האם עשו רימה את יצחק? | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

ויהיו יצחק את עשיו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב

רשי

בפיו של עשיו

שהיה צד אותו ומרמהו בדברים

שהיה שואל אותו איך מעסירים את התבן ואת המלח

שסבור אביו שהוא מדקדק במצוות

וקשה מאוד.

איך זה יצחק לא הכיר את עשיו?

הלוא דרך החכמים שהם מכירים את טבעו של אדם

כל שכן

שהוא איתו יחד

ואם כי ותכהנה עיניו מרעות

אבל רבקה ודאי סיפרה לו על מעשיו הרעים

וממה נפשך קשה?

למה רבקה אוהבת את יעקב ויצחק

לא הפריע לה בזה?

אז את אומרת יש פה כמה שאלות וברורים לעשות האם ייתכן שיצחק אבינו לא הכיר את מעשיו של עשיו?

הרי הם בדרך כלל חכמים סתם בכל דור ודור

מכירים טבעו של אדם יש להם טביעת עין יודעים להבחין במידותיו של אדם בהתנהגות גם במעלליו התנכר נער וכולי

והרי הוא איתו כל הזמן

והוא היה בן 64 עשיו בזמן הברכות

הוא לא היה ילד קטן

ועיניו של יצחק קהו בסוף ימיו

אז זאת אומרת

היה לו מספיק זמן להכיר אותו עוד לפני שקהו עיניו וגם אם קהו עיניו והוא לא הכיר נגיד

אז מה?

רבקה לא אמרה לו ממעלליו של בנו כמו ששרה סיפרה לאברהם אבינו על מעשי ישמעאל

וממה נפשך קשה למה רבקה אוהבת את יעקב ויצחק לא הפריע לה בזה אם כתוב ויאהב יצחק את עשיו

ורבקה אוהבת את יעקב אז למה הוא לא השפיע עליה שתאהב גם את עשיו?

יש צרור אמור על זן נפלא מאוד כדאי לכם לקרוא זה מדהים

הזוהר אומר שזן בזנה הולך מין במינו יצחק הוא גבורות

הוא דין

ועשיו הוא דין

אז

מין במינו ויש בזה סודות גדולים למה הוא רצה ויש גם בסוד העקידה גם אומר צרור אמור דברים נפלאים

שאברהם הוא בחינת חסד עקד את יצחק שהוא בחינת דין

כמו שהקדוש ברוך הוא בבריאה אמר שהדין לבד לא יכול לקיים את העולם לכן צריך לשתף איתו את הרחמים. בקיצור

זה לא דברים פשוטים זה הכל סודות גדולים ונעלמים איך מנהיגים את הבריאה עם האישים הגדולים האלה שבעצם בשבילם נבראה כל הבריאה.

טוב

אפשר לומר שבאמת יצחק הכיר די טוב את עשיו

וידע שהוא בבחינת חזיר שפושט את טלפיו לומר שאני טהור

כי הוא מפריס פרסה וגירה לו ייגר.

מי שרואה את החזיר מבחוץ הוא רואה אותו טהור כי יש לו הפרסת פרסות

ועשיו כידוע נקרא חזיר חזיר יכרסמנה מיער.

אז הוא ידע שהוא בחינת חזיר שמראה סימנים של טהרה

אבל בעצם הוא טמא

והראיה

שעל הפסוק גשן נאוה המושכה בני פירש רשי

אמר יצחק בליבו

אין דרך עשיו להיות שם שמיים בפיו

וזה אומר לי כי יקרא אדוני אלוהיך

מה פתאום מזכיר עשיו שם שמיים?

אז ישר יצחק חשד שזה לא עשיו

כי עשיו לא רגיל ששם שמיים שגור על פיו

ויעקב שנכנס שאל אותו איך מיהרת למצוא

אז הוא אמר לו כי יקרא שם אלוקיך

שם שמיים? עשיו פתאום אומר שם שמיים?

