הפלא ופלא - אות ב - חלק א | הרב אמנון יצחק
- - - אין זה תמלול הדרשה, אלא עיקרי הדברים ע"פ הספר 'הפלא ופלא' (לכתבה על ספריו - לחץ כאן) - - -
ב
באר מים חיים
ככל שמרבים לשאוב מבאר מים חיים – נביעת המים גדלה ומתעצמת, עד היותו "מעיין הנובע בלי סוף, שמימיו צלולים ומתוקים". מאידך, "אם פוסקים לשאוב ממנו – מתקלקלים המים ונעשין עכורין וסרוחין, והשותה ממנו נחלה". כן כתב בעל "צמח צבי לצדיק" (פרשת בחוקותי).
בארה של מרים
בארה של מרים היא הבאר שניתנה לבני ישראל, בהיותם במדבר, בזכותה של מרים.
באר זו ליוותה את ישראל בימי נדודיהם, ובבואם לארץ שקעה בים, ויש לראותה, לפי שיטה אחת, מראש הכרמל "כמין כברה בים", ולפי שיטה אחרת – מראש הר ישימון בסביבות ים כנרת "כעין כברה בים טבריה".
ב"כלבו" (הלכות מוצ"ש) מובא, כי בכל מוצאי שבת הבאר הולכת ומסתובבת בין כל המעיינות ובין כל הבארות, וכל חולה שיזדמן לו לשתות ממנה – "אפילו כל גופו מוכה שחין, מיד מתרפא".
\
כשם שכל הטעמים שבכל המאכלים הקיימים בעולם היו במן, כך כל הטעמים שבכל המשקאות הקיימים בעולם היו במי הבאר, וכל טעם שרצו לטעום במשקה - טעמו במי הבאר. כך מבואר במכילתא (יתרו יח, פרשה א).
בגד
אדם שלובש בגד של צדיק – הוא יושפע לטובה מקדושתו של הצדיק, וכן להפך: אדם שלובש מלבוש של רשע – הוא יושפע לרעה מרשעותו של בעל הבגד. כן כתב ה"חת"ם סופר" (בראשית דף קכה, ד"ה הלא) בשם ה"ירושלמי" (תחילת פרק ואלו מגלחים).
\
קיימים אנשים שגם אם הם ילבשו כל בגד שהוא – הם לא יתחממו. כן אמרו הגאונים (הו"ד ב"עין יעקב" ברכות דף סג).
הסיבה לכך היא, לפי שהבגדים מצד עצמם לא מחממים, ואינם אלא שומרים על חום הגוף, ולכן בני אדם שאין להם חמימות הדמים – לא תועיל להם חמימות הבגדים.
\
בגדים בהירים - דוחים חום. בגדים כהים - קולטים חום. כן מבואר במסכת חולין (נה, ב): "בקייטא אייתי משיכלי חיוורי, ובסיתוא משיכלי שחימי".
ראה גם ערך: "מלבוש".
בגד אדום; בגד שחור
צבע בגדיהם של הכהנים בשעת הקרבת קרבנות הפסח היה אדום. הסיבה לכך היא, כדי שלא יבלוט הדם שנשפך על בגדיהם מחמת ריבוי הקרבנות ומהירות ההקרבה. כן מבואר בסידור היעב"ץ (דף תעא).
\
יש מקרים בהם אסור לאדם ללבוש שום בגד שצבעו שחור מכל סוג שהוא, לא בשבתות ולא בימים טובים ולא בימות החול. הדברים אמורים באשה שנעלמו עקבותיו של בעלה והיא נותרה עגונה. לאשה זו אסור ללבוש בגדים שחורים, שכן לבישתם עלולה לגרום שיחשבו בטעות שבעלה מת ומותרת להנשא. כן כתב הרמ"א (אבן העזר סי"ז ס"ה).
\
צבע אדום בביגוד הוא לא צבע מוצלח. "רבנו בחיי" (בראשית כה, ל) כתב, כי בגדים אדומים ממשיכים על לובשם מזל מאדים. בש"ך (יו"ד סימן קעח) מבואר, כי בגד אדום הוא מלבוש בלתי צנוע, להבדיל מבגד שחור שהוא מלבוש של "צניעות והכנעה".
בגדי כהונה
בגדי הכהונה שהיו במשכן – נעשו על ידי צרופי אותיות ושמות של ספר יצירה. כן כתב רבי יהונתן אייבשיץ בספרו "תפארת יהונתן" (שמות כח, ו): "על ידי צירופי אותיות ושמות של ספרי יצירה יבראו הבגדים האלה".
בדיקת סימנים
גם אדם שאכל דג כשר ובירך עליו כדין ואכלו, עשוי לבטל מצות עשה מן התורה. כיצד? אם הוא שלפו מן הים, צלאו ואכלו מבלי לבדוק תחילה אם יש לו סנפיר וקשקשת, אף על פי שהדג נמצא כשר, בכל זאת הוא ביטל מצות עשה של בדיקת סימנים. כן כתב ה"חינוך" (מצוה קנג): "נצטוינו לבדוק סימנים, ואם עבר ולא בדק, אלא שראה בה סימן האחד וסמך עליו ואכל ממנה, אף על פי שמצא אחר כך שהיתר אכל – ביטל עשה זה של בדיקת הסימנים".
