שנה קריטית | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

ויגדלו הנערים ויעשיו איש יודע ציד איש שדה ויעקב אשתם יושב אוהלים

רש״י מפרש

כל זמן שהיו קטנים לא היו ניכרים במעשיהם

ואין אדם מדקדק בהם מה טיבם

כיוון שנעשו בני שלוש עשרה שנה

זה פרש

לבתי מדרשות וזה פרש

לעבודה זרה.

יודע ציד לצוד ולרמות את אביו בפיו ושואל

אבא

האח מעשירין את המלח ואת התבן

כסבור אביו שהוא מדקדק במצוות

ויבוא עיסא מן השדה והוא עייף

ופרשו חכמים זיכרונם לברכה חמש עבירות עבר

אותו רשע

ביום ההוא

בעל נערה המאורסה

והרג את הנפש

וכפר בתחיית המתים

וכפר בעיקר

ושט את הבכורה

ביזה את הבכורה

ובכן אנו מוצאים את עשיו עובר שלוש עבירות החמורות

וכל אדם מכיר במעשיו

שהוא עובד עבודה זרה מגלה עריות ושופך דמים

ואין לך עבירה שעשיו לא חשוד עליה

ואין לך דבר

מתועב של נפשו של עשיו תתנער ממנה

אך אחד היה

שאינו מבחין בו

זה יצחק אביב

כל העולם יודע מי זה עשיו

ויצחק אביב לא יודע

שאינו מסתיר אהבתו אליו

ואינו זז מלחבבו

לכאורה אין זאת

אלא מפני שאין יצחק בקיא בהוויות העולם

ומצטייר בעינינו כאחד הזקנים שכבדו עיניו

ויושב בה אהולו ואינו יודע מה נעשה

אך אין זאת אלא כי מתוך גרסה דינקותא השתבשה בעינינו דמותו של אבינו יצחק

ונשתלפה גדלותו עד בלי להכיר

אנחנו עדיין אוחזים בסיפורים של הילדים

שיצחק היה כזה מבוגר והוא לא הכיר בהוויות העולם

והצליח כל כך בקלות דבר שניכר לעיני חול עשיו להטעותו

אבל לעומת זאת

אנו מוצאים בחכמים זיכרונם לברכה

שהפליגו הרבה בשבחו של עשיו במצוות כיבוד אב

אמר רבן שמעון בן גמליאל

כל ימיי הייתי משמש את אבא ולא שימשתי אותו אחד ממאה

ששימש עשיו את אביו

אני בשעה שהייתי משמש את אבא הייתי משמשו בבגדים מלוכלכים

ובשעה שהייתי יוצא לדרך הייתי יוצא בבגדים נקיים

אבל עשיו לא היה משמשו אלא בבגדי מלכות

אמר אין כבודו של אבא להיות משמשו

אלא בבגדי מלכות

זה מדרש בראשית רבה סמך איטוז

כאן מתגלה לפנינו עשיו אחר

עם מידה נאצלת ביחסו אל אביו

חרדת קודש אופפת אותו כשעליו להיכנס אל אביו

עד שלא יוכל להיכנס באותם הבגדים

שלובש כשהוא מהלך בשוק

מחליף בגדיו בבגדי יקר ומתכסה בגלימה של מלכות

ואומר

אין כבודו של אבא להיות משמשו אלא בבגדי מלכות

אמנם העריך רבן שמעון בן גמליאל

את כיבוד האב של עשיו

באמת מידה פי מאה על גבי כיבוד שעשה הוא לאביו

כשרבן גמליאל הוא נשיא ישראל

עד שהוא אומר

כל ימיי הייתי משמש את אבא

לא לפרקים

כל ימיי

ולא שימשתי אותו אחד ממאה ששימש עשיו את אביו

זאת אומרת שמעיד רבן שמעון בן גמליאל

שהוא לא מגיע אפילו לאחת חלקי מאה ממה שכיבד

עשיו את אביו זה לא

זה לא בדותה

זו אמירה מוחלטת שהכיבוד היה כיבוד

ומעתה מבינים אנו את משמעות הפסוק

ביאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו

אין הכוונה על הציד שהכין עשיו בטעם ערב לחיקו של יצחק

אלא הכוונה על הגדלות המוסרית

שהיה עשיו מתעטף בה כשהיה נכנס אל הקודש פנימה

ועל ההופעה של מלכות

שהיה עשיו מתהדר בה באותה שעה שהביא את הציד

לפיו של אביו

ורכב ליבו של יצחק

לראות את בנו בכורו ברוך במעלות נאצלות

ולפיכך

