האם עשו רימה את יצחק ? - חלק ד | הרב אמנון יצחק
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
נציב יום משה בן ישראל, רפואה שלמה ברמח איברים ושסר גידים שהבדיקות יצאו תקינות ולא שום חולי, אמן. אמן. הוא יזכה גם לתשובה שלמה ומתקיים בו הכתוב והאשים לב אבות על בנים ולב בנים על אבותיו על אבותם, אמן. אמן.
אמן.
בי אהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב.
העניין של לידת עשיו מיצחק
לא היה במקרה.
הלא הכתוב אומר בי אהב יצחק את עשיו
עניין עשיו הוא כל סוד הרע.
כל תכלית העבודה,
כל תכלית עבודת השם שאנחנו צריכים לעבוד הוא דווקא על ידי יצר הרע.
לולא יצר הרע בטלה כל העבודה.
זה מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה במדרש,
טוב מאוד זה יצר הרע.
אין יותר טוב ממנו.
לתכלית הטוב של האדם
מגיע דווקא מיצר הרע.
אבל אם רק יעמוד כנגדו.
דווקא מיצר הרע זוכה האדם לכל הטוב והשלמות.
זאת אומרת, בלי התנגדות,
שאתה תתגבר, במה תוכיח לשם שאתה עובד אותו?
במה תראה את מסירות נפשך? במה תראה ואהבת את השם אלוקיך? וכו'.
בלי יצר הרע שעומד ומתנגד,
אז ודאי שכולם היו עושים את הטוב. מה השאלה? אין יצר הרע, אין רע, אין שום דבר. אתה נמשך טבעי לטוב ועושה טוב. אז איפה העבודה שלך?
מה עשית?
פרשת קבלת מלכות שמיים, אנחנו אומרים,
ואהבת את אדוני אלוהיך בכל לבבך בשני יצריך.
צריך להעבוד את הקדוש ברוך הוא גם ביצר הרע.
לא רק ביצר הטוב,
שדוחף לעשותו,
גם ביצר הרע המתנגד,
אתה צריך להעבוד את השם.
כל תכלית עבודת האדם הוא דווקא ביצר הרע.
במצבים שאתה
בלי רצון,
במצבים שאין לך טעם לעשות.
זה מצבים שאתה צריך להתמודד ולהראות לקדוש ברוך הוא שאתה אוהב אותו.
אין לך רצון, אבל בשביל השם אתה עושה הכול.
אין לך טעם מזה.
אפילו אכל.
בכל נפשך אפילו נוטל את נפשך.
זאת אומרת, במצבי הקושי הגדולים ביותר
אתה עובד את הקדוש ברוך הוא עד כדי מסירות נפש.
זה נקרא בכל נפשך.
זה נקרא שאתה אוהב את השם.
יש אנשים, כשיש דברים קשים, הוא אומר לו, זה כבד עליי, לא, זה קשה לי, זה אני לא יכול.
איפה אהבת השם? באמת הרי אלא קדוש ברוך הוא שאתה אוהב אותו.
כשיש קשיים גדולים
ואתה עומד ומתגבר כנגדם, בזה אתה מראה את אהבת השם.
בכל מאודיך זה גם כן ביצר הרע.
אמרו חכמים, מה זה מאודיך?
בדברים שאתה מאוד מאוד מאוד מאוד אוהב אותם
ואתה אוהב אותם אתה,
את כל אלה אתה צריך להקריב לקדוש ברוך הוא, בכל מאודיך.
אז זאת אומרת, גם זה מייצר הרע.
דווקא מזה שיש לאדם חמדת הממון,
הסברנו פעם שמאודיך, מה זה מאודיך?
כל אחד יש לו מאוד מאוד שונה מה שהוא אוהב מאוד מאוד.
אבל יש דבר אחד שהוא מוכנה משותף לכולם, זה הממון. כולם אוהבים כסף.
אוהבים את הממון.
צאו אומן מביליאד דבילי.
אז זאת אומרת,
בכל מאודיך,
פירושו של דבר, בכל המאוד והמאוד שלך אתה צריך להוכיח לשם שאתה אוהב אותו.
ונהרג על שווה פרוטה,
הרי יש אנשים שאם אתה נוגע לו במשהו, בממון הוא יכול להרוג אותך, הוא יכול להרג בעבור זה,
אבל הוא מוכן למסור את ממונו לאהבת השם.
עד כדי שההלכה אומרת שבשביל לא לעבור על לא תעשה אחד מן התורה,
אתה צריך למסור את כל ממונך,
כמה שאספת כל ימי חייך, קרקעות, בתים,
מכוניות, כסף בבנקים, וזה.
הכל אתה צריך למסור לו לעבור עליו אחד.
זה נקרא בכל מאודיך.
בכל. לא להשאיר פרוטה. בכל.
מזה יוצא אהבה של בכל מאודיך.
זאת אומרת, בלי שום מונעים,
בלי שום מפריעים,
בלי שום מעכבים,
לא תצא אהבת השם.
אם אין לך מונעים ואין לך מעכבים ואין לך מפריעים,
אז במטה תוכיה תאוות השם.
נמצא שכל הגדולים הגיעו לכל מה שהגיעו, דווקא על ידי יצר הרע,
שאלמלא הוא,
הרי בטלה כל עבודתם וזכותם,
והם היו מחפשים אחרי יצר הרע.
ואם לא היה בעולם יצר הרע, היו ממציאים אותו ובוראים אותו מחדש.
כי בלעדה בטלה כל העבודה וכל הזכות.
יש הרבה דוגמאות מהחיים. אתם רואים שכל האנשים מנסים להתמודד בכל מיני דברים. ממציאים התמודדויות.
ממציאים התמודדויות.
אתם רואים בצבא
כמה עושים להם אימונים ואימונים ואימונים,
בקשיים, במכשולים, בכל מיני דברים,
בשביל להביא אותם לראות שהוא חייל טוב.
מה זה חייל טוב?
כשהוא הולך עם נעלי אדידס ומטייל כל היום, זה חייל טוב?
אדם שיודע לשכב על גדרות, שיודע לקפוץ זה ולעשות זה ולעשות זה ולעוד,
זה חייל טוב?
תראו ספורטאים, ממציאים ספורטים כאלה ואחרים,
לראות יכולות נגד התנגדויות, נגד הזמן,
נגד המהירות, נגד ה...
ובשביל להראות שהם, להראות דגים, קנגרו, סוסים, כל מיני דברים.
ובכל תחום אתה רואה שחייב להיות התנגדות.
ובזה האדם מוכיח מה שוויו.
אבל אם הכול הולך על מי ונוחות, הוא גדל בבית שיש לו הכול, הוא לא עושה שום דבר.
אז מה מצאנו בו שמיוחד בו? מה מיוחד בו? כלום.
הוא גדל תוך מצב של גן עדן.
נו,
הוא השיג את הגן עדן? לא. הוא עבד בשבילו? לא.
הוא טיפס במעלה ההר? לא.
אז אם אין התנגדות,
אם אין מעכב, אם אין מפריע,
במה אנחנו מגלים את עבודת השם?
בירושלמי בברכות פרק ט' אומר,
והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ,
אלו אימות משיח,
שאין בהם לא זכות ולא חובה,
אז יתבטל יצר הרע.
וזה נקרא ימים שאין לי בהם חפץ, כאילו,
יושבים כולם שמחים, מדושנים,
מעודנים, מפותבגים,
והכל טוב ויפה, נו, ומה אתה עובד השם?
כלום.
משה רבנו לא רוצה לצאת מהעולם.
למה? כי נפסקה עבודה.
מה, אני הולך לשבת ליד הקדוש ברוך הוא?
מה זה נותן?
איך אני מראה לו את אהבתי?
איך אני מוכיח את עבודתי?
זהו, נגמר.
אני הולך לשבת בגן עדן ליד הקדוש ברוך הוא.
אז הוא מוכן להישאר אפילו ציפור, אפילו שור,
בעולם,
לעשות משהו מכל הברואים שעושים שירה בעולם.
אז זאת אומרת,
ימות משיח זה ימים אשר אנחנו נאמר בהם אין לי חפץ.
מה זה אין לי חפץ?
בואו נדייק. מה זה אין לי חפץ?
היום אנחנו חפצים בהרבה דברים.
אנחנו לא רוצים.
יש לנו תאוות. חפצים.
אבל יגיעו הימים שלא אין לי שום חפץ.
אין לי יצר רע, לא יגרה אותי.
תזה זה, תעשה זה, תקנה זה, תאכל זה, תשתה זה, תזה זה. ואין, אין החפץ.
זה ימים שלא יהיה בהם יצר רע.
אז לא יהיה גם זכות
וגם לא יהיה חובה.
על מה מקבלים זכות?
כשמתנגדים ליצר הרע.
אז אם מתבטל יצר הרע, אין מקום לזכויות.
בעל כן,
יצחק אבינו שהיה מידה דין,
גבורות.
הוא הוליד את עיסאג,
שהוא כל הסוד של הרע.
שכל סוד העבודה הוא דווקא על ידו.
כל סוד העבודה דווקא על ידי עיסאג,
בגונדה דילל.
ונתפייסה רבקה ממנו,
שאמרו לה שני גויים מבטניהם.
היה לה פחד וחרדה שהייתה מפרכסת בבטן.
היא לא ידעה שיש לה תאומים,
תומים, תומים,
שהם לא היו שווים.
לא תאומים, תאום שזה שווה, דומה,
אלא תומים.
יש מפרשים תומים, כן, מלשון אחד תם ברשעות ואחד תם בצדקות.
אז היה לה פחד
שמא הוא אחד ולא שניים, כי
היא עוברת ליד בתי עבודה זרה, הוא רוצה לצאת.
עשו, עוברת ליד בתי מדרש, הוא רוצה לצאת.
יעקב,
הסברנו,
איך יכול להיות?
הרי היה מלאך בבטן, הוא שמו לילה, ולימד אותם תורה.
אז מילא, נגיד,
עשו, עוברים ליד בת עבודה זרה, הוא רוצה לצאת.
למה? מה לא, לימודים עכשיו, מלאך מלמד אותו תורה. מה, הוא עכשיו הולך להיות תלמיד חכם?
הוא לא מעוניין.
טוב, אז הוא רוצה לצאת.
אבל למה יעקב אבינו רוצה לצאת? איפה ימצא,
נגיד, שיעור,
שיהיה מלאך שילמד לו את כל התורה מאלף ועד תיו?
לאן אתה רוצה לצאת? יש דבר יותר טוב מזה?
הוא אומר, כן, אבל אשד בישיבה עם עשיו, אני לא מוכן.
אז הוא רוצה לצאת.
עכשיו היא מרגישה כל פעם שינויים,
אז היא לא מבינה מה זה.
אבל אחרי שאמר לה' ששני גויים מבטנך
ושני לאומים ממעייך יצאו,
אז היא אמרה, אה, אם ככה זה טוב, שיש מלחמה נטויה בין הטוב לבין הרע,
בין הצדיק לרשע.
או,
זה כל התכלית.
וכל הבריאה עכשיו
היא סביב זה.
עשיו יעקב.
כל הבריאה.
הכול זה. כולם מתנגדים ליעקב, לעם ישראל.
כולם.
זו העבודה.
ודווקא על ידי הגויים יוצאת כל התכלית.
שאנחנו צריכים להיות, הן עם לבדת ישכול,
והגויים לא יתחשב,
אבל ביבי ג'אן הוא פודל של האילומנטי,
אז לכן אנחנו נמצאים במצב הזה.
אז יש לנו גם גויים בתוך ישראל גם,
שמנהלים אותנו כגויים.
ועל דרך זה צריך להבין,
ויאהב יצחק את עיסאו.
יצחק, שהיה מידת הדין,
שטבע איסורים,
הוא היה אוהב את עיסאו.
למה?
משום שכל הצלחת עבודת האדם זה דווקא מעיסאו.
ולעיסאו
אין את העבודה של יעקב.
הוא המתנגד לו,
והוא גורם שיוכיח את אהבתו, יעקב אבינו, לאבינו שבשמיים. זאת העבודה.
ודווקא מהיצר הרע, דווקא מהסתר הפנים,
זו מידת אלוהים,
מידת הדין מצד אחד.
אבל מצד שני יש גם סכנה גדולה במידה הזאת של הסתר פנים.
כי שמה יש מקום של חלות היצר.
הנה ודאי שעניין התולדה של עיסא מיצחק זה מסודות התורה,
כמו שאומר הרמב״ן, רומז ולא רוצה לגלות.
מה אסון?
אבל מה שניתן לנו לומר זה שעשיו
הוא מאותו יסוד העולם שנברא בדין.
בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ. במידת הדין הוא ברא את השמיים בארץ. ועשיו הוא מהיסוד שממנו הושתת העולם.
כי הוא גם כן דין.