הרי שכן הכיר את המהות של עשיו

לכן ביקש פגישה והמושכה ביני אני רוצה לראות אם זה אתה

או זה לא אתה

וכן בשעה שחשב

שמברך את עשיו

איזה ברכה נתן לו?

מטל השמיים ומשמני הארץ

אבל לא נתן לו את ברכת אברהם

אלא ברך בזה את יצחק את יעקב

את יעקב ברך אחר כך כששלח אותו לפדן ארם ברך אותו בברכות של אברהם

למה?

כי הכיר היטב

שעשיו אינו מתאים לברכת אברהם

שזוהי עיקר הברכה

אבל העניין הוא ידוע מדרכי החינוך עכשיו תקשיבו הורים

יש לכם עכשיו ללמוד שיעור בחינוך הילדים

אבל העניין הוא כידוע מדרכי החינוך

בין

כי אסור מדרך הטובה

אם גם בועט באביו ואימו ובריבו

ועובר על כבד את אביך צריך להרחיקו ולגרש אותו מעל פניו

אבל כל זמן שהוא מקיים כבד את אביך ואפילו שהוא רוצה לרמות את אביו שהוא מתנהג כאילו כראוי

מה שנקרא בימינו משחק אותו אז עדיין כדאי לקרב אותו

כי יש תקווה אולי במשך הזמן ישוב מדרכו הרעה

והנה עשיו אחרי כל רשעתו

אבל מצוות כיבוד אב הוא קיים במדרגה גדולה מאוד

שהיה לובש בגדי מלכות בשעה ששרת את אביו

אז רואים פה הנהגה

מי שאין תקווה לכאורה בזה שהוא מבזה ובועט אביו, אמו, ריבו, הכול

אז זה כבר אין לו ממי לקבל

אין לו ירעה מאף אחד

הוא עושה מה שהוא רוצה מעבר לזה שהוא לא מקיים מצוות

זה כבר אין מקום להשאירו

כמו שאומרים הרחוב יחנך אותו

שם אין רחמנים

וגם שלא יקלקל את האחים האחרים

לכן אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם

שמע בקולה שרה צודקת גרש טעמה ואת בנה

ילד כזה שלא עושה את מה שצריך לעשות למרות שמסבירים לו הכול

ובסוף זה הועיל, חזר בתשובה

את עשיו לא גירשו, לא חזר בתשובה

וכן במדרש

ויירא יעקב מאוד

ממה היה ירא יעקב אבינו?

ויצר לו

ממה?

יעקב פחד ואמר

כל השנים הללו עשיו יושב ומכבד את הוריו

תאמר שהוא בא עליי מכוח כיבוד אביהם

אז הוא יכול לנצח אותי, יש לו זכות גם ישיבת ארץ ישראל וגם כיבוד אביהם

וזה לא סתם אם מפחד יעקב אבינו מהמצווה הזאת של עשיו

אז יעקב אבינו יודע מה זה המצווה הזאת

וכן רואים אצלו גדלות בזה שאמר אצל עשיו

יקרבו ימי אבל אבי והרגה את יעקב אחי

אז ממי מדברים? מרוצח שרוצה לרצוח את אחיו

אבל מה לומדים מפה?

אחרי שהחליט כבר להרוג את אחיו יעקב שלקח ממנו את הבכורה אחרי שהוא ביזה אותה כן?

והוא זלזל ומכר אותה והכל

אבל הוא התאפק וכבש את מידותיו בשביל שלא לצער את אביו

אז לכן הוא אמר קודם כל יקרבו ימי אבל אבי אחרי שאבי ייפטר אז אני אטפל ביעקב

וגם

למרות שהוא רשע

אז הוא היה מרמה את אביו שהוא מקיים מצוות למה הוא עושה את זה?