אהבו ונתן בו אמונו המלא

הלעיתני נא

מן האדום האדום הזה כי עייף אנוכי

על כן קרא שמו אדום

הזכרנו את מאמר החכמים

שבאותו היום הוא עבר חמש עבירות

ביניהם שלוש עבירות החמורות ביותר

אז מה הטעם

יש לייסר אותו על שהתבטא בלשון שאינה נקייה

וקרא לעדשים האדום האדום הזה בשעה שאין דעתו מיושבת

הוא חוזר מן השדה רעב

והוא מבקש אז מה אם הוא אמר מן האדום האדום הזה

מה טעם להוכיחו על פליטת פה

כשהוא חוזר מן השדה

ובשעה זו יש בידו מהשלוש העבירות החמורות ביותר

על כן קרא שמו אדום

למה לא קרא שמו רוצח

נואף אנס

למה לא קראו לו

עובד עבודה זרה למה אדום על שם האדום האדום

מה יותר חמור שהוא אמר את שני המילים האלה

או מה שהוא עשה

אכן אחרי שראינו

את עשיו בעיסוקו במצוות כיבוד אב

ברוב מעלתה עד מלכות

יש להקיש אליה את שאר עסקיו ומעשיו

ולהגיע למסקנה

כי עשיו התנהג כאדם גדול

מדקדק במצווה קלה כבחמורה ומקיים אותן בשלמות ובתכונה של גדלות

דולה מבארותיו של יצחק

בארות מים חיים

ומשקה בהן את העדרים

הסובבים אותו ושותים בצמא את דבריו אתם שומעים

עשיו היה דרשן

עשיו

היה דולה מבארות של יצחק

בארות מים חיים

משקה בהן את העדרים הסובבים אותו

ושותים בצמא את דבריו הרי הוא בנו של יצחק

כך מופיע עשיו בפני אנשים

אצטלה של נסיך

שעתיד לשבת על כס הנשיאות

של יצחק אביו הגדול

סבא שלו זה נשיא כל הארץ

נשיא אלוהים אתה בתוכנו אברהם

בנו יצחק בעל העקדה

הוא הנסיך שיבוא אחריו

היה הולך בהליכות של כבוד

המתאימות לנסיכים

ובמידותיהן הנאצלות

לא לחינם קראה לו רבקה אמו עשיו

בנה הגדול

והרמב״ן כתב

שיצחק אבינו נקבר בכבוד

על ידי עשיו יעקב בניו גדולי העולם

גדולי העולם

ולכשיצא מן הקו

ונפלט מהפה שלו ביטוי

שאינו הולם את בן המעלה

לומר על עיתני נא מן האדום האדום

מיד תפס אותו הכתוב וקרא את שמו אדום.

עכשיו בואו נברר מה זה השלוש עבירות החמורות שהוא עבר, איך כתוב לא מדבר עליהן.

איסור שפיכות דמים שעבר עשיו,

בדעת זקנים לבעלי התוספות נתפרשה המהות

של אותה שפיכות דמים.

אותו היום הרג לנמרוד

שנלחם עמו,

כי כאשר התחיל עשיו לצות בשדה,

מצאו נמרוד שהיה גיבור צייד,

ואמר לו שאין שום אדם רשאי לצות בשדות האלה אלא הוא.

ולקחו יום מלחמה ובא עשיו,

ונטל עצם יעקב, קבעו זמן להילחם אחד מול השני,

כי עשיו לא שומע לו.

כמו שהיו האצילים פעם נלחמים

על הכבוד שלהם.

ובא עשיו ונטל עצם מאחיו מיעקב,

ואמר לו,

כל זמן שיהיה נמרוד

לבוש בגדיו החמודות,

לא תוכל לו,

אך תאמר לו שיפשיטם,

אז תוכל לו.

וכן עשה והרג את נמרוד.

ואלה בגדי החמודות שהוא היה לובש.

אכן לא היה שום איסור בהריגתו של נמרוד,

כי נמרוד המריד את כל העולם על הקדוש ברוך הוא.

הוא שהפיל את אברהם הסבא שלו לתוך כבשן האש.

והיטב עשה יעקב כשהסילה עשיו איך להתגבר עליו ולהורגו.

למען בער את הרע מקרב הארץ.

וידי עשיו שהוציאו את הפסק דין של יעקב אל הפועל,

עשו תושייה במצוות ובערתע רע מקרבך.

אז למה אמרו חכמים שהוא עבר על שפיכות דמים?

ויש להסביר על פי דברי רבנו יונה בשערי תשובה,

שער ג' רש י ט',

הדן במעשה הוא של יהוא בן נמשי,

שקרא לכל עובדי הבעל

ארבע מאות במספר.

