ההבדל בין תמר לאשת פוטיפר | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 20.12.2019, שעה: 07:10
נציב יום: לעילוי נשמת אליהו גרינברג בן לאה - מנוחתו עדן.
קהל: אמן.
הרב: "וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי" (בראשית לט א)
פירש רש"י וזה לשונו: "וְיוֹסֵף הוּרַד - חוזר לעניין ראשון, אלא שהפסיק בו כדי לסמוך מעשה אשתו של פוטיפר למעשה תמר, לומר לך: מה זו לשם שמים נתכוונה - אף זו לשם שמים נתכוונה; שראתה באיצטרולוגין שלה שעתידה להעמיד בנים ממנו ואינה יודעת אם ממנה, אם מבתה!" אז זאת אומרת שתיהן התכוונו; תמר יצא ממנה מלך המשיח וזאת לא יצא ממנה כלום, שתיהן התכוונו לשם שמים, מה קורה פה? רואים דבר נורא! שהתכוונו לשם שמים, בכל זאת תמר נשארה צדיקה, הברוכה בפי כל, ומשיח בן דוד יוצא ממנה.
ואשת פוטיפר גם היא התכוונה לשם שמים, קוראים לה: ארורה! פרוצה, רשעה!! מה זאת?
אכן מסוף המעשה לומדים על המחשבה תחילה; כי הנה תמר אחרי שחשדוה בזנות, ויהודה עצמו פוסק את דינה: 'להישרף!', לא עשתה כלום להודיע שמיהודה היא הרה, הוא הוציא עליה את הפסק דין להישרף, והיא לא מודיעה: 'ממך אני הרה!', אלא: "הִוא מוּצֵאת וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה" (בראשית לח כה) פירש רש"י ז"ל: "לא רצתה להלבין את פניו ולומר: 'ממך אני מעוברת!' אלא לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה', אם תרצה להבין – תבין, אם לא - אני מוכנה להישרף! אם יודה מעצמו – יודה, ואם לאו – ישרפוני! ולא אלבין פניו!! מכאן אמרו: 'נח לו לאדם שיפילוהו לכבשן האש - ואל ילבין פני חברו ברבים!' (גמרא בסוטה י) זה לא יאומן כי יסופר!
מבואר עוד בחז"ל: שהיא ידעה שהיא מעוברת בתאומים, ושממנה כל בנין הגאולה השלימה! וכך אמרו במדרש רבה: "מלמד שהיתה מטפחת על כרסה ואומרת: "מלכים אני מעוברת! גואלים אני מעוברת!!"
ובכל זאת אמרה: 'אני לא אביישו בשום אופן! אלא אם יודה – מוטב! ואם לאו - אשרף אני ושני בני!' כל העתיד של העולם כולו בפנים בבטן, כלומר; אם הוא לא יודה ויעזוב אותה לנפשה להישרף, אז קודם כל יהודה היה נחשב להורג שלוש נפשות, אז אם זה טיפוס כזה כמו שאומרים, איך היא מסכימה להישרף בשביל אדם כזה? שהוא יודע שממנו היא הרה! הוא לא מודה ויהיה מוכן שהיא תישרף עם שני הילדים שלה, ובכל אופן היא אומרת: 'אפילו אם הוא כזה - אני לא אלבין את פניו!' בכל זאת מסרה את נפשה ונפש שני בניה, וכל היעוד העתידי ובלבד לא להלבין פניו ברבים.
לכן זאת תמר הצדיקה, סוף המעשה מעיד על תחילתו. לומדים מכאן יסוד גדול: 'סוף מעשה במחשבה תחילה', זה אומר מה היתה המחשבה בהתחלה, מהסוף שהיא עמדה במדרגה גבוהה ונפלאה זו אנו לומדים עד כמה היא היתה טהורה ונקיה, המחשבה שלה בתחילה, שאם היה עובר במחשבתה איזה תערובת כל שהוא של תאווה דהיינו; רצון עצמי, לא היתה יכולה לעמוד בנסיון קשה כזה למסור את נפשה ונפש שני בניה לשריפה, והכל בלבד לא לבייש את חמיה ברבים! מעשה של מסירות נפש נפלא זה אי אפשר לעשות, אלא רק בן אדם שאין בו שמץ של אהבת עצמו, והוא נקי מזה לגמרי.