מה הוא מרוויח מזה? הוא לא רוצה לצער את אביו שאבא שלו יחשוב או ידע שהוא חלילה עושה עבירות

אז כל זה משום כבודו של אביו הוא עושה רשע רמאי נוכל אבל לא לפגוע באבא

בכבוד של אבא לא לצער אותו

עכשיו לפי זה אפשר לומר

כי הגם שיצחק הכיר

את רשעתו של עשיו

והכיר אותה די טוב

אף על פי כן קירב אותו

והראה לו אהבה על פי דרכי החינוך שאמרנו למעלה היות ועדיין יש תקווה כי הוא מכבד את האבא

אז אפשר שהאבא במשך הזמן יצליח להשפיע עליו

אם לא הייתה תקווה גם כזאת אז הוא היה אמור לגרש אותו כמו אצל אביו אביו

בזה מובן מה שנאמר

ויאהב יצחק את עשיו

ורבקה אוהבת את יעקב

אתם שומעים איזה שוני בפסוק?

מה?

נכון, ויאהב ואוהבת

מה החילוק בין ויאהב לבין אוהבת?

הוא צריך להביא את עצמו לאהוב ומה אתה אומר?

אוהבת אוהבת אוהבת, מה זה ההבדל?

אוהבת אותו עכשיו ומה זה ויאהב?

בעבר בעבר הוא אומר בעתיד, בעבר

לכאורה קשה כיוון שנאמר ברבקה אוהבת

צריך היה לכתוב יצחק אוהב

כמו אוהבת אוהב

למה כתוב ויאהב?

אלא

יצחק גם אהב את יעקב

ויאהב את עשיו

בנוסף ליעקב

את יעקב אוהב

אבל ויאהב בנוסף

אהב את עשיו

ולעשיו

זה היה רק מטעם חינוך הוא הראה לא אהבה

ודאי שהוא לא אהב את מעשיו הלא טובים

אבל מטעם חינוך

הוא הראה לו אהבה בלשון מדויק

ויאהב

הראה לו אהבה הראה לו אהבה ויאהב לא אוהב

לא אוהב

ויאהב

מראה לו אהבה כאילו אוהבו

אבל רבקה אוהבת באמת את יעקב אהבה פנימית טבעית

וממילא מובן שיצחק

לא הפריע לה בה אהבתה את יעקב כי גם הוא אוהב את יעקב

כי רבקה לא הייתה צריכה להשתמש בדרך החינוכית

גם לפי הסכמת יצחק

למה אז גם היא לא ותאהב את עשיו אז למה גם היא לא השתמשה בתכסיס בתרגיל החינוכי של יצחק בעלה

למה היא לא השתמשה

אז הוא אומר היא לא הייתה צריכה כי זה מתאים רק בשביל יצחק גופא

רק יצחק גופא שהוא מאותו צד שלו מהדינים

אז הוא יכול בדרך שלו לעשות זאת

ולפי זה הפירוש שכתוב כי ציד בפיו שרימה אותו את יצחק

הוא רימה את יצחק כן הוא רימה את יצחק

אבל זה לא אומר שיצחק היה מרומה

אבא שלו הכיר בו

אלא בשביל שעשיו רימה אותו ורצה לייפות עצמו לפני אביו זה דווקא הסיבה של ויאהב את עשיו

למה כי יש מקום לקרב אותו עדיין בגלל שהוא עדיין לא פוגע באבא

לא מצער את האבא לא בועט בחינוך האבא לגמרי בפנים כמו שאומרים אז יש עוד מקום לתקן

לכן בגלל שיש ציד בפיו ביהב איך מסתדר?

מסתדר כי זה דרך החינוך

לא להרחיק אותו כל זמן שעדיין הוא לא בועט בהוריו ובריבותיו

בזה אפשר לתרץ מה שלכאורה יש להקשות

הלא האבות הקדושים

כתוב שמדעת קונם היה בהם מדעת הקדוש ברוך הוא היה בהם

ומה כתוב אצל הקדוש ברוך הוא במלאכי א'

הלא אך עשיו ליעקב נאום אדוני

אומר הקדוש ברוך הוא בשם הנביא

ואוהב את יעקב ואת עשיו שנאתי

אז אם היה באבות הקדושים מדעת קונם מדעת הקדוש ברוך הוא היו צריכים גם לשנוא

את עשיו

כי כתוב ואוהב את יעקב ואת עשיו שנאתי אז איפה דעת קונך למה אתה לא שונא אותו כמו שהקדוש ברוך הוא שונא אותו

הלא משנאיך ה' אשנא

ומתקוממיך את קוטט אומר דוד מלכנו

אבל כאמור לעיל נייחא כי באמת לא אהב את עשיו

איך אפשר לאהוב את עשיו אם הוא עושה דברים איומים ונוראים? איך אפשר לאהוב?

