הפלא ופלא - אות מ - חלק ז | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 25.09.2022, שעה: 08:38
- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' באדיבות הרב המחבר ר' יהודה חיון שליט"א (לכתבה על ספריו 'לכתחילה' לחץ כאן) - - -
מלך
מלך שנמשח בשמן המשחה – בו ברגע הוא גבה ונתיפה. כך מובא במדרש רבה (ויקרא פרק כו): "הא למדת שאפילו יהיה אדם קצר ונתמנה מלך – נעשה ארוך. כל כך למה? שבשעה שנמשך בשמן המשחה נעשה משובח מכל אחיו. אמר דוד: בשמן המשחה שנמשחתי בו אני שמח, שנאמר (תהלים טז): "לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכון לבטח".
כמו כן, מובא בילקוט שמעוני (תהלים פרק מה, רמז תשנ), שברגע ששמן המשחה היה יורד עליו – "אם היה קצור – היה מאריך, אם היה שחור – היה לבן, ואם היו פניו רעות – היו משחקות".
מלכות בית דוד
מיום שנחלקה מלכות בית דוד, כל דבר תורה שייאמר בכל חלקי הפרד"ס – תהיה עליו מחלוקת, ויקום מי שיסתור וידחה אותו. כן מבואר ב"תורת המגיד" (ליקוטים דף רו): "שמעתי מהמגיד שאמר, מיום שנחלקה בית דוד, אין לך אדם שיאמר איזה דבר בתורה ובעבודה שלא יהיה לו לעמוד נגדו בר פלוגתא להכחיש דבריו, ואפילו אם לא נמצא סמוך לו, ואינו ביודעו ומכירו, מסתמא הוא מצוי מרחוק ממנו, ולפעמים מעבר לים. כך שמעתי מפיו הקדוש".
מלמד
אדם שמצער את המלמדים של בניו – בניו לא יצליחו בלימוד התורה. כן מבואר בספר "דברי מוסר" (עמוד מט): "קבלה מהרה"ק משינעווע זי"ע, שמי שדרכו לצער מלמדים – לא יראה ח"ו הצלחה בבנים שלו בענין לימוד התורה".
מלקות
יתכן שאדם יעשה מעשה אחד בלבד, ויתחייב מחמתו אין ספור מלקויות. כיצד? הרמב"ם (עבודת כוכבים יב, יב) פסק: "השורט שריטה אחת על המת – לוקה, שנאמר: 'ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם'. שרט שריטה אחת על חמש מתים – לוקה חמש". לפי האמור עולה, כי אדם שישרוט שריטה אחת על כל הרוגי ישראל שנהרגו מאז ומעולם – יתחייב מלקות על כל אחד ואחד, וצ"ע בזה.
ממון
לגויים קיימת תשוקה אדירה לממון ישראל – "אף על פי שיש לעכו"ם כסף וזהב הרבה, תאבים לדינר של יהודי כאילו לא ראה ממון מעולם, וזה מחמת שהכסף וזהב שיש תחת ידם אין הגוונים מאירים ואין החן שורה על ממון שלהם, כי עיקר הפאר והחן לא נתגלה אלא אצל ישראל. אבל, דע, תיכף ומיד כשהעכו"ם מקבל ממון מישראל, תיכף ומיד נעלם החן והפאר בתוך הממון". כן מבואר ב"ליקוטי מוהר"ן" (כ"ה, א"ד).
\
אדם שהרויח ממון בקלות ובפתע פתאום, כגון שזכה בירושה או בהגרלה, הוא עשוי גם להפסידו בקלות. מה יעשה כדי שיתקיים הממון בידו? יקנה בממון זה ספר תורה, ויש אומרים כי די בקניית תפילין (עירובין סד, א).
\
מי שיש בידו ממון שהגיע אליו שלא ביושר, ומפרנס ומאכיל בזה את בני משפחתו – בניו עלולים לצאת לתרבות רעה ח"ו. כן כתב בעל "אמרי יעקב" (סימן ז), בשם "איגרא דפירקא", בשם רבי מנחם מנדל מרימינוב: "על מה שהוא מן התימא, שאנחנו רואים כמה פעמים הילדים בקטנותם הולכים לבית רבם ומתמידים בתורה, ואחר כך כשמתגדלים, מתהפכים ח"ו במידות גרועות ומבטלים תורה, אלא הוא על שאבותיהם האכילו אותם ממון גזל, על זה נולדים בילדיהם תאוות ומידות גרועות".
\
אדם שגנב וגזל ממון מאחרים, ואינו מחזיר את מה שגנב וגזל – אינו יוצא מהעולם הזה עד שגם אחרים יגנבו ויגזלו ממנו את ממונו, ולא רק את הממון שגנב וגזל, אלא גם את שאר הממון הכשר שיש בידו.
