הפלא ופלא - אות ר - חלק ו | הרב אמנון יצחק
- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' באדיבות הרב המחבר ר' יהודה חיון שליט"א (לכתבה על ספריו 'לכתחילה' לחץ כאן) - - -
רצון
כשנכנס לאדם רצון לעשות דבר מה – טוב או רע – מיד נברא מלאך שמכין ומכשיר את הדרך עד להוצאת הרצון מהכח אל הפועל.
כן כתב המהרש"א (מכות י, ב): "מכל מחשבה, דיבור ומעשה האדם, הנה הוא בורא לו מלאך לפי ענינו, אם טוב אם לרע, וכפי רצונו ודעתו של אדם מוליכין אותו המלאכים הנבראים מאותו רצון ומחשבה אשר בו".
רצון ה'
כאשר אדם מסופק האם הנהגה מסויימת היא רצון ה', או שמא ההיפך הגמור הוא רצון ה', כיצד יגיע לחקר האמת, לדעת מה עליו לעשות?
"היצר הרע, מחמת שסחורתו רעה, לכן מסית בכל כוחו עד שעושה חשק רב. מה שאין כן היצר הטוב. אם כן, זהו עצמו המבחן והנסיון: כשיש לאדם שתי מחשבות, זאת אומרת כך הוא כבוד הבורא וזאת אומרת שההיפך הוא כבוד הבורא, אזי יבחין חשקו, להיכן שחושק מאוד – זה ודאי דעת היצר הרע וילחם נגדו, והשני שאין חושק בו רק מעט – בו יחזיק ולא ירפה". כן כתב בעל "ערבי נחל" (פרשת שלח).
רציחה
אדם שהוא נע ונד ממקום למקום – דע שיש בידו עוון רציחה או אחד מאביזריה. כן כתב בעל "צדקת הצדיק" (סימן פב): "כל מה שהאדם הוא נע ונד הוא רק על ידי חטא של רציחה, ולא דוקא רציחה ממש, אלא דוגמתו כל הני מילי שדימו אותם חז"ל לרציחה".
\
אדם שמבקשים לרוצחו נפש – יעסוק בענינים הקשורים למידות של בית המקדש ולמיקומן של הלשכות ושל כלי המקדש, ובזה ינצל משונאיו המבקשים להמיתו. כן אמר רבי יהושע לייב דיסקין.
המהרי"ל דיסקין למד זאת – אומר רבי יואל מסאטמר – מדברי הגמרא בזבחים (נד, ב) המספרת, כי כאשר דוד ברח משאול שביקש להורגו, הוא הגיע לשמואל, ושניהם יחד עסקו במיקומו של בית המקדש, ובזכות זאת ניצל דוד.
רציעה
האדון היה רוצע לא רק את אוזנו של עבדו העברי, אלא גם את הדלת, שנאמר (דברים טו, יז): "ולקחת את המרצע ונתתה באוזנו ובדלת".
רציעת הדלת היתה לשם הוכחה שהוא עבדו, למקרה שהעבד יכחיש זאת, או אז נוכל להוכיח את טענת האדון על ידי שניקח את העבד, נעמידו סמוך לדלת, ונשווה בין שתי הרציעות – הרציעה שבאוזן העבד והרציעה שבדלת – ואם אכן הנקבים חופפים, ניתן להוכיח שהעבד אכן שייך לאדון זה. כן כתב ה"חזקוני" (שמות כא, ו).
רשויות
רשות היחיד גדולה לאין ערוך מרשות הרבים, שהרי גובהה של רשות הרבים הוא עד עשרה טפחים בלבד, ומלמעלה מעשרה טפחים זה מקום פטור, כמבואר ב"שולחן ערוך" (סימן שמה סעיף יב). מאידך, גובהה של רשות היחיד מגיע עד לרקיע, כמבואר ב"שולחן ערוך" (שם סעיף ה). הרי שבסך הכללי שטחה של רשות היחיד רב יותר משטחה של רשות הרבים.
רש"י
לפני שרש"י הוציא את חיבורו לאור עולם, הוא הסתובב בכל רחבי תבל על מנת לבדוק אם יש פירוש אחר שעולה על פירושו. מלבד זאת, הוא צם תרי"ג תעניות, ומשה רבנו נגלה אליו ואמר לו: "אשריך", ובזה הוא קיבל הסכמה מפמליא של מעלה על פירושו. כן כתב בעל "שם הגדולים" (אות ש).
\
בעבר הרחוק היו נראים ניצוצי אש יוצאים מקברו של רש"י. כך סיפר רבי נחמן בן שמואל שראה זאת במו עיניו, וכשהתקרב לקבר שמע קול שאומר לו: "תשמע דברי רש"י בעצמו פה אל פה: אני שלמה בר יצחק התעניתי כמנין תרי"ג תעניות רצופים – חוץ משבתות וימים טובים – עד שהוצאתי הדבר לאור, והוצאתי מכח אל הפועל, וכשחברתי פירושי הגדול על התורה שבכתב ועל תורה שבעל פה, ופמליא של מעלה מוצאים נחת רוח בדברי" (ספר "צרור המור" בשם ספר ישן נושן ממקובל גדול רבי נחמן בן שמואל).
\
יש דפוסים שבמסכת בבא בתרא דף כט, א מופיעות התיבות "כאן מת רש"י ז"ל", או: "עד כאן פירוש רש"י זצ"ל. מכאן ואילך פירוש רבנו שמואל ב"ר מאיר".
מאידך, במסכת מכות דף יט, ב, באמצע פירוש רש"י, מובא: "רבינו גופו טהור ויצאה נשמתו בטהרה – לא פירש יותר. מכאן ואילך לשון תלמידו רבי יהודה בר נתן".
באיזו מסכת באמת נפטר רש"י? החיד"א בספרו "שם הגדולים" (מערכת גדולים, ערך רש"י) כתב, שבזמן שרש"י נפטר הוא למד את שתי המסכתות האמורות, בבא בתרא ומכות, ובאמצען הוא נלקח לבית עולמו. סימן לדבר "ויקדש בם". "בם" ראשי תיבות: בתרא, מכות.
רש"ש
שלושה אנשים בתולדות עם ישראל מכונים "רש"ש", וכל אחד מהם התפרסם בתחום אחר ביהדות:
א. רבי שמואל שטראשון זצ"ל, המפורסם בחידושיו והגהותיו לש"ס; ב. רבי שלום שרעבי זצ"ל, המפורסם בתחום הקבלה; ג. רבי שלום שבזי זצ"ל, המפורסם בשיריו ופיוטיו.
רתיחה
סיר ענק מלא מים והאש בוערת תחתיו – כל המים שבסיר מתחממים בשווה בכל רגע נתון. למרות שהאש קרובה למים שנמצאים בתחתית הסיר, אין החלק התחתון חם יותר מהחלק העליון, אלא החום המופק מהאש מגיע לכל המים בו זמנית. כן כתב ה"כוזרי" בשם חכמי ישראל.