קל להבחין | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה

ויעקב אשתם יושב אוהלים

לכאורה ייפלא

הלא כאשר

ישאל אחד מאיתנו מיהם יעקב ועשו

ומה ההבדל ביניהם

תשובת כל אחד תהא ברורה ופשוטה

ועוד יטמע על השאלה

וכי יש כלל

להשוות ביניהם?

הלא עשו סמל הרע והרשע ויעקב אבינו עליו השלום להפך

המרכבה שבאבות

ואילו כאן אנחנו רואים שהתורה כותבת הבדל קטן

הבדל קטן ביניהם

עשו יודע ציד איש שדה

וזו כל ההגדרה של מהותו של עשו

רואים מכאן יסוד גדול

שאף עשו היה מדקדק במעשיו

וכל ההבדל היה רק בתכונה הזו של יודע ציד

וזה מבואר בחכמים זיכרונם לברכה בתנחום החטא

שיצחק אבינו עליו השלום סבר שעשו מדקדק במצוות

ואך ייתכן זאת שהיה עשו

מסוגל לרמות את אביו יצחק

אלא בוודאי שעשו דקדק במצוות

הוא לפחות היה סבור שהוא מדקדק במצוות

וחי בתוך השקר

ששלם הוא במעשיו

כי כן ניתן כוח לרע שיכול רשע גמור

אדם יכול להיות רשע גמור ולסבור שמעשיו כשרים

וכיוון שהיה מרמה את עצמו

יכול גם לרמות את אביו

וכלשון רשי שיודע לצוד ולרמות את אביו

האך מעשירין את המלח

ויהי עשו בן ארבעים שנה

ויהי כחישה

וברשי

עשו נמשל לחזיר

שהוא שוכב פושט תלפיו לומר

ראו שאני טהור

כך אלו גוזלים וחומסיים ומראים עצמם כשרים

כל ארבעים שנה יעשיו צד נשים מתחת בעליהן ומענה אותן

כשהיה בן ארבעים

אמר

אבא בן ארבעים שנה נשא אישה אף אני כן

זוהי מציאות הרשע

שתמיד אומר בכל פעולה שהוא כשר

למה אני מתחתן עכשיו בגיל ארבעים? כי אבא שלי גם נשא בגיל ארבעים אז המעשה שלי הוא כשר

יסוד זה למדים אנו בדברי חכמים זיכרונם וברכה אלו

בטעם פשוט

כאילו לא הייתה מידת האמת כלל בעולם

בוודאי שכל מעשינו היו רק להראות טלפינו הכשרים

כי בעת שאנו עומדים בדרך השקר

הרי האמת נעדרת והשקר שולט

וכל פעולתו אינה אלא להראות לעין כל שכשר הוא

ומגיע כוח השקר עד כדי שיכול עשיו לשא אישה בן ארבעים שנה ולומר

הריני כי יצחק אבי

כאילו הם עושים פעולה אחת זהה ודומה

זהו

המהות היא שווה

כל מעשיו סותרים את מעשה יצחק

כל הזמן מענה נשים מתחת בעליהן

מכל מקום כוח השקר מטעה אותו לחשוב שדומה ממש ליצחק

וכן לשון

חובת הלבבות בייחוד המעשה פה ה'

וכאשר יגבר היצר

וימשול בך יעתיק אותך מן המדרגה ההיא שהייתה קרובה אל האמת ונסתרים בה פני השקר

אל מה שאחריה

עד שהביאך אל מדרגה

שנסתרים בה פני האמת

והיא השקר הגמור

מה הוא אומר?

אומר רבנו בחייא

כאשר מתגבר היצר ומושל באדם

הוא מעתיק אותו, מעביר אותו

ממדרגה

שהייתה קרובה לאמת

ונסתרים בה פני השקר קשה מאוד לגלות את השקר במדרגה הזאת שהוא קרוב מאוד לאמת

לאן היא תעתיק אותו, יצר הרע יעתיק אותו, לאן?

אל מה שאחריה.

זאת אומרת יהיה פחות אמת ויותר שקר,

ככה לאט לאט, עד שיביא אותו אל מדרגה

שנסתרים בה פני האמת

והיא השקר הגמור.

מקצה לקצה.

והיינו שיש מדרגה

שהשקר שולט בה

ומעלימה את כל דרכי האמת.

זה עיקר העבודה מאיתנו.

אין בתורה סיפורי מעשיות בעלמא.

אלא עשיו

היא מדרגת הטומאה והשקר.

זה עשיו.

ואילו יעקב אבינו עליו השלום,

זה מדרגת האמת הצרופה

ללא שום התפעלות נוספת.

אמת לאמיתה פיו ולבו שווין.

ויגדלו הנערים.

איתא במדרש בראשית רבה סב יוד.