הוא בירר

האם אין ביניהם חלילה מעובדי השם?

ככה הוא שואל.

יש ביניכם מעובדי השם חס ושלום?

והעמיד עליהם שומרים והרג את כולם.

הם אמרו שהם לא שומרים.

הרג את כולם.

מלכים בית יוד.

הרי היה פה מעשה כביר של קידוש השם

כהריגת ארבע מאות נביאי האשרה בידי אליהו הנביא,

ובה הנביא

הושע

מפרק א' ואומר ופקדתי

את דמי יזרעאל

על בית יהוא.

כל הדמים האלה מחייבים את יהוא אבל הוא עשה קידוש השם ומאר עובדי עבודה זרה.

אז למה פוקדים את הדמים עליו?

מסביר רבנו יונה

שאם אדם תובע את חברו על עוולה

הוא מסיק גזר דין מוות מוצדק

על העוולה הוא פוסק שהוא צריך למות

וזה מוצדק

אבל לאחר מכן מתברר שהוא עצמו נגוע באותה עוולה

אין זה קידוש השם אלא רצח פשוט

אז אם אתה לא מיגרת את כל עבודה זרה רק אותם ואת האחרים השארת אתה סתם רוצח

תאב לרציחם

ומכיוון שיהוא עצמו עבד עבודה זרה נפקד עליו עוון רצח

נביאי הבעל הוא הדין כאן

אילו יעקב היה הורג את נמרוד היה זה קידוש השם ללא שיעור

אבל מכיוון שעשו עשה זאת

ובו עצמו היה פגם בפנימיותו

וחכמים זיכרונם רחק ראוהו לב רע

והשווא שבראתי בעולמי עשו

והשווא זה השווא שבראתי בעולמי אומר הקדוש ברוך הוא

בראשית רבה סג'

ונשב עבדו עבודה זרה

אז אין זה קידוש השם אלא רצח

על כל פנים

לא ניתן היה למצוא פגם גלוי בהתנהגות של עשו

ומה שאמרו שהוא בעל נערה מאורסה

כבר שאלו התוספות

שהרי באותה עת לא היו אירוסין כלל

ואמרו שמכל מקום מכוער הדבר

ומסתמה אותה נערה מאורסה עזבה את ארוסה כדי ללכת להיות פילגש לעשו

כדי להתדבק במשפחת אברהם אבינו

כמו תמנע שהייתה בת מלכים

והסכימה להיות פילגש לבין עשו

כמופיע בסנהדרין צדיק ט'

אז לא ארוסה ממש

אלא הייתה אמורה להתחתן עם מישהו והניחה אותו

והלכה אצל עשו

בשביל לדבק בזרע אברהם

וזה נקרא שהוא בעל נערה מאורסה

כך יש גם להבין מה שאמרו חכמים זיכרונו לברכה שהיה צד נשים מתחת יד בעליהן

שהיה צד אותן בצד פיו והיודע לדבר נפלא

בשפתיים דולקות

נשא דרשות נלהבות

ואותן אנשים עזבו את ביתן

בערי זה כגירושין בדיני בן נוח

והסכימו להיות לו לפילגשים

ועשו היה בטוח שהכול נובע מהשפעתו הברוכה להרבות כבוד שמיים

ולקרוא בשם השם

ולא ידע שביסוד הכול פועל לב רע

וכוח התאווה והרציחה והעבודה זרה

כל זה משום שמהותו הוא עשיו

מה זה עשיו?