"וכמו שאם דמו של האדם מתקלקל קצת – יהיה נזק והפסד לכל גוף האדם, כך העושה עושר ולא במשפט, אזי בא הממון שבא לא ביושר, ומאבד את כל הממון הכשר שבידו, כמו שהדם העכור מאבד את כל הגוף". כן כתב רבי חיים, אחי המהר"ל, בספרו "איגרת הטיול" (עמוד 11).
ממזר
פעם בשישים שנה הקב"ה שולח מכת דבר לעולם שמטרתה לכלות את כל הממזרים הבלתי ידועים כדי שלא יתערבו בהם. כן מבואר בירושלמי (קדושין ד, א): "אחת לשישים שנה דבר בא לעולם ומכלה הממזרים מהעולם ולוקחת טובים כדי לא לביישם".
\
הקב"ה מזווג ממזרים עם ממזרות ולא עם כשרים, ואפילו "ממזר בסוף העולם וממזרת בסוף העולם – הקב"ה מזווגן, שנאמר: 'כל עורב למינו', לא הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו". כן מבואר ב"מדרש רבה" (בראשית פ' סה) וב"ירושלמי" (קידושין ג, יב).
\
רוב הממזרים הם פקחים. כן מובא במסכת סופרים (סוף פרק טו). אולי זה המקור למה שמכניס אדם פיקח וערמומי בשם "ממזר".
\
אסור לממזר לעלות לירושלים, שנאמר (זכריה ט, ו): "וישב ממזר באשדוד". כן מובא ב"אבות דרבי נתן" (יב, ח).
ולכן, יש פוסקים, כי ממזר פטור מכל המצוות שמקום קיומן הוא בירושלים, כגון קרבן פסח ועליה לרגל (רבי מאיר אריק בהסכמתו ל"נועם מגדים").
לדעות אחרות, אין איסור לממזר לעלות לירושלים, אלא להשתקע שם. כן דעת בעל ה"מחזה אברהם" (קונטרס אחרון).
ולכן, לדעות אלו, גם ממזר יתחייב בכל המצוות שמקום קיומם בירושלים, ככל אדם.
ממולח
בהקדמה ל"נודע ביהודה" כותב בן המחבר, כי חכמי האומות מצאו שבגוף האדם יש מלחים, "ומצאו במופת, שכל אדם אשר בעת חייו היה יותר חריף ובעל שכל – יש בו יותר מחלקי מלח".
מכאן, לדעתו, מקור הביטוי המופיע במסכת קידושין (כט, ב): "בן זריז וממולח". זה גם פשר הביטוי המופיע בתלמוד (ראה שבת ד, א): "לכי תיכול עליה כורא דמלחא". כלומר, כאשר תאכל "כורא דמלחא" ותהיה ממולח יותר – אז תבין את הדבר לאשורו.
מנהיג
דור שחסר בו מורה דרך ומנהיג – יאמרו את הפסוקים דלהלן: "יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם, ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה", וזוהי סגולה נפלאה למציאת מנהיג שידריך את העם. כן מבואר בספר "אגרא דכלה" (פרשת פנחס).
מנורת המאור
לימוד מתוך ספר "מנורת המאור" – מסוגל לרפאות כל מחלה שבעולם; ובפרט אם הלימוד נעשה במנין אנשים, באופן של מסירת שיעור מתוך הספר, כאשר בתחילת השיעור מודיעים לציבור הלומדים כי שיעור זה מתקיים לרפאותו של פלוני. כן מבואר בהסכמת בעל "מסורת הש"ס" ל"נפש יהודה", וב"ילקוט מנחם", בשם המהרי"ם מספינקא, בשם המהר"ם מרימינוב.
מנחה
התפילה הראשונה שהיתה בעולם, היתה מנחה של ערב שבת, שאותה התפלל אדם הראשון. מסיבה זו – כותב החיד"א ("מדבר קדמות" מערכת ת אות ד) – יש להזהר במיוחד בתפילת מנחה, "כי התפילה הראשונה שהיתה בעולם, היתה תפילת אדם הראשון במנחה ערב שבת שנוצר".
בהגהות "שמי קדם" (שם) הוסיף, שתפילה זו היתה גם מנחה של ראש השנה, שכן אדם הראשון נולד בראש השנה.
מנצח; מנוצח
"תמיד תהיה מן המנוצחין ולא מן המנצחין". כן כתב הרמב"ם באגרתו לבנו. ביאור הדבר – אמר רבי שלמה ווינטרוב – הרי אם נצחת בן אדם, אין בכך כלום, בסך הכל בשר ודם נצחת, אך אם כבשת את יצר הניצוח, נצחת מלאך, ולנצח מלאך זו עוצמה.
מס הכנסה
למרות שרבים סוברים כי לא קיימת חובה הלכתית להפריש מעשר כספים, מכל מקום אדם שמקפיד להפריש מעשר כספים מממונו ולנותנו לבני תורה עניים – אין למס הכנסה שליטה עליו. כן אמר רבי חיים קנייבסקי, בשם אביו, בעל ה"קהילות יעקב" (הו"ד בספר "באורח צדקה" עמוד מג). הוא הוסיף לומר לשואלים אותו, כי בכל ספק במעשר כספים כדאי להחמיר, כי ממעשר כספים אף פעם לא מפסידים, אלא רק מרויחים.