משל להדס ועיצבונית

שהיו גדלים זה על גבי זה.

מכיוון שהגדילו זה נותן ריחו וזה נותן חוכו.

כך,

כל 13 שנה שניהם הולכים לבית הספר ושניהם באים מבית הספר.

לאחר 13 שנה זה הולך לבטא מדרשות וזה הולך לבטא עבודת כוכבים ומזלות.

מלמדים אותנו חכמים, זיכרונם לברכה, שבעת גידול

אינו ניכר כלל שגדל קוץ,

אלא דומה ושווה לגדילת ההדס.

רק לאחר מכן מתגלה שקוצים הוא נושא בקרבו.

ואצל עשיו התגלה זאת לאחר 13 שנה.

ואילו אצלנו ייתכן שיתגלה מאוחר יותר.

לא חייבים בגיל 13. יכול להיות 40-50.

רבנו חיים ויטל בשערי קדושה חלק א' הקשה.

מדוע עניין המידות אינו מפורש בתורה?

ותוכן דבריו שכל המצוות קשורות במידות.

וכפי מידותיו של האדם

כן הם תורתו ומצוותיו.

ולכן לא הוזכר המידות

בתורה שפשוט

שחייב לתקן מידותיו הרעות.

ובלשונו הקדוש

שמי שהוא בעל מידות טובות,

בנקל יקיים כל המצוות.

ולכן ענווה ושפלות

מביאים לידי רוח הקודש.

כאשר נתבונן במצבנו נראה

שאנו רחוקים מההבנות הללו.

והלא אנחנו סבורים שמידות זה עניין של חסידות.

ואיננו יודעים שהם עיקרי התורה.

וכמפורש במשנה,

כל מי שיש בו שלוש מידות אלו הרי זה מתלמידי אברהם אבינו עליו השלום.

ומי שיש בו שלוש מידות אחרות הרי זה מתלמידי בלעם הרשע.

ואפילו אם יושב בישיבתו של אברהם אבינו עליו השלום.

כיוון שיש בו מידות רעות

הרי זה מתלמידי בלעם הרשע.

וכן משאר המידות לאו דווקא רק אלו השלוש.

ועל זה אפשר לומר עתידה תורה שתשתכח מישראל והכוונה שנשתכח עניין המידות

תורת המידות נשתכחה מישראל

וכל העניינים החשובים נעשו אצלנו כשנויים במחלוקת

כאילו

והבעלי מוסר אומרים שחייבים ללמוד מוסר ולעבוד

ותיקון המידות.

ואילו מתנגדי המוסר סבורים שהם חייבים בעבודת המידות,

אלו האומרים שאפשר להסתפק בלימוד התורה ללא עבודת המוסר ותיקון המידות.

אין זו שיטה נוגדת,

אין זה כולה,

אלא פשוט חסרון ידיעת התורה והבנת העיקרים הנדרשים מאיתנו.

יסוד זה,

שהכל תלוי במידות,

יש ללמוד מפרשת יעקב ועשו,

שכאשר התורה מגדירה מהותו של עשו הרשע,

אינה אומרת שעבר חמש עבירות חמורות

ביום אחד

או שהיה בעל תאווה גדול,

אלא ויהי עשו איש יודע ציד,

שהייתה בו מידת השקר

שיכול לצוד אנשים בפיו,

כמו בן זמרי,

ואף אביו

יכול היה לרמות.

כל כך חזקה הייתה בו מידת השקר,

וכדוגמת אנשים

היודעים לעשות מעשה קסמים,

להטעות את זולתם,

כן היה עשו קוסם ומומחה גדול באופני השקר,

כמו אסף חדד, נוכל ורמאי,

איש שדה,

שחי בהפקרות,

ואינו מקבל על עצמו כל עול.

ויעקב אשתם יושב אוהלים.

מהותו של יעקב אבינו עליו השלום הייתה מידת האמת.

עד שלוש עשרה שנה היה עשו ויעקב

הולכין בשווה לבית הספר,

ולא היה ניכר כלל רשעתו של עשו,

ואף זה היה מכוח תכונת השקר שהייתה בו,

שלא יכלו כלל להכיר את תכונות הרעה שהיו טמונים בו.

הוא ידע להסוות את הכול.

השקרן אין לו קשר לפנימיות,

הוא מסתפק בחיצוניות,

שהרי רצונו רק לשקר ולהטעות את העולם.

ועליו נאמר הפסוק בירמיה,

בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים אור בו.

כלפי חוץ הוא מדבר שלום לרעהו,

אבל בלבו הוא אורב לו להכשילו ולהכותו ולזיקו.

כל כך רחוק אצלו עניין הלב

מהנאמר בפיו אצל השקרן כמו עשו וחבריו ותלמידיו.