בהלה
בהלה וחוסר ישוב הדעת משמשים כסימן להסתר פנים. כן כתב המגיד ממעזריטש: "סימן להסתרת פנים – בהלה, היינו, אם האדם מבוהל ואינו מיושב בדעתו, זהו סימן כי הקב"ה מסתיר את פניו ממנו".
רמז לדבר – מביא בשמו בעל "שמועות טובות" (עמוד כט) – "הסתרת פניך, הייתי נבהל", כלומר: הסתר פנים מביא בהלה.
בהמות
מששת ימי בראשית ועד סוף ימות עולם, תמיד היה ויהיה מספר העופות הטהורים רב יותר ממספר העופות הטמאים. ובבהמות – להיפך. לעולם הבהמות הטמאות היו ויהיו מרובות יותר מהבהמות הטהורות. כן מבואר ב"ספרי דצניעותא דיעקב" (פרשת נח).
בועז
בועז נפטר לבית עולמו למחרת נישואיו עם רות. הוא האריך ימים וחי ארבע מאות שנה. כן מובא ב"בעלי התוספות" (תחילת פרשת ויחי).
בזיון
אדם שחבריו מבזים אותו שלא בצדק – סופו שיצליח ויעלה מעלה מעלה. כן מבואר בספר "חסידים" (סימן תתקס): "כל הנבזה בעיני בני אדם שלא מחמת מעשיו הרעים – עתיד שיתעלה, ואותו תבחר ותקרב להיות חברך ותלמידך".
\
מעלתו של אדם ששמע את חרפתו ושתק – היא גבוהה יותר ממעלתו של אדם שצם אלף תעניות. כן מבואר ב"ליקוטי רמ"ל" בשם האריז"ל והרמ"ק.
\
המבזה אדם מישראל – נענש קשות. מסיבה זו, למרות שאביהו בן רחבעם היה צדיק, הוא מת בקיצור ימים, לפי שביזה את ירבעם ואנשיו, ואמר להם "ועמכם עגלי הזהב", למרות שהם היו רשעים וכוונת אביהו היתה לשם שמים. כן מבואר ב"מדרש שמואל" (פרשה יח, אות ה).
בחרות
לדעת ה"מגיד מישרים" (פרשת ויקהל), ימי הבחרות נמשכים עד גיל ארבעים – "חובין דאדם חטי עד ארבעין שנין, דאינון שני בחרות, לא איתפס עלייהו כולי האי כמו האי דחטי בתר ארבעין שנין".
בטחון
אדם שנמצא במצוקה והוא בוטח בה' באמת – הקב"ה משרה עליו רוח הקודש ומכניס בלבו ידיעה המבשרת לו כי אמנם יעזרהו ה' לצאת מן המצוקה בה הוא שרוי, וכמו שאמר דוד המלך: "אם תחנה עלי מחנה – לא ירא לבי. אם תקום עלי מלחמה – בזאת אני בוטח". כן כתב בעל "נחלי מים" (עמוד תתל).
\
בעל בטחון שדרכו תמיד לבטוח בה' ואינו מרבה בהשתדלות יתירה, והיה אם קרה שנכשל פעם ושם בטחונו בבן אדם שאין לו תשועה והרבה בהשתדלות יותר מהשיעור הראוי – יסובבו מן השמים שלא תצליח דרכו בזה, כדי שיתעורר לבטוח רק בבורא יתברך.
אולם, אם הוא רגיל לשים את בטחונו בבשר ודם – יתנו לו משמים שתצליח דרכו, כדי שימשיך בטעותו שכוחו ועוצם ידו גרמו לו את הצלחתו "והלעיטהו לרשע וימות". כן היה אומר פעמים רבות בעל "שפת אמת".
\
אדם שבוטח בטחון מלא בה' יתברך, אפילו אם הוא רשע, מובטח לו שיעזרהו ה' באותו ענין שבטח בו. כן מרגלא בפומיה דרבי יעקב ישראל קניבסקי זצ"ל, בשם המדרש. ראה ספר "כנסת יצחק" (עמוד פד) וספר "תולדות יעקב" (פרק י).
כמו כן, "מי שיש לו מידת הבטחון בה' יתברך באמת, אפילו אם נגזר עליו חס ושלום כמה גזירות רעות, אי אפשר למידת הדין לשלוט עליו – והוא בדוק". כן מבואר בספר "כתר שם טוב".
\
אדם שנמצא במצוקה וזקוק לישועה – יחדיר ללבו כי "תשועת ה' באה ברגע שבו האדם כבר אינו רואה בדרך הטבע מקום להיושע". כן אמר הגאון רבי אברהם הורביץ זצ"ל בשם ה"חזון איש" (הו"ד בהקדמה לספר "דבר הלכה").