהתשובה שלו הייתה, הם עשו לפנים, איפה השם עשה לפנים.

ככה נראה.

אך בשורשה הגזרה לא הייתה אמיתית מלפניו.

ככה נראה.

לכאורה, במבט ראשון.

אומנם לא כך ביאור הדברים.

הגזרה נגזרה עליהם בפועל.

והיה קשה לשנות את הגזרה,

ועמל רב היו צריכים כדי להפוך את הגזרה לישועה.

וכך הם דברי המדרש. בהסתר רבה פז,

אמר רבי ישמעאל,

18,500 הלכו לבית המשתה ואכלו ושתו ונתקלקלו.

מיד עמד שטן ולשין עליהם לפני הקדוש ברוך הוא,

ואמר לפניו, ריבונו של עולם,

עד מתי

תתדבק לאומה זו שהם מפרישים לבבם ממך.

אם רצונך, אבד אומה זו מן העולם,

כי אינם באים בתשובה לפניך.

באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא,

למה לי אומה שבשבילה הרביתי אותותי ומופתיי

לכל הקמים עליהם לרעה?

אשביתה מאנוש זכרם.

מיד אמר הקדוש ברוך הוא לשטן,

הבא לי מגילה ואכתוב עליה כליה.

באותה שעה הלך השטן

והביא לו מגילה

וכתב עליה.

באותה שעה רצליהו זכור לטוב בבהלה אצל אבות העולם ואצל משה בן עמרם

ואמר להם,

עד מתי אבות העולם רדומים בשינה?

אבותינו הקדושים נקראים ישני חברון.

מנותקים לגמרי מהעולם התחתון בדרגות גבוהות גבוהות גבוהות.

זה נקרא בחינת שינה מן העולם הזה.

אמר להם, עד מתי אתם אבות העולם רדומים בשינה?

מי אתם משגיחים על הצרה שבניכם שרויים בה?

אמרו לו אברהם, יצחק ויעקב,

אם הם עברו על דת הקדוש ברוך הוא ונחתמה גזירה,

מה אנו יכולים לעשות?

גם אבות העולם הבינו את חומרת הגזירה שהזכות שלהם,

שעמדה תמיד לישראל, כבר לא יכולה לעמוד הפעם בפני קושי הגזירה. זו הייתה גזירה רצינית.

אז הוא הלך למשה רבנו אליהו הנמיא

ואמר לו, משה,

אם בטיט היא חתומה

תפילתנו נשמעת

ואם בדם נחתמה,

מה שהיה

הוא

אמר לו, ביטית חתומה.

אמר לו משה רבנו,

לך והודיע למרדכי.

מייד הלך והודיע למרדכי,

זהו שאמר הכתוב, ומרדכי ידע את כל אשר נעשה,

ויקרא מרדכי את בגדיו.

מרדכי ידע כי הגזירה ביתית נחתמה,

ואם כן, ישנה אפשרות לשנות את הגזירה הזו.

לכן הוא לבא שק,

ולכן הוא זעק זעקה גדולה ומרה,

והיא שלחה לו בגדים ולא קיבל,

שיבוא להסביר לה מה קרה,

והוא לא רצה להשתהות רגע בשביל לבוא להסביר שלא יתקרר,

והתחיל להזעיק את כל ישראל לעשות תשובה מייד,

כי ניתן לשנות את הגזירה ושיחזרו מייד בתשובה.

אז מה כתוב במדרש?

במדרש כתוב שהם הלכו לבית המשתה ואכלו ושתו ונתקלקלו.

הראה לי רבי ליבוביץ',

בליקוטי הלוכס,

הראה לי שכתוב

שבע אנוכי אסתר אסתיר פניי מכם

והיה לאכול.

כל האסתר פנים שנעשה לישראל זה בגלל שבוהיו,

בוהיו זה לשון שמחה, לאכול.

אנשים אוכלים הכל, בכל ההכשרים, העיקר שיש.

חותמת!

גם שם היה חותמת של המן

וחותמת של מרדכי.

כן, כדבר איש ואיש, לעשות רצון איש ואיש, הכל היה בכשרות כאילו, כאילו.

וזה מקלקל את הכול, בשביל זה השם מסתיר פנים.

אם אוכלים נביילס וטרייפס, אין סיוע מן השמיים אסתר פנים.

באנוכי אסתר אסתיר פניי מכם

זה בעיה לאכול.

טוב,

אז שמע מרדכי שהגזרה היא ביתית, ואז הוא התחיל לפעול.