ומכיוון שהוא מסתפק בחיצוניות

ואין לו קשר למהותם של דברים,

ממילא רחוק הוא מהתקרבות אל השם יתברך.

ולכן,

כיוון שהשקר בו,

אין לו תקווה שיזכה לעולם הבא.

שקרן

לא זוכה לעולם הבא.

גם מי שמשקר את עצמו

וחושב שהוא צדיק באמת כמו עשיו,

הוא חשב שהוא יהיה רגל שלישית במרקמה.

גם מי שמחזיק מעצמו צדיק,

אבל הוא שקרן,

הוא משקר אפילו את עצמו.

אין לו חלק לעולם הבא.

כת שקרים אינה מקבלת פני שכינה.

ומשום כך מגדירה תורת עשיו במידת השקר. איש ציד. זה מספיק.

אם הוא שקרן, הוא אבוד.

שכיוון ששקר בו אכן הגיע להיות עשיו הרשע

ומעתה מובן.

מדוע חובת הדבקות במידות

ובפרט במידת האמת

חייבת להיות עיקר עבודתנו?

חייבים לעבוד על נקודת האמת

ולהתדבק לאנשי אמת בלבד,

להתרחק מן השקר ומן האוחזים ונושאים אותו.

ובפרט אם יוכר בהם מעשה שקר אחד.

זאת הבחינה שאומר הבעל שם טוב.

באחרית הימים איך ידעו מי צדיק ומי לא?

מי שלא יימצא בו שקר,

צדיק. מי שימצא בו שקר,

רשע.

שקרן.

אין לו חלק לעולם הבא.

אתם שומעים?

זה מה שהתורה אמרה. איש צעיר.

יעקב אשתם יושב אוהלים.

תתן אמת ליעקב.

עשיו הפוכו. שקר.

אז ויגדלו הנערים.

איך הם גדלו?

אותו דבר.

עד גיל 13. ואחר כך, ויהי עשיו איש יודע צעיר.

איש שדה. ויהי.

הוא היווה את עצמו.

ויעקב אשתם. נשאר אותו דבר. מה שהיה הוא נשאר.

הוא לא התהפך.

בהתחלה הם לא אותו דבר.

יעקב נשאר מה שהיה.

עשיו עשה את עצמו. היווה את עצמו.

ויהי עשיו.

איש יודע צעיד לצוד את הבריות בפיו.

איש שדה.

ויעקב אשתם נשאר. אשתם יושב אוהלים.

האמת והשקר.

זו המלחמה.

יכולים לראות

אותו דבר.

אותו דבר ממש.

אותו דבר ממש.

סיפרנו בעבר, ונסיים בזה הפעם.

היה פעם רב שנפטר,

והחליטו להכתיר תחתיו רב צעיר,

נבון וחכם,

מלא וגדוש,

וברבות הימים התברר שהוא רפורמי.

הכניס כל מיני דעות כאלה ואחרות.

הציבור הרגיש בשינויים הללו, ועמדו כנגדו.

היו שצידדו בו, והיו שעמדו כנגדו.

ויום אחד הוא אמר, אני לא מבין מה מצאתם פסול בי.

אני רב ולמדתי בישיבה, והרב הקודם למד בישיבה. אני עם חליפה ומגבעת, ועם חליפה ומגבעת. אני זה מזקן, והוא מזקן.

אני לומד תורה במעביר שיעורים, הוא לומד תורה זו.

אם הדעות שלי לא מסכימות לדעות שלו, זה אומר שאני רפורמי?

מה, אני חייב להיות בדיוק העתק של הקודם?

אז קם אחד, ביקש את רשות הדיבור, ואמר לו,

כתוב מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם.

במשנה מונה שלוש מידות באלו, שלוש מידות באלו.

ונשאלת השאלה,

למה כתוב במשנה מה בין תלמידיו של אברהם לתלמידיו של בלעם?

למה לא שאלו?

מה בין בלעם לבין אברהם?

הוא אומר, זאת לא שאלו כי בלעם ואברהם נראו אותו דבר.

אותה מגבעת, אותו פרק,

הכל אותו דבר, זה למד וזה למד, זה נביא וזה נביא, הכל.

אבל איפה מבחינים מי זה מה?

מהתלמידים שלו.

בואו נראה את התלמידים של בלעם, ובואו נראה את התלמידים של אברהם. מפה נבין מי זה הרבה שלהם.

אז זאת אומרת,

אם רוצים לבחון איש אמת או איש שקר

וקשה לזהות,

תסתכלו בתלמידים הסובבים אותו.

ואז תוכלו לראות אם הם דבקים במידת האמת

או דבקים במידת השקר.

אם הם שלוש מידות כאלה או שלוש מידות כאלה.

ומכאן יהיה קל להבחין.

רבי יחנן יאמר עגשיו אומר,

רוסו הקדוש ברוך הוא.