מסור, מוסר
אדם שמלשין ומוסר את ממון ישראל – וקל וחומר את גוף ישראל – ביד גוי, נקרא בשם מָסוּר ולא "מוֹסֵר". הסיבה לכך היא: "לפי שאף על פי שלשעתו הוא הפועל ומוסר אחרים, אבל קראוהו מסור בלשון נפעל, להורות כי בא יבוא יומו ולא יאחר, והרי הוא נמסר". כן כתב בעל ה"תוספות יום טוב" (נדרים פ"י, מ"ג) בשם רבו המהר"ל מפראג.
\
כל הקודם להרוג את המוסר – זכה, ואפילו ביום כיפור שחל להיות בשבת, ומי שיכול להורגו ואינו עושה זאת – נחשב לו כאילו הוא עשה את כל מה שהמוסר עתיד לעשות. כן פסק רבי יהודה, בנו של הרא"ש (הו"ד בשו"ת "זכרון יהודה" סימן עה).
הר"י מיגש סקל מוסר אחד בעיר אליסנה ביום הכיפורים שחל להיות בשבת בשעת הנעילה (שו"ת "זכרון יהודה" סימן עה).
מסירת דין לשמים
שניים מגדולי ישראל לפני כמאתיים שנה נפטרו בו ביום: רבי אליעזר חזן ורבי יום טוב דאנון. פטירתם המשותפת באותו יום – מספר בעל "המעלות לשלמה" – היתה מחמת "דיברי ריבות שעברו ביניהם, והם אמרו, כי מאחר שאין מי שמסוגל לדונם למטה, הם מוסרים דינם לשמים, ונפטרו שניהם ביום אחד".
בעת גסיסתו שאל רבי אליעזר חזן את החברא קדישא – האם רבי יום טוב כבר נפטר? החברא קדישא ענו לו, שברגעים אלו רבי יום טוב נפטר. בשומעו זאת, קרא רבי אליעזר קריאת שמע, נשכב על צד ימינו, ויצאה נשמתו.
מסירת מודעה
בטרם צאת נשמתו של אדם, השטן מנסה להסיטו ולהדיחו מעל ה' ומשכנעו לכפור בה' אלהי ישראל, ויתכן שמרוב פחד ואימה ומרוב בלבול וטירוף הדעת יבוא לכפור. לכן תיקנו הקדמונים "מסירה מודעה" בטרם יבואו ימי הרעה, בעוד האדם מיושב בדעתו. כן מבואר בסידור "תתקבל" (עמוד 865, לפני נוסח "מסירת מודעה").
מסירת נפש
אדם שגומר בדעתו באופן סופי למסור את נפשו על קידוש ה' – אינו מרגיש כל כאב: "הלא זו מסורת ביד החכמים, שהאיש הגומר בלבו למסור נפשו על דבר כבוד שמו – הנה הגבר הלז לא ירגיש כאב המכות ההן המכאיבות לשאר אנשים. וגם כשיענוהו יסורים קשים – לא ירגיש המכות והעינויים ולא ירעידהו המוות, וגם כי הדבר רחוק מהסברא – הלא כבר עלה בנסיון". כן כתב רבי אברהם הלוי מגולי ספרד ב"מגילת אמרפל".
\
יש מקרים בהם אדם שמוסר את נפשו על קידוש ה' – נעשה לו נס וניצל, ויש מקרים – שהוא נהרג. אימתי? "כל המוסר עצמו על מנת לעשות לו נס – אין עושים לו נס, ושלא לעשות לו נס – עושים לו נס". כן מבואר ב"תורת כהנים" (אמור קלז) וב"ילקוט שמעוני" (ח"א רמז תרמג).
\
אדם שמקיץ משנתו לעבודת ה' למרות עייפותו – נחשב לו הדבר ל"מסירת נפש". כן כתב בעל "ייטב פנים" (הקפות אות יב): "שבירת תאוות שינה, להיות עומד ושונה, הוא מעין מסירת נפש".
מעברות הירדן
המקום בו נקרע הירדן לשנים עשר קרעים בעת כניסת בני ישראל לארץ ישראל בזמן יהושע – ניכר עד עצם היום הזה. כן כתב רבי אליעזר נחמן פואה, תלמידו של הרמ"ע מפאנו ("מדרש וחידוש" על הגדה של פסח, אילו קרע לנו את הים).
יש אומרים, שניתן לראות את מקום הקרעים רק אם מגיעים למקום הנס ומברכים בדחילו ורחימו, בקדושה ובטהרה, את הברכה "שעשה נסים לאבותינו במקום הזה". כן אמר מהר"י מבעלזא (הו"ד בהקדמה ל"מדרש וחידוש").
\
המקום שבו עברו ישראל את הירדן, היה בדיוק באותו המקום שבו עבר יעקב אבינו את הירדן. כן כתב רבנו אפרים (בראשית לב, יא): "'כי במקלי עברתי את הירדן הזה' – מלמד שעברו ישראל הירדן באותו המקום ממש שבו עבר יעקב אבינו".
מעלה גרה; מפריס פרסה
למרות שהחוקרים הנמצאים בכל כדור הארץ מגלים מעת לעת "בריות גדולות וחיות אשר לא נודעו לקדמונים, ובכל זאת לא מצאו עוד בהמה נפרדת, או חיה, אשר תהיה מעלת גרה בלבד – זולת הגמל, ומפרסת פרסה לבד – זולת החזיר". כן כתב ה"מהרי"ץ חיות" (חולין נט, א).
מעמד הר סיני
במעמד הר סיני, ההר כולו – עד הגבול – התקדש בקדושה רבה. מכח הקדושה אירע נס, שהגבול עצמו הכריז: "השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו, כל הנוגע בהר מות יומת". כן כתב רש"י (שמות יט, יב. ראה "צידה לדרך" שהבין את דברי רש"י כפשוטם).
\
קבלה בידינו, כי כל הבהמות, החיות והעופות שהיו על פני תבל – הגיעו למעמד הר סיני ונוכחו בשעת נתינת התורה לעם ישראל. כן מבואר בחידושים המיוחסים לר"ן על מסכת שבת (דף קח, א).
מערת הלל הזקן
במערת הלל הזקן מתרחש נס תמידי: באמצע המערה קיימת אבן גדולה, חלולה במרכזה, כמין כוס, ובית קיבוּלה – למעלה מארבעים סאה. אבן זו אינה חלולה תחתיה. כאשר נכנס למערה אדם הגון – האבן מתמלאת מים בדרך נס (שכן, המים אינם נובעים מהקרקע, וגם – כאמור – האבן סתומה תחתיה כמין כוס). וגם אם ישאבו מהאבן אלף כדי מים – לא יחסר מאומה. כן דברי רבי בנימין מטולדה.
מערת המכפלה
גם משה רבנו וצפורה נקברו במערת המכפלה. אמנם בתחילה משה נקבר במקום בלתי ידוע, כנאמר "ולא ידע איש את קבורתו", אך לאחר מכן המלאכים נטלוהו ממקום קבורתו וקברוהו במערת המכפלה. כן מובא בספר ה"תמונה" המיוחס לרבי נחוניא בן הקנה ולרבי ישמעאל כהן גדול (הו"ד ב"ילקוט ראובני" פרשת וזאת הברכה).
\
מתחת לארבעה קברים ישנם מחילות תת קרקעיות שניתן לעבור דרכם מקבר לקבר. ארבעת הקברים הם: מערת המכפלה, מקום קבורת משה רבנו בהר העברים, מקום קבורת אהרן בהר ההר ומקום קבורתה של מרים. כן מבואר ב"זוהר" (פרשת חוקת קפג, א) וב"ספרי" (הו"ד ב"מקדש מלך").
מערת רשב"י
עץ החרובים שגדל בדרך נס במערת רבי שמעון בר יוחאי – נהפך לעץ תמרים לכבוד שבת. כך נהג העץ כל שבוע ושבוע במשך כל השנים בהם שהה רבי שמעון במערה. כן מבואר ב"מדרש תלפיות" (אות ח, ענף חרוב שבמערת רשב"י).
מעשר כספים
כשבעל ה"קהילות יעקב" היה נשאל בענייני ספקות במעשר כספים – הוא היה עונה: "בכל הספיקות רק תחמיר, כי ממעשר כספים אף פעם לא מפסידים; רק מרויחים".
עוד הוסיף: "דעו לכם, כי מי שמקפיד על מעשר כספים – אין למס הכנסה שליטה עליו".
מפגיע, פרוונקה, גיץ
"מפגיע" היא חיה קטנה, כגודל חתול, היחידה מכל בעלי החיים שהאריה מפחד ממנה. חיה זו מכונה גם "גיץ".
"יש לה בכפות ידיה, בכל כף, יותר משלושים צפרניים קטנים וחדים מאוד יותר מסכין, וכשרואה ארי – קופץ עליו ויושב על כתיפיו, ומשם עולה על גולגלתו וחופר בגולגלתו בצפרנים החדים שלו, עד שנוקב עצם הגולגולת ומוצא המח ואוכלו. והארי מפיל עצמו לארץ בעת שרוכב זה על כתיפו כדי לרומסו, ולא יכול לו, כי זה ה'גיץ' תיכף נשמט לצידו השני, ובמעט רגעים גומר מלאכתו בצפרניו". כן מבואר במסכת שבת (עז, ב) וב"בן יהוידע" (שבת שם, ד"ה אימת מפגיע).