אוהבי ה' שנאו רע איך יכול להיות?

אלא ויאהב הראה לו אהבה מטעם דרכי החינוך

אבל הוא לא אוהב כמו אוהבת נכון בזלי?

מזה יש לימוד בהדרכה בנוגע לחינוך הבנים.

צריך התחכמות

מתי לקרב,

מתי לרחק,

את מי לקרב,

את מי לרחק.

ורבים חללים הפילו ההורים שלא ידעו את החוכמה הזו

איך לטפל בבניהם

כי ייתכן

שאילו היו מקיימים והשיב לב אבות על בנים

היו משפיעים על בניהם שיהיו גם הם מקיימים ולב בנים על אבותם.

זאת אומרת אם היו יודעים להשפיע על הילדים

אז ודאי שהילדים היו חוזרים לאבותם ולא מתרחקים.

ולדאבוננו כמו שאומרים אין בתורה מצוות חינוך מפורטת.

איך מחנכים? אין.

יש מצוות חינוך אבל איך מחנכים?

אי אפשר לתת הוראות.

למה אי אפשר? כי כל ילד זה משהו אחר.

אי אפשר אותה התנהגות עם ילד זה וילד זה וילד זה אותו דבר. אין דבר כזה.

זה האופי שלא כזה וזה האופי שלא כזה וזה כזה וזה כזה.

וזה צריך ברכוד וזה אוב תשומת לב וזה רוצה חום והוא רוצה ככה והוא רוצה חשיבות והוא רוצה...

וכל ילד צריך לדעת איך לעבוד איתו, זו עבודה, זו עבודה.

צער גידול בנים, זה בצער הולך.

אבל צריכים ללמוד את הדבר הזה.

צריך לעמוד על אופיו של הילד,

לדעת מה הוא אוהב, מה הוא לא אוהב,

ובכלים האלה צריך לדעת איך לטפל. צריך להיות חכם, חכם, חכם.

אתמול,

הרב אורי יצחק סיפר לי סיפור בשולחן, הוא סיפר לי כמה.

וסיפור יפה, הוא אומר, חוכמת הרבנים,

יש רבנים שהם חכמים.

ואמרנו שחכמים מבחינים בטבעם של אנשים והכול.

אז הוא מספר את הסיפור ככה, היו שלושה

שהיו שותפים באיזה גניבה.

אחרי שגנבו,

אחד מהשלושה גנב לשניים האחרים.

ולא ידעו ביניהם מי הגנב, אבל היה ברור שאף אחד לא יודע את מקום המחווה ששם הייתה הגניבה,

שהם הסתירו.

אז רק אחד מהשלושה יכול היה לגשת,

לקחת ולהעלים.

וכל אחד אומר, זה לא הוא.

מה עשו? הלכו לרב.

אמרו לו, כבוד הרב,

תגיד לנו מי הגנב.

אמר להם, איך אני יכול להגיד לכם מי הגנב? מאיפה אני יודע מי גנב?

אבל יש רב אחד שאני יודע שהוא מסוגל להגיד מי הגנב.

תלכו לעיר פלונית ותלכו לרב פלוני.

טוב,

נכנסו השלושה אצל הרב, אמרו לו, שלום, שלח אותנו הרב פלוני, הנה הפתק שהוא נתן.

ובפתק כתוב שאתה צריך לגלות מי הגנב שגנב את הגניבה.

אז הוא אמר להם, מה, אני נביא?

