הספד הרב עזרא מחפוד שליט"א בהלוית הרב זכריה יצחק ע"ה שמגר ירושלים ב' בחשון התשע"ג
- - - לא מוגה! - - -
אסור טוב עם בעלך
וכל לרחוב וספור אל עמונו ועינם ואנסות עם יושרו
מוריי ורבותיי,
אבידן גדולה לא רק למשפחת יצחק
אבידה גדולה לכל עם ישראל
בי לקח אדם גדול, אדם יקר.
הגמרא בשבת אומרת, אחד מחבורה שמת, תדאגו לחבורה,
אחד מן המשפחה שמת, תדאגו למשפחה.
אנחנו נמצאים כאן גם חבורה,
גם ידידים, גם משפחה, ואחד
מיוחד נעזב מאיתנו, עזב אותנו להנחות,
השאיר אותנו להנחות, הוא הלך למנוחות אבל אותנו עזב להנחות.
הגמרא אומרת, אידמרי גדול ואידמרי קטן,
יש אומרים,
תדאגו לחבורה כשהגדול הולך, יש אומרים כשהקטן הולך,
באמת אצלנו אנחנו רואים, הוא גם היה גדול וגם היה קטן,
הוא היה גדול, יהודי גדול במעשים,
יהודי מיוחד.
כשהכרתי אותו שנים רבות שהכרתי אותו, אדם עצים, אציל נפש,
בעל מחשבה, בעל ידע, ידע מתאים ונרחב,
ממש דור ששייך לדור הקודם, זה לא מהדורות שלנו,
והנה הוא עוזב אותנו.
הגדלות שלו היא גדלות מיוחדת, הן בדיוק נרחבות, הן בהיקף.
והכל, הכל,
מיידע מילה קטן, קטן שמקטין את עצמו,
לא יראה את עצמו, לא מראה את עצמו לכלום, כביכול הוא לא קיים,
עניו שפל,
יהודי שכל חייו,
כל חייו, ממש כל חייו, הקדיש לבית שלו, ולא בכדי הוא זכה למה שהוא זכה.
היהודי הזה, היהודי היקר, הגמרא אומרת, כל המוזיל במעוד על, יהודי כשר,
שעליו נאמר יהודי כשר, הקדוש ברוך הוא שם את הדמעות הללו, בית הגנזים,
ולא סתם.
זה יהודי כשר, יהודי מיוחד,
אבל הוא זכה הרבה מאוד.
זאת הנחמה שיכולה להיות לנו, לכל עם ישראל,
שהוא זכה, ולא סתם הוא זכה, הוא זכה בצורה מיוחדת,
שאכן יש לו בנים גדולי תורה, גדולי גירה,
מגדולי המחזירים לתשובה בעולם שלנו.
זה לא סתם שיהודי זוכה לדברים כאלה.
המצב שלו, מי שהיה רואה אותו, מי שהיה שומע אותו, נמצא בקרבתו,
זה לא יהודי שטבע ואמר, זה לראות אותו,
לראות את האצילות המיוחדת,
את הענווה המיוחדת שלו.
אני בטוח שבבית שלו רק היה לראות אותו, זה כבר לקבל את הכול,
כיוון שכל מי שראה אותו, כל מי שהיה בקרבתו,
יכל לשאוב ולקבל ממנו כל כך הרבה.
ממילא ברור לנו שאכן האבדה היא גדולה, אכן העניין הוא גדול.
הגמרא אומרת שמרגלית היא יקרה, אבל איפה היא יקרה?
איפה שהיא נמצאת.
גם הוא יקר, אבל פתאום הוא עוזב אותנו.
בשמיים מחכים לו, הוא הולך למקום שאכן המצב שלו היה מיוחד,
אבל באמת אנחנו זקוקים מהפשת רחמי שמיים.
נתבונן, נתבונן ביהודי כזה, כמה, כמה וכמה.
היום אנחנו לצערנו נמצאים בדור קשה,
נמצאים במקומות קשים, במצבים קשים,
ממש צריכים לבנות לעצמנו,
כמו שנוח בנה לעצמו תיבה, גם אנחנו צריכים להיות בתוך תיבה.
היהודי הכשר והצנוע הזה שעוזב אותנו, שעזב אותנו,
כמה, כמה הוא השקיע.
הם באמת רואים שזכה להרבה, זכה להקים דור מבורך.
זה לא סתם הדברה אומרת שיעכו אבינו לא מת.
למה יעכו אבינו לא מת? כיוון שהוא השאיר את בניו אחריו,
השאיר בנים צדדים.
רבי יצחקריה לא מת, הבנים שלו,
המשפחה שלו,
כל העניינים שלו הם חיים מקיימים,
הם שאבו ערבים מן האבא הגדול,
והכול בצניעות, לא בצורה קולנית, אלא הכול בשקט ובצניעות.
לראות אותו זה לקבל הרבה אור, לראות אותו זה לקבל הרבה שפע, והנה פתאום הוא עוזב אותנו. אין לנו עם מי לראות, קשה לנו, הפרידה הזאת ממנו.
אבל עלינו לדעת שככה זה דרכו של עולם.
הקדוש ברוך הוא לוקח את הצדיקים,
לוקח אותם כדי שאנחנו נתבונן.
כמו שכתוב, כל בית ישראל יבכו את השרפה.
אנחנו צריכים להתבונן ולהתחזק בדור שלנו.
אומנם המצב הוא של עלייה ותשובה, אבל צריכים יותר ויותר בחיזוק, אם זה בצניעות,
אם זה בשמירת שבת קודש,
אם זה בלימוד תורה, בכל הדברים הללו אנחנו חייבים להתעורר, חייבים
להעיר אחד את השני.
בזכות זה הקדוש ברוך הוא יאיר לנו את הדרך הנכונה.
הקדוש ברוך הוא יעזור וישלח למשפחה נחמה שבאמת קשה לנחם, קשה לנחם אחריו, עדה כזאת גדולה.
אבל בורא עולם שהוא מקור הנחמה ישלח לכל עם משפחה
ולכל עם ישראל נחמה אמיתית, נחמה שלמה.
אשרו ואשרי חמדו אשרו ואשרו.