\
לדעות אחרות, ה"מפגיע" מחסל את האריה באופן זה: המפגיע חופר מחילה בקרקע בת שני פתחים. פתח אחד רחב ופתח אחד צר. המפגיע הולך לאריה ומרגיזו, עד שבשלב מסוים האריה רודף אחריו. המפגיע נמלט לתוך המחילה דרך הפתח הרחב, והאריה אחריו עד שהוא נעצר בהגיעו למקום הצר. בשלב זה המפגיע יוצא מהפתח הצר ונכנס חזרה לפתח הרחב והורג את האריה מאחוריו. כן כתב בעל ה"עקידה" (פרשת בחוקותי שער עא).
מפת השבת
קבלה ביד בעל "עטרת צבי" מזידיטשוב, שאם פורסים את מפת השבת על השולחן בערב שבת קודש לפני חצות היום – "זהו סגולה לבטל הקליפה והסטרא אחרא המעורר מחלוקת בביתו של אדם בערב שבת קודש אחר הצהרים". כן מבואר בספר מ"באר השבת" (מאמר קיב).
מצבת דג
בוינה קיימת מצבה שעליה חרוט: "פה נטמן הדג שצעק שמע ישראל". הדבר אירע בערב שבת. תוך כדי הכנת הדג לכבוד שבת, נשמעה צעקה מגרונו של הדג: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". חכמי ישראל הורו לקבור את הדג בבית הקברות ולחרוט על מצבתו את האמור לעיל.
מצבת יעקב
האבן אשר עליה נאמר (בראשית כח, כב): "והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים" – נמצאת בין אבני הכותל המערבי עד היום הזה. כן מובא ב"תוספות השלם" (דף קנד, אות ה): "והאבן הזאת – אמרו על אותה אבן, כשהיו מעלים אותה בדימוס היתה מפלת עצמה, לפי שעתיד בית המקדש ליחרב, ועל כן מאסו אותה הבונים, עד שבא שלמה בחכמתו ונשבע לה, שאפילו יחרב הכל היא לא תחרב ולא תזוז ממקומה, וקבעוה בכותל המערבי".
מצה
קיימת סכנה להאכיל ממצת מצוה לגוי. בעל "כף החיים" (קסז, קמ) מספר על אדם שהזמין את שכנו העכו"ם לליל הסדר והאכילו מצה, וכשנודע הדבר לרבי משה חיים, סבו של ה"בן איש חי", אמר לו שיזהר ממנו בזאת השנה; ויהי היום, והיהודי יושב, ובא העכו"ם ההוא וחרבו שלופה בידו, ונעשה לו נס וברח מפניו ר"ל.
מצוה
כיצד יידע אדם האם המצוה שעשה קויימה כראוי? כתב בעל "באר מים חיים" (בחוקותי קעג ע"א): "נודע מפי ספרים וסופרים, אשר זה הוא הסימן המובהק בעשיית האדם אחת ממצוות ה', אם עשאה כראוי או לא ח"ו. הנה, אם לבו בוער בקרבו אחר עשיית המצוה לעשות עוד ועוד ביתר שאת ויתר עוז, להשתוקק אחר התפילה אל התורה ומן התורה אל התפילה, וכן בכל המצוות, הנה עשה המצוה קצת כראוי, כי חיות המצוה והתפילה והתורה נקרא אש, וטבע האש הוא כל עוד שמתלהב ובוער יותר, מתלהב ובוער עוד יותר ויותר".
\
יזהר לעשות מצוות בממון כשר שלא תהיה מצוה הבאה בעבירה ואין קטיגור נעשה סניגור, "ובהיות כי קשה הדבר לידע בבירור איזה ממון בא לו בהיתר גמור, העצה היעוצה, שידברו איש אל רעהו ויתנו במתנה זה לזה סך ממון ויעשו חליפין ויהא מונח להם בכיס בפני עצמו לעשות בו מצוות ומעשים טובים עד אשר יכלה, וכך יעשו תמיד, כי בממון שניתן לו במתנה – אין לו עליו שום חשש איסור". כן מבואר ב"פלא יועץ" (ערך סנגוריה).
\
לכל מצוה מתרי"ג מצוות יש ריח שונה, שעל ידו גדולי ישראל ידעו להבחין איזו מצוה חסרה או פגומה. כן כתב החיד"א בספרו "ניצוצי אור".
על פי זה ביאר החיד"א את המסופר ב"זוהר" (בלק, דף קפו, א) על בנו הקטן של רב המנונא, שנשלח על ידי אמו לקבל ברכה מצדיקים שהיו בקרבת מקום, והנער לא הסכים להתברך מהם משום שהריח שהם לא קראו קריאת שמע באותו יום, ומכאן שלכל מצוה יש ריח מסויים שעל ידו הבחין הנער שהפגם היה שלא קראו קריאת שמע ולא שום פגם אחר.
