מדוע חיוב המידות לא נכתב בתורה?
תאריך פרסום: 16.11.2015, שעה: 09:04
"ויאמר לאביו, יקום אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך".
אין אנו מוצאים בתורה ציוויים מפורשים על מידות ותכונות, התורה לא מצוה אותנו בפירוש על מידות ועל תכונות, ורבים תמהים לסיבת הדבר, כי הלא הענינים האלה הם עיקרים יסודיים בהנהגת האדם, ולמה לא ציותה התורה עליהם?
אמנם מידות רבות נכללות במצוות התורה, בלעדיהן לא תוכל לקיים את מצוות התורה, ורבים הציוויים והאזהרות שאי אפשר לקיימם כהלכתם בלי שלמות המידות, האם אפשר שאדם יגיע למדרגת "ואהבת לרעך כמוך", בלי שהיה מוטבע בו ובנפשו מידות הטוב והחסד? אדם שהוא צר עין, אדם שהוא קנאי, הוא יכול לקיים ואהבת לרעך כמוך? צריך שיהיה טבוע בו מידה של טוב וחסד, אחרת איך הוא יקיים מצוה זו? אז אם מצוים אותו ואהבת לרעך כמוך, חייב שיהיה לו את המידות של טוב וחסד, אחרת איך הוא יקיים?
עוד אזהרות, לא תיקום ולא תיטור, איך אפשר יהיה לקיים את זה אם לא יהיה בו את המידות המאפשרות זאת? לא תשנא את אחיך בלבבך, איך אפשר לקיים? האם יש בכוחו של אדם שלא השתלם במידות, דהיינו לא הפך להיות מושלם במידות, הםא יתכן, האם יש בכוחו של אדם שלא השתלם במידותיו לעקור מתוכו כל רגש של טינה ונקמה כאילו לא עשה כלום.
פה הזדמנות לענות לכאלה ששואלים כאילו למה אני לא שותק לאלה שיוצאים נגדי. אז קודם זה לא נכון, כי אני שותק הרבה זמן, המון זמן, עד שהפגיעה היא פגיעה בתורה שאני מפיץ או במי שאני מחזיר בתשובה, ברגע שזה נוגע לזה ועומדים אנשים ומזלזלים בעבודת הקודש שאנחנו עושים, וגורמים לאנשים להתרחק ולא ללמוד תורה, אז צריך לעקור אותה מן השורש, כי אלה שונאי התורה, וצריכים לעקור אותם מן השורש, זה לא אישי, כי יוסי מסרחי לדוגמא ביזה אותי בזמן הבחירות ואמר עלי, הקדיח תבשילו והאמין לכל שמועה וכבר חרץ את גורלי שאיבדתי את עולמי, הוא צריך לפנות את הבמה וכו' וכו', די, עשה מה שעשה, נגמר, איבד את עולמו, ירבעם בן נבט ונגמר, דיבר ואמר מה שהוא רוצה, לא עניתי לו. שלחו לי ראיתי - לא עניתי. שאלו אותי אחרי ארבע שנים עליו מה אני אומר, ואז פתחתי עליו, נדמה לי זה היה ברמלה, ואז הסברתי מי האיש, אבל כל זמן שלא דיברו לא שאלו אז לא היה לי ענין. אותו דבר, ערן בן עזרא, בהתחלה אמר מיליון בעלי תשובה הוא עשה, מי יכול לעמוד במחיצתו, אין בן אדם כזה בעולם, ואני מכיר אותו אישית, שקרן רמאי, מאיפה את המכיר אותי אישית? אבל לא משנה הוא אמר, ואח"כ אמר אני הייתי אצל ההוא בהרצאה, לא אמר שם, אח"כ התחיל לזלזל ואמר שהוא לא מבין כלום, אח"כ התחיל להגיד שהוא לבית עולמו גם כן, נהיה ממחלקת גיהינום, וכן הלאה. לא עניתי, עד ששאלו מה אני אומר, אז אמרתי. הלא מאמין, גם כן, היה פה נתן דרשה דיבר על כשרות, דיבר על פה דיבר על שם, כל זמן שהוא אמר דברים שהם כתובים בספרים או דברים שהם נכוחים נכונים שמתאמתים גם מגורמים נוספים, אין שום בעיה, אם אין סתירה לדבריו אז הכל טוב ויפה. אבל אם בן אדם אומר שכולם ערב רב, לא משנה מי, העיקר מי שלא אוחז בדעתו אפילו שהיא דעה משובשת, והוא רוצה שכולם יהיו כמותו, והוא אומר שהוא הפיץ לדוגמא שלשים בליון, שלשים ביליון ספרים ודיסקים, אתם מבינים מה הוא מדבר על תקציבים של מדינות, שלשים ביליון זה להפיץ כל יום מיליון שש מאות אלף ספרים, הוא מבין מה הוא מדבר? או כשהוא אומר שהוא מבסוט כל כך מיוסף מסרחי שהוא אמר לו ברוך ה', ברוך ה' שהוא כל שתי דקות מקבל אימייל שחוזרים בתשובה, אנשים ממש מהדרשות שלו חוזרים בתשובה, כל שתי דקות הוא מקבל אימייל אז הוא עושה פששש פששש כל שתי דקות אימייל, תעשו חשבון שתי דקות בדקה, כל שתי דקות כמה יש בדקה? שלשים, שלשים כפול בשעה, שלשים כפול עשרים וארבע, כפול 365, יוצא 262 אלף חוזרים בתשובה בשנה כפול 12, יוצאים 262 אלף שחוזרים בתשובה רק מהאימילים בלי הדרשות בלי הדיסקים בלי הכל, אז הוא החזיר כל שנה רבע מיליון, רבע מיליון והוא התחיל כבר מלפני עשרים שנה נגיד, אז כבר כמה יש לו בלי עין הרע, חמש מיליון, חמש מיליון הוא כבר החזיר, והוא בשלשים ביליון שהוא כבר הפיץ אז חזרו עוד חמישים מליון, וערן בן עזרא עם ארבעים אלף ספרים שהפיץ חזרו עוד 18 מיליון, בקיצור לא הבנתי אז למה נשארו כל החילונים? אז בשביל מה הם מדפיסים כל כך והכל אם זה לא מביא שום תועלת? כי צריך שיהיה לשם שמים, אם זה לא לשם שמים זה לא פועל, אז אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה שהאימיל שלך מחזיר והדיסקים של מחזירים, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, מה הבעיה, הנייר סובל הכל והטיפשים קולטים הכל, מה הבעיה. אבל כמו שהסברנו עקירת התורה להגיד שלא צריך ללמוד יותר גמרא ובבלי זה כבר לעוס ורק זוהר, ומי שלא מלמד זוהר אז הוא ערב רב וישיבות שלא לומדים זוהר צריכים לעזוב את הישיבה ולבקש שאפילו בשבת יסעו להעביר את הזוהר לאשדוד ודברים כאלה, זה אפיקורס!
אז מה לעשות שעלי מוטל התפקיד כי אחרים לא מוכנים, כי הם דואגים לכבוד שלהם, הם דואגים למעמד שלהם, למה להם להסתבך? הם גם רוצים לעשות ביזנס, אז זה יפריע לביזנס, אז לכן הם לא עושים, תסתכלו איך הם, כל מקום שהם מרצים שמים את הספרים מאחורה, הלא מאמין שם מאחוריו, כל הזמן ספרים שלו, סוחר, והבן עזרא הזה נשען על הספר שלו אפילו בחוג בית, כל הזמן נשען על הספר, מקומות שהוא יכול להניח ספרים - שם ספרים, מקומות שהיה לו הופעה משותפת זה ממליץ על הספרים של זה וזה ממליץ על הספרים של זה, בקיצור חבורה של סוחרים, כנופיית סוחרים. אז כל ענינם זה זה, אבל על חשבון התורה, והם מעוותים את התורה, ועכשיו התחלתי ללמד הלכות את יוסי מסרחי, אני מקוה שהוא יבין מה אני מסביר, אם לא שיקח לו חברותא מה אני מסביר, מכל מקום צריך להבין אנשים כאלה צריך לעקור מן השורש, זה לא בעיה שלי, זה כל יהודי שיש לו לב רגש צריך לעשות לכבודה של התורה ולכבוד ה' יתברך, לא יתכן שאנשים יטלו כתרה של התורה וישתמשו בה קורדום לחפור בה כדי לעשות זה, זה לא נקרא שאתה יוצא נגדם בגלל שיצאו נגדך, מה פתאום, אם זה היה בגלל שיצאו נגדי הייתי פועל מיד, מיד. למה אני צריך לחכות שארבע שנים ידברו עלי? למה בש"ס שאפילו יצאו נגדי והכל לא עשיתי להם מאומה? חיכיתי וחיכיתי שנתיים, למה? למה? הרי הם ניסו למחוק אותי מעל המפה, לא יצאתי נגדם. יש לי סבלנות ואורך רוח, רק שנדרש כבר ואין ברירה, אז אני עושה את העבודה כמו שצריך, אבל לפני כן כל מה שאפשר שלא צריך - לא צריך.
הרב עובדיה יוסף זצ"ל יצא נגדי, יצאתי נגדו בחזרה? ביזיתי אותו? הגדרתי אותו? לא. נכון שהוא גרם נזק גדול, אני מבין מי עשה לו את זה, אני מבין מה השיקולים שהיו לו שלא ברצונו, אני לא מסכים איתם, אבל לא יצאתי נגדו, ולא ביזיתי אותו, יש מישהו שיודע להפריד ככה בין הדבקים? אדם לא רואה בעיניים, מי שיצא נגדו מוחק אותו. אני לא. הנה אני מוכן ללמד את יוסף מסרחי הלכות. רק שידע שלא ידבר שטויות, שלא יתיר עריות, שלא יתיר איסורים, אני רק מלמד אותו עכשיו, אם ירצה ללמוד בבקשה, אם לא ירצה ללמוד - לא צריך. אבל אני מחפש לתקן אותם, הם כמובן עם מידת הגאוה שלהם שהם אומרים אותה על אחרים, כמובן שהם לא ישתנו.
ע' בן ע' רוצה כאילו להשתנות, אבל מסיבה מסחרית, זה פוגע לו בפרנסה, כי אני אמרתי להוציא את כל הספרים שלו ושל הלא מאמין ושל כל אלה החוצה, אסור להשהות אותם בבית. אז זה פוגע בהם. אבל זה לא אישי, זה פשוט חיוב, כל זמן שהם לא ידברו לענין על פי רוח התורה ולא יעשו מה שצריך, אז זה מצוה פשוט לעקור מן השורש את התופעות האלה.
או כמו הילד בן ה-15 השקרן הזה שכל הזמן משקר, הוא ורמי לוי, שקרים על שקרים, אנחנו מכינים סרט עכשיו שיראה את כל השקרים, יש כבר למעלה מעשרים שקרים, בכל ההופעה, זה לא יאומן כי יסופר. זה לא אישי, ממש לא. אם כן הייתי יוצא מיד. והנה יש אחד קוראים לו רוני נהרי, שביזה אותי בפייסבוק אבל לא ביזוי סתם, עם רמאויות, אמר כל מיני מילים שלא אחזור עליהם פה, הוא מקבל עכשיו תביעה 142 אלף, למה זה פשפש, פשפש הוא רק מזיק, אתם יודעים שכתוב שבעלי חיים לא הורגים אותם, סתם לא הורגים רק אם הם מזיקים, כגון עכברים וזה וכל מיני דברים, זה פשפש, מזיק, הוא עושה את זה מאינטרס פוליטי, כדי לקדם את מעמדו באלעד, אז לכן אנחנו פשוט מאד תובעים אותו, צריך להרגיע אנשים כאלה והם צריכםי גם לשלם. בשביל שנוכל לכסות את כל הבזיונות האלה בהפצה הפוכה.
אבל מכל מקום תדעו לכם ששום דבר לא אישי יש פה, שום דבר לא אישי, כשיצאתי נגד הזמרים הפסולים אנשים לא יודעים, אני קראתי להם לשלום, אני אמרתי שאני יעזור להם, אני אמרתי שאני מוכן אפילו להשתתף חמישים אחוז בהוצאות שלהם בהפסדים אם יהיו להם, יש את זה מתועד בהרצאות, אבל הם פנו למלחמה, הם הלכו לעיתונות ויצאו נגדי, אז רק אחרי זה יצאתי נגדם בשמותם, אבל לפני כן לא, אבל לא כולם יודעים את הסדר הכרונולוגי של האירועים, ולא כולם שומעים כל יום הרצאה שלי שזה הולך ונבנה לבנה על לבנה עד שאדם רואה את שלמות התמונה, אנשים פתאום אה שמעתי שהוא יצא נגד זה, מה קרה עכשיו, אה מה קרה עכשיו, מה מה קרה? תעקוב, אה אתה לא רוצה לעקוב - תסבול, תדבר עליו לשון הרע ותעביר אליו את כל הזכויות שלך. אבל שום דבר לא אישי, מעולם לא נלחמתי אישית עם אנשים אם פגעו בי, אני צוחק, פוגעים בי, זה פוגע בי בכלל? אני כבר ספגתי בימי חיי כל כך מהחילונים כותרות ענק האשמות שוא, מה לא עשו לי, זה כלום, מה זה חרדים, זה קטן עלי.
אבל מי שרוצה לחשוב יחשוב. מי שלא רוצה לחשוב לא יחשוב.
אז מה שכתוב פה, נחזור, יש עוד אזהרות ביחס לזולת כגון לא תיקום ולא תיטור, לא תשנא את אחיך בלבבך, האם יש בכוחו של אדם שלא ישתלם במידותיו לעקור מתוכו כל רגש של טינה ונקמה לאיש אשר גמל לו רעה, ויתייחס אליו כאילו לא עשה לו כלום, וכן עוד מצוות ואזהרות רבות, אבל עם זה לא ציוותה התורה על המידות, למה היא לא ציוותה?
הרמב"ן הוא היחידי שאומר שמצות ענוה כן נכתבה, והוא מיחס אותה איפה שכתוב על המלך, מלך ישראל, "לבלתי רום לבבו מאחיו". מלך בדרגה של מלך קצת מרגיש שהוא מלך, בכל אופן זה מלך, הוא מעל כולם, התורה מצוה אותו לא, לבלתי רום לבבו מאחיו, אז הוא צריך להיות כמו אחיו ולא מעליהם, שהלב שלו לא יתרומם וירגיש גאוה, מה ביקשה ממנו התורה ענוה. אז אם מלך נדרש לענוה כל שכן כל אדם ואדם, אז הרמב"ם אומר שזה מצות הענווה.
אבל שאר הפוסקים לא מביאים שיש חיובי מידות, ונשאלת השאלה שוב למה? אולם כשנתבונן נראה שהמידות והתכונות הם הקדמה לתורה, ז"א אתה לא יכול להתחיל תורה בכלל בלי שיש לך מידות ודרך ארץ. אי אפשר. זה היסוד הראשון במהותו של האדם, בלעדיו אינו ראוי כלל לתורה, כבר דיברנו בזה בדרשות רבות.
האדם נברא מראשית יצירתו בריאה מושלמת, כי על כן נברא בצלם אלהים, וחלק אלוה ממעל, אז זה שלם. אין שום חסרון. וכשם שהקב"ה שלם בכל מעלותיו ומידותיו, כביכול, כן נוצר האדם חלק ממנו וכצלם דמות תבניתו שלהם בכל מעלותיו ומידותיו, והתורה מצוה באופן כללי "והלכת בדרכיו", ולא רק האדם נברא שלם, כל ברואי עולם נבראו שלמים בכל תכונותיהם, בתחילת היצירה של כל הברואים הטבעו, לא הוטבעו בשום בעלי חיים נטיות רעות או תכונות מזיקות, כולם שפעו אך טוב וחסד, כי עולם חסד ייבנה, ואחרית הימים יוכיח. מה יהיה באחרית הימים? "וגר זאב עם כבש" זאב טורף כבשים, "ונמר עם גדי ירבץ", נמר אוכל גדיים, ועגל וכפיר ומרי יחדיו, הרי האריות אוכלים את העגלים, ופרה ודב תרענה, והדוב אוכל את הפרות, יחדיו ירבצו ילדיהן, איזה תיאור מדהים, ואריה כבקר יאכל תבן, כי הוא לא יטרוף, אז מה הוא יאכל? תבן, כמו שהיה בתחילתה בריאה, ושעשע יונק על חור פתן, תינוק יכניס את היד שלו איפה שהפתן נמצא הנחש, וישחק איתו, והוא לא יכיש אותו. כי לא היה בהם תכונות מזיקות, ולא נטיות רעות, כי כל העולם נברא בשלמות. בשלמות של טוב וחסד.
הנבואה הזאת אומרת שהנבואה תחזור לשלמותה כמו שהיתה בתחילת יצירתה. והרי שכל בעלי החיים אין בתכונותיהן הטבעיות שום כוחות רעים, וממקור יצירתם הם טובי מזג. וכך פירש הרמב"ם בפסוק "והשבתי חיה רעה מן הארץ" כי תהיה ארץ ישראל בעת קיום המצוות כאשר היה העולם מתחילתו קודם חטאו של אדם. אין חיה ורמש ממית את האדם, והשבתי חיה רעה מן הארץ, זה מה שיהיה באחרית הימים. אבל זה כשנקיים את המצוות, היום אנחנו לא מקיימים אז יש לנו חיות אפילו בדמות אדם. כמו שכתוב "אין ערוד ממית אלא החטא ממית", אם לא יהיה חטאים הנחשים לא היו מכישים ולא היו מזיקים. כלומר לא היה שום רע בחיות לפני חטאו של אדם הראשון ולא היו מזיקות כלל.
כשנתבונן נראה שהתורה נקראת גם דרך ארץ, תורה שלמה היא המקיפה את האדם, ז"א התורה הזאת נקראת תורת דרך ארץ. והיא מקיפה את כל האדם. והדורות הקדמונים מצאו מקום להתגדר ולהתעלות בה.
על יסוד תורה זו, תורת דרך ארץ, אם אין דרך ארץ אין תורה, באו כל התביעות והעונשים החמורים על הדורות ההם, לא היתה תורה אז לפי מה הם נידונו? על דרך ארץ, שלא קיימו כראוי את תורת דרך ארץ שהיא יסוד האדם. מכאן גם הרקע לכל חטאי היחידים שבתורה, שלא נזהרו בתורת דרך ארץ כיאות. ולא עוד אלא שמצינו שגם זאת תורת דרך ארץ, ודקדקו בהם עם אישי הדורות כחוט השערה, ותבעו מהם תביעות דקות מןה דקות, אשר אנחנו אפילו לאחר קבלת התורה אין לנו מושג בהם. ואם בעלי החיים נבראו במעלות גדולות כאלה, על אחת כמה וכמה האדם שהוא מבחר היצורים ובו כלולים כל הכוחות כמו שנאמר "נעשה אדם" לקח הקב"ה את כל הכוחות של כל הברואים ועשה אדם, שאדם כלול מכל הכוחות כולם, "הוי עז כנמר קל כנשר, רץ כצבי גיבור כארי, יש בך את המידות האלה. אז אדם הוא מבחר היצורים וכלולים בו כל הכוחות, שתבועות בו מתחילת יצרתו כל מידות השלמות העליונה, ומכיון שכך אין מקום בתורה להזהיר את האדם על התכונות והמידות כי זה בו, בילד אין, זה בנוי מתוכו, אז מה יש מקום להזהיר אותו. כי במציאות הטבעית הוא כבר שלם בכל המעלות בתכלית השלמות, ובתור האדם השלם באה התורה ומלמדת אותו כיצד להשיג מעלות עליונות יותר.
והנה דוגמא, תביעה מעין זו חריפה ביחס למידת דרך ארץ מוצאים כלפי עשיו. בשעה שבא אליו אביו יצחק לקבל ממנו את ברכתו, נאמר בפסוק "ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקום אבי ויאכל מציד בנו", אמרו חז"ל, על ידי שאמר לו יקום אבי נפרע לו בו בלשון. יקום אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו, ככה יפיץ הקב"ה את בניו של עשיו את אדום באחרית הימים, באותה לשון שהוא פנה לאבא שלו יקום אבי, לא אמר יקום נא אבי בבקשה, יקום נא אבי בבקשה, לא, יקום בלשון ציווי, זה לא דרך ארץ לדבר ככה לאבא, יקום אבי אתה מצוה אותו? ענה הקב"ה באותו לשון, יקום אלהים יפוצו אויביו, חז"ל מספרים נפלאות על ההצטיינות של עשיו בכיבוד אב, הכתוב אומר בן יכבד אב, חז"ל אומרים זה עשיו. על מי נאמר? על עשיו בן יכבד אב. לא הוי ברנש לעלמא דאוקיר לאבוי כמה דאוקיר עשיו לאבוי. אין אדם בעולם שכיבד את אביו כמו עשיו. היו לעשיו בגדים מיוחדים לשמש את אביו, כתוב "ותקח רבקה את בני עשיו בנה הגדול החמודות אשר איתה בבית, למה קוראים אותם חמודות? שחמד מנמרוד והרגו ונטלן, ובגדים האלה היו משל אדם הראשון, שבשעה שהיה לובשם ויוצא לשדה, היו באים כל חיה ועוף שבעולם ומתקבצים אצלו, ועשיו שמר אותם בבית רבקה ולא היה יוצא בהם בדרך, שבהםהיה משמש את אביו, אז זה היה בגדי מלכות לשמש את אביו שמורים בבית. החוצה הוא יצא בבגדים פשוטים מאלו, ואמר רבי שמעון בן גמליאל, כל ימי הייתי משמש את אבא ולא שימשתי אותו אחד ממאה ששימש עשיו את אביו. אני בשעה שהייתי משמש את אבא, הייתי משמשו בבגדים מלוכלכלים, ז"א לא מדקדק במלבוש, עם אותם בגדים שהוא נמצא. ובשעה שהייתי יוצא לדרך הייתי יוצא בגדים נקיים. אבל עשיו בשעה שהיה משמש את אביו לא היה משמשו אלא בבגדי מלכות, אמר אין כבודו של אבא להיות משמשו אלא בבגדי מלכות.