כי אם בן אדם מוכן לבטל את כל ישותו בשביל אחר, אז אין לו שום צד של עצמו בתוך השיקולים שלו. כיוון שכל העניין של "וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם" (בראשית לח יד) היה קדוש! בכוונה טהורה לשם שמים בלא שום פגע כל שהוא. אז למדנו כבר: 'שמצווה גוררת מצווה!' לפי מידת הטהרה במצווה שעשה אדם בתחילה, באותה מידה הזאת גוררת מצווה זו מצווה שניה לה, ותוספת קדושה וטהרה, ודרגה גבוהה זו של ביטול אהבת עצמו מכל וכל אך ורק לטובת חברו שהיתה בתמר, הכשירתה להיות האם למלכות בית דוד, כי כאן נעוץ סוד ויסוד המלכות להיות המלך: "דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ" (אסתר י ג) ולא לעצמו.
לא יכול לצאת מלך המשיח רק מאשה כזאת שיכולה למסור את נפשה על דברים כאלה! למה? כי צריך להיות מוסר נפשו לְעַמּוֹ ולא לעצמו. והנה חז"ל למדו ממעשה תמר ואמרו: "נח לו לאדם שיפיל את עצמו לכבשן האש - ואל ילבין פני חברו ברבים!" מנא לן? מתמר, מאיפה לומדים? מתמר.
אבל שלא נטעה! אומר ה'לב אליהו': לחשוב שהמאמר הזה, זה מין הערה מוסרית כזאת שהיא מוגזמת בעניין הלבנת פנים, אלא הלכה פסוקה היא! הלכה למעשה, כמו שאומרים התוספות: "דלפיכך לא מנו חז"ל דבר זה, בהדי הדברים, שלושה דברים ש'יהרג ואל יעבור' מפני שאינו מפורש בתורה כמו שלושת הדברים, אבל בעצם גם זה 'ייהרג ואל יעבור!', אבל כיוון שזה לא מפורש בתורה כמו האחרים אז לכן לא מנו אותו חכמים בכללם. ועוד מצינו בגמרא (בכתובות סז): 'מעשה במר עוקבא שהיה לו עני בשכנותו והיה רגיל כל יום להשליך לו ארבעה זוזים בחור שבדלת,
יום אחד אמר העני: 'אלך ואראה מי עושה עמי כל יום טובה זאת?'
באותו יום אחר מר עוקבא בבית המדרש והלכה איתו אשתו להשליך ארבעה זוזים, וכיוון שהרגיש העני שמתעסקים בדלת יצא לקראתם לראות מי הם? וכדי שלא יתבייש העני ברחו ונכנסו לתנור אש! לא היה להם איפה להיחבא נכנסו לתנור אש, היו תנורים פעם ככה נכנסו לבפנים... בגמרא פריך: 'מאי כולי האי?' מתרצת הגמרא: 'משום הא דאמר רב זוטרא משום רבי שמעון בר יוחאי: 'נח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש - ואל ילבין פני חברו ברבים! מנא לן? מתמר!', אז רואים: שהוא ביצע הלכה למעשה את הדין - שלא להלבין את פניו! לא מובן!!
הרי לנו עד כמה חיוב זה של 'נח לו לאדם שלא לבייש' אפילו ביוש קל! למה זה ביוש קל במקרה הזה? כי העני עשה כן מעצמו לראות: מי מטיב לו - כדי שיכיר לו טובה! אז ברור שהוא לא יתבייש אם הוא בעצמו חושף את עצמו על מנת לברר: מי נותן לו? בכל זאת יש כאן עניין של 'ייהרג ואל יעבור!', ומר עוקבא ואשתו שהגיעו למצב זה, קיימו כן בנפשם וברחו לתוך התנור, ומהיכן למדו? מתמר שכתוב: הִוא מוּצֵאת, גם תמר היתה יכולה להינצל אילו היתה שולחת ליהודה לאמור לו במפורש: 'ממך אני מעוברת!' בשקט לא צריך לצעוק ברחוב... בכל זאת מסרה נפשה להישרף בכבשן האש!!
כעת נתבונן באשת פוטיפר: שמה גם היתה כוונתה לשם שמים, אבל איך עלתה לה? אמרו חז"ל: 'שהיא ראתה באיצטרולוגין שעתידה להעמיד בנים ממנו!' דהיינו; האסטרולוגים שלה הסתכלו במזלה בכוכבים, וראו שהיא צריכה להעמיד בנים ממנו, אבל היא לא ידעה; אם זה ממנה-ממנה או מביתה, הנה כיוון שאינה יודעת אם ממנה או מבתה, למה היא מדברת אליו יום יום? אם זה צריך להיות - זה יהיה, אם זה לא צריך להיות - אז זה יהיה בבת, ובאמת הבת התחתנה איתו בסוף. ואמרו בגמרא: 'בכל יום ויום היתה אשת פוטיפר משדלתהו בדברים; בגדים שלבשה לו שחרית, לא לבשה לו ערבית,
אמרה לו: 'הישמע לי!'