עכשיו תשמעו דבר מדהים.

ואולי קצת תבינו אותי קצת עכשיו.

המהר״ל מפראג,

באור חדש, מסביר את דברי המדרש.

הוא אומר כך, אם החותם הוא ביתית,

היינו שהלכו אחרי יצרם ותאוותם החומרית,

וכאשר החטא הוא מצד החומרי,

דבר כמו זה יש לו השתנות,

ולכך הגזרה אפשר להתבטל.

זאת אומרת, אם אדם,

גזרה נגזרה עליו בגלל שהוא התפתח אחרי החומר שלו,

אז הוא גם יכול לחזור בו.

כי זה פיתויים של יצר הרע ברגעים מסוימים.

הוא לא יכול לעמוד בפיתוי מפני הסעודה, מפני המלך,

לא נעים, כל מיני סיפורים כאלה.

זה מצד החומר.

אם זה מצד החומר,

אז כמו טיץ', תמיד אפשר לערבב אותו מחדש, מוסיפים מים ואפשר לערבב אותו.

אפשר להוסיף מים, אין מים אלא תורה,

ואז אפשר לערבב את הכול והכול יצא בסדר.

אז יש לזה השתנות.

אבל כאשר הגזרה חתומה בדם,

כלומר שהחטא הוא מצד הנפש,

שהנפש הוא הדם,

ואינו מצד תאווה חומרית,

דבר זה אין השתנות לו כאשר עושה במרד ובמעל.

כשאדם שקוע בתאוות המגושמות,

יש עדיין תקווה ואפשרות להשתנות על ידי התגברות האדם על תאוותיו.

אבל אם האדם מקולקל בדעות,

זה פגם בתוככי הנפש,

ואי אפשר בין הקן לשנות.

דעות מקולקלות,

אדם שאוחז בדרך עקומה, השקפה שלו עקומה, הוא רואה את הדברים, איך שהוא רוצה לראות אותם, יש לו כבר מסקנות,

הוא הפך את זה לשיטה,

זה הפך אצלו לשיטה כבר, שכן, הכול זה, והכול בסדר, זה, זה, זה.

אדם כזה, אם תהיה עליו גזירה, כבר לא יועיל שום דבר.

למה? כי הוא כבר עקום.

עקום, לך תשנה אותו.

אז לכן, פעמים אני אומר לאנשים בהרצאות,

שיקבלו עליהם דברים, בהרבה מקרים זה עוזר.

ויש מקרים שאומרים, לא, זה לא יעזור.

הם לא יקבלו את זה, הם לא יחזרו בתשובה.

לא, אם תגיד להם, הם לא יחזרו בתשובה.

זאת אומרת, הם מקולקלים כבר, זה גזירה בדם.

מי גרם לגזירה?

תשמעו עכשיו.

זאת הייתה השאלה של משה רבנו.

אם בדם נחתמה,

או ביתית נחתמה.

דהיינו,

מה שהם פלחו לצלם,

ומה שהם נהנו מסעודתו של אחשוורוש,

מה הייתה המטרה בכך?

אם רק כדי למלא את אהבתם,

להתאים את אורח חייהם ככל הגויים בית ישראל, רחמנא ליצלן,

או להפיק מכך תועלת למצוא חן בעיני הגויים.

אם כן, הסיבה של הגזירה היא חומריות.

גזירה כזאת אפשר לשנות.

אבל אם ההתקרבות לגויים הייתה לפרוק מעליהם עול מלכות שמיים,

וכך קלקלו ופגמו בנפשם,

גזירה כזו אי-אפשר לשנות.

אבל עדיין יש להבין,

אפילו אם נחתמה גזירה בדם,

מה הבעיה? אין אפשרות ביד הקדוש ברוך הוא לשנות את הגזירה?

התשובה לכך היא,

גזירה לא נחתמת בשמיים.

העבירה על כל גורמיה היא המחתימה את הגזירה בשמיים.

וכשהעבירה היא בדבר כה חמור כמו קלקול בדעות,

זה פגם בתוככי הנפש,

וכאן למטה אי אפשר לשנותה.

והיא המחתימה את הגזירה למעלה.

ולכן גם למעלה אי אפשר לשנות את רוע הגזירה.

גזירה ביתית,

אם אדם התפתה,

ואז בא עליו איזה איסורים או רמז, רמז למחלה שהוא לא יצא ממנה.

אבל כל מה שהוא עשה זה היה בגלל שהוא התפתח חריצרו,

אז הוא עוד יכול לחזור בתשובה.