והוא סוד היצר הרע.
מי זה עשיו שלא סמך מהם?
השטן, האילומינטי.
זה השטן שלו.
והכתוב ברצותו לגלות לנו מהו עשיו.
איך הוא מגדיר אותו, הכתוב?
התורה אומרת מי זה עשיו? אתם יודעים מי זה?
ויצא הראשון אדמוני,
אומר רש״י שופך דמים.
כולו כאדרת שיער, כולו כאדרת שיער.
אין לו מקום פנוי משערות.
תארו לכם שהוא לבש.
יעקב הבינו
בגד
שהוא כמו שער עזים.
אבא שלו מישש אותו.
להבין שזה עשיו לפי המישוש. אתם מבינים כמה שערות היה לו.
ככה הוא נולד.
ישר עם בלורית,
כל הגוף שלו מכאן עד למטה הכל שערות.
ראיתם גורילה?
איך הכל מלא שערות?
ככה יצא עשיו.
אז מה אכפת לנו איך הוא יצא?
למה אומרת לנו התורה שהוא יצא אדמוני וכולו כאדרת השיער?
אז ככה, בשביל להרגיש את הדברים
בבד
יש צד חלק
ויש צד שעיר.
בצד שלו שעיר
נדבק
תמין אבק.
בצד החלק
לא חל עליו
אבק אין לו במה להתתפס.
אבל שערות
ישר נדבק.
עשיו
זה בת שלם,
כולו אדרת שיער.
שם
יש שיער,
והוא לא חלק לגמרי.
אבל יעקב אומר על עצמו, ואנוכי איש חלק.
ההפך
מעשיו.
אצל יעקב אבינו לא נדבק אבק.
אין חלות ליצר הרע.
לא נדבק.
על יעקב אבינו אומר, כתוב יעקב, איש תם.
העניין של תם
זה כמו שאומרים, תמים תהיה עם אדוני אלוהיך.
תמימות
זה שלמות.
זוהי מידה בפני עצמה שאין בה שיער כלל.
אין במידה הזאת של תמים
חלות ליצר הרע בכלל, כי הוא תמים, הוא שלם.
מידתו של אברהם אבינו שהיה תמים ולא הרער
אחר המידות של הקדוש ברוך הוא.
המדרש אומר על אברהם אבינו בשעה שהלך לעקדה, שבא אליו השטן,
ומה הוא היה עונה לו?
השטן היה אומר לו, סבא, סבא,
איבדת את ליבך?
בן שניתן לך למאה שנה, אתה הולך לשחתור?
אמר לו, על מנת כן.
אמר לו, למחר הוא אומר לך,
אתה חייב ששפכת דמו של בנך,
יאשימו אותך ברצח.
אומר לו, על מנת כן.
אברהם לא עונה לו על הטענות.
לא נכנס איתו למשא ומתן.
זה מה שהוא רוצה, לגרור את הבן אדם למשא ומתן.
יש אנשים שיצר הרע, נכנס איתם למשא ומתן בשכל שלהם כל הזמן.
הוא מכניס להם כל מיני שאלות וכל מיני תהיות,
או מכניס להם כל מיני דברים מוזרים,
או מחשבות לא טובות, או לא הגונות,
או לא צנועות.
ואז הוא נותן לבן אדם לחשוב, למה זה בא לי? מה עשיתי? איך זה אני חושב על זה? אוי ואבוי, אז איך אני ככה, ואיך אני יוצא מזה?
הוא מעסיק אותו בזה כל הזמן, איך נכנסים, איך יוצאים, איך יוצאים, איך נכנסים, איך זה?
בינתיים תופס לו את הראש, התיישב לו על המוח ומחרבש אותו מהבוקר עד הערב, עד שהבן אדם אומר לו, זה לא, אז אני מתייאש,
אני מפחד, אולי אני עושה עבירות, אולי זה,
אולי ככה, אני כל רגע, ואני פה, ואני שם.
יא בואי, אלוף העולם.
מה צריך להגיד לו?
על מנת, כן.
שמע, אתה חושב מחשבות עוול, אתה עלול להיענן. על מנת, כן.
לא להיכנס משא ומתן איתו.
או להגיד לו, מחשבות טובות הבאת ליאה, הנה.
שיר למעלות, אשם עיני אל ההרים,
מאין יבוא עזרי. כל פעם שתביא לי מחשבה לא טובה, אני הקראתי לי.