\
אדם שמייחד לעצמו מצוה מסויימת ומקפיד לקיימה כדת וכדין במשך כל ימי חייו, למרות שאינו מדקדק בשאר מצוות ולפעמים אף עובר עליהם – "אין מבשרין אותו בשורות רעות, מטיבין לו, מאריכין את ימיו ונוחל את הארץ". כן מבואר בספר "אמונות ודעות" (מאמר חמישי אות ד').
\
כל מצוה שאדם רגיל לעשותה, יזהר מאוד שלא לבטלה כלל, וכל המבטלה מכניס את עצמו לסכנה. כן כתב בעל ספר "חסידים" (תשנ"ה). הוא מביא "מעשה בזקן אחד שהיה רגיל להתפלל ביום הכיפורים. פעם אחת לא היה הזקן בעיר כי הלך בסחורה והתפלל אחר ביוה"כ, והזקן דאג כל השנה כולה, ובאותה שנה מת לו בן אחד גדול".
מצורע
אדם שמדבר או חושב על צרעת עלול ללקות בצרעת. כן מבואר בספר "אגרא דכלה" (פרשת עקב ד"ה והסיר ה'): "דהנה יש חולאים, על שונאי ישראל, אשר מסוכנים לקפוץ על המדבר וחושב בהן, כגון נגעים. כך הוא הענין בטבע".
\
אין כל אפשרות שהמצורע יתרפא מצרעתו ללא שאביו יירק בפניו. כן מבואר ב"פרקי דרבי אליעזר" (פרק נב) בשם רבי לויטס איש יבנה: "אם אין אביו של מצורע רוקק בפניו – אינו מתרפא, שנאמר: 'ואביה ירוק ירק בפניה'".
\
ברוח פיו של המצורע נמצאים חיידקים מסוכנים שהנדבק בהם עלול להנזק קשות. זאת הסיבה – כותב ה"אבן עזרא" (ויקרא יג, מה) – שהתורה מצווה את המצורע "ועל שפם יעטה" – "שלא יזיק ברוח פיו".
\
אדם שלקה בצרעת – ישתדל להתחזק במידת הבטחון, ובשכר זאת הקב"ה ירפאהו מצרעתו. כן כתב בעל "אגרא דפרקא" (אות קסד): "נראה לי, שמידת הבטחון הוא סגולה להסיר הצרעת".
מציאת חן
אדם שמוצא חן בעיני הבורא – יזמנו לו מן השמים את כל הנצרך לתיקונו השלם כדי שיוכל להגיע לעולם הבא ולקום בתחיית המתים. כן מובא במדרש משלי (ח, כא).
\
מי שנזקק לטובתו של אדם אחר, וחושש שהלה יסרב לבקשתו, בטרם יגש אליו לבקש את עזרתו יאמר שלוש פעמים: "שמחתי באומרים לי" – "וה' יתברך יתן חנו בעיניו וימלא בקשתו". כן מבואר בספר "נחלי מים", בשם רבי חיים ויטאל.
לכבוד הרב אמנון יצחק שליט"א, ב"ה רציתי לשתף את כבוד הרב בכמה מקרים מרגשים שזכינו לראות בזכות ברכותיו הקדושות: לפני זמן מה, נכדתי הקטנה אושפזה בבית מרפא בעקבות וירוס קשה (ל"ע). ביקשתי מהרב לברך אותה, וברוך השם, בזכות הברכה, היא החלה להתאושש וחזרה הביתה מוקדם מהצפוי, הרבה לפני הזמן שהרופאים העריכו. בנוסף, גיסתה של כלתי היתה במצב קשה והרופאים קבעו שעליה לעבור ניתוח דחוף (ל"ע). ביקשתי מהרב ברכה עבורה, וכבר ביום למחרת, לפני הניתוח, ערכו לה צילום נוסף. להפתעת הרופאים, הכל נעלם כאילו לא היה, והם עמדו משתאים. הם הגדירו זאת כ"נס של חנוכה"! אנחנו מלאים שמחה והכרת הטוב לבורא עולם על הניסים הגלויים שזכינו להם. תודה רבה לרב על הברכות, התמיכה, ההדרכה והמסירות האינסופית שלו למען עם ישראל. תודה לך על כך שאתה עבורנו מקור השראה אדיר, המקרב אותנו לעבודת השי"ת מתוך שמחה, אמונה ויראת שמים. אני פונה לכל אדם באשר הוא: בדור המורכב שלנו, הצמדות לרב צדיק כדוגמתך, והדבקות במידותיך, הן בדרך להתחזקות רוחנית אמיתית ולקבלת כוחות להתמודדות עם אתגרי החיים. תודה לך הרב שאתה מאיר לנו את הדרך בעצות טובות וכלים לעבוד את השם יתברך מתוך שמחה וביטחון. מתפללים ומבקשים: יה"ר שהקדוש ברוך הוא יתן לך כוחות אדירים להחזיר את כל עם ישראל בתשובה שלמה, ולקרב לנו במהרה את הגאולה בחן, בחסד וברחמים מאוצר מתנות חינם (אמן). בברכה ובהכרת הטוב, אוהבים אותך אנחנו וקהילות פז.
