הספד מורנו הרה"ג אמנון יצחק שליט"א על אמו מרת רומיה יצחק עליה השלום בבית הלוויות שמגר ירושלים ו' תשרי התשע"ג
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
אסור תומים פעולה, ככל דרכו משפוט, אל אמונו בן עול, צדיק יושרו.
אסור תומים פעולה,
ככל דרכו משפוט,
אין אמונו ואין אור,
צדיק מראש ולאומו.
אימא
כוונת פנים שלו,
מאור פנים,
אהבת הבריות,
חסד בלי גבוהה,
אין מצב של חוסר,
כל מה שיש לך לאחרים.
גדלתי איתו מה?
ספרת לכם כמה היה קשה,
מה התלאות שעברת בעים?
מאפס.
מעוני.
מכלום.
אני אצלחת להקים בית.
בית גדול.
אש אשת בנו
את המידות הטובות שלך.
כל מה שאנחנו פה עושים זה בכוחך.
אעשי עוד מושג
שהיא נותנת לי שעות על גבי שעות.
כשאני חוזר מבית הספר,
יושבת לידי כשל מיוחד,
יא בני, יא בני,
ככה, ככה, ככה, ככה, תסאל מזה, תעשה ככה, ככה, תסאל מזה, תעשה ככה.
שנים אדם בשנים הדרכת אותי.
שמרת עליהם.
דאגת לכולם.
דואגת לכולם.
הכנסת הוראים גדולה מאוד.
לאין שיעור.
בלי גבולות.
לטרוח ולהכיל.
אין יום שמח יותר מזה.
כל ימייך סובלת כאבים.
בגיל צעיר חולה וראופטיזם.
ייסורים כל ימי חייך.
כאבים, כאבים.
היא ממש לא מרגישה טוב.
לא מרגישה טוב.
לא יישנה בלילות.
ארבעים, חמישים שנה. ארבעים, חמישים שנהגו אישים בגילות.
רק כאבי.
כאבי, כאבי, כאבי.
במבליגה.
הבליגה סובלת.
מבליגה.
והעיניים רק לשם.
העיניים רק לשם.
עוד בבית חולים.
אחר הקריטה שלהם.
הולכת מרגישה.
מצביעה לשמים.
כריטה של עוד רגל.
לא מגיבה.
פותחת העיניים.
מדי פעם.
סובל את הייסורים משקט. אף אחד לא יודע מה היא עומדת.
חודשיים חום לא יורד.
עשו את כל הבדיקות.
הבאנו דוקטורים,
פרופסורים, כל מה שיכולים.
לא מוצאים את הסיבה.
הסיבה היא אחת,
לתאר אותך לפני שאת עולה על הפנוחה.
שלא יישאר גרם אחד,
גרם אחד,
של משהו שעוד צריך לתקן שם.
אשם אהבו אותך אהבה גדולה.
מריק ומריק.
ומריק.
ומריק בלי סוף.
עד שיוציאו אותך נקייה.
נקייה לחלוטין.
הייסורים נגמרו.
העושר לפנייך.
כיתות.
כיתות.
כיתות של מלאכים מחכים לך.
כיתות של מלאכים מחכים לך.
נקבל אותך.
אדהימה.
לא שלי.
של גמורת עם ישראל.
כולם.
כולם חייבים לך את התשובה שלהם.
אם לא אפשרי השלומה היינו את המידות האלה.
לא היינו כאלה.
הכל זה את.
הכל זה ממך.
הכל זה בשביל השם נדבר לך.
אמך.
אני אמשיך את הקשר.
כל המצוות,
כל המעשים טובים,
כל העוזרים בתשובה.
הקול שלך.
אני אעמוד
ואומר בלילה
להעלות את ההכי גבוה שיש לך.
הכי גבוה.
כשהצוות פה זה בשביל לשנת אתו הסדר.
אם תשמעי, ליד הקדוש ברוך הוא.
ליד.
מגיע לך הכל.
לא נהנית העולם הזה.
מגיע לך נהנות בעולם הבא.
תעשה משהו.
תתפללי על אבא.
אבא.
אבא לא אפילו.
אנו פוחדים להגיד לו.
תדאגי אישה מייחדים.
הוא סבל יותר ממך.
הוא ישן בידר כשאת סובלת.
הוא סבל וסבל וסבל.
ושניכם סובלים.
בלי הפסקה.
אין רגע.
אין חיים. אין כלום.
אבל אנחנו עובדים.
אנחנו עובדים. עובדים. עובדים.
שיער טוב.
שיהיה לכם מקום נהדר.
אם אתשמעי על קשר, תודיעי לנו אם חסר משהו,
אם צריך עוד משהו.
כל מה שצריך אנחנו נעשה.
אם אנחנו מבקשים מחינה,
השתדלנו.
אבל לפי הבעלה שלך,
בטח שיש סבלנו.
אתה עבדת אותנו.
אתה עבדת אותנו באבא.
כל התפילות שלך היו רק עליך.
עלינו, על המשפחה הזאת ועל כל עם ישראל.
שמעת שמישהו נפגע,
מישהו נהרג,
היית בוכה מזה?
אין בעיה.
שמעת שהחייה נהרג,
היית בוכה מורידה עם האוזן.
או אם אמא שלו או אם אמא שלו מסכימים.
כל הזמן בוכה על עם ישראל,
דואגת לכל אחת.
גויים גויים.
אומרת תמיד תמיד אחרון אחרון ובלדום ובלדום.
תראו לו לאכול, תביאו לו, תדאגו.
כל החיים דאגו לערב.
ועכשיו הלכנו לדאג לך.
לא יחסר לך כלום, בעזרת השם.
לא נעכב אותך יותר אימא.
אני מקווה שנספיק עוד בהערת שבת,
בשבת שובה,
שתעמוד השמיים מחייכת,
מאושרת.
העולם הזה, עולם השקל,
התפטרת ממנו.
עכשיו הלכת לעולם באמת.
מלאכי שרת,
ילהבו אותך.
אברהם, יצחק ויעקב, ירדו לקבל את בנויך.
צאתך לשלום.
ברוכה את בבואיך,
וברוכה את בצאתך.
אסור אותו ניפול.
כי חול לא נפול בשבות, אלא
כאילו אין עול.
צאתי ולא שור, שור, בואו.
אוווווווווווו