הפלא ופלא - אות נ - חלק ב | הרב אמנון יצחק
- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' באדיבות הרב המחבר ר' יהודה חיון שליט"א (לכתבה על ספריו 'לכתחילה' לחץ כאן) - - -
ניאוף
כשאדם רשע מדבר, הוא פולט מפיו אדי ניאוף, וכל מי שנמצא בסמוך לו – נושם לתוך ריאותיו את האדים הללו. כן מבואר ב"לקוטי הר"ן" (מ"ג): "כשרשע מדבר ומוציא מפיו הבלים, מוליד אוירים ארסיים של ניאוף, והשומע ממנו הדיבורים ונושם נשימות – מכניס בגופו אלו האוירים".
\
השותה מים ממעין השטים מקבל מידית את תאוות הניאוף. כך מבואר במדרש רבה (במדבר כ, כב), כי מכיון שבאו ישראל לשטים ושתו מימיו – נפרצו בזנות, שנאמר (במדבר כה, א): "וישב ישראל בשטים, ויחל העם לזנות אל בנות מואב", כלומר, מחמת שישבו ישראל בשטים, הם נתפתו לזנות אל בנות מואב.
מעין השטים נמצא סמוך לצוער – אחת מערי סדום. הואיל ומעין זה היה משקה גם את אנשי סדום, לכן הם היו רעים וחטאים לה'. כן מבואר במדרש רבה (שם).
נידה
אשה נידה בתחילת זוב דמה – "אם תביט במראה של ברזל הבהיר ותאריך לראות בה, יראו במראה טיפות אדומות כטיפות דם, כי הטבע הרע המזיק שבה תוליד גנאי, ורוע האויר ידבק במראה, והנה היא כאפעה הממית בהבטתו". כן כתב הרמב"ן (ויקרא יח, יט). "ודבר זה הוא אמיתי" – מוסיף הרמב"ן – "והוא מנפלאות תמים דעים בתולדה".
ראה גם "דם נידה".
ניסן
בי"ב הימים הראשונים של חודש ניסן – ניתן לדעת מה יארע בכל י"ב חודשי השנה. כן כתב בעל "אגרא דכלה" (פקודי לא, א): "קבלנו, דאותן הי"ב הימים הראשונים דניסן, ימי הקרבת הנשיאים, המה כח כללי לי"ב חודשי השנה. כל יום רומז לחודש שלם. וזכי הראות יכולים להתבונן בכל יום איזה מאורעות יהיה בחודש אשר הוא נגד היום ההוא".
\
לכל ימי חודש ניסן יש קדושת ראש חודש, וכל יום ממנו נחשב כחודש שלם – "כל ימי החודש הם קדושים כראשי חודשים, והנה חודש ניסן כולו ראש חודש, אשר כל יום כלול מחודש אחד, והוה שלושים חודשים, שהם ב' שנים ומחצה". כן מבואר ב"דרשות חת"ם סופר".
נישואין
קבלה ביד גדולי ישראל, כי זמן החופה הוא עת רצון גדולה ביותר לקבלת בקשותיו של אדם ולמילוי משאלותיו, משום שהקב"ה, שהוא השותף השלישי ביצירת האדם, משתתף אף הוא בחופה ומשרה את שכינתו, ולכן רגעים אלו מסוגלים לתפילות ובקשות. כן אמר רבי יוסף צבי הלוי דינר, כמבואר בקונטרס "שמחת הלויים" (עמוד מג).
\
הקפדה על קידושי אשה בטבעת עגולה מבפנים ומרובעת מבחוץ וכולה עשויה מכסף – הינה "סגולה נפלאה שאפילו אם הכלה עקרה תוכל ללדת". כן מבואר ב"טעמי המנהגים" (עמוד תיב) ובשו"ת "תשובות והנהגות" (ח"א).
\
ההורים מגיעים מעולם האמת לשמוח בשמחת כלולות בניהם. כך מבואר ב"זוהר" הקדוש (פרשת פנחס דף ריט, ב). שם מבואר, כי בהגיע עת שמחת הבנים – הקב"ה מודיע להורים על כך, ומוציא אותם ממקומם בעולם העליון, ומביא אותם לשמוח בשמחת בניהם.
\
הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן היה מייעץ לגבירים, שאם ברצונם שנישואי בניהם יעלו יפה ויצליחו, שבזמן שהם מחתנים את בניהם שיעזרו להשיא בני זוג מיעוטי יכולת. כן שמענו, וכן מובא בספר "מנחת יצחק" (עמוד תלח) ובספר "אפיקי איל" (עמוד שמג).
\
כאשר האח הגדול נותן רשות לאחיו הקטן להתחתן לפניו – בזה הוא גורם שהקב"ה יזרז את זיווגו המיועד לו לבל יתמהמה יותר. כן מבואר ב"אוצר הגאונים" (עמוד תתרט).
הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך המחיש זאת: קורה לפעמים שחוזרים הביתה ומגלים שאבד המפתח והדלת נעולה. מה עושים? מכניסים ילד קטן דרך החלון, כדי שיפתח את הדלת מבפנים, ואז הנעולים מבחוץ יכולים להכנס. כך גם כאשר האח הקטן מתחתן תחילה, הוא פותח את הדלת לאחיו הגדול, שגם הוא יוכל להתחתן.
\
יש מקרים בהם הנושא אשה מברך בשעת הנישואין את ברכת "דיין האמת". אימתי? "מי שהוכרח מחמת עניותו לקחת אשה עשירה שלא בחפצו – מברך 'הטוב והמטיב' ו'דיין האמת'". כן כתב ה"משנה ברורה" (סימן רכב, סק"א).
\
"שני אחים הנשואים לשתי אחיות – אחד מהם ימות, או לא יצליחו. לכך, לא ישאו שני אחים שתי אחיות, או יגרש אחד מהם את אשתו – אם נעשה הדבר כך". כן כתב בעל "כף החיים" (יו"ד, סימן קטז, אות קכג), בשם רבי יהודה החסיד. בעל "כנסת הגדולה" (אבן העזר סימן סב הגב"י אות ד) מעיד, כי ראה רבים שעברו על זה ולא עלה זיווגם יפה.
\
אדם שנושא אשה ששמה כשם אשתו הראשונה – אחת מהשתיים: או שזיווגו לא יצליח, או שאחד מהם ימות במהרה. כן כתב ה"רוקח" (בספרו "חכמת הנפש" דף כב, ב).
\
אשה שנשאת עד גיל עשרים – תוכל ללדת עד גיל שישים. אשה שנשאת לאחר גיל עשרים, אך מתחת לגיל ארבעים – תוכל ללדת עד גיל ארבעים. אשה שנשאת לאחר גיל ארבעים – שוב לא תלד לעולם. כן מבואר במסכת בבא בתרא (קיט, ב).
ניתוח
כל חכמת הניתוח לכל אברי וגידי האדם – מקורה בתורה ובדברי חכמנו זכרונם לברכה. כן כתב בעל "דברי תורה" (מהד"ד אות סו): "כנודע, זקיני, בעל בני יששכר, היה בקי גם בחכמת הרפואה עד להפליא, והגיד, כי לימד את עצמו חכמת ניתוח האברים של האדם – מספרי חכמת האמת של רבותינו ז"ל".
נמלה
"אמרו על הנמלה, שהגרעינים הלחים מניחה בצד אחד, כדי לאוכלן מיד לפני שירקבו, והיבשים מצניעה אותן לחורף. וגם אמרו, שמשברת החיטה כדי שלא תצמח. ומרגישה המטר קודם בואו ומכניסה החיטה בחורים. כשמשאה קל – עולה דרך ישרה, ואם הוא כבד – הולכת דרך אחורנית". כן מבואר ב"דרשות ר"י אבן שועיב" (שופטים).
כמו כן, "אומרים על המין הזה, שאין לו חוש הראות, על כן הולכים יחד זה אחר זה בחבורה, כחבורת עורים. ואומרים על המין הזה, שהוא חזק (יחסית) יותר מכל בעלי חיים, שהוא נושא משוי כבד כפלים וכפלי כפלים ממשקל גופו, מה שלא נמצא כן בבעלי חיים אחרים שיהא נושא יותר ממשקלו".
\
לעולם אין הנמלה נוטלת גרגיר חיטה שאינו שלה. כך מסופר במדרש רבה (משלי ה, ב): "מעשה בנמלה אחת שהפילה חיטה אחת, והיו כולם באות ומריחות בה, ולא היתה אחת מהן נוטלת אותה. באה אותה שהיתה שלה ונטלה אותה".
\
הרוצה להחריב חורי נמלים – יביא עפר תיחוח עם נמלים מחור אחד ויניח אותו בתוך חור נמלים אחר. כשהנמלים שבחור האחר רואות נמלים זרות, הן מתמלאות חימה על שגזלו את מקומם, והם חונקות אלו את אלו. כן כתב רבנו חננאל (מו"ק ו, ב).
ננס, כפתור
"ננס לא ישא ננסת, שמא יצא מהם אצבעי" (בכורות מה, ב). בספר דברים (ב, כב) מספרת התורה, כי כפתורים היוצאים מכפתור השמידו את העוים שהיו ענקים וגבורי מלחמה (ראה חולין ס, ב). מי אלו "כפתורים היוצאים מכפתור"? ב"ילקוט שמעוני" (נח) מבואר, ש"כפתורים" היו ננסים, ומכיון שנאמר "כפתורים היוצאים מכפתור", למדנו שהכפתורים התחתנו זה בזה – ננס עם ננסת – ונולדו להם בנים זעירים וקטנטנים. ועם כל זאת אותם "מיקרונים" נצחו את העוים – שהיו ענקים. מכאן למדת שלא לגיבורים חיל.