אם הוא יחזור בתשובה, אז זה כמו טיט.

אז זה לא התייבש,

ואז

הגזירה הזאת תתבטל.

אבל אם יבטלו לו את הגזירה מלמעלה והיא בדם, והוא מקולקל בדעות, מה זה יועיל? אז הוא יישאר מקולקל בדעות. אז מה עכשיו?

אז לא מגיעה לו גזירה?

הרי מי גרם שתהיה גזירה? הקלקול שבדעות שלו.

וזה נשאר.

אז אם הוא לא תיקן למטה, איך היא תתבטל?

חייב מלמטה, מכיוון שהוא לא רוצה לתקן,

אז איך אפשר יהיה להציל אותו? אי אפשר להציל אותו.

את כוח שינוי הגזירה נראה מדברי המדרש.

אחר שהובא העניין שמרדכי ישב,

אחרי שהביא את העניין הזה אליהו הנביא,

מרדכי ישב עם תינוקות של בית רבן ועסקו בתורה.

הוא אסף 24,000 תלמידים

ועסק איתם בתורה.

והם געו כולם בבחיה עד שעלתה שבעתם למרום

ושמע הקדוש ברוך הוא את קול בחייתם.

באותה שעה נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא

ועמד מכיסא דין

וישב בכיסא רחמים ואמר,

מקול גדול הזה שאני שומע כגדיים וטלאים,

עמד משה רבנו לפני הקדוש ברוך הוא ואמר,

ריבונו של עולם,

לא גדיים ולא טלאים הם,

אלא קטני עמך שהם שרויים בתענית היום,

שלושה ימים ושלוש לילות,

שבעים ושתיים שעות,

כל הילדים הטענו, כל ישראל הטענו, כולל הילדים.

ואל מחר רוצה האויב לשחוט אותם כגדיים וטלאים.

באותה שעה נטל הקדוש ברוך הוא איגרות שגזר עליהן,

שהיו חתומות בחותם של טית

וקרע אותן,

והפיל על אחשוורוש בהלה באותו הלילה,

זהו שכתוב, בלילה הוא נדדה שינת המלך.

אז רואים שתענית,

זה נקרא תענית 40,

שלושה ימים רצוף זה תענית 40,

היא ביטלה את כל הגזירה של להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים.

אתם רואים מה הכוח של התענית הזאת?

הקדוש ברוך הוא שינה את כל מהלך הגזירה,

עמד מכיסא דין וישב על כיסא רחמים.

הקדוש ברוך הוא לא ביטל את הגזירה,

הגזירה שנחתמה ביתית

כבר נקבעה מראש על כל גורמיה.

רק חסר היה ביצוע הגזירה.

והיה צריך לשנות את ביצוע הגזירה על ידי ישראל ולהפיל אותה על אחשוורוש.

שינוי גזירה מדין לרחמים.

אז כיוון שישראל למטה עשו שינוי,

מה הם עשו?

הם חזרו בתשובה.

הם התענו.

הם קיבלו עול מלכותו יתברך.

הם ראו שהם טעו בכל הדרך.

והפרגון הזה,

זה לא היה סתם.

מה הייתה התוכנית? אתם חושבים שהוא עשה משתה סתם רק להשוויץ?

הוא לא עשה סתם.

בשנה השלישית

זה היה 70 שנה לגלות בבל.

הוא ידע שאחרי 70 שנה הבטיח הקדוש ברוך הוא שיגאל אותם.

הוא ראה שעברו 70 שנה והוא לא גאל.

לכן המן בא ואמר לו ישנו עם אחד, ישנו אלוקים שלהם ישן מהם.

מה זה ישן? הסתר פנים.

הוא כבר די. אתה רואה? הוא לא עוזר להם, לא שום דבר. אז הוא הבין שהמלכות שלו תימשך.

אז לכן הוא חגג.

והראה את כבוד עושרו ומלכותו והכול לעיני כל העמים.

זהו, היה מבסוט.

נגמרה, בוטלה גזירה. הוא טעה בחשבון.

אבל הוא היה בטוח שבזה נגמר הסיפור.

אז לכן הוא עשה משתה.

ולמה הוא עשה משתה?

לחתית ישראל.

כל המשתה,

לחתית ישראל.

שגם אם מגיע הזמן שהשם לא ירצה לגאול אותם, כי כשהם חוטאים לפניו,

אז הוא מסתיר את פניהם. ובפרט באכילה,

אם הם אוכלים,

איי-איי-איי אצל הגוי,

איי-איי, זה יעורר מדנים.