אמר לה: 'לאו!'
אמרה לו: 'הריני חובשת אותך בבית האסורים!'
אמר לה: "ה' מַתִּיר אֲסוּרִים!" (תהלים קמו ז),
- 'הריני כופפת קומתך!'
- "ה' זֹקֵף כְּפוּפִים!" (תהלים קמו ח),
- 'מסמאה את עיניך!',
- "ה' פֹּקֵחַ עִוְרִים!",
נתנה לו אלף כיכרי כסף! אלף כיכרי כסף לשמוע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ" (בראשית לט י) ולא רצה! עד כאן אפשר לומר: שאכן כוונתה היתה לשם שמים כאמור, אבל ההכרעה: שמה שהיא ראתה שעתידה להעמיד פנים ממנו; זה או היא או בתה, ההכרעה הזאת כבר באה מכוח התאווה שלה ליוסף! היא הכריעה: שזה היא ולא בתה! מאיפה את יודעת? מאיפה את יודעת?? והיא הכריחה אותו ושידלה אותו - זה מראה שזה מכוח התאווה! ומכיוון שהתערב כאן כוח תאווה גופנית שוב לא יכלה לעמוד בניסיון ונזדקר בה בעניין זה כוח גופני שהוא רצון עצמי ועל ידי זה התגבר כוח התאווה על הכוונה לשם שמים, והלכה מדחי אל דחי עד שהגיעה למה שהגיעה...!
כתוב: "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה" (בראשית לט יב) והנה יוסף היה בעל כוח גדול! למה עזב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ לתת לה אמתלא להעליל עליו? למה אתה משאיר ראיות בשטח... אז פירש הרמב"ן זכרונו לחיי העולם הבא: "כי לכבוד גבירתו לא רצה להוציא בִּגְדוֹ מידה!" זה לא דרך ארץ , זה לא כבוד של הגבירה שהוא ימשוך בכוח את הבגד מידה, ואכן אם לא היה מניח את הבגד בְּיָדָהּ לא היתה באה לעלילה זו, כי פחדה: פן יגלה עליה לבני הבית או לאדונה מה שהיא עשתה שהיא תפסה אותו בכוח! והקדימה לומר ההיפך ממה שהיה...
כמו הנשים של היום שהולכות ומתלוננות על הבעלים: 'הוא עשה לי ועשה לי ועשה לי...'
במשטרה – ויאל'ה ישר עוצרים אותו, רק הן לא יודעות ש'יש דין ויש דיין!'
וזהו מה שכתוב: "וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ כִּי עָזַב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס הַחוּצָה. וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ" (בראשית לט יג-יד) עד כאן תוכן דבריו של הרמב"ן.
גם ב'ספורנו' דקדק: מה שכתוב וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה ואח"כ כתוב וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ כִּי עָזַב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס הַחוּצָה, ולא כתוב וַיָּנָס וַיֵּצֵא, ביאר הספורנו: כי מן החדר נס - פן יגבר עליו יצר הרע! לא להתעכב, ללא שהות, במהירות! אבל הַחוּצָה יצא לאיטו בלי תנועה של ניסה,
שלא ישאלו אותו: ממה אתה בורח? לאן אתה הולך??
אז לנוס - זה מהחדר, וַיֵּצֵא זה לאיטו, למה? שלא יראו שכאילו הוא בורח. והיא שראתה שנס מן החדר, פחדה שמא עשה כן גם בחוץ,
ושאלו אותו: למה אתה בורח?
אז הוא אומר: היא רצתה לעשות כך וכך...
אז היא פחדה שהוא יגיד ככה בגלל שהיא ראתה אותו נס, לפיכך כתוב וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ כדי לזכות את עצמה ולהכין תרופה למכה כמו שאומרים. אבל אח"כ התברר לה שאומנם רק מן החדר הוא עשה תנועת ניסה, וזה שהדגישה אח"כ ואמרה גם כן: "וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה" (בראשית לט טו) כדי לחזק עלילתה עליו; למה הוא נס ואח"כ יצא בשקט? בשביל להשתיק את העניין של מה שהוא עשה לי, לפי הסיפור שלה כמובן... אז זה סדר הפסוקים איך מסתדרים.
לומדים מכאן: מה גדול כוח הרס התאווה הגופנית, אפילו אם זה בא רק בתוך כוונה לשם שמים, תערובת של כוונה של תאווה גופנית בתוך לשם שמים, כי מכיוון שנתערב כאן גם אנוכיות, שוב לא היה בכוחה לעמוד בניסיון ולהודות על האמת, והיא הגיעה למה שהגיעה ההיפך מן הקצה אל הקצה ממעשיה של תמר.