עשוי וגמור

עשוי וגמור על לשון עשיו

וכמדומה לו שהוא מושלם

והוא לא צריך לעמול על מידותיו

לא כי יעקב שהיה יושב אוהלים לילה ויום לתקן עצמו

הוא היה עשוי ומושלם, הוא עשיו

אצל הקדוש ברוך הוא הוא השווא

ואצל עצמו הוא עשוי ומושלם, לא צריך תיקון

כסף שיגים מצופה על חרס שפתיים דולקים בלב רע

אה

יש כלי חרס, מה הוא שווה? פרוטות

אבל מצפים אותו בכסף שיגים

אז נראה שכאילו הכלי כולו כסף

כמו שמוכרים היום את כל הקשקושים

אותו דבר זה שפתיים דולקים ולב רע בחוץ

מה זה רשפה שלהבת ים מדבר על השם,

איך לעבוד את השם אבל בפנים לב רע

יש כאלה כמה שנתפסו באחרונה בחוץ מדברים בבבם בבבם

ובפנים הכל רקוב

זה עשיו

זה היה עשיו

איי איי אמרו חכמים זיכרונם לברכה כתוב מדבר בעשיו

למה היה דומה איי איי למוליאר שהיה מבחוץ של זהב ומרגליות קבועות בו

אלא שמבפנים היה של חרס

כך עשיו

כך עשיו

מונח לפנינו

כלי כסף מפואר מלכת מחשבת משובץ אבנים טובות ומרגליות

אך לאמיתו של דבר אינו של כסף כל עיקר

רק חרס מהחרסים המתגוללים בחוצות ואינם שווים כלום

גם כסף הציפוי לא כסף טהור אלא כסף סיגים עם סיגים של מתכות אחרות

כך גם עשיו הניצב לפנינו במידותיו הנאצלות

ומתעתד להיות השלישי שבאבות

שפתיים דולקות לו עומד לפני בני אדם וחוצב לאבות אש

לעשות נפשות לתורת אבותיו

כפי שציווה אברהם זקנו לבניו וביתו אחריו לעשות צדקה ומשפט גם הוא נותן דרשות כאלה

אבל עשיו

אך בשפתיו יכזב וליבו לא נכון עמו כי לב רע לו

תוכו סיגים ותוך תוכו חרס

עכשיו מתיישב לנו איך ביקש יצחק אבינו שעיניים טהורות לו

הצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו

הוא בוודאי ידע ברוח קודשו מחשבות אדם ותחבולותיו

אבי אלוקי קדוש יאמר לו בכל זאת ביקש לסמוך ידיו על עשיו

כי כל כך היה שקר גנוז במטמוניות של הלב של עשיו

עד שגם קרני ראייתו של האדם הגדול בענקים

לא הגיעו אליו

הוא רואה לפניו איש מושלם

במעלות טרומיות

כפי שהציג את עצמו עשיו

כבר ראינו מי שטעה כך

שמואל הנביא

כשהוא בא למשוח את אחד מבניו של ישי

והוא חשב שאליאב

האח הגדול

הוא הראוי

ומה השם אמר לו

אל תבט אל מראהו ואל גבוה קומתו כי מאסתיהו

ועל זה אמר השם

השם

יראה ללבב

האדם יראה לעיניים

והשם יראה ללבב בתוך הלבב פנימה גם נביא לא רואה

רק הקדוש ברוך הוא הבוחן גנזי נסתרות ומכיר צפוני מצפוניו של האדם

הוא שידע כי תוך תוכו של עשיו אך שקר ושב

וזה היה התוכן של השם עשיו

השווא

שבראתי בעולמי

כל מלוא השווא הנמצא בעולם מקופל מאחורי שמו של זה וזה התוצאות כל עדום האמריקאים והאירופאים

זה הבחינה שלהם בדיוק השווא הכל זה רק מראה עיניים חיצוני הכל רקוב כמו הגרמנים

כלפי חוץ לכם היו סדר מופץ משמעת נקיות הכל

אבל מתועבים שם במתועבים שבאומות

וגילה דבר הקדוש ברוך הוא לעבדיו

לשם ועבר

והם העירו את אוזני רבקה

וכשהיא באה לשאול מה זה שיש לה פה בפנים מה קורה פה

ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנוכי

מה הולך פה גם עבודה זרה גם זה

אמרו לה לא שני תומים תומים בבטנך

ורב יעבוד צעיר אמרו לה

והצעיר הוא השלם בתכלית

ולכן רבקה אוהבת את יעקב

ועמדה על המשמר

שלא יסמוך יצחק ידיו על עשיו

כי אם על יעקב בנה הקטן

אולם

אם כי בתחילה היה שווא טמון בלבו של עשיו

חדר בתוך חדר

אבל כך דרכו של השווא שהוא מתפשט

מתפשט

ומתקרם

והנה אנחנו משתוממים

שעשיו אומר בלבו

יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי

מה זה?

ככה השתנה פרצופו?

אחד ממאה לא עשיתי כיבוד אב ואם

אמר רבן שבעון בן גמליאל

לאבי ששימשתי אותו כל ימיי

לעומת עשיו

ועכשיו מה שומעים שהוא אומר?

הוא אומר יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי

איך השתנה פרצופו?

עשיו זה שהיה אומר

אין כבודו של אבא להיות משמשו אלא בבגדי מלכות

יצפה בלבו לימי אבל אביו איפה כיבוד אב ואם

הווה אומר

שב ושקר זה עשיו

יותר מזה

מפורש בנבואתו של יחזקאל שיממות עולם את תנך יען אמורך

את שני הגויים לי תהיינה ואדוני שם היה

מפרש רשי בשם מדרש וביטן חומה

לפי שהלך עשיו לישמעאל להתחתן בו

לשיאו נתן לו עצה

שיעורר על ירושת אברהם

ישמעאל

תעורר על הירושה של אברהם מה פתאום הוא נותן לזרעו זה יצחק מה אתה לא זרעו?