שלום, כבוד הרב שליט"א אנחנו רוצים לפרסם נס גלוי שנעשה לנו ע"י ה' יתברך בשבת קודש. יש לנו מתקן במקרר של "משמרת השבת" (השבת בעידן הדיגיטלי | הרב אליהו בייפוס shofar.tv/lessons/7123) שביום חול מציג את הספרות "00" ובימי שבת וחגים "05" ומכבה את מה שלא צריך. השבת לא שמנו לב וככל הנראה בגלל הפסקת חשמל שהיתה השבוע זה השתבש ונשאר על מצב של יום חול. הבנות שמו לב לזה רק לאחר ששבת כבר נכנסה, כשהבן הקטן פתח את המקרר ונדלק האור. כשחזרנו מהתפילה ניסינו למצוא בהלכה: מה אפשר לעשות? ונשארנו ללא פתרון וללא מזון נגיש לסעודות שבת. המקרר עם צג דיגיטלי כך שזה עוד יותר מסבך את העניין. ב"ה לחמים לסעודה הראשונה היו לנו ורק השתיה והסלטים נשארו במקרר, התחילו לצוץ כל מיני רעיונות איך "לעזור" להקב"ה לעזור לנו... תוך כדי אחת הבנות הציעה בואו נשיר: "עבדו"... ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) קמנו ושרנו במעגל (באופן המותר בשבת כמובן...) סביב השולחן "עבדו", עם כל סיבוב השמחה גברה והדאגה פחתה, התחלנו לקבל בשמחה את המצב. לאחר כמה כ-7 דקות תוך כדי הסיבובים, אשתי הביטה לעבר הצג של "משמרת השבת" וזעקת פליאה יצאה מפיה, הצג השתנה למצב שבת! ומופיעות בו הספרות "05"!!! ישתבח שמו לעד! לא יאומן כי יסופר! נס גלוי! במקום! סיימנו את ה-15 דקות שירה וישבנו בשמחה לסעודת שבת. תודה רבה לרב היקר שכל הזמן דואג לתת לנו עצות נפלאות, טובות ומועילות. תודה על הזכות להכיר את בורא עולם יותר טוב בכל פעם! בברכה והערכה רבה שבוע טוב ומבורך (אמן) משפחת טביב (הי"ו) מחשמונאים. (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
צהרים טובים. ראשית תודה על שמשתדל לעשות עבודה טובה ולעזור לעם ישראל. יש לי מטופלת שלא היה לה ילדים (ל"ע) וב"ה כשראתה סרטון של הרב אמנון יצחק על אותה אשה שלא היה לה ילדים ששמה כיסוי ראש ולאחר שנה נפקדה (ברית מילה של הנכד של מיכל בניטה מהסרט כוחה של מצוה shofar.tv/videos/16379) וככה גם היא עשתה ולאחר 8 שנים נפקדה ב"ה; היתה שמה כיסוי ראש רק בשבתות וכששמעה את הסרטון קיבלה על עצמה לשים כל הזמן ובאותו חודש נפקדה!
חזק וברוך וישר כחך כבוד הרב אמנון יצחק שליט״א על כל לימוד התורה, המוסר, עבודת המידות, היראת שמים, החזרה בתשובה של המונים בכל העולם, החסד, המסירות נפש בהפצת האמת ובהשפלת השקר שב"ה כבוד הרב משפיע באהבת ישראל ללא גבולות ובהתמדה למעלה מ-40 שנה, אין מילים מספיק להביע את הכרת הטוב ותודות בלי סוף על הכל. יהי רצון מלפני אבינו שבשמים: שיתמלאו כל משאלות הלב הענק של רבנו לטובה ולברכה ושנזכה לביאת משיח צדקנו במהרה וברחמים רבים (אמן) בהערכה ובהוקרה רבה משפחת: סי. א.
בוקר אור ומבורך לרב היקר! ישר כח עצום על דרשה מרתקת ומיוחדת. (ימי החנוכה - חלק י' 19.12.2024) יה"ר שהשם יתברך ישמור על הרב היקר בבריאות איתנה, רמ״ח אברים ושס״ה גידים ושכל משאלות ליבך יתגשמו במהרה אמן!
בוקר אור ומבורך לרב היקר! ישר כח עצום על עוד דרשה מרתקת (בלשון הרב היקר: ״שיעור מאלף״). כמו גם, שיעורי הבוקר מעניינים במיוחד. (ימי החנוכה - חלק ז' shofar.tv/videos/17509) יום נפלא!