אז הכול היה מתוכנן.

לכן מרדכי עמד נגד המשתה וצעק לא ללכת למשתה.

וכולם אומרים לו, איך אתה אומר דבר כזה? הרי המלך יכול להרוג אותנו.

אבל אתם שוכחים שהקדוש ברוך הוא למעלה.

ואם הוא יראה שאתם אוכלים עכשיו פה, אז מה?

מי יושיע אתכם מידו של הרשע הזה? רק הקדוש ברוך הוא.

ואם אתם בצד של הקדוש ברוך הוא, מישהו יכול לגעת בכם?

ואם אתם בצד של אחשוורוש, אז מי יציל אתכם?

הרי הוא רוצה להפיל אתכם.

אבל מי ישמע לו?

הוא יחידי היה.

הוא היה עם פאות.

מתהלך בנימוסו,

כמו שאומר הבן איש חי.

הוא היה הולך בנימוסו.

אם הוא היה רואה שם את חושך, הוא היה אומר לו,

של מה אתה שם פאות בכלל?

מה אתה מבלבל?

יהודים יקרים,

מרדכי הולך נגד הזרם,

גם חכמים לא היו מבסוטים ממנו כל כך.

ורצוי לרוב אחיו,

לא כולם.

אבל מי הציל, מי הציל את עם ישראל? בזכות מי אנחנו יושבים פה?

הרי באותו זמן לא היה נשאר אחד.

מי הציל אותנו? מרדכי ואסתר.

אז הקדוש ברוך הוא שינה כי מרדכי החזיר את העם בתשובה

ודאג שכולם יצומו.

זה אומנם רעיון של אסתר,

אבל הוא דאג שכולם יצומו, וגם הילדים, ולמד איתם תורה.

שלושה ימים יושבים

ועוסקים בתורה מתוך צום, בוכים, בוכים, בוכים, רעבים, מסכנים, ילדים.

אבל בזכותם

ישב הקדוש ברוך הוא מכיסא דין ועבר לכיסא רחמים.

עכשיו נבין את דברי הגמרא.

הם עשו לפנים,

אף הקדוש ברוך הוא לא עשה אלא לפנים.

אין לראות את הגזירה הזאת רק כאילו הייתה גזירה בשביל לעורר אותם לתשובה. לא.

הגזירה נגזרה,

כי כשאדם עושה חטאים פה יש גזירה כבר...

מלמעלה אתה גרמת לגזירה אתה הפעלת אותה רק מה צריך ביצוע

הגזירה נגזרה

והיה חסר רק ביצוע גזירה

אבל הם עשו רק לפנים

מחמת שהתאווה שהם נהנו מהסעודה של אחשוורוש

לא היה משחיתות הנפש

היה חשבונות כאילו שלא יכעס עליהם ויוציאו אותם להורג אולי ככה אולי ככה

על כן אף הגזירה לא הייתה אל הפנים והיא הייתה חתומה ביתית

ועדיין ניתנה אפשרות לשנות את הגזירה מדין לרחמים אבל מי משנה אותה? אתם למטה

עכשיו נאמין

את העניין של תענית אסתר

למה קבעו לנו את תענית אסתר

זכר

לתענית שהייתה בימי המן כלשון הרמב״ם

התענית אינה זכר סתם בלבד לתענית שהייתה בימים ההם

שאם כן לא היה מובן עניינה

כיוון שהגזירה של המן כבר נתבטלה

אלא הזכר לתענית הוא בפועל בזמן הזה

בפועל בזמן הזה

כשם שבימים ההם התענית והתשובה

פעלו לשינוי הגזירה מדין לרחמים

שעל ידי תשובתם נפתח פתח ונעשתה מציאות לדורות

גם בזמן הזה

זה זמן שמסוגל

לפעול בו לשינוי הגזירות

לישועות ונחמות

על ידי התענית והתשובה

נפתח פתח מאותו זמן לכל הדורות הבאים

ולכן זה נקבע לדורות

שאנחנו נדע

שבידינו לפעול ביום הזה וגם בכל יום ויום

אם נתענה ונעשה תשובה

כפי שעשו אבותינו באותם הדורות

כל גזירה שהיא ביתית

ניתן להפוך אותה, אם היא בדם

לא ניתן.

לא שלא ניתן לגמרי

לא שלא ניתן

אלא אי אפשר לשנותה בנקל אמרנו

לפי דברי המהר״ל.

