קדיש וניחום בלוית הרב זכריה יצחק זצוק"ל 18-10-2012
- - - לא מוגה! - - -
לכל חוזה לאכול לאן משוא.
רגלם שטמאים רבים אליו לא יג'עוק.
אינג'דלנינגוודדשא מאיר הבומן.
לאחר מלאכל חדות עולם ולאחר נדברך חיי היום מנגד פי ירושלם.
ולשכלו לא יכול להגיד לשעון ונעגר פולחנה נחרום נראו.
ולאותו באונחנה דשמא לאדרי בלבדי ונורא.
קימלוך מלכותי עצמם ותבונן גורם שחיפורו גם.
בחייך נויה בכנוכן תמונ בבית ישראל בעגלות מנגורים דברו עומר.
אוי בורא,
וישתפח נפוח ארוד גרומה ונתעליו ונדמ ונתעליו וננשא,
שמע דגוצו ברכו.
ואלו אל אלוהו שנוכלו ג'רו לנו ועמה נחמכו דם ירום בעולמו,
ויאמרו עמי
ישראל בעבלות אלון גורים, עימרווהו מבייס.
נתעלה מץ ננו, מן נחון.
מן אן פענו, מן אנפכון. וכל הפעברת המודיעו כל הבית ישראל.
חתקה להחרבה העשייה, כפנה מותנות.
גזולתו, מיקו. מחנה בן הסונה ואלדע בו ערכו.
מדינות שבהתפרות הגמנו.
מן נלא מן נחון. מן אן פענהו. מן האן פחון.
ומכל אפה ידחון בישראל. ומעלו כל הזמן גורים עימרו עומד.
תגאה להן מל נענו, מן נכון.
שביו כפניו מותו מותנו, ג'ולותו, מועגו, מחדדו, שנו, מיל דבבו
- יאודים גדשו מ את הגור הזה מיננו ומינכון,
ומינאן פנינו ומינאן פּנו ומינאן פיכון וכל הפיים ודוכל בישראל.
מאזן גורים אמרוֹכי אמרוֶזה.
- יתקלה מיננו,
ומינאן פּנו ומינאן פֶכון ומכל הפָנו מין פה־אנשה ומנאן פַחונ,
חִ מְקְל־או, חרבו, שביו, כפֹנו, מַתו, מַתו.
ג׳וֹלו תָם ועגף אַמָה מאתוֹתו.
אלימים עשונו ואל דבו אמרו,
יוהבים גושו וריחוד הגורם זה מנענו ומנכון ומנענפנו ומנפחנו לכל הפעם ודחום בישראל.
בעלו בזמן גורם יאמרו אמן.
לחיים שלום יאמרו אמן.
אמן.
לא לדחוב, לא לדחוב, לא לדחוב, לא לא.
תזוזו, יזיזו אתכם לפה. תן לי לעבור, תעבור.