אני לא יודע למה הרב אמר לכם כזה דבר, אני ממש לא רוצה לאכזב אתכם, אבל אני לא יכול להגיד סתם, אני אאשים אדם סתם? אני לא יכול לעשות דבר כזה.

לכן אני מצטער,

לא אוכל לעזור לכם בזה, ואני מבין למה הוא שלח.

למה הוא שלח אתכם?

טוב,

אז הם יצאו משם והלכו.

אחרי שהם התרחקו קצת, פתאום נער שליח בא אליהם ואומר להם, הרב קורא לכם שוב,

הרב קורא לכם שוב.

אז הם חזרו עוד פעם, נכנסו אליו עוד פעם,

והוא אומר להם,

אני חשבתי אולי אני אוכל, אבל אני רואה שאני לא מסוגל לעזור בדבר הזה,

לכן אני אתן לכם פתק

לרב סגור וחתום שאני מצטער שאני לא יכול לעזור בדבר הזה, ושלא ישלח לי יותר דברים כאלה וכולי וכולי.

חתם להם את הפתק והכל, נתן בידם והלכו לדרכם.

הגיעו לרב הראשון,

מסרו לו את הפתק,

הוא פותח את הפתק, קורא,

הוא אומר אתה הגנב.

והתברר שזה הגנב.

איך הוא ידע?

הוא אמר שהוא לא יודע, שהוא לא נביא.

אז איך הוא ידע?

מה?

איך?

על איך שהוא יצא הוא אומר.

הוא שם לב כשנכנסו מי נכנס לאחרון,

כשהולכים לבדוק מישהו והוא מפחד שיתפסו אותו,

הוא לא אומר לעמוד ראשון מול זה שבודק.

הוא משתדל להסתתר מאחורה כמה שאפשר יותר רחוק.

כשהוא אמר אני לא יודע,

אני לא יודע, אני לא נביא ואני לא כלום. מי יצא ראשון?

הוא יצא שמח, ראה אותו שמח.

הוא לא יודע.

יצא ראשון שמח. אבל היה לו ספק, אולי הבדיקה הזאת לא מספיקה.

אולי זה לא מספיק, אולי זה בטעות. הוא נכנס והוא יצא והוא שמח.

אז הוא שלח עוד פעם, תקרא להם.

אז כמובן, זה שקוראים לו עוד פעם מפחד מחדש. למה? אולי עכשיו הוא בחן אותם ולא יודע מה, הוא לא רצה להגיד פעם ראשונה, עכשיו הוא יודע. אז גם הוא עוד פעם נכנס לאחרון.

עוד פעם נכנס לאחרון. אז היה ברור לו כבר שזה. אז לכן הוא כתב בפתק, זה פלוני אלמוני,

זה הגנב.

וככה הוא עלה על זה.

אז זאת אומרת, חכמים יש להם טביעת עין, יש להם חוכמה.

אז איך יכול להיות שיצחק אבינו לא ידע ולא הבחין ולא כלום ולא שום דבר?

אז זה רק מדרכי החינוך, לכן מדייקת התורה ואומרת, ויאהב.

ויאהב.

לא יכול להיות שאוהבים אדם שעושה עבירות

קשות ונוראות.

עשיו הרשע קוראים לו, לא קוראים לו עשיו. עשיו הרשע זה דבוק, ביחד.

איך אפשר לאהוב אחד שעושה רע?

הוא חוזר מעבירות קשות, אפשר לאהוב דבר כזה? איך אפשר לאהוב דבר כזה?

אלא מה, יאהב?

הראה לו אהבה של חינוך.

אבל ודאי שהוא אהב את יעקב.

לכן כתוב עם ו', ויהיה אהב.

אז הנה למדנו פרק

בעיקות חינוך.

איך בודקים, איך מחנכים, איך מראים פנים סוחקות, למי, מה, על מה ולמה, וכן הלאה.

רבי חנן יאמר, עד שיאמר.

סוחקות ומחוזקות ומחוזקות ומחוזקות ומחוזקות, לפיכרון.