יכולים לתאר כמה היה גדול כיבודו רבן שמעון בן גמליאל לאביו שמעיד על עצמו שלא כיבד בריה את אבותיו כמו אני את אבותי, בכל זאת הוא מכריז שלא הגיע בזה למדרגתו של עשיו אפילו לאחוז אחד. ולא עוד, אלא שעשיו מסר נפשו על מצות כיבוד אביו, היה הולך למקום סכנה כדי לצוד ציד ולהביא לאביו, ויוסף הצדיק למד מידה זו מעשיו, למסור נפש בשביל האבא, איפה הוא למד? שבשעה שיעקב שלח את יוסף לראות את שלום אחיו אמר הנני, ואמרו חז"ל, נוהג באביו כבוד ומורא. אמר לו יוסף ליעקב, אבא, יודע אני כי שונאים אותי, ואפילו יהרגוני איני חוזר דבורך ריקם, מה שתגיד לי אני עושה, אפילו שאתה שולח אותי לאחים ששונאים אותי, ואפילו שאדע שהם יהרגוני, אני לא מחזיר את הדיבור שלך ריקם אני מקיים אותו. ממי למד? מעשיו למד יוסף, שאמר לו יקב, "לכה ואשלחך אליהם" היה יודע ששונאים לו, אלא אמר יוסף, עשיו הולך למקום סכנה כדי לצוד ציד להביא לאביו, ואבי שלחני לראות את שלום אחי ואת שלום הצאן, שהוא חיות של אבי ובני ביתו, אז אני לא אמסור את נפשי בשביל חיות של אבי?
והנה קרה שתוך הגישו לאביו את המטעמים שהכין לו ופנותו אליו שיאכל מהציד שהביא לו, החסיר מילה אחת בדבריו. במקום לומר יקום נא אבי כפי שדורשת מידת דרך ארץ, וכפי שהתבטא יעקב כלפי אביו, איך יעקב פנה לאביו, "קום נא שבה", אבל מה הוא אמר, "יקום אבי", מציינים שבאותו יום עשיו בא בצער גדול, למה היה לו צער גדול? שלא נפל בידיו אלא צבי אחד לאחר שנצטער, ז"א לא עלה לו ברשות רק צבי אחד, למה? תדע שכן כשבא ועשה מטעמים בא בנזיפה אל אביו ואמר יקום אבי, הוא היה עצבני בדרך ממה שקרה לו, מה קרה לו? חז"ל מספרים, כל אותו היום היה עשיו צד צבאים וכופתן, ומלאך בא ומתירן, עופות ומסכסכן ומלאך בא ומפרחין, למה? כדי שיבוא יעקב ויטול את הברכות. מן השמים עיכבו את עשיו שלא מיספיק לצוד ולהזדרז הביתה ולהקדים את יעקב, לכן אחרו אותו שלא יהיה לו ציד, אפילו שהוא צד כל פעם בא מלאך ומתיר לו, אז הוא בא הביתה בנזיפה ואמר לאביו, יקום אבי, עצבני.
בכל זאת לא ויתרו לעשיו על אשר נכשל ודילג על מילה אחת, היה בזה פגם במידת דרך ארץ, והענישו את כל דורותיו אחריו בעונש חמור כזה, עד שקיללו אותם, שבזמן שיבואו להלחם עם ישראל, כמו שהסברתי אתמול בדרשה ברמלה, יבוא אלהים ויניס אותם מפני ישראל. יקום אלהים, עד כדי כך מגיע דקדוק וחומרה של מידת דרך ארץ, צריך לדעת איך לדבר.
אופייני הדבר שתבעו מעשיו שמידת דרך ארץ צריכה להיות טבועה בנפשו עד כדי כך, שאף בשעת סכנה לא יתכן שייכשל בה. למה תבעו מעשיו? כי מידת דרך ארץ צריכה להיות טבועה בנפשו עד כדי כך שאפילו בשעת סכנה לא יתכן שיכשל בה, וכפי שאמרו חז"ל, אפילו בשעת הסכנה לא ישנה אדם את עצמו מן הרבנות שלו, איך שאתה מתנהג בימי השלוה שאתה נינוח בהכרה מלאה, גם בשעת סכנה לא תשנה מהרבנות שלך, תמשיך להתנהג כאילו אתה נמצא בזמן השלוה. ואם לא תובעים אותך.
