הפלא ופלא - אות ג - חלק ג | הרב אמנון יצחק
- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' (לכתבה על ספריו - לחץ כאן) באדיבות הרב המחבר שליט"א - ישר כחו! - - -
גרשום
המוהל של אליעזר, בנו של משה רבנו, היה גרשום בהיותו בן שלוש שנים בלבד. כן כותב רבי חיים קנייבסקי ("טעמא דקרא" פרשת שמות, ד"ה ותקח צפורה). הוא מסתמך על הגמרא (ע"ז כז, א) האומרת, שלא צפורה מלה את אליעזר, אלא היא מינתה שליח למולו, והואיל ולא היה במלון אדם מישראל פרט לגרשום, שהרי כל בני ישראל היו במצרים, בהכרח שהמוהל היה גרשום.
גשם
אדם שנושא ונותן עם חברו, ותוך כדי המשא ומתן יורדים גשמים – מסורת בידינו, שתשרה בעיסקה סימן ברכה.
כמו כן, בשעת ירידת גשמים - "אף מוכי שחין והחולים מרוויחים ואבריהם רפין עליהם. אף אבן טובה מרגשת. ואף הדגים מרגישים, שיגדלו ויתיפו כשיורד המטר". כן מבואר ב"חומש לימודי השם" (דף רמח).
\
היום הראשון שבו מתחילים גשמי השנה לרדת, הוא עת רצון גדולה מאוד בשמים, לפי ש"מליצי זכות נכנסין לפניו ביום הגשמים". ולכן, יש לבקש אז על כל הישועות שהוא זקוק להם. כן אמר בעל ה"לב שמחה" מגור (על פי תענית ז, ב, ורש"י שם).
\
כשהפרות מתברכות בוולדות רבים – דע, כי שנה זו תתברך גם בגשמים רבים. כן מבואר בספר "שער השמים" (מאמר ד, שער א): "וכשהפרות מתעברות ועושות וולדות רבים, הוא אות שגשמי השנה מרובים".
\
רבי יוסף קארו, בעל ה"שולחן ערוך", קיבל מפי מלאך, כי כאשר עם ישראל שרוי בצרה, ובעיקר בעת עצירת גשמים, יעשו שבע הקפות על קברו של צדיק עם ארבעת המינים ויבקשו ישועה מבורא עולמים. כן מבואר בספר "רפואה וחיים".
\
ברצונך לדעת אם בזמן הקרוב יירד מטר על פני חוצות – התבונן על הבקר והצאן. אם תראה שהם שוכבים על צד ימין, דע, כי זמן המטר מתקרב. כן כתבו הגאונים ("אוצר הגאונים" עמוד רלט).
\
יש מים זכרים ויש מים נקבות. מי הגשמים הם זכרים, ומי התהום הם נקבות. כשם שהזכר בפני עצמו והנקבה בפני עצמה אינם יכולים ללדת, כך הזרעים שבארץ אינם צומחים ממי הגשמים בפני עצמם וממי התהום בפני עצמם, אלא רק משניהם יחד. כן מבואר במדרש רבה (בראשית יג, יג) וב"אור החיים" (בראשית א, ט).
\
חלק מהגשמים נוצר על ידי הבל פיהם של בני אדם. כן כתב ה"חת"ם סופר" (דרשות, ח"ב, דף שעו). לכן, יש לדעת, כי כאשר בני אדם מדברים דברים אסורים, מתערב בגשם גם טומאה, וכשגשמי טומאה אלו מצמיחים את הפירות – כל האוכל מפירות אלו נטמא ומטמטם.
\
בטרם בא המבול על הארץ, גשמים היו יורדים רק אחת לארבעים שנה, והיו זורעים באותו הזמן והיה היבול מספיק למשך ארבעים שנה. כן כתב המלבי"ם (בספרו "התורה והמצוה" בראשית ח, כב) בשם המדרש.
\
עצה לפתיחת ארובות השמים בעת עצירת גשמים: "אם ימות בעת הזאת אחד מהרבנים, יתנו בידו מכתב שיבקש רחמים על הגשמים". כן מבואר בספר "שערי ירושלים" (שער ט, מנהגי הארץ).
בספר "גשמים בעתם" (עמוד פו) מסופר, שבשנה שרבי אהרן קוטלר נפטר היתה עצירת גשמים, והניחו מכתב בידו בשעת הלויה, ומיד לאחר הקבורה התחילו לרדת גשמי ברכה.
\
לימוד קטע מסויים מתוך ספר "דרשות חת"ם סופר" ברבים - מסוגל לירידת גשמים. הדבר נבדק פעם אחר פעם על ידי רבי שלמה אלכסנדרי סופר, נכדו של ה"חת"ם סופר", ותמיד השמים התקדרו בעבים וירד גשם רב.
הקטע המסוגל לגשמים נמצא – כאמור – ב"דרשות חת"ם סופר" (ח"ב דף שעו טור א, ד"ה אחז"ל), ותוכנו הוא, שחלק מהגשמים מתהווים מהבל פיהם של הבריות. ואם הבריות מדברים דיבורים אסורים – אז הגשמים המתהווים מדיבורם מזוהם, והפירות הגדלים מהם מטמאים את אוכליהם, והקב"ה, ברוב רחמיו, עוצר את הגשמים ואינו מוריד מטר נוסף, כדי שלא יגדלו פירות רעים, עד שישובו אל ה' ויטהר האויר.
\
בעת ירידת גשמים מרובים, כשקיים חשש שטפון לשדות, ניתן לעצור את הסחף על ידי לימוד המעשה המופיע במסכת ברכות דף כז, ב, עד התיבות "ונתפזרו העבים ונראתה השמש". כן מבואר בספר "דברי הרב" (עמוד קצג). שם מסופר כי הגאון רבי בנימין מנדלזון, אב"ד קוממיות, נהג כך בשעת הצורך, ומיד פסקו הגשמים.
גשמי רפואה
הגשמים שיורדים החל מחג הפסח ועד חג השבועות, "הם רפואה גדולה לכל התחלואים, שאין לך כמוהו בכל החנויות של רפואות". לכן, אדם שחלה במחלה כל שהיא, יעמוד מתחת לגשמים היורדים בתקופה האמורה, יגלה מעט את שערות ראשו באופן שהגשם יירד על ראשו, ויפתח את פיו באופן שהגשם יכנס לתוך פיו מצידו הימיני. כן כתב רבי פנחס מקאריץ ("נופת צופים" דף ו, אות פה).