לרבנות על 'הרב הראשי' התחרו כמה, ובשביל שיזכה אחד, אז העלילו על האח השני עלילות! וגרמו לו להתבזות!! ותפסו אותו על עבירות שהיו ידועות במשפחה... ושללו ממנו את הרבנות – מאבריימי פפושדו (אברהם יוסף),
והוא קילל את אלה שעשו! כי הוא ידע מי עשה לו את זה מהמשפחה... בשביל שהוא לא יבחר.
היו שלושה אחים; דודי, אבריימי ואיציק (דוד, אברהם, יצחק), כל אחד רצה להיות 'הרב הראשי לישראל', אבל כיוון שאין כוונה לשם שמים רק לשם כבוד, פרנסה וכו' וכו' אז זה התוצאות שמלשינים על האח בשביל שהוא יסתבך! וככה ירד מהתחרות. ככה זה עובד שמתערבת לא 'קצת תאווה גשמית גופנית', הכל גשמי! אין שום דבר לשם שמים.
אבל רואים: שאפילו אם חכמים מעידים שהיא התכוונה לשם שמים ממש! רק טיפה היה בזה תאווה גופנית שהיא חמדה את יוסף הצדיק שהיה: "יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה" (בראשית לט ו), אז היא נקראת לעולם: 'ארורה, רשעה, פרוצה!' וכל הגינויים ותמר נקראת 'צדקת!', כי היא היתה בשיא השלמות ללא שום הנאה, הכל לשם שמים אמיתי. מזה נלמד: כמה צריך לא לערב, ולכן קשה לעשות מצווה אחת לשמה! שעל זה אומר הרמב"ם: שמצווה אחת לשמה אם תעשה פעם בחייך - אתה בן העולם הבא!
"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הקב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מב, כא): "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר":
הרב הוא מלאך השם ב"ה גם שרתי להשי"ת ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושמחה והאמנתי בברכותיך בהדרכה וחכמתך בפרט שהחוכמה הזאת מקורה בקודש אז אין יותר מושלם מזה גם השיעול עבר וגם נושא האלימות שהילד חשב שכך הוא ישיג צומי (תשומת לב) ב"ה הפך לנושא חיבוקים ומלאאאא 🤗אז שוב תודה. (סגולת השמחה: shofar.tv/articles/15096).
בוקר טוב ומבורך, כבוד הרב היקר... רצינו לומר לך: שב"ה התקופה של השמחה והשירה שהרב עושה לנו בהרצאות לא רק מחלחל בשירה אלא ביצירה, ובעזרת ה' יתברך שכל מי שיעבור מביתנו יקרא או ישיר שיהיה לזכויותיך 💐 בשורות טובות לכל עם ישראל בשמחה (אמן) [שלחו תמונת הבית מבחוץ עם הפסוק: "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) מקושט עם פרחים משמחים!]
לילה טוב לרב שלנו! לא הספקנו להודיע לרב על מאורע שלא קרה לי בעבר... (לפי מה שזכור לי 🤔) הבוקר הלכתי לחנות למוצרי סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) ראיתי שעדיין סגור. המתנתי בחוץ... חם... מסתכל על השעון... מתקשר לבן אדם... טוב, לא עונה! 😐 מחכה 3-4 דקות מתקשר שוב ולא עונה... 😐 התיישבתי בכסא הנדנדה והחלטתי: 'להתחיל' לזמר את המזמור המפורסם והידוע של דוד המלך עליו השלום זכותו תגן עלינו אמן - לפי הניגון של הרב שליט"א: "עבדו..." ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כשסיימתי את המזמור עם המילה האחרונה שמעתי צליל מנוע של רכב... וראה זה פלא הגיע האחראי בכבודו ובעצמו!! 😁 זה לא נס?! זו הבטחה של הרב: שמי שבוטח בהשי"ת מתוך עבודה בשמחה ובתמימות, ודאי השי"ת יתן לו משאלות ליבו! תודה לרב היקר שאנחנו מאוד אוהבים ומעריכים ומצפים לראות אותך בקרוב! (סגולת השמחה: shofar.tv/articles/15096).
שלום הרב. תודה רבה על השיעור (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) ב"ה ממש מחזק! ביקשנו: 'סליחה!' מכל האנשים שחשבנו שפגועים ממנו ומחלנו לכל מי שפגע בנו כמה שידוע לנו. נשמח לקבל ברכה מהרב שבעזרת השי"ת החודש נזכה לזרע של קיימא ויהיו עוברים בריאים ושלמים והריון תקין ושלם (אמן). תודה רבה הרב!