לפי ההנחה שקבענו שמידת דרך ארץ היא עצמיותו השרשית של האדם, אז אין לו לאבד עצמיותו בתור אדם בשום מקרה שבעולם, ואף במצבים המסוכנים והחמורים ביותר.
"ויבוא עשיו מן השדה והוא עייף, ויאמר עשיו אל יעקב, הלעיטני נא מן האדום האדום הזה כי עייף אנכי", על כן קרא שמו אדום". באותה שעה אחזתו לעשיו בולמוס, מרוב עייפותו בשדה, וכל מי שאחזו בולמוס מה הדין איתו? מאכילים אותו נבלות וטרפות, ומאכילים אותו ביום הכיפורים, כי הוא במצב של סכנה, אז כל אוכלי הנבלות והטריפות, אם תרצו ללמד עליהם זכות אז תגידו שתקף אותם בולמוס והם במדרגת עשיו שחזר עייף מן השדה.
ועוד, שלא היה יכול להשיב ידו אל פיו, ובודאי גם לא יכול להבחין מה הוא תבשיל, כל כך עייף שהוא לא יכול אפילו להושיט את היד לתבשיל, אז לכן הוא אמר הלעיטני, פתח את הפה שלו שישפוך לו לבפנים, וגם לא יכול להבחין מהו התבשיל, רק רואה את הצבע, ומשום כך התבטא "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה", בכל זאת, בגלל הביטוי הזה אם כי איננו לשון מגונה, אלא שאיננו בכלל שיחה נאה, ככה לא מדברים, מן האדום האדום הזה, הוא לא אמר מילות גנאי, הוא אמר את הצבע פעמיים, אבל זה לא שיחה נאה. שמעתם? איפה מדקדקים?
נקבע לעשיו ולכל דורותיו שם של גנאי אדום - אדום, ואע"פ שהיה מותר לעשיו לעבור באותה שעה על כל האיסורים כי נמצא במצב סכנה, אבל הוא היה צריך להיות מושרש ומושלם במידת דרך ארץ שתיהפך אצלו טבע גמור, ושלא יוכל לזוז ממנה בשום מצב, ומכיון שנכשל בזה הוכח שחסרה לו שלמות במידה זו ונתגלתה פחיתותו שהוטבעו בו לדורות עולם.
ותואר זה שבא לו בגלל אותו ביטוי, נזכר לו לעשיו בכל התקופות, כאשר הקב"ה יבוא לנקום ממנו על מעשיו הרעים, מתארים אותו בדברי הנביא, מי זה בא מאדום חמוץ בגדים ,מדוע אדום ללבושיך, כך מובא בישעיה ס"ג. כאילו רואים בזה את מקור רשעותו, והוא הקובע את טיבו ומהותו, מי זה בא מאדום בגלל המידה של אדום. בגלל שלא שיחה נאה, בגלל שאין פה דרך ארץ מושלם.
הרי מכאן שראו את מידת דרך ארץ כיסוד ותובעים עליה גם בני נח, ואפילו לפני מתן תורה ובצורה חמורה מאד.
אמנם מצינו כמה דקדקו האבות במידת דרך ארץ, והיו מוכנים לוותר בגללה על ההישגים הגדולים ביותר, במידת דרך ארץ, מוכנים לוותר על מה שאתם לא תאמינו עכשיו. הכתוב אומר "Uיקץ יעקב משנתו ויאמר, אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי. רש"י מפרש "ואנכי לא ידעתי" נו נו, שאם ידעתי לא ישנתי במקום קדוש כזה. על מה מדברים? מדברים על מי שלא ישן עד עתה ארבע עשרה שנה רצופות שהיה בבית מדרשו של שם ועבר ללא שינה, ועכשיו הקב"ה משנה לו סדרי בראשית משקיע לו חמה, כי בא השמש, כי בא השמש - כיבה את השמש הקב"ה בשבילו, שישן 14 שנה לא ישן, שקעה לו חמה שלא בעונתה כדי שילין שם. ודוקא שם "ויפגע במקום" מה זה ויפגע במקום - ללמדך שקפצה לו הארץ, עוד נס, ואבני המקום מריבות זו עם זו כל אחת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו, כמה ניסים נעשו בשביל שיוכל ללון במקום ושיהיה לו נח. והכל מכוון מלמעלה. שיעקב אבינו ילין בלילה ההוא במקום הזה.