וזה לא אוהב ייצר רעש, שאתה בורח לו לתורה.
כי כתוב, מושקע הוא לבית המדרש.
אז איך אתה מגרש אותו?
כשהוא מגיע לבית המדרש,
עם אבן הוא נמוח, עם פטיש, עם ברזל הוא מתפוצץ.
הוא לא יכול.
תעניש אותו.
מביא מחשבות, תברח לתורה.
זהו.
אבל אברהם אבינו היה מלומד במלחמות,
איש תמים,
אין הרהורים,
על מנת כן,
על מנת כן,
על מנת כן,
על מנת כן,
על מנת כן,
על מנת כן.
פעם המדינה חיפשה איך להכניס אותי לכלא וכל מיני דברים.
היו להם כמה
קופתיים כאלה. פעם אחת
הם אמרו שיש לי איזה קלטת,
שאני מדבר נגד הצבא ונגד הזה ונגד הזה.
אז הזמינו אותי לחקירה.
אז באתי לחקירה,
אז שואלתי שאלה, תגיד לי, אתה זה וזה?
אמרתי לו, אני שומר על זכות השתיקה.
אז הוא אומר לי, אבל אתה,
שומעים אותך בקלטת שאתה אומר.
אמרתי לו, אני שומר על זכות השתיקה.
רוסי,
שאל אותי איזה 25-30 שאלות על כולם באותו טון.
אני שומר על זכות השתיקה.
בסוף הוא אומר, אתה שומר על זכות השתיקה? אמרתי לו, שמעת טוב.
זהו.
סגר את זה, חתם, ונתראו.
בסדר.
על מנת כן.
על מנת כן.
באמצע אבל ככה,
צחקתי אותו קצת.
הוא אומר לי, תגיד לי, אתה אמרת ככה וככה? אמרתי לו, אתה אמרת שאני, שומעים אותי שאני אומרת ככה? אז מה אתה שואל אותי אם אמרתי ככה וככה?
כאילו, מה אתה אמרת?
אתה רוצה שאני אאשר לך שאני אמרתי ככה וככה אם אתה שומע שאני אמרתי ככה?
טוב,
על מנת כן, צריך ללמוד את זה.
לא נכנסים למשא ומתן עם יצר הרע. נכנסים, נופלים אצלו. הוא ממולה, חביבי, הוא יודע דברים, מה שאף אחד לא יודע.
אז לאברהם לא היה שום קושייה ושום הרהור. זו תמימות
שלא קולטת אבק.
ואין חלות ליצר הרע.
וזהו מה שאמר יעקב אבינו, ואנוכי איש חלק.
ההפך מעשו, שהוא כאדרת שיער.
ולכן יצחק, שהיה מדת הדין,
אהב את עשו.
למה הוא ידע כמה עשו חשוב בעולם?
שהוא יגרום לישראל
לשמור על התורה ולהוכיח את אהבתם לקדוש ברוך הוא.
אמרנו שהבורא בעצמו אמר, שיצר הרע זה טוב מאוד.
נו,
אז מה יעשה יצחק אבינו לא יסכים עם זה שזה טוב מאוד?
אז יש עשו,
כולו אדרת שיער,
אז זה טוב מאוד.
לכן יצחק, שהיה מדת הדין,
אהב את עשו.
מצד המידה שלו,
יצחק אבינו טבע ייסורים.
אברהם טבע זקנה, הוא טבע ייסורים, יעקב טבע חולי.
כל אחד ביקש דרך עבודה שלו,
אז הוא ביקש ייסורים.
אדם לפני שנפטר מהעולם,
הם יבואו לו ייסורים.
אז זה יעורר אותו לשוב בתשובה וכו' וכו'. יצחק תבע איסורים.
למה? אלה שעומדים בניסיון של האיסורים,
הם מגיעים לרום פסגת ההצלחה.
אדרבה,
אדם
שיש לו איסורים,
זה הגעה לרום פסגת ההצלחה.
קודם כול, מורידים לו את כל העוונות, מוחקים לו את הכול,
פותרים אותו מהדין למעלה,
ואם האיסורים באו על ידי בני אדם, וואי, וואי, וואי, גם נותן את זכויותיהם וכו' וכו'.
זה חשבון הכי טוב שיכול להיות.
כמו שאומר החכם לוצטו,
בדעת תבונות,
כל ההצלחה של האדם היא דווקא במידת הדין.