אז הוא מחמם אותו שיעורר על ירושת אברהם

ויהרוג ישמעאל את יצחק אחיו

שישמעאל יהרוג את יצחק אחיו

ואז מה אומר ישמעאל לעצמו?

ואז אני אהיה מה?

אני אהיה גואל אדם

אני אהיה גואל אדם ואהרוג את ישמעאל

ומעורר את ישמעאל שיהרוג את יצחק על עניין הירושה הוא יהיה גואל אדם ויהרוג את ישמעאל

וזהו יקרבו ימי אבל אבי

וירש אני את יצחק

ואת ישמעאל

כי שניהם הלכו אז מי היורש עכשיו?

הוא

הוא הבכור

והשם שם היה יודע את מחשבותיך

לכן אומר יחזקאל שממות עולם אתן לך

יען אמורך את שני הגויים

לי תהיינה מה שמגיע לשני הגויים האלה שני העמים האלה יצחק וישמעאל

אני ארוויח

אבל היה שם השם והשם שם היה

כאן מתגלה פרצופו האמיתי כאיש דמים ומרמה שבשביל ירושת שתי ארצות

הוא מצפה למותו של אביו

ולא עוד

אלא שהולך להשיא את ישמעאל שיהרוג את אביו יצחק

ולא ידע

איש במחשבותיו של זה שישמעאל יהרוג את אחיו יצחק

ולא ידע איש במחשבותיו של זה רק השם לבדו מעיד

מה היה שם בתוך נימי נפשו הפנימיים ומחשבותיו הזדוניים

אכן כשנכנס עשיו לכבד את אביו במורה של מלכות

במורה של מלכות הוא מופיע לפניו

אבל בליבו ישים עורבו ואורג מחשבות דמים עליו

אוי לאותו כיבוד

ואוי לאותו מורא

אז מי שחשב שעשיו היה אדם ברוטלי נראה כזה דאעש לא הוא נראה רב חשוב עם גלימה שהולך ממקום למקום מדבר רהוט ודורש דרשות של אברהם אבינו וכולם רוצים להתחתן איתו וכולם עוזבות את הבעלים ובאות להיות פילגשים שלו וכולי וכולי והוא הולך להילחם במסירות נפש נגד

למרוד ומבער אותו מן העולם והכול

אבל יש פה אדם רוצח ושפל

שקרן וכזבן

צבוע

ומנוגע בכל נגע

אתם יודעים כמה יש כאלה היום?

שבחוץ הם באצטלה של ביטחוניסטים

מדברים על ביטחון המדינה,

מדברים על ביטחון העם,

מדברים, מדברים, מדברים

וקורבנות כל יום.

כל יום קורבנות קורבנות

ואת מה שהם יודעים שהם צריכים לעשות לא עושים.

לא עושים.

לא יאומן.

אפילו אין הסברה לישראל.

ב-CNN, ב-NBC,

בכל מיני מקומות רשתות עולמיות לא כתוב בכלל שנרצחו היום יהודים.

אם כתוב במקום אחד שכבר הפריז להגיד,

אמר שנהרגו יהודים ופלסטינים בפיגוע.

וב-CNN משטרת ישראל הרגה חשודים בפיגוע.

זהו.

ואין קול צעקה,

אין הסברה, אין שום דבר, כלום. גורנישט.

ואומרים לא, זה מפגעים פרטיים, אי אפשר לעמוד עליהם ולא לעלות עליהם ולא כלום ולא שום דבר.

אם זה המצב,

אז אנחנו צריכים להיות כולנו חרדים.

לא חרדים המצב. חרדים ממש. דתיים חרדים מהר.

כי כבר לא יעזור שום דבר. גם חרדה ופחד לא יעזור.

רק אם נהיה חרדים על דבר השם, אפשר שהקדוש ברוך הוא יעזור.

המצב כל כך חמור,

שאנשים אפילו לא קולטים איפה אנחנו נמצאים.

זה יותר גרוע מהאינתיפאדה הראשונה.

מה יהיה? מה יהיה? מה יהיה? הרבה יותר גרוע.

וזה הולך להיות יותר גרוע.

ואם לא ידעו לעצור את זה בזמן,

אז רבותיי, כשאמרתי שהשנה הזאת תהיה קריטית,

כבר מתחילים לראות את הכיוון.

רבי חנן יאמר רק מה שיומר,