מנוחה אמיתית | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 07.12.2014, שעה: 20:00
07-דצמ'-2014 למניינם
שיעור ערב
07-דצמ'-2014 למניינם
שיעור ערב
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nוישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען.
בשעה שצדיקים מבקשים לשבת בשלווה בעולם הזה,
אמר הקדוש ברוך הוא לא דיין מה שמתוקן להם לעולם הבא,
אלא שהם מבקשים לשב בשלווה בעולם הזה.
מה החטא בשלווה?
מפני מה אמרו לו דיין,
הכי עין רעה יש בדבר?
אמנם אומר בעל מדרגת האדם
אם נתבונן בזה נמצא כי יש
שני מושגים
יש שלווה ויש מנוחה.
והם דברים סותרים זה את זה.
שלווה
זה בעת שלא יחסר לו שום דבר
מפני שיש לו כל מה שירצה.
ומוכן אצלו כל מה שהוא צריך
ואינו צריך לדאוג לכלום.
יש לו דירה טובה,
כל ההצטרכויות הגשמיות,
יש לו מעות מזומנים לעת מצוא,
מסחרו הולך כשורה,
כל הקניינים שלו עומדים תחת שמירה גדולה,
אין לו שונאים שיבקשו נקמתו,
מצב בריאותו טוב,
המידות שבעי רצון,
הוא נכבד, דעתו מתקבלת בסביבה שלו,
אין לו בן גילו שיקטין מעלתו,
אינו משועבד לשום אדם,
וכל דבר שפונה מצליח,
זה נקרא שלווה.
על המצב הזה אמר שלמה המלך עליו השלום,
ושלוות כסילים תאבדם.
אין לך יותר מאבד
את האדם מאשר שלווה כזאת של כסילים שלא חסר להם כלום.
כלום.
הכל טוב מאוד, הכל דבש.
זה שלווה של כסילים
והתאבדם.
אם האדם אינו יכול לעמוד,
כי אם שיהיה שלווה מכל הצדדים ושכל ענייניו יסודרו כפי רצונו,
אדם זה עומד בסכנה,
כי במעט שינוי שיהיה במצבו,
ייפול משמיים ארצה.
כי אם הזמן יתחלף,
במצבו מתחיל להתמוטט,
אז אין לו בסיס על מה לעמוד.
חייו יהיו עשוקים ורצוצים
בלי שום עונג ומנוחה,
ומבלה את ימיו בדאגות בלתי פוסקות.
בשוויץ יש שלווה.
לא חסר להם שום דבר.
הכל הכל הכל הכל הכל. כל ההצטרכויות.
הכל.
אבל אם מתחלף מצבם במשהו, הם מתאבדים.
כי הם לא יכולים.
הם יכולים רק לחיות במצב של 100%.
אם זה 85% אי אפשר לחיות כבר.
אי אפשר. הם לא מסוגלים להתמודד
עם בעיות, עם צרות, עם טרדות, עם ניסיונות.
הם לא רגילים.
זה חיי שלווה.
שלווה.
הרים מושלגים.
כל התיירים, בהם עוברים, מסתכלים עליהם, מקנאים בהם. לא חסר להם כלום. מרוויחים הרבה כסף.
כולם שם במצב טוב מאוד. לא חסר כלום.
נו.
אבל זה מצב של שלוות כסילים תאבדם.
הם יאבדו את עצמם לדעת מרוב שלווה.
אבל יש אדם
שהוא חי חיי מנוחה.
ומה נקרא מנוחה?
שאינו צריך לכלום.
לא מצד שהוא מוקף בכל ההצטרכויות ומאוויי ליבו,
אלא מצד שהוא אינו רוצה במה שבני אדם רגילים לרצות.
הוא אינו מתאווה למה שכולם מתאווים.
מפני שהוא מבין את החסרון שיש בכל רצון
כל רצון שיש לאדם זה שעבוד.
כדי להגיע ולמלות את רצונו משועבד.
אז יש חסרון בכל רצון.
והוא מבין את זה.
יומם לא ינוח ולילה לא ישקוט
מי שרוצה למלא רצונו.
לכן עוזבו
בעל המנוחה.
עוזבו
את אהבת הרצון לגמרי,
הוא משליך את כל יהבו על השם יתברך.
ועל ידי שמתבונן
הוא מכיר חולשת הסיבות
ובלתי התמדתן.
רוב האנשים תורים מסיבות. אני אעשה ככה, אני אעבוד ככה, אני ארוויח ככה, אחר כך אני אעשה ככה, אחר כך אני אנוח, אחר כך אני אעשה ככה, אחר כך אני אסע, אחר כך אני אעזור.
כך אנשים עושים.
אבל הוא מתבונן ומכיר חולשת הסיבות,
הסיבות לא קובעות כלום
הוא יודע גם שהן לא מתמידות הסיבות זה שהיום הולך לך יש לך שבע עבודות בדרך זה לא אומר אחר כך אתה יכול בקושי לחוץ לשכן ממון
בקושי
והוא מכיר שהכל בידי שמים ואין התועלת והנזק ביד הנברא אלא ביד הבורא
והוא עוזב את הסיבות ופוטח בשם וגזירתו
ונכון ליבו בטוח בשם
כי מה שנגזר יבוא לו
כי מה ימנע דרך לגזירה?
מה שנגזר יבוא לו
יש מישהו שיכול למנוע גזירה של הקדוש ברוך הוא?
הלא הבורא הוא חזק מכל וכל מה שיוצא מגזירת השם
הרי הוא דומה שכבר בא אם כבר נגזר אתה יכול לראות את זה כמי שבא
והוא אינו צריך להשתדל עבור זה והוא גם לא יוסיף מאומה לגזירה על ידי השתדלות
והוא לא ימהר אפילו רגע אחד כי כל דבר מונח
תחת השגחה
וכל הסיבות והתחבולות יש להן פגע מפסיד להן.
סיבות
השתדלות זה לא דברים שאפשר להגיע איתם עד תכלית
המאוויים שלנו
לכל אלה יש פגע מפסיד להן
או מעכבים וכו'.
וכיוון שכן
למה לא לבטוח על משענת קנה רצוץ?
אדם זקוק למשענת
אז תקנה משענת חזקה שאפשר לשען
אבל אם זה קנה רצוץ אתה נשען ורק נופל כי זה שבור
מי נשען לכזה דבר?
סיבות והשתדלות זה משענת קנה רצוץ זה לא גזירת הבורא גזירת הבורא זה בטון
ואין אמר ויהי ציווה ויעמוד
סיבות והשתדלויות זה כלום
מי צריך להישען על משענת קנה רצוץ?
גם מה שלא קדם בגזירת הבורא עליו
גם כי יהפכו כל העולם להוסיף
לא ייתכן להם בשום אופן כי כל החריצות
היא רק תולדם מהגזירה של השם
בכל הוויות העולם לא ינועו בלעדו
התורה הבטיחה לנו ברוך הגבר אשר יבטח באדוני
בשנת בצורת לא ידאג
ולא ימיש מעשות פרי
כולם מסכנים
אין להם כלום בצורת אין גשמים
אבל הוא הבוטח בשם
הוא לא ימיש מעשות פרי
ובשנת בצורת לא ידאג
כי אין מניעה מצד הקדוש ברוך הוא להגיע לכל מי שהוא חפץ ובפרט
הבוטחים בו
כיוון שכן
למה לא לישא מסע בחינם
ולעבוד עבודה שאינה שלו?
כוחו חזק בביטחונו ובמנוחת נפשו
כמו שמביא חובת הלבבות בשוער אהבת השם
אחד היה קם בחצי הלילה
ואמר
אלוהי
הרעבתני
אפילו אם תשרפני לא אוסיף כי אם אהבה אותך ושמחה בך
כל חצי לילה הוא קם
ואומר לבורא
אלוקיי הרעבתני
אני רעב, הלכתי לישון רעב,
קמתי רעב,
אבל תשמע מה שיש לי להגיד לך
אפילו אם תשרפני לא אוסיף כי אם אהבה אותך ושמחה בך
הרי לנו מזה מנוחת הנפש
שהיה קם בחצי הלילה בשמחה כל כך עצומה
וכך מרגיש כל מי שבוטח בשם
ואינו דואג על שום דבר
אם יש לו הוא טוב
ואם אין לו גם זו לטובה
משמועה רעה לא יירא כי כל פצצה יש לכתובת שלה
ולא ירצה זולת מה שבחר לו הבורא
לכן יקוים בו הכתוב
כבוד
חכמים ינחלו
לכן יקוים בו הכתוב
כבוד
חכמים ינחלו
נמצא המנוחה והשלווה שני דברים הפוכים
מי שרוצה לחיות דווקא חיי שלווה שהכל יהיה נמדד עם רצונו
אז יפול רוחו בקרבו מכל דבר שהוא נגד רצונו
אבל מי שחי חיי מנוחה
אז שווה אצלו אם עולה במכולת חלב
עשרה שקלים
או עולה עשרים שקלים
אם לחם עולה
שקל אחד
או שבעה שקלים
זאת אומרת
אם מבקרים אותו או לא, לא מטריד אותו
מבקרים אותו,
לועגים עליו
מה זה מעניין אותו בכלל? זה לא מזיז אצלו כהוא זה
ונמצא
כי יש בכלל מנוחה שלווה
מי שיש לו מנוחה
אז ודאי שיש לו שלווה
אבל אין בכלל שלווה מנוחה
מי שכרגע יש לו הכל כל הצרכים כמו שתיאנו בהתחלה השוויצרי הזה
זה אומר שיש לו שלווה ואין לו מנוחה כי אם משהו מרצונותיו לא יתקיים
הכל לא שווה בעיניו
המדרש מביא על אחד העשירים הגדולים שהביא אצלו באחת הסעודות שהוא עשה משהו משהו את כל המאכלים שבעולם והוא ביקש
איזה זיתון מסוים הוא הביא את כל הסוגים הקיימים וזיתון אחד לא הביאו לו מה הוא הפך את הכל שבר כלים
איך לא הבאתם מה חסר יש עשרות סוגי זיתים פה יש כל מיני דברים מה לא
התיאור שהמדרש מביא איש לא הייתה סעודה כזאת מהעולם
אז אחד החכמים ישב שם ואמר לו אני לא מבין אותך הכל יש לך כל העולם פה על השולחן
אז אין לך זיתון אחד מה הוא אומר
הוא אומר אנחנו קיבלנו את העולם הזה
ואם אין לנו בעולם הזה את מה שאנחנו רוצים מה שווה העולם הזה
אתם קיבלתם את העולם הבא אבל אנחנו את העולם הזה אין לי פה את הזיתון
איי איי איי כן כן כן יש אנשים שולחנות בגלל שלא הביאו להם בדיוק ולא שמו לו שמן על החומוס
אז הוא יכול להדביק את זה למלצר
כן לא הביאו לו בדיוק מה שהוא רוצה
אז מי שיש לו מנוחה ודאי שיש לו שלווה
מי שיש לו שלווה אין לו מנוחה
והבר דעת
שמכיר את המציאות
כמו שלמדנו עכשיו ראוי לו לבקש
רק חיי מנוחה
מה זה חיי מנוחה אתם זוכרים או שאני אזכיר?
אני אזכיר בריצה
חיי מנוחה
זה שאינו צריך לכלום
לא בגלל שהוא מוקף בכל ההצטרכויות ומאוויי ליבו אלא
מצד שהוא לא רוצה מה שבני אדם רגילים לרצון
הוא לא מתאווה למה שמתאווים
הוא מבין את החסרון שיש בכל רצון
אשר יומם לא ינוח ולילה לא ישקוט לכן הוא עוזב את אהבת הרצון לגמרי
ומשליך הכל
על השם יתברך
נו
וכשרואים ומכירים חולשת הסיבות שהן לא מתמידות גם
הוא מכיר שהכל בידי שמיים
ואין תועלת ונזק ביד הנברא הכל ביד הבורא
לכן הוא עוזב את הסיבות ובוטח בשם וגזרתו
והוא נכון ליבו ובטוח בשם שמה שנגזר יבוא לו
כי מה ימנע דרך לגזרה לו הבורא הוא חזק מכל
וכל מה שיצא מגזרת השם דומה כאילו כבר בא אליו
ואינו צריך להשתדל עבורו כי לא יוסיף מהו מה לגזרתו
הוא לא יכול למהר אפילו רגע אחד ממה שגזר השם כי כל דבר מונח תחת השגחה
וכל הסיבות והתחבולות יש להם פגע מפסיד להם
אז כיוון שכן למה לא לפתוח על משענת קנה רצוץ
מה שלא קדם בגזרת הבורא עליו
גם אם יהפכו כל העולם להוסיף לו לא ייתכן משום אופן כי כל החריצות היא רק תולדה מגזרת השם
וכל הוויות העולם לא נעות אלא בלעדו
רק אם השם מבטיח התורה הקדושה ברוך הגבר אשר יבטח בשם
ובשנת בצורת לא ידאג ולא יהיה מישהו לעשות פרי
ולכן כיוון שכן למה לישא מסע
בחינם לעבוד עבודה שאינה שלו
כוחו חזק בביטחונו ובמנוחת נפשו
כמו אותו אחד שקם בחצי הלילה ואמר אלוהי הרעבתני אפילו אם תשרפני לא אוסיף כי היא מאהבה אותך ושמחה בך
הרי אלון בזה מנוחת הנפש קם בחצי הלילה בשמחה עצומה
מרגיש
כך כל מי שבוטח בשם ואינו דואג על שום דבר
אם יש לו זה טוב ואם אין לו זה גם כן טוב
שמועה רעה הוא לא ירא
כל פצצה יש לה כתובת
הוא לא רוצה זולת מה שבחר לו הבורא הוא לא מקנא באף אחד
לכן יקוים בו כבוד חכמים אינך לו
זה מנוחה
זה מנוחה לא צריך שום דבר ברוך השם
לא חסר כלום לא צריך שום דבר
ממילא
אף פעם אתה לא מתאכזב
תמיד זה רק רבע אצל הכל מה שיבוא ברוך הבא ציפית לזה? לא
מה כן ציפית? כלום
מה שהשם ייתן, מה שהוא ישלח, זה מה שיש
יותר מזה יכול להיות? לא יכול להיות, איך יכול להיות? אם אנשים ישתדלו בשבילי, יהיה לי יותר? לא יהיה יותר
אז אם כן, זה נקרא חיי מנוחם
חיי שלווה זה השוויצרי שלנו
כן?
יש הרבה אנשים שרוצים להיות כאלה
מה זה?
זה שלא יחסר לו שום דבר מפני שיש לו כל מה שירצה
מוכן אצלו כל מה שהוא צריך
הוא לא צריך לדאוג לכלום, יש לו דירה טובה, כל ההצטרכויות הגשמיות,
יש לו מעות מזומנים לעת מצום,
מסחרו הוא טוב וקשורה כל קנייניו עומדים תחת שמירה גדולה, אין לו שונאים שיבקשו נקמתו,
מצב הבריאות טוב, המידות שבעי רצון, הוא נכבד,
דעתו מתקבלת בסביבה שלו, אין לו בן גיל שיקטין את מעלתו ואינו משועבד לשום אדם
ובכל דבר שהוא פונה מצליח
זה שלווה
אבל על זה אמר שלמה
בשלבת כסילים תאבדם,
למה?
איי איי כי אם האדם אינו יכול לעמוד כי אם רק שיהיה לו שלווה מכל הצדדים וכל העניינים יסודרו כפי רצונו אז הוא עומד בסכנה כי מעט שינוי שיהיה מצבו ייפול משמיים ארצה
כי אם הזמן יתחלף ומצבו מתחיל להתמוטט
אז אין לו בסיס על מה לעמוד,
חייו עשוקים,
רצוצים, בלי שום עונג ומנוחה,
מבלי המפדגות, הפלתי פוסקות. ואם הוא ירד ממעלתו כל חייו מנסה לטפס
להגיע למעלה שהיה בה קודם בינתיים כולם אומרים מסכן ירד נפל מלכסיו אוי אוי אוי אוי אוי הוא צריך להחליף אוטו לרדת קצת וזה יואו מה זה עושה להורס אותו הורס אותו
אצל בעל המנוחה
זה יכול להיות רק הפוך הוא רק יכול לקבל אופניים קורקינט זה לאט לאט לעלות אין לו בעיה לא היה לו קודם יהיה לו עכשיו מה הבעיה
אם נתבונן
בעצם חיי המנוחה
נמצא כי יש שני מינים
יש מנוחה עם ניסיונות
כמו שאמר החסיד
אם תשרפני באש
לא אוסיף כי אם אהבה אותך ושמחה בך
כי הוא מרגיש מנוחת הנפש ושמחה עצומה בעת הניסיון
הוא לא קורא לזה בכלל ניסיון
זה חיים זה החיים
כי אז הוא יכול להוציא את כל כוחותיו ואת כל גבורתו את כל ביטחונו בשם
מהכוח אל הפועל להוכיח לשם את אהבתו וביטחונו בו וזה תכלית החיים
וכל שיתמיד יותר הניסיון או שיבוא עוד ניסיון אחר ברציפות
הוא לא מרגיש מזה לא עול ולא מקרה רע אלא אדרבא מזה הוא מתעורר ומתחיל לחיות
כל הרוח חיים שלו מתחילה
ואז הוא מרגיש שהוא חי
לפי דרך השלמות
שבע רצון ללחום מלחמת היצר
של כתלמיד חכם נדמה לו
לפעמים יצר הרע בא בדמות של תלמיד חכם
לפעמים הוא בא בדמות של תלמיד חכם
וצריך לדעת
שהוא נהנה ללחום איתו מה שבא אצלו בחשבונות
מן הכתוב והקבלה כמו שמביא רבנו בכיר
ולא יניח את עצמו להתרמות ולהתפתות מהרהורי היצר
ואין לך רוח חיים גדול מזה
כי הרגשתו גבוהה מאוד, שכלו מז...
צוקק ומופשט מכל הנגיעות
ומעת שירגיש האדם אשר יכול ללחום עם הטבע לנצח אותו לפי השקפתו הגבוהה
הרי הוא מופשט מכל התפעלות הטבע ומכל הרגשי החושים והרצונות
ואז ייתן לו ההרגש הזה של המלחמה נגד יצרו נעימות עצומה
מה שכולם בורחים מניסיונות ומרגישים איזה כיף אין לי ניסיון אני ברוך השם
טטטי הכל יסתדר
הוא הפוך הוא רק בתוך הניסיונות מרגיש חיים
וככל שיתמידו הניסיונות בדחיפות ויתמידו ניצחונותיו
כך יתמיד ויתעלה רוח חיים שלו
ולא ייפול במחשבתו הרהור של לא הן ולא שכרן כמו שנאמר ביסורים
לא הן ולא שכרן מיסורים יש הרבה הרבה שכר
אבל יש כאלה אומרים לא, אין, תודה, בלי איסורים ובלי השכר שלהם, לא רוצה, תודה.
הוא לא אומר ככה, הוא הפוך, מחפש.
כמו רבי אלעזר בן אשר בשמעון שהיום אומר לאיסורים בואו חביביי, בואו, בואו.
כשם שאין אדם מבקש לסלק מעצמו רוח חיים,
כך זה לא מבקש לסלק מעצמו את הניסיונות,
כי הניסיון והחיים אחד הוא אצלו.
אבל יש לפעמים אשר אחרי שעבר ניסיונות רבות
ומלחמות חזקות,
עם טבעו והרגליו,
והוא ניצח,
ייתכן, ייתכן
שיפרח במחשבתו הרהור דק מן הדק,
כדמיון שאמרו חכמים, זיכרונו לברכה, לא הן ולא סחרן,
אבל כמובן עם חשבונות רוחניים.
ומה החשבון הרוחני יהיה?
שבלי ניסיונות מצבו הרוחני יהיה ביתרון, ביתרון מעלה.
ככה ביישוב הדעת אני יכול ללמוד בלי טרדות,
אז התורה תהיה מעולה והמצוות וכו'.
ואפילו שהוא עדיין עומד במעלתו ובטהרת ליבו ומסירותו לתורה,
אבל מתמלא בליבו הרהורים לנוח מעט מניסיונות רצופים
מפני החשבונות הרוחניים האלה שייטב לו יותר,
אם יהיה לו פחות ניסיונות יוכל ללמוד יותר ולהתעלות.
ויש בזה צדדים רוחניים שנשקלים בדעתו,
ולפעמים הוא מכריע על רוחניות לצד השלווה.
שאם יהיה מצב הגשמי שלו יותר ברווח,
אז יוכל לעמוד ברצון חזק יותר בעבודת הפורה.
אם יהיה עוד אלף שקל במשכורת אני בכלל לא אהיה טרוד, אני אוכל ללמוד הרבה,
אני אהיה פנוי לגמרי,
ככה עושה חשבון.
עכשיו נוכל להבין
מה אמרו חכמים זיכרונו לנוחם במה שאמרו ביקש יעקב לשב בשלווה.
השלווה שהוא ביקש זה לא תנאי לקיום התורה והשלמות כלל,
כמו שאמרנו על השווייצרי.
לא.
אלא שעבר הרהור דק מן הדג במחשבתו להיות
שלא מעט מן הניסיונות הרצופים והמתמידים
בחשבון שמא יהיה אז הרוחניות שלו לפי שיקול דעתו יותר טוב ויותר גבוה.
אם קצת יהיה הפרש, הרי מה שהוא עבר כבר תיארנו בדרשה של הבוקר,
מה הוא עבר, 14 שנה לא ישן, ואחר כך 20 שנה אצל לבן, ואחר כך
400 ראשי גייסות עם עשו באים לקראתו,
כל הצרות שהוא עובר כל הזמן ברצף בלי הפסקה.
נו, אז הוא ביקש
קצת קצת להרפות ולהתעלות כמובן פי כמה וכמה.
אבל מדרכי השגחה שרגלי חסידיו ישמור,
הראה לו הקדוש ברוך הוא החלטה ברורה שיפה אחד בצער ממאה שלא בצער.
כי עיקר התועלת של האדם זה רק מן הניסיון.
לכן קפץ עליו רוגזו של יוסף,
22 שנה היה בבית.
כי רק מניסיונות רצופים ותכופים מתעלה האדם.
כמו שאמר הכתוב, עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה, שנאמר באברהם.
דווקא אתה נעשה לי ירא אלוהים.
כי הדעת האמיתית
לא הייתה חסרה לו מקודם,
אלא שהיה חסר לו הבפועל, בפועל.
על ידי הניסיון העשירי הוא הוציא את כוחותיו מכוח אל הפועל.
בידיעה ידענו שהוא כזה.
אבל צריך להוציא את זה לפועל.
לכן מיד כשביקש יעקב לשבת בשלווה,
לנוח מעט מניסיונות רצופים.
14 שנה רצוף, 20 שנה רצוף וכו'.
מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף, לא בתור עונש,
אלא בתור שמירה.
לא להפסיק מרמת העבודה שהייתה לו עד עתה, שלא יטעה בדרכו.
מפני שרק בניסיון היא הצלחה.
זה מה שסיים המדרש. לא דיין לצדיקים שנוחלים עולם הבא,
אלא שרוצים להישב בשלווה בעולם הזה?
לא מטעם עין הרע חס ושלום,
אלא מטעם שזוהי כל ההצלחה שיעמוד בניסיון וארוך.
זוהי כל הבחינה על אהבתו הטהורה לאלוקים.
ומפני זה צריך האדם להיות משתוקק הרבה לניסיונות רצופים ותכופים.
כי רק המה האמצעים
המגיעים את האדם
למדרגות הגבוהות.
כי רק הם האמצעים המגיעים את האדם
למדרגות הגבוהות.
וכמו שאי אפשר לאדם לעלות
למגדל גבוה בלי סולם,
כך אי אפשר להגיע למדרגה גבוהה בלי ניסיון.
כל ניסיון זה מדרגה שלב בסולם.
כיוון שהניסיונות זוהי הדרך שנוחלים על ידה
את העולם הבא,
היו צריכים מפני זה לחבב הניסיונות ולהשתוקק אחריהם.
ולסוף,
רוצים לשב בשלווה?
עובר במחשבתם ספקות בדרך הזו.
ואין מקום לערעור וספק.
כי ודאי וברור כשמש שרק זוהי הדרך.
דהיינו דרך הניסיונות
מייע את שכמו לסבול.
כי רק על ידי שהאדם סובל מגיע לחיים הרוחניים הנצחיים.
נמצא שכל הקושיות על דרך השם והעיכובים שפוגש אדם בדרך העלייה שלו מצד טביעות הטבע ורתיחת הדם של הרצון.
זה גוף התירוץ שמפני זה ראוי לך דווקא לבקש את שבירת המידות.
הן לא מסכימות עמידות לכל הדברים והעיכובים שקורים לך בדרך. הן לא מסכימות.
אבל זה הראייה שמפה אתה צריך לשבור אותן.
כי הן מפריעות לך להתמודד.
כי אם ילך בדרך רצונו יוסיף עצים על האש של הקנאה והתאווה והכבוד שיוציאו אותו מן העולם.
אם ירצה ללכת בדרך רצונו
נמצא שאין שום דרך לנטות אחרי הרצון
אלא אדרבה על ידי הסכמתו שלא יחזור להשביע רצונו ככה ישקיטנו.
אם הוא אומר לרצון תשכח ממני מותק אני לא עושה כלום מה שאתה רוצה אז אל תבלבל לי את המוח ביי טראח.
סוגר לו את הטלפון כמו שאומרים אין לי מי לדבר.
אבל אם אתה מסביר ומתנצל ואני אגיד לך למה וזה אם אתה נכנס למשא ומתן מצר הרוח
הוא יכניע אותך.
טרוק לו בפרצוף.
טרוק אין.
לא מעוניין בכלום לא רוצה אין לי רצונות.
רק
אחת שאלתי מאת השם אותה אבקש.
הבטיא בבית השם כל ימי חיי לחזות בנועם השם ולבקר בהיכלו. זהו אחרי זה כשתצא מפה אין משהו אחר יותר טוב מזה.
מה תרצה?
אין.
אז לכן זה רק אם אחת שאלת מאת השם אותה
אבקש שבטי בבית השם כל ימי חיי, אם תשב בכל מקום אחר מזה לא תקבל שום דבר לעולם הבא. הפוך.
תצטרך לרדת לתקן את כל מה שעשית פה ובזבזת את הזמן.
וכל הקושייה מצד הניסיון זה גוף התירוץ.
כי אדרבה מפני שהניסיון שובר אותו לכן עליו להחזיק מעמד
ולבקש עצות איך לעמוד נגד הניסיון.
כי אם ייסוג בעת הניסיון לא יישאר ממנו כלום. הוא יפרק אותו.
לכן היא הנותנת שצריך להיות תקיף
ולא ליפול באיוש.
כמו שכתוב צדיקים ילכו בם.
ואם אין לך עט
עשה לך עט.
ואם לא יבקש האדם
להימצא בחברה גבוהה באנשים כאלה שבאמת מבקשים את הדרך הזאת
ויחכה על ממילא שזה מאליו יבוא לו,
לא יעלה בידו כלום.
כי לא יגעת ומצאת לא תאמין.
לא תאמין.
ואם יעזוב עצמו על מחר, מיום ראשון אני אתחיל, גם למחר הוא יחשוב כן, ואין לדבר סוף.
כמו ראש הכולל לשעבר, שאמר שהוא יבוא, יבוא, הוא תכף מסיים עבודה,
ועברה חצי שנה,
ואפילו הוא לא יכול לבוא באוטובוסים.
וזה גוף המחייב לו שייתן את כל המחר בעד היום.
כי אם ייתן היום בעד מחר,
לא יהיה לו לא היום,
ולא מחר.
וכן הקושייה של ניסיונות רצופים, גם זה גוף התירוץ.
כי רק אז ימצא מבקש בחינה לדרכו וכוח להתגבר על רצונו,
דווקא בניסיונות רצופים.
אז המבקש,
מבקש קוראים לזה, כן? אדם שמבקש את קרבת האלוקים ורוצה וחפץ בעבודתו,
אז הוא ימצא מבקש בחינה לדרכו, דרך לבחון
את עצמו ואת הכוח להתגבר על רצונו ולסבול את גזירת השם
כמו שהוא רוצה הקדוש ברוך הוא, בלי תרעומת וטענה.
אלא כמו שאמר דוד המלך רב שלום, חסד ומשפט אשירא.
אם חסד אשירא.
אם משפט אשירא.
שבטך ומשענתך
המה ינחמון.
גם השבט,
גם המשענת.
שניהם מנחמים אותי.
בכל מצב
עובד את השם בשמחה.
נמצא כי הניסיונות
צריכים לגרום לו באמת שיתבונן על מצבו
וישיב ליבו על השם.
כי במילי דעלמא גורם לו הניסיון לבקש יותר ולעיין על מצבו ביתר דקדוק.
ואם אינו עושה כן,
אין התאווה גורם בזה.
כי אם עבירה גוררת עבירה מצד רוח הטומאה ולכן אינו מרגיש כלום.
אז לכן,
מי שמשים לב על דרכיו הוא רואה בחוש כי אין לו עצה אחרת.
כי אם לעקור את השלווה אשר ממנה כל חטא וכל גנות
ולחייב את עצמו לבקש חיי מנוחה אמיתית.
שהיא הסתפקות במה שיש,
איש עיבוד לרצונות,
ביטחון בגזירת הבורא יתברך
ולא לסמוך על שום דבר.
מה שיעניק לו השם יתברך
אין דבר יותר טוב מזה.
ואין מי שיכול למנוע ממנו גם אין מי שיכול להוסיף לו.
אדם שחי בדרך זו
הוא חי במנוחת הנפש
לעומת אלה שחיים בפיזור הנפש.
הוא חושב שם וחושב פה ומה יעשה כאן ומה יקרה כך ומה יקרה כך ומה יקרה כך.
זה השם יצילנו מפיזור הנפש.
מנוחת הנפש אין לו שום דרישה, כלום.
מה שיש מצוין.
מצוין.
שמח לעמוד את הבורא בכל מצב. יש ואין זה אותו דבר.
ביקורת ושבחים אותו דבר.
הכל אותו דבר.
פשששש, איזה מנוחה.
בן אדם קם בבוקר, לא צריך לדאוג לכלום.
יש לך מנוחת הנפש יותר טובה מזו?
אבל אדם שחי בשלווה,
נו,
סידרו את האוטו,
עשו את הזה, סידרו את הזה, קנו את הזה, הביאו את הזה.
יש זיתון? אין זיתון?
יא, אין זיתון. אוי, ואבוי, הלך איום.
זהו.
זה ההבדל בין שלווה לבין מנוחה.
ביקש יעקב לשב בשלווה, איזה שלווה בשירוחניות,
לעלות עוד יותר.
אמר לו, טעות הקדוש ברוך הוא. קח, קח עוד ניסיון. 22 שנה, אני אקח לך את יוסף.
יאללה, תתחיל לעבוד עכשיו. 22 שנה, ניסיון חדש. שמעתם?
למה? כי רק ככה עולים ומתעלמים.
רבי חנניו.
הבהרה קטנטנה, תודה על הזכות להאזין לנציב יום של היום בשופר קול, בשידור החוזר. ערב טוב אנו מבקשים למסור תודות מעומק הלב בראש ובראשונה - לכבוד הרב, על הזכות להאזין לנציב היום של היום 🙂. אשמח להעביר תודותינו לכל העוסקים במלאכת הקודש... על ההענות, היחס, המסירות והסבלנות... לא ברור מאליו. תהיה משכורתכם שלימה מן השמים. אמן. תודה ושבת שלום💐 משפחת ...
רבנו הטהור והקדוש! אני בהלם. ב"ה בהריון חודש 9 ואחרי 3 חודשים רצופים שבהם השתעלתי ללא הפסקה (ל"ע) עם שיעולים שההרגשה שנקרע הבטן בכל שיעול. לא היה לי יום ולא לילה. יום רביעי ביקשתי מרבנו שיברך: שיעלמו לי השיעולים והכאבים. ותודה רבה לבורא עולם שהעתיר לברכת הצדיק וגם עשיתי כעצת רבנו ושתיתי תה עם דבש והשיעולים פחתו באופן פלאי ממש!!! וגם אם יש שיעול אחת ל... זה לא כואב כפי שכאב. - אין מילים בפי. לא ברור לי איך לא פניתי לפני לרבנו שיברך. אני מודה לבורא עולם ולך רבנו היקר!! תודה על הברכה היקרה מפז! שתהיה שבת שלום ומבורכת לרבנו ולכל משפחתו💐💐 (אמן).
כבוד הרב היקר ב"ה אני באמצע בישולים לשבת קודש שומעת שו״ת ביוטיוב ועצרתי להקליט את הקטע הזה שריגש עד דמעות, כמה הרב איש חסד ועזרה לזולת, איך אכפת לו מכל יהודי. ושמחת את הבחור שלא היתה ידו משגת לתפילין והוא ממש הודה שמעו את השמחה שלו! איך הרב מתקתק את הענינים בכיתי מהשמחה של הבחור, והנדיבות של הרב והאכפתיות שיהודי יניח תפילין וגם הגדיל ודאג לו לתיק!! יה"ר שנזכה לדבוק בך ובאורחותיך תמיד לנצח! ישר כוח לרבנו הצדיק והיקר שהשי"ת ישמרהו אמן התרגשתי ממש!! זכינו בזכות גדולה שקשורים לכבוד הרב!!🌹
כבוד הרב היקר שליט"א שלום וברכה! רציתי לשתף לתועלת הציבור, היה לנו מקרה שהבת שלנו בכיתה ב' חזרה מצוברחת ושיתפה אותנו שיש ילדה שמציקה לה ואף שוברת לה את חפציה האישיים ועוד... (ל"ע) ב"ה בזכות כבוד הרב היקר שליט"א שלימד אותנו 'וקנה לך חבר...' - החלטנו לקנות מתנה קטנה בצירוף שוקולד קטן עטוף יפה באריזת מתנה עם פתק שהבת כתבה: "לחברה הכי טובה שלי" והיום מסרה את המתנה לילדה ה "מציקה"... - הילדה הייתה בהלם מוחלט וב"ה מאותו רגע השתנה בהתנהגות כלפי הבת שלי 360°, במקום שנאה מצאנו דרך להרבות אהבה! תודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א שמלמד אותנו חכמת התורה, הדבר הכי יקר בעולם!!!!!
כבוד הרב, יישר כוח על המסירות וההשקעה בהדרכת הציבור. כל מי שמבין את הדרך האמיתית של התורה והערכים שלה, יודע שכבוד הרב הוא חלק בלתי נפרד מכבוד התורה וזיכוי הרבים. לעיתים מופיעים כותבים או פעולות מתוך עין צרה, אך המסר החשוב נשאר – ב"ה הרב מוביל בדרך נכונה, חכמה ומחנכת, ומאיר את הדרך לכלל הציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
פששש, רבנו הטהור והקדוש! ב"ה מהרגע הראשון הרב ידע כיצד להתמודד עם השאלה המאתגרת מצד הבחורים, ומצליח להאיר את החכמה הגדולה שלו לכל הנוכחים. בזכות הרב, גם כאשר מופיעה עזות פנים או חוסר הבנה, ניתן ללמוד כיצד להבחין ולכוון את הלבבות בדרך התורה. גאווה גדולה להיות חלק מהדרך שהרב מתווה לנו, וללכת בעקבות חכמתו והדרכתו (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו היקר על מסירותו הבלתי נלאית למען הציבור ולמען התורה. ב"ה הרב מקדיש מזמנו הפרטי והאישי כדי ללמד, לעודד, לחלק ספרי קודש ולחנך – לעיתים כמעט 20 שעות ביממה למען כולם. הסיפור עם הבחורים שמתקשים להבין את המסירות הגדולה שלו ממחיש עד כמה רב ההבדל בין העשייה הגדולה של הרב לבין התנהגות חסרת ניסיון או חוסר הבנה של צעירים. הרב ממשיך להוות דוגמה חיה של מסירות, השקעה ונחישות למען התורה והציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה, יישר כוח לכבוד הרב על המסירות וההשקעה בהדרכת תלמידי הדור. גם כאשר מופיעות שאלות או התנהגויות לא מכבדות מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך להאיר את הדרך בחכמה ובסבלנות. מי ייתן ונראה עוד רבים לומדים להעריך את כבוד הרב ולשאוף בעקבותיו בדרך התורה והיראת שמים (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א, תודה על ההדרכה וההרצאה המרתקת (פתח תקוה 8.12.25) גם כאשר הופיעה קנאה או חוסר הבנה מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך במסירות ובחכמה לקרב יהודים רחוקים לאביהם שבשמים. נאחל לרב שכל מה שעבר יהיה לתועלת ולכפרה. ויה"ר שימשיך בכל הכוח ובבריאות איתנה, ושהקב"ה ישפיע עליו שפע וברכה, כפי שהיה לרבי יהודה הנשיא זצוק"ל ואף יותר (אמן) תודה על המסירות, החכמה וההשקעה בחינוך ובהדרכה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו על ההדרכה הנבונה ועל היכולת לענות גם לשאלות שמקורן בחוסר בשלות ובהשפעות חיצוניות. במקום שבו צעירים מושפעים ממראית העין ומתפיסות חיצוניות, ב"ה הרב מצליח להאיר את הדרך ולהעמיד את הדברים על דיוקם. אשרינו שזכינו לרב שמכוון, מחנך ומיישר את הלבבות בדרך טובה ובהירה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).