למה?

כי אם זה קלקול בדעות לך תשנה אדם מדעותיו.

אבל יש אנשים שהתקלקלו בדעותם

בדרך שוגג.

זכינו להחזיר אנשים מקולקלים בדעות לגמרי מהקצה לקצה

אבל זה לא היה אצלם

אחיזה שבאמת כך היא הדרך וכו'. ככה לימדו אותם בבית ספר, ככה מורים, ככה הורים

אז לכן הם החזיקו בהשקפה הזאת

ברגע שהתברר להם שהשקפה שקרית

אז הם חזרו בהם

אז זה אפשרי

אפשרי

אבל זה צריך שזה יבוא מאותו בן אדם בסופו של דבר

שהוא יכיר בדברים וכו'.

לכן כתוב שעמי ארצות

יותר קשה להם

למה הם שונאים תלמידי חכמים

והם יודעים גם מה תלמידי חכמים אומרים עליהם

וכשהם יורדים מהפסים

אז הם כבר הופכים את זה לשיטה

והם יוצאים נגד החרדים ונגד הדת ונגד הכול והופכים להיות כתבים לענייני דתיים בעיתונים ובאתרים למיניהם

כמעט כל הכתבים

בכל האתרים והעיתונים זה מקולקלים, שבאבניקים שהידרדרו והפכו את זה להשקופה

והם המומחים לענייני חרדים

הבנתם?

אז אנשים כאלה אתה לא תוכל לתקן אותם גם היום כשהם מתפרנסים מזה והם מכובדים,

מכובדים בעיני החבר'ה האלה מהטלוויזיה אז זה קשה מאוד יהיה להשפיע עליהם לכן כשתבוא עליהם גזרה לא ניתן יהיה לשנות את הגזרה בגלל שהיא חתומה בדם

כי קלקול הדעות זה גזרה בדם, זה קלקול בנפש,

הנפש כבר מקולקלת.

אם זה סתם תייבס,

אדם יש לו תאוות והוא נמשך אחרי יצר ומתפתה.

אם הוא יראה את גודל הצרה שהוא נמצא הוא יכול לחזור בו כי הוא יבין שהחיים שלו חשובים.

אבל יש אנשים שהשקופה שלהם,

השיטה שלהם היא חשובה.

כמו חיאל בית האלי שמתו לו שבעה בנים

למרות שהזהיר אותו אליהו הנביא וכולי ואפילו הוא נכנס במזבח

בהר הכרמל מתחת להדליק

שם את הכול ומת עם עבודה זרה שבידו וכולי.

ככה זה, מי שמעוות בשכלו ככה זה.

מי שזוכר אותה הרצאה בצפון שהיה שם איזה בחור נחמד שאמר שיש לו את המחלה ונתנו לו חצי שנה

ואמר לי מה לעשות אמרתי לו תעשה תשובה. הוא אמר לי לא לא אני לא

אם זה לא בא מהכרה

אמרתי לו טוב תחליט אתה רוצה למות עם ההכרה שלך

או בלי הכרה לחיות איך שאתה רוצה

בסוף הוא מת

כי הוא לא רצה לשנות ההכרה

הוא היה מקולקל בדעות זהו

אז אם זה גזירה ביתית ניתן ואם לא לא ניתן יש לנו רווח גדול אם כן

מהביאור הזה מעתה נוכל לראות

מי אנחנו האם אנחנו מקולקלים בדעות

או שאנחנו רק בעלי תאווה

אם אנחנו בעלי תאווה

אתה צריך להתגבר עליה אנחנו רואים בפירוש שנהנו מסעודתו יש אומרים שהסעודה הייתה כשרה

אבל נהנו?

נהנו?

אתה נהנה מסעודה עוד אצל גוי?

נהנו?

אתה צריך לאכול נגיד אז לאכול אבל אם אתה כבר נהנה

או הנועם אוי לו מה זה אתה נהנה ככה גם את? אוי ראה כמו שנהנית מהסעודה וזה?

אז לכן

צריך לראות כל אחד ולבדוק בעצמו מי הוא

האם הוא מאלה שרק מתפתים ויכולים לחזור או האם הוא משובש

אם הוא משובש הוא מקולקל בדעות השם ירחם עליו אמן

רבי חנניהו ברגשי אומר עושה הקדוש ברוך הוא זו כל נצרועי לפי כוח ירבו לעם תורו ולסבול שנה אמור לעם אסלמה עד סלגו ירדיל תורו