ובאמת גם שם לא ישן, ושינה זו לא היתה כי אם משנה ויקץ יעקב משנתו, רבי יוחנן אומר - ממשנתו.
המדרש מסביר, כשהוא אומר ויקץ יעקב אני יודע שמהשינה הוא הקיץ, אז למה הכתוב מוסיף ומאריך משנתו? למה צריך להגיד שהוא הקיץ משנתו, מי מקיץ, ממה מקיצים? משינה, אז למה צריך להגיד. מה גם שבתחילה נאמר "וישכב במקום ההוא", אבל לא כתוב וישן, כתוב וישכב במקום ההוא, לא כתוב שהוא ישן, הרי ששכב ולא ישן, ומה גם שהרי רק אל נביאי אומות העולם מדבר ה' בחלום לילה מתוך שינה. אלא יש לדרוש כפי שאמר רבי יוחנן, משנתו - ממשנתו, מסדר לימודו, ששכב שם ושנה את משנתו ולא ישן. או לפי האומרים שגם אם ישן היה שונה את משנתו מתוך שינה.
אז עכשיו בואו תראו מה הביאור פה, אלא שמשנה זו שמר רבי יוחנן היתה צריכה להשנות בצורת חלום, לכן השקיע הקב"ה גלגל חמה שלא בעונתה בשביל לדבר עם יעקב בצנעה, ובמחזה הנבואה הזו מובטחת לו הבטחה נצחית שבה תלוי כל קיומו של העולם, כל תולדות עם ישראל ונצחיותן, הבטחת הזרע, הבטחת הארץ, הכל הוא רואה בחלום יעקב.
אחרי כל הניסים שמגלים כמה היה רצונו של הקב"ה שיעקב אבינו ישן במקום ההוא, אחרי כל הגילויים שנתגלו לו בחלום נבואתו, אומר יעקב אבינו, אם ידעתי לא ישנתי במקום קדוש כזה, אע"פ שהשינה הזו אודות לה דבקה נשמתו בה' והשיגה חזיונות מופלאים כאלה, בכל זאת הרגיש יעקב אבינו חסרון בזה, כי סוף סוף היתה כאן צורה חיצונית תשל שינה, והיה איזה פגם בדרך ארץ, לישון במקום קדוש, והיה כדאי לו לוותר על כל הגילויים ובלבד שלא לפגום במידת דרך ארץ, שלא לישון במקום קדוש. הוא שאמרנו, שמידת דרך ארץ קודמת לתורה, כי זהו יסוד האדם, ואינה נדחית מפני שום ערכים רוחניים. אתם שומעים מה זה דרך ארץ?
אז ז"א לכן המידות לא נכתבו בתורה. כיון שהם בנויות בתוך האדם, האדם נברא בצלם אלקים, ויש בו את הכל, יש בו שכל אלקי, יש בו מידות אלוקיות, יש בו הכל, הוא רק צריך ללטש, לחשוף אותם, לא לנטות אחרי יצר הרע שמפעיל את המידות לכיוונים השליליים. אבל באדם מונחים כל המידות הטובות המעולות. דרך ארץ זה גם דבר שלא צריך ללמוד, זה נמצא אצל כל האנושות, כולם מבינים מה מגונה מה לא מגונה, רק אחרי שהעולם מתקלקל מרצון ונוטה אחר יצרו אז מתחילים להפך את הדברים, אבל ביסודו של כל אדם הוא יודע מה טוב מה רע מה מגונה, מה נחמד מה משכיל מה לא, הכל הוא יכול להשיג, יש בו הכל, לכן יש תביעה עליו על דרך ארץ, כאילו זה כתוב בתורה, אפילו שלא כתוב, אבל יש תורה שלמה שקוראים לה תורת דרך ארץ, והיא קודמת לתורה מהר סיני. אם אין דרך ארץ אין תורה.
עכשיו תסתכלו על האנשים שאנחנו מדברים עליהם בתקופות האחרונים תבדקו אם יש להם דרך ארץ. כנגד מי דיברו, על בסיס מה דיברו, וגם איך דיברו. איך היו הניואנסים, אה, מתוך זלזול, לא מתוך כאב, לא מתוך דאגה, לא מתוך פניה, יש מקום לתקן, קבעו גיהינום ולהתראות, איבד עולמו ונגמר הסיפור. מפה אתה רואה כמה מושחתים הם במידותם.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.