טוען...

אומץ הלב | הרב אמנון יצחק

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 20.11.2013, שעה: 17:03

הורדת MP4 הורדת MP3


"ויאמר יהודה אל אחיו, מה בצע כי נהרוג את אחינו וכיסינו את דמו". לכאורה קשה טובא, הנה כל האחים ישבו לדון את יוסף אי חייב מיתה או לא, ופסקו כולם דחייב מיתה משום שהיה רודף עליהם. אם כן מה זה שעכשיו חזרו מהפסק ואמרו מה בצע כי נהרגנו, הלא בן מוות הוא, אתם פסקתם שהוא חייב מיתה כדין רודף, ואיך אתם חוזרים מהפסק? מה הביאור? 

הביאור בזה דלב טהור הוא הפוסק של אדם, אם יש לאדם לב טהור זה הפוסק הכי גדול. ממנו יוצא הוראה מה לעשות ומה למנוע, זה מה שאמרו בכמה מקומות - ליבי אומר לי, עיין באבן שלמה שביאר זה באריכות וכתב בזה ענין "ותהי על יפתח רוח ה' ותצלח עליו רוח ה'", שהכוונה בכולם שהרגישו בליבם אומץ להלוך נגד הטבע, דאם לא כן לא היו מכניסים עצמם לסכנה. עד כאן דבריו. 

ועוד הביא מהזוהר הקדוש איך שמח אברהם אבינו ע"ה על הנס לרדוף אחרי ארבעה מלכים, והתירוץ משום שראה שכינה מהלכת לפניו, ופירש שהכוונה היא על ראיית הלב שהרגיש בליבו עזר אלוקי ולכן הלך ורדף אחרי המלכים, וזה ענין דוד עם הארי והדוב, שדוד נלחם עם הארי והדוב וניצח. וגם גבורת דוד נגד גלית, מאיפה ידע שינצח, אף אחד לא מעיז, אלא מה, ליבי אומר לי. מה זה ליבי אומר לי? בלב טהור מרגיש ששכינה מהלכת לפניו, רואה סיעתא דשמיא ועזר אלוקי, וכן לאידך גיסא שים לב מי, אם אדם מכניס מורך בליבו במקום שלא היה לעשות כן יש תביעה עליו. וזהו התביעה על יעקב אבינו מה ששלח מלאכים לעשיו, בהכניס יראה בליבו במקום שהיה לו להיות בטוח באומץ הלב במה שהבטיחו הקב"ה, וכן התביעה על יוסף הצדיק שביקש משר המשקים להזכירו לפרעה, דמאחר שראה שה' עמו בכל אשר עשה הצליח, היה לו להיות בטוח באימוץ הלב שה' יושיעו. איך אומרים היום, אם אתה רואה שזה זורם - תזרום, אם אתה רואה שהקב"ה הולך איתך ומסייע לך בכל דבר - תמשיך, למה אתה עוצר? למה אתה מהרהר? למה אתה מפחד פתאום, מה קרה? אתה בולם בעצמך את הס"ד, אתה אומר כאילו לא ניתן לסמוך על ה' עד הסוף, פה אני כבר פוחד שמא ה' לא יהיה איתי, למה שתעשה את זה? הלכת? שילמת? עשית - סע. 

זה הביאור במה שמצינו אצל מרים, כתוב "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי", פירש רