האם להישרף | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

היא מוצאת

והיא שלחה אל חמיה לאמור

לאיש אשר אין ללא אנוכי הרע בתאמר הקרנה

חכמים זיכרונם לברכה דורשים מהמילה מוצאת

כאילו כתיב מוצאת

בלי א',

לשון הצתה

בתוספות שם בשם רח

רבנו חננאל מובא שגריס מוצאת

בלי א' מלשון ויצאת אש בציון

כלומר

שכמעט כבר הציתו אותה

שהייתה קרובה לאש

ובכל זאת לא גילתה תמר

שיהודה הוא הגורם בדבר

ורק שלחה לו ברמז

שהאיש אשר לו הפתילים והחותמת

לא היא הרע

והיא הייתה מוכנה להיסרף

ובלבד לא לבייש אותו

ומכאן לומדים חכמים זיכרונם לברכה

נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש

ואל ילבין פני חברו ברבים

בבוקר נתנו דרשה בעניין הזה בהרחבה אבל הפעם אנחנו מסתכלים מכיוון אחר

כבר עמדו חכמים זיכרונם לברכה על החומר הרב החומרה

שבהלבנת פנים

ואמרו כל המלבין פני חברו ברבים

כאילו שופך דמים

ומנעו אותו בין השלושה יורדים לגיהינום

ואינם עולים

כל זה מדובר אם הם לא עושים תשובה אם עושים תשובה עולים

ואף למדו מדברי דוד המלך

שנוח לו לאדם

שיבוא על ספק אשת איש

ואל ילבין פני חברו ברבים

פה מדובר בספק הבא ספק על אשת איש

שחושדים אותו על ספק אשת איש

אז נוח לו

במקום שילבין את פני החושדים

אז נוח לו שילבינו את פניו ויאמרו לו שהוא בעל ספק אשת איש

מאשר הוא ילבין

אבל אם מאשימים אותו בוודאי אשת איש

אז הוא לא צריך

להמתין שילבינו את פניו הוא יכול להגיד בדיוק

מי עשה או שהוא לא עשה

וזאת למה

כי הבעל אשת איש מיתתו בחנק

ויש לו חלק לעולם הבא

כמובן עם תשובה

אבל המלבין פני חברו ברבים

אין לו חלק לעולם הבא

כמובן בלי תשובה

אם הוא לא חוזר בתשובה

אין לו חלק לעולם הבא

אמרתי הוא לא בא בכלל

הוא לא בא בספק אשת איש הוא בכלל לא בא

הוא לא בא בכלל

אז לכן כדאי לו לספוג את ההלבנה

אבל עם תשובה

כתוב עם תשובה

נכון אבל צריך לעשות תשובה

ודאי

אנחנו נראה לרב עוד מעט בפנים בתוך הספר

והנה באים חכמים זיכרונם לברכה

ולומדים מתמר

שראוי לאדם למסור נפשו

על הלבנת פנים

וכמו שיש דין בשפיכות דמים ייהרג

ואל יעבור

אף על פי שאין בהלבנת פנים משום רציחה ממש

אבל יש באבק רציחה

כי פניו יחוורו

ונס מראה האודם

דאזיל סומקה

ועטה חברה

יוצא ממנו הצבע של הדם מהפנים ומגיע לשם תוך הפנים לובן כמו מת

ודימו אבק רציחה אלא רציחה

אז רבנו יונה בשערי תשובה אומר שלומדים מתמר שראוי לאדם למסור נפשו

על הלבנת פנים

תקשיבו טוב

למסור נפשו על הלבנת פנים בפועל לא מילים

כמו שיש דין בשפיכות דמים

ייהרג ואל יעבור

זאת אומרת דינם שווה

והנה במעשה תמר

הרי יהודה בעצמו

הוא שבא לחייב אותה בשריפה

ולהטיל עליה

ועל בית אביה אות קלון לדורות עולם

וגם כל שאיפותיה שיצאו ממנה מלאכים וגואלים

היו עולים בתוהו

כי היא הייתה הולכת ותופחת על קריסה

ואומרת ממני גואלים יצאו ממני מלאכים יצאו

זאת הייתה טענה עליה והנה וגם הרא לזנונים

שהיא בעצמה מפרסמת שהיא בהיריון

וגם כל שאיפותיה שיצאו ממנה מלאכים וגואלים היו עולים בתוהו

ובכל זאת ויתרה על חייה

על כבודה

על כל עתיד דורותיה והפקירה את עצמה לשריפה ובלבד

לא להחשיף את פניו של יהודה

ומכאן

שאל האדם לא רק להפיל עצמו לכבשן האש

כדי לא להלבין את הזולת

אלא אף יקבל עליו ועל ביתו יחד עם זה גם קלון עולם

ואל ילבין פני חברו

מה זה?

מה זה?

מכאן למד מר עוקבא

וקיים בנפשו ההלכה זו

קיים קיים בנפשו ההלכה זו

כמסופר בגמרא בכתובות סמך זן

מר עוקבא הוא היה נשיא

מר עוקבא אבה עניה בשבע בתה

דאבה רגיל כל יומה דשדי ארבעה זוזה בצינורה דדשה

הוא היה רגיל לעני שגר בשכנותו

לתת לו במפתן הדלת לשים לו מעות

היה שם לו שם צדקה

יום אחד אמר איזו לחזי מנקא עבדי ביהו תבות העני הזה אמר

יום אחד אמר אני חייב לעקוב לראות מי זה שעושה לי את הטובות האלה

טוב

אני מדלג פה על קטע כיוון דחזי העני דקה מצל אליה לדשה נפק בתראי הוא ראה שהוא מתכופף שמה לשים לו את המעות

יצא אחריהם הוא היה עם אשתו

ורץ אחריהם

לפני שהם הספיקו להיכנס לתוך תנור תנור גרוף

שהיה חם

אבל רק גרוף גרפו את הגחלים

והיה שם עדיין חום בתוך התנור

והרגליים שלו היו נחרחות

של מר עוקווה

של אשתו לא אז היא אמרה לו תשים את הרגליים שלך על שלי בשביל שלא תשרף

היה לו צער מזה איך זה שהיא

לא נשרפת והוא כן אז היא אמרה לו החסדים שאני עושה זה יותר ממך כי אני בבית מצויה לעניים

ואני תמיד מצויה ואני גם נותנת להם אוכל מוכן אתה נותן רק צדקה

אז הם אוכלים לאחר זמן

אז מי שמקדים את הצדקה יותר וכולי הוא עושה גמילות חסדים ממש

יש לו זכויות יותר

טוב זה לא נוגע

ומייקולי היי מה פתאום שהוא ייכנס לתנור

בשביל להסתתר מפני העני שלא יראה אותו למה זה

דאמר

נוח לו לאדם

שימסור עצמו לתוך כבשן האש

ואל ילבין פני חברו ברבים

הוא עלול להתבייש למה?

הוא הנשיא

והוא נותן לו צדקה והוא יגלה מי נותן לו צדקה

כל פעם שהוא ייפגש איתו הוא יתבייש כי הוא

נזקק לו והוא נותן לו

וזה בושה שתהיה לו

אז מוטב

בל ילבין

מאיפה הוא למד? מתמר

אז מה רואים?

שנהג מר עוכבא למעשה כך

זה לא איזה וורט שמדברים ואומרים זה כמה זה המעלה שלו להלבין עד כדי כך לא

הוא נקט כך להלכה הלכה למעשה והעפיל את עצמו לתוך תנור אש

ובלבד שאותו העני לא יראה אותו

ויגלה שהוא אז זורק לו כל יום את מטבעות הכסף

ויתבייש בפנם

הדבר מופלא שהרי כאן אפילו אם היה תופס את מר עוכבא

לא מר עוכבא עושה מעשה של הלבנת פנים

בא בפרהסיה ונותן לו כסף

והוא מתבייש

אלא היה נעשה ממילא גורם בלתי ישיר להתפשוטו

הוא רדף אחריו לראות מי זה

אז הוא לא הגורם בכלל

הוא ברח

ואם הוא תפס אותו וראה אותו אז מה הוא אשם?

הוא לא אשם הוא הסתיר את עצמו כן הוא לא רצה שידעו כן

אז מה הוא אשם שהוא צריך לקפוץ לתוך האש?

ועוד הלא הכוונה של מר עוכבא במעשהו הייתה לשם חסד

לשם מצוות צדקה

מסוג המעלות ביותר שהעני נוטלה ואינו יודע ממי נוטלה שזה הדרגה הגבוהה

אמנם יש דרגה יותר גבוהה

שלא יודע עני ממי קיבל וגם הנותן לא ידע למי נתן

ולא עוד

אלא שהעני ויתר על הבושה שלו שהרי רץ לראות מי מתיב לו

בוודאי כדי להכיר לו טובה להודות לו על כל התקופה שהוא מקבל כסף

בכל זאת מכיוון שהדבר כרוך בהלבנת פנים בשיעור מה?

מסר מר עוכבא את נפשו על כך לתוך תנור

ועשה מעשה בעצמו ליפול לתוך האש כדין רוצח שיהרג ולא יעבור

שמעתם?

דין שווה לדין רוצח כדין רוצח מה הדין שרוצח?

אומרים לו תרצח אם לא נרצח אותך

מה הוא צריך? להרג ולא לעבור ומה פה הוא עשה?

שהוא יהרג נכנס לתנור

ולא יעבור על הלבנת פנים שזה אבי זרעיהו דרציחה

רבנו יונה אומר שרוצח יש לו חלק לעולם הבא

מלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא איך יכול להיות מי שרוצח ממש

יש לו חלק לעולם הבא

ומי שהלבין פנים לא

הוא אומר כי רוצח יותר קרוב לתשובה

למה?

אחרי שהוא גמר את תאוותו ונקמתו

כשהוא יהרהר ויסתכל במעשה הוא יתחרט עליו הוא יכול להתחרט עליו

אבל בן אדם שמלבין פני חברו מגיע לו מה עשיתי לו? שיתבייש!

מגיע לו!

הוא בכלל לא יחזור בתשובה על זה

הוא רחוק מזה כי הוא לא רואה בזה שום בעיה

הרי כמה חמורה היא הלבנת פנים

אפילו גורם דה גורם שלה

אפילו גורם דה גורם שלה

ואף אם סיבתו היא רדיפת צדקה וחסד

נהגו בו כדין רציחה ומסרו נפשם כדי להינצל ממנו

מכאן יש ללמוד

שייתכן שאפילו מעשה מצווה

המהודר ביותר

תהיה כרוכה בו עבירה חמורה השקולה כשפיכות דמים

ויאבד בגללה את כל החלק לעולם הבא

ואולי זו הייתה כוונת תשובתו של דוד המלך למוכיחים אותו

שהם היו אומרים לו דוד

הבעל אשת איש

מיתתו במה?

ככה שואלים אותו. אפילו לומדים

בנגעים ואהולות

ואפילו שהם לומדים נושא

של לשון הרע שעל זה באים נגעים

לא מתביישים ושואלים את דוד תוך כדי הלימוד

מה הדין של מי שבעל אשת איש? מה דינו?

ומלמינים את פניו

והוא עונה להם, קודם כל הוא עונה מיתתו בחנק

ויש לו חלק לעולם הבא

אבל המלבין פני חברו ברבים,

הכוונה אליהם,

אין לו חלק לעולם הבא

וזה מופיע בבבא מציאה נט ודוד הסביר להם בזה כמה הם לא מרגישים

שבדברי התוכחה שלהם

שהם בוודאי מכוונים בהם לשם שמיים

כרוכה עבירה קשה של הלבנת פנים שהיא חמורה מהעבירה שהם חושדים אותו בה ובאים להוכיח אותו עליה

ובמקום שיקבלו שכר על מצוותם כאילו מצוות התוכחה

הם מאבדים בגללה את חלקם בעולם הבא.

בקיצור רואים מפה עד כמה חמור הנושא של הלבנת פנים

והונאת דברים זה המשך הגמרא שם

ועוד כהנה וכהנה.

כמובן שיש הסתייגויות במצבים מסוימים אם זה אנשים שעוברים על התורה

או דברים כאלה או כאלה שהוכיחו אותם בדברי שמיים וכולי

או גם בהונאת דברים אז גם כן

הרמ״ל לומד וגם המהרש״ם מביא בשם היראים והסמ״ג

שאם זה בן אדם שעובר עבירה אחת אפילו במזיד אין דין הונאה בו

לא תונו איש את עמיתו עם שאיתו בתורה או עם שאיתו בתורה

אז זה רק מי שכך אבל מי שהוא לא ירא שמיים דהיינו שהוא עובר עבירה אחת אפילו במזיד

אין בו דין הונאה

אז גם פה צריך לדעת בדיוק מה הגדרים במלבין פני חברו ועל מה אבל אם זה נעשה שלא כדין

אז העניין הוא חמור בלי התשובה אין לו חלק לעולם הבא

עוד נקודה

ויקר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשאלה ביני

בחכמים זיכרונם לברכה כתוב וזה לשונם

ככה מופיע במדרש רבה משפטים פרק ל' יט

כך יהודה בא דין תמר לפניו שתישרף

והוא זיכה אותה

מפני שמצא לה זכות

למה זכה להיות יהודה מלך באחיו

בגלל שהיה גיבור גם שמעון ולוי גיבורים וגם אחיו גיבורים

למה הוא היה?

בגלל שהוא היה איש אמת

בשביל להיות מלך צריך לעשות משפט

ולעשות משפט זה חייב להיות אמת

אם האמת לא מוחלטת אתה לא יכול להיות מלך

כי מלך צריך לפקח על כל ענייני העם באמת

לא כמו החרטא שיש לנו פה

מנהיגים

של קדנציות

אלא צריך להיות מנהיג של אמת

אז כך יהודה בא דין תמר לפניו שתישרף

והוא זיכה אותה מפני שמצא לה זכות

כיצד

היו יצחק ויעקב יושבים שם

וכל אחיו

והיו מחפין אותו

זאת אומרת מלמדים עליו זכות

שהדין שיצא כנגדה

שהיא תצא להישרף הוא דין אמת

והם מצדיקים אותו

עכשיו הוא נמצא שם

היא שולחת לו הקרנה למי אלה

והיא רומזת לו

מי ברא אלה

תזכור את הקדוש ברוך הוא כן

תזכור את הקדוש ברוך הוא מי אלה מי ברא אלה תזכור

והיא שולחת לו הקרנה למי

והוא מקבל עכשיו גיבוי וברור המשמעות מה יקרה אם הוא יגיד שזה הוא

וזה רמוז בפסוק כתוב

היא מוצאת

והיא שלחה

היא מוצאת כתוב עמבב

כמו בדרך כלל בתורה כתוב

היא עמבב כאילו כתוב הוא אבל קוראים היא

למה כתוב פה

היא

עם ו',

ואחר כך כתוב, והיא

שלחה עם י',

למה?

כי גם הוא היה צריך להיות לפי הדין

מוצת

שיציתו אותו בשרפה

כי הנואף והנואפת, אם זה נכון,

חייבים שניהם אותו דין.

ומה פתאום שהיא

תהיה מוצת? איפה שמענו כזה דבר?

אלא היא הייתה בת כהן, למען דאמר,

תלמיד של רבי מאיר אומר בשם רבי מאיר שהייתה

בת כהן.

היא הייתה ביתו של שם,

אפילו לא באופן ישיר,

אבל היא הייתה ביתו של שם בן נוח,

ושם בן נוח הוא היה כהן גדול, כהן אל עליון.

וממילא היא בת כהן, ובת כהן שזינתה היא בשרפה.

אז לכן דנו אותה.

אז אחד שלח לי, אה,

דנו אותה בלי לשמוע אותה, כמו אותך.

אז אמרתי לו, לכן הייתה טעות.

למה? כי אם היא הייתה באה והייתה מדברת,

היו רואים שבאמת זה הוא ולא היא.

אבל אמרתי לו, היא בעצמה פרסמה שהיא בהיריון,

והיא בעצמה היו עדים

שהיא הרתה לזנונים, כי היא לא נשואה.

אז ממילא מה הדין? אם יש עדים, והיא מודה וכו' וכו',

אז לכאורה לא צריך לשמוע אותה. זה דבר ברור, זה דין ברור, מה יש לשאול?

אבל אתם רואים?

שמוע בן אחיכם,

ושפטתם צדק.

למה? מי יעלה על הדעת

שמי שעומד

בתוך הבית דין,

הוא-הוא זה שעשה את המעשה.

צדקה.

ממני,

ממני

יצאו אלה הגואלים.

אז זאת אומרת,

היה לו חיפוי

של סבו,

של אביו,

של אחיו, כולנו מחפים עליו. אתה צודק, זה הדין.

ותראו איזה אמיתי הוא היה.

אז מה אם מקלתי?

כל זמן שהוא לא ידע כמובן שזה ממנו.

ואם זה קלתי אז הדין לא יהיה שתהיה מוצאת? מה, הוא יעביר ככה את הדין ויגיד לא? מה פתאום? לא,

מה זה משנה מי?

איש אמת,

אם זה קלתו והיא צריכה לסרף, לסרף.

אבל מה קרה?

הכיר יהודה למקום.

ואמר אמיתות הדבר?

ואמר צדקה ממני ועשאו הקדוש ברוך הוא נשיא.

ואמרו חכמים, מוטב להתבייש בעולם הזה,

ולא להתבייש ליום הדין הגדול והנורא,

כשיוכיח הקדוש ברוך הוא כל אחד על מעשיו. שמה יראו בדיוק.

מה שפה לא גילו עדיין,

שמה יגלו.

אז עדיף לאדם להתבייש בעולם הזה ולא חלילה לעולם הבא.

אז הוא עמד וצעק צדקה ממני.

יש פה איזה דעה שמובאת במדרש שבהתחלה הוא לא מיהר להגיד את זה.

אז בהתחלה היא שלחה

ואחר כך הגיעה לבית דין

והיא אמרה למי אלה?

הכר נא, היא מדברת אליו לפניו, היא אומרת לו לשון נא. נא זה לשון בקשה.

הכר נא.

למי אלה? תזכור. מי ברא אלה? מי ברא?

מי ברא את כל הפריטים האלה? מי ברא אותי ואותך? מי ברא את הגואלים האלה שנמצאים בבטן?

ואז הוא אמר את מה שהוא אמר.

מכל מקום רואים פה דוגמה נפלאה ומדהימה של אומץ לב

הנובע מרוממות המדרגה של יראת שמיים

עד הודאה מיידית חטאתי

כמה גדלות נשמה

והבנה אלוקית דרושה

שהאדם

בפני קהל ועדה נכבדה כזו בפני יצחק העולה תמימה ויעקב ושבטיה שהם מליצים

הם המליצים שלו שמלמדים זכות ומצדיקים אותו

הוא מאשים את עצמו בפניהם ואומר חטאתי

והיות שראה בזה התנשאותו הנפשית

עשאו הקדוש ברוך הוא נשיא

כמה רמה ונשאה מעלת המידה של אמירת חטאתי

כשמאשימים אותו על חטא שעשה

כל שכן כשמצדיקים אותו

מהמצדיקים הם מאנשי שם

והוא חוגר עוז ואומר חטאתי זאת אומרת הוא יכול להסתתר

מאחורי הבית דין

ולהגיד מה אתם רוצים אני אני מחוץ לתמונה מה הבית דין אומר

מה יצחק אבינו רגל במרכבה אומר

מה יעקב אבי רגל במרכבה אומר מה שבטיה שמופיעים על החושן אומרים

אם אלה אומרים שאני צודק

מה לכם להלין

היה יכול להסתתר לא?

לא.

ובפניהם הוא אומר חטאתי

ונראה ממה שכתב הרמב״ן

משהו דומה פה סיימנו את הפרק הזה אבל נראה עוד דוגמה אחת כזאת ממשה רבנו

הרמב״ן אומר בספר ויקרא כ״ג וזה לשונו

וטעם וידבר משה את מועדי אדוני אל בני ישראל

למה כתוב וידבר משה את מועדי השם אל בני ישראל

כי הפרשיות של מעלה לפני כן מזהירות באהרון ובניו

ומשה ידבר בהן אל אהרון ואל בניו

ופעמים יזכיר אחרים גם בני ישראל

כמו שכתוב בסוף פרשיות מומין

וידבר משה אל אהרון ובניו ואל כל בני ישראל

אף על פי שהוא לא נצטווה

אלא פרשת מומים שייכת לאהרון ובניו פרשת מומים בכהנים שהם נפסלים לעבודה

לא צריך להגיד את זה לכל בני ישראל

אף על פי שלא נצטווה אלא דבר אל אהרון

איש מזרעך

משה מיוזמתו רצה להזהיר בית דין ישראל על כך

אתה מסתיר לרמב״ם

רצה להזהיר בית דין ישראל על כך

ואולי הטעם למה רצה להזהיר את בית דין ישראל על כך שיבדקו טוב את המומים של הכהנים למה רצה

אומר הרמב״ן ואולי הטעם מפני שהאדם מכסה על מומיו

ואין הכהן חפץ להיפסל מן העבודה

כי בושת היא לא וכלימה

אם הוא נפסל מעבודה אוי ואבוי

ועל כן יזהיר בית דין בעניין הזה

אז משה רבנו מיוזמתו אמר את כל הדינים האלה גם לבני ישראל כדי שבתי דינים ישימו לב

כנגד האפשרות שכהנים שיתביישו להיפסל

ממום

ישגיחו ושלא חלילה יחטאו בדבר הזה

אזהרת התורה לבני ישראל שיעמדו על המשמר

ולראות שהכהנים לא יעבדו עבודתם בעלי מומין

אזהרה זו נובעת מהבנה עמוקה בנפש האדם שהוא מפחד לגלות את מומיו

והוא מסתיר אותם בכל מאמציו

אפילו שהוא התחייב לשמיים

כי אסור לעבוד בעל מום

אבל הבושה היא יותר גרועה בעיניו של האדם

ולכן צריכים השגחה יתרה

וכמה אומץ

דרוש לאדם שיודע על פשעיו ומומיו הנפשיים שהם גרועים

ממומי הגוף

עכשיו אני אמרתי כבר בדרשות קודמות

אם היינו שומעים היום

לצערנו הרב כמעט שומעים כל יום

כמעט כל יום

פרשיות מרבנים חשובים בקהילות מסוימות שמתגלים שיעשו מעשים שלא ייעשו

מעין מעשה יהודה ותמר

רק פה זה היה

על פי השם להוציא את מלך המשיח ופה זה היה על פי מלאך

ופה זה היה מצווה בכלל כי מצוות הייבום חלה על יהודה רק מן השמיים גילו את זה אמרנו

בדרך שזה ייעשה כאילו באיסור בשביל לסתום את פי השטן שלא יקטרג ולא יצא מפה

מה שצריך לצאת אתם יודעים מה עשה פה השטן

כשהיא רצתה לשלוח את הפתילים

ואת החותמת ואת המטה

היא לא מצאה אותם

השטן הענים אותם כי הוא ידע שאם היא תמצא אותם והיא תוכיח את חפותה

לא יצא מלך המשיח נגמר אבל מה כתוב

היא מוצאת.

אל תקרא מוצאת אלא מוצאת.

בא מלאך גבריאל והחזיר אותם

בשביל שיעמוד

מלך המשיח.

מלחמה בעולמות. מלאכים נלחמים פה שלא יצא מלך המשיח.

אז לכן מלכתחילה זה היה בדרך של איסור כאילו בשביל שהשטן בכלל לא יפריע שיהיה הריון.

כי אם הוא היה יודע שמפה צריך לא היה נותן שום אפשרות כזאת.

אז זה לא פשוט כל הדברים, כן?

ולצערנו הרב, אם היינו שומעים היום דבר כזה שגדול הדור נתפס בבנג' רונגן גרינגן פעם,

יא באביי,

איזה כותרות, חילול השם, וואי, כולם נכנסים למקלטים, מה נגיד, מה נסביר, מה נעשה.

וחכמים אמרו לנו שאין קידוש השם יותר גדול ממה שהודה יהודה ואמר צדקה ממני.

אה,

דעס תירא.

מי יכול להבין? מי יכול לקלוט?

אנחנו מבינים מה זה קידוש השם? מה זה חילול השם?

ואיפה אנחנו?

ואיפה דעת חכמים?

רבי חנניהו ברגשיו אומר,

ראשו הקדוש ברוך הוא זה כל ישראל לפי כוח רבות וראשו עוד שנה,

מור אדונו בסלומה, סבגו יחדיל תורו יאדיר.