וכבר ביארנו שמה שרצה יצחק לתת את הברכות לעשו,
אפילו שיעקב אבינו היה עושה רצונו של מקום,
בכל זאת שתהיינה ברכות נתונות לעשו.
וזה מה שאמרו חכמים,
רצה הקב' לברות עולמו במידת הדין שכולו דין.
אז למה בסוף ניתנו הברכות ליעקב אבינו?
משום שראה הקב' שאין העולם יכול להתקיים במידת הדין, לכן שיתף איתו מידת הרחמים.
לכן אמרנו שאברהם אבינו, שהוא מידת הרחמים מהחסד,
הוא הלך לעקוד את יצחק, את מידת הדין.
בשביל
שמידת הדין לא תהיה לבדה בתוקפה, כי אוי ואבוי, העולם לא יתקיים,
שאפילו הקדוש ברוך הוא שיתף את מידת הרחמים עם מידת הדין.
אז כיוון שאי אפשר שיעקב לאורך הדורות,
יצליחו לעמוד במידת הדין הקשה, כמו הצדיקים הגדולים.
אז לכן
קיבל יעקב בסוף את הברכות.
אבל הוא קיבל אותם על תנאי.
על תנאי, תכף נראה.
מידת יעקב הוא היה איש תם, יושב אוהלים.
אז זה יושב אוהלים,
באוהלי שם בעבר,
באוהלי אברהם,
באוהלי יצחק, לומד תורה כל הזמן,
יושב אוהלים.
הוא זכה למידת התמימות,
שלמות,
שלם בחלק לגמרי,
בלי שום שיער, אין שום התדבקות בחלות של יצר הרע בו.
ורש״י כותב, יעקב איש תם,
שאינו יודע לרמות.
היינו, שאינו יודע כלל מרע,
כי אין לו שום חלות ביצר הרע.
וזוהי מידת התמימות,
שלם לגמרי,
בלי שום שיער כלשהו.
לפי זה תצא לנו הערה נוראה,
שהזדמנו לאדם שתי מצוות.
אחת בחינת יושב אוהלים,
והשנייה בחינת איש שדה.
אף על פי ששתיהן חשובות,
ואין אחת נופלת בחלקה מחברתה,
בכל זאת ישתדל לעשות את המצווה של יושב אוהלים,
כי בחינת איש שדה,
בכל המצבים הכי מעולים ומובחרים,
בכל זאת,
לא הם ולא שכרם,
ששם הזהירות נוראה מאוד,
והבחינה היא כהדרת שיער שעלולה להתדבק.
זאת אומרת, מקום שאתה הולך לעשות מצווה שיש בה ניסיונות,
יש בה חלות של יצר הרע שיכול להתדבק בך.
יכול להיות שאתה לא תעמוד בזה,
אבל עדיף לקחת את המצוות של יושב אוהלים,
לא להרבות בניסיונות, לא לצאת לשוק העולם,
לשבת בבית המדרש.
מצוות כאלה עדיפות
על מצוות בחוץ,
כי שמה לך תדע איך אתה תגמור את הסיפור.
תכף נראה.
שמעתי בשם ארי מפטרבורג, זכר צדיק ברכה, שהעיר,
ממה שאמרו בשני הפרים,
במעשה של אליהו בהר הכרמל,
שהשור שהיה צריך ללכת לבעל,
לא רצה ללכת.
וטען אליהו הנביא, אמר לו, תשמע,
אני וחברי יצאנו מבטן אחת,
וגדלנו במרחה אחד,
ואני עליתי לחלק של הבעל. מה, אני אכעיס את בוראי?
טייס אותו.
אליהו ואמר לו, תדע לך, משניכם יתקדש שם שמים.
ככה אתה אומר לי?
אמר לו השור לאליהו הנביא,
לא הסכים ללכת.
אחרי שאליהו שכנע אותו שהתקדש שם שמים גם על ידו,
כי תרד אש מן השמים,
וכו' וכו'.
אז יראו,
השור שלי, שהוא בצד שלי,
יקדש שם שמים. אבל גם אתה,
בעצם זה שלא תרד אש מן השמים,
אז יתקדש שם שמים, יראו שהבעל זה חרטא ברטא.
ככה אתה אומר לי, שאני אהיה נקרב לעבודה זרה?
לא מוכן לזוז.
ואז אליהו נתן אותו.
הוא לא הסכים.
הוא אומר, אני לא הולך מעצמי. מעצמי אני לא הולך.
אם אתה תכריח אותי,
תיקח אותי בידיים,
אין לי ברירה.
אבל אני מעצמי לא.
כל הנביאים שם ניסו להזיז אותו, לא יכלו.
רק אחר כך כתוב, וייתן אליהו, נתן אותו.
אז הוא הסכים.
זה היה אונס.
זאת אומרת, באונס הוא מוכן.
אונס רחמנא פטרי.
מה לומדים משם?
שהיה משא ומתן בין השור לבין אליהו,
ואחרי כל הפיוסים שאמר לו אליהו,
לא רצה הפעם ללכת,
עד שהוליך אותו בכוח,
בעל כורחו.
מה זה מעיר לנו הערה?
אם אתה לומד עכשיו תורה,
ועכשיו אמרו לך שיש מצווה גדולה,
שגם ממנה יהיה קידוש השם,
האם להפסיק מתלמוד תורה וללכת לעשות את המצווה הזאת?
אז אם המצווה היא מחוץ לכותלי בית המדרש,
בשביל זה צריך את אליהו שיבוא ויוציא אותך באונס.
ללכת מרצון לשוק,
צריך בשביל זה אונס של אליהו, שיבוא אליהו ויגיד לך שאתה צריך לצאת,
כיוון ששם זה מצב של אדרת שיער,
מקום של חלות
של היצר הרע.
אז יש מצווה חלקה, תלמוד תורה,
ויש מצווה שעירה שהיא בחוץ,
אפילו מצווה גדולה של קידוש השם.
אז מה עושים?
בשביל זה צריך דעשתיירים.
אם אתה יכול לצאת, צריך אליהו שיבוא ויגיד לך שאתה צריך לצאת.
אבל אם לא המקום הכי בטוח, איפה שחלק, יושב אוהלים,
ואנוכי איש חלק,
בלי סיבוכים.
אבל ברגע שיוצאים, מלא מלא סיבוכים.
אז לכן רואים מפה
שבכל אופן,
יצחק
רצה לברך את עשיו,
כיוון שהוא ממינו,
מין במינו, זה גבורות ודין, זה גבורות ודין.
יצחק רצה לעבוד את השם, ועבד את השם במידת הדין,
אבל לא כל העולם,
לא כל עם ישראל,
יכולים לעבוד את השם במידת הדין תדיר,
בלי שיתוף של רחמים.
לכן מן השמיים הצילו אותנו על ידי רבקה אימנו,
שהכניס את יעקב שיקבל את הברכות,
ואז
יש לנו שמירה לפחות של מידת הרחמים וכו'.
אחרת לא היינו מחזיקים מעמד.
אז מפה מובן למה כיוון,
זה עוד פן להתבונן למה כיוון.
יצחק אבינו לברך דווקא את יצחק, כי אם יש לנו מתנגדים, כמו שמענו בשיעורים הקודמים,
ככה אנחנו מוכיחים את העבודה שלנו לאלוקים.
בלעדי זה יבואו ימים אשר אין בהם חפץ,
ימות משיע, אין זכות ואין חובה.
אז לכן צריך להבין.
עשיו ידוע לכם היום,
ג'ו בויידן,
שמינה כבר את הילרי קלינטון,
שהיא תהיה באו״ם.
איי, איי, איי, איזה חוויות הולכות להיות עם האנשים האלה, אילומינטי.
אבל יושב בשמיים נשחק, השם ילעג למו.
אז יבהלם ובאפו.
אז
הקדוש ברוך הוא,
הגיע הרגע שאנחנו נגיד שכלו כל הקיצים,
ודי ואנחנו עבדים, ודי, אין לנו כוח, מה זה, כולם נגדנו?
כשנצעק כמו שצעקו במצרים,
מהשעבוד,
שדי,
די, די, לא יכולים יותר,
זה מה שהוא מחכה. בינתיים אנחנו טוענים תקווה בזה, טוענים תקווה בזה, בהוא, בהם, בקבוצה זו, בקבוצה זו,
בקול חרית.
אף אחד לא יכול להושיע.
רק אבינו שבשמיים, הוא רוצה שנקרא לו, כמו בים סוג.
מה הוא חיכה?
שאני צעק.
צעקתם במצרים, הוצאתי אתכם.
הגעתם לים.
אתם לא צועקים אליי.
השמיעיני את קולך, אומר הקדוש ברוך הוא.
השמיעיני את קולך.
אני רוצה לשמוע את קולך.
עדיין הוא לא שומע שאנחנו צועקים.
בינתיים אנחנו צועקים אחד על השני.
רוצח, שים מסכה, אתה יודע, אל תיכנס, זה, זהו.
זה השטן יודע לעשות הפרד ומשול.
אז בינתיים צועקים בכיוון הלא נכון.
במקום לצעוק על הממשלה, על האילומינטי, על כל אלה שהם שותפים לפושעים הכי גדולים באנושות,
אז אנחנו צועקים איש על רעהו, כשבעצם כולם עבדים מסכנים שנפלו בפער,
ומאמינים למיינסטרים שמקבל כסף
בשביל להונות אותנו, כן?
אז במאקו עשו כתבה עליי,
שאני מכחיש את הקורונה וללא מדע.
כמה יכולים להיות שקרנים? כל מה שאני מביא זה מהמדע.
שום דבר לא מדעתי.
הכול מדענים, פרופסורים, דוקטורים מכל העולם.
והם מכחישים הכול.
אבל תודה להם, עשו לי פרסום.
שמו תמונה,
נחמד,
כתבו שם דברים.
אם יהיו אנשים טיפה חכמים,
אז ירצו לשמוע מה הוא אומר, למה הוא אומר את הדברים שהוא אומר.
ואז הם יגרמו שעוד אנשים יבינו שזה שקורונה.
סיפרתי פעם
שהיו זוג עשירים שרצו להיפגש איתי, אני אקצר באיזה בית מלון, לא הסכמתי, בסוף נגיד הסכמתי. לא, הם באו.
מה אתם רוצים?
אז הם אמרו, שאנחנו רוצים לתרום לך.
התברר שהם עשירים גדולים, והם רוצים לתרום.
אמרתי, מה קרה פתאום? התעוררתם שאתם רוצים לתרום?
אז האישה אמרה, אני קראתי בעיתון המחנה,
שהצבא לא מאשר לך לבוא לדבר בצבא.
אז אני אמרתי, אם הצבא מפחד מבן אדם שיבוא לדבר,
סימן שהבן אדם הזה עושה דברים גדולים.
בדקתי עליך מה אתה עושה, ואכן הבנתי,
לכן אנחנו רוצים לתרום.
אז הם החליטו לתרום.
אחרי זה, כמובן, ייצר רעי את החיילים שלו,
וחייל בשם בינה הפסיק את התרומות בגלל שהוא ציוני.
ואני דיברתי בכל מיני מצבים שהציונות עשתה כך וכך, לא מצא חן בעיניו, הוא הוריד את העשירים האלה מהתרומות.
אבל לא משנה, הסיפור הוא יפה בעצם זה שיש אנשים חכמים שמבינים.
אם יוצאים נגד מישהו כל הזמן, עוטפים אחריו ומסלפים את דבריו והכול,
יש פה סיבה, מפחדים ממנו. אם צבא מפחד מבן אדם אחד,
עם אנטנה וסמלה,
זה אומר דורשני.
זאת אומרת, הם לא מפחדים להתמודד עם סוריה ועם עזה והכול,
ועם בן אדם יש להם בעיה.
עד שאמר ראש השב״כ בזמנו שאמנון יצחק מהווה איום
על ישראל יותר מהטרור.
איך אני, מה, אני טרוריסט?
לא, טרור כמה הורג?
בודדים, עשרות, נגיד אלפים.
זה עשה מיליון בעלי תשובה?
שינה את כל המדינה, לא רק קמנו מדינה בשביל זה, קמנו מדינה בשביל למחר את היהדות.
הוא מחזיר את היהדות.
אז הוא מסוכן יותר.
אתם שומעים?
ככה זה עובד.
לעשיו יש הרבה חיילים,
גם עם כיפות, גם עם מגבעות, גם עם זקן.
יש לו אילומינטי בכל מקום, בכל מקום.
יש סמויים ויש גלויים.
וככה זה עובד.
אבל אנחנו מוכיחים
איש חלק,
לא איש עם אדרת שיער.
רבי חנניהו ברגע שאומר, חוסו הגז וחוסו גז ושועד וכיכוך,
לבוא לעם תורם בשמאל.