ב"ה עכשיו זכיתי לראות את שיעור הבוקר המדהים! (בלי תפילה לא מקבלים - חלק כה' 02.07.2024, shofar.tv/videos/17295) ואספר לכבוד הרב שליט"א, שכל מודעה שראיתי או שמעתי אמבולנס, או במדיה, או לוח מודעות [לרוב זה על אבלות ל"ע], אמרתי "שיר למעלות" וכו'... אין כמו לעשות חסד כפי שהרב שליט"א מלמד אותנו ברוך השם 🙏
בוקר אור ומבורך לרב היקר! יה"ר שהשם יתברך יברך את הרב היקר בכל הטוב שבעולם! אתמול הדרשה היתה מהממת ומרגשת במיוחד, (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) ב"ה הרב היקר משתבח כמו יין טוב, חשוב להדגיש: שנקודת הפתיחה (1985, צפת - הכר את יהדותך shofar.tv/lectures/1291) כבר היתה עם הצבת רף גבוהה מאוד, רואים את ההשתבחות של הרב היקר באופן שיטתי!!! יה"ר שהשם יתברך ימשיך וישפיע על הרב היקר רוח הקודש בבריאות איתנה ונחת! אמן ואמן!!!
כבוד הרב, גדול הדור, תודה רבה על 'דברי א-לקים חיים' (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) ישתבח שמו לעד, קשה לחשוב שהדברים שנכנסו מאוזן אחת ויצאו ח"ו מהאוזן השניה... בוודאי שיש רושם גדול אצל השומעים! תודה להשי"ת יתברך שזכינו לבוא היה לנו קפיצת הדרך האב ובתו חזרו לבית הרפואה עם כוחות נפש! ממש אלפי תודות מקווה שיהיו בשורות טובות (אמן).
כבוד הרב!🌸 ב"ה הרצאה טובה מאד (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) מניסיון של החיים שלי מבחינתי גם שציערו אותי בעבר זהו! מחלתי כבר ממזמן. כי אז בזמנו לא ידעתי כמו היום את המשמעות של לדעת למחול על דבר קשה זה בעצם לא היה צער זה הכל מתנות מהשי"ת גם מה שצער שחושבים שזה צער ככה לומדים. מזמן כבר מניסיון החיים כיפיים וטוב להיות אני כל יום כל אדם שמקבל צער ופגיעה זה 'מידה כנגד מידה' כי זה בסך הכל לתקן את האדם אם אדם היה יודע - היה מאושר, צוחק! אנשים צריכים למחול גם על דברים שכאלו קשים כי החיים יפים מהממים וממשיכים הלאה כל יום זה מתנת חינם! ולא צריך לחשוב שמגיע לו משהו כמו שהרב שליט"א מלמד אותנו יום יום🌹🌹 מקווה שאם שההודעה תתפרסם שאנשים יקחו מוסר מכאן 😄 תודה להשי"ת ✨.
מורנו ורבנו! הערב, הבת שלי עשתה שיעורי בית. היא ראתה עמוד אחד בספר הלימוד והיתה בטוחה שכבר עשתה את העמוד הזה אבל לא מצאה את הדף בשום מקום במחברת או בדף נפרד. חיפשה וחיפשה בכל דף ודף אבל לא מצאה! היתה עצובה ואז התחלתי לשיר: "עבדו-עבדו..." ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ואפילו קמתי לרקוד! לא עברה חצי דקה וכבר צעקה בשמחה שב"ה מצאה בתוך המחברת!!! זה עובד כבוד הרב, זה פשוט עובד!! תודה רבה לקב"ה על שזיכה אותנו להיות בקהילה של צדיק הדור!! ותודה רבה לרבנו. (סגולת השמחה: shofar.tv/articles/15096).
תודה רבה, ב"ה היתה הרצאה מדהימה ונוגעת, אולי יותר נכון דוקרת בלב (באר שבע - המדינה לפני פירוק 01.07.2024 shofar.tv/lectures/1609) ובטוחני שהרבה מרגישים כמוני שהרב דבר ישירות אלי, ואני רוצה לבכות על כל אלו שפגעתי בהם ולרצות אותם, באותו הזמן רוצה: למחול לכל (למרות שלא קל) אלו שפגעו בי - שלא יסבלו חלילה בגללי, תודה כבוד הרב מאוד מחוברים אליכם וממש אוהבים אותכם. יה"ר שהשי"ת יברך אותכם בכל מכל כל (אמן).
© 2024 כל הזכויות שמורות