בוקר טוב ומבורך כבוד הרב. בהמשך להודעה שכתבו לכבודו זה לשון הקאמרנא זצ"ל בנוצר חסד על מסכת אבות (פרק ו' משנה ב'): 'אַל יַחְלוֹשׁ דַּעְתּוֹ עַל שֶׁעוֹמְדִים עָלָיו רְשָׁעִים וּמְצַעֲרִים אוֹתוֹ, כִּי יוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה גְּבוֹהָה וְרָמָה יוֹתֵר הַבּוֹעֵר בְּאֵשׁ לַהֶבֶת – יוֹתֵר יִתְגַּבֵּר עָלָיו שׂוֹנְאִים וּמְקַטְרְגִים. וּבִפְרָט מִי שֶׁהוּא מִשׁוֹרֶשׁ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁתִּרְאֶה אָדָם שֶׁאֵין עָלָיו חוֹלֵק וְעֶרְעוּר - תֵּדַע שֶׁהוּא מֵעֶרֶב רַב! וְרוֹב הַצַדִּיקִים מִתְיַסְרִים עַל יְדֵי שְׁחוֹק הָרְשָׁעִים'.
כבוד הרב הדורש טוב לעם ישראל!!! מלאך ה'! שעשה עושה ויעשה רק טוב לעם ישראל!!! וב"ה מעולם לא דיבר רע על צדיקים! ומנחיל אהבת ה' ויראת שמים טהורה ומדריכנו בדרך הישר והטוב!! יה"ר שבעזרת השי"ת מהרה תתגלה האמת ויבוא גואל צדק ברחמים ויגאלנו!!! ובכל מקום ידעו את האמת לאמיתה!!! (אמן).
בס''ד שלום לכבוד הרב, לפני כשנתיים נסעתי במונית לעבודה, והנהג הציע להכיר לי בחור דתי. שאלתי: 'לפי איזה רב הוא הולך'? ציין: 'ר' יגאל...' אך אמרתי: 'שב"ה אני הולכת לפי כבוד הרב אמנון יצחק שליט''א'. הנהג טען שכבודו מדבר על רבנים (ח"ו) וכו'. עניתי: 'שהם לא בדיוק רבנים'... והסברתי בקצרה מה שקרה ומה הסיבה ל: ''מחלוקת'' ושב"ה הרב עושה כדין. ירדתי והמשכתי לדרכי. לפני כשנה באחת ההרצאות בעיר, ראיתי בסוף ההרצאה את אותו נהג מונית ניגש לכבוד הרב! ולאחר מכן ראיתיו בעוד הרצאה נוספת! איני יודעת אם אני הסיבה לכך, אבל יש הרגשה שכן. למדתי מזה: כמה חשוב להעמיד אמת על תילה, גם אם לא נראה שהדברים יעשו פרי... בטוחני שאם שותלים זרע וגורמים להרהורים שבסופו של יום מוליכים את האדם לדרך אמת. כמובן רק אם הוא חפץ בזה. יה"ר שבעזרת השי"ת נזכה תמיד לקיים את דרך האמת בשלמות אמן!
אם אפשר גם לספר לרב, כמה אני חייב לו את חיי. כל מה שנעשה טובה לרב - אנו עושים פי אלף להציל את חיינו! ב"ה הרב כל כולו צדיק אמת, כל כך הרבה חסד לטובת הכלל שאי אפשר לתאר. הייתי בן למשפחה דתית רגילה, חיים אורח חיים דתי בלי יותר מדי שיעורי תורה והתקרבות לצדיקים... ואיך לא, עם הגיל מגיעות השאלות והאפיקורסיות וכו' "חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר" (תהלים כה, ז). ולפני צבא (צה"ל...) הלכתי למכינות תורניות לפני צבא ולישיבה ולא מצאתי את מקומי. וכנראה השי"ת ראה את כוונתי הטובה והשתדלותי וראה זה פלא, מכמה סרטונים ביוטיוב של כבוד הרב נעשתה בריאה חדשה! ולכן כתבתי: "הייתי". ממש כל הקושיות תורצו, כל הבורות נסתמו ונהייתי "מכור" לשאלות ותשובות של הרב שליט"א ומיד תפסתי עצמי בידיים וצעקתי להשי"ת: 'היכן אני בעולם?! אוי לי על ההבל וריק! חיי השקר, עולם השקר! כל ההצלחות המדומינות והתאוות הנמאסות...' והשי"ת מרחם עלי כ"כ והיו ימים אלו בדיוק תחילת הימים הנוראים! וסיבב השי"ת לטובה שאשב ואלמד כמו שמעולם לא למדתי בכזאת יראה והשתוקקות וצמאון לאמת. ומקשיב כל יום לשיעורים של הרב וב"ה גם בתוך עזה שומעים את הרב, ומאז אין יום בלי רצון וכיסופים טובים להתקרב להשי"ת, לאמת, לצדיקים, לתורה הקדושה. אז באמת בסך הכל רציתי לבקש מהרב ברכה והצלחה למסור לו את אהבתי הערכה והוקרה אין סופית וכמובן לקבל עלי משהו להיות עבד השם ויה"ר שהשי"ת ישמור בריא ושלם בגופי נפשי רוחי ונשמתי (אמן) באהבה ויראה ושמחה עצומה.
© 2024 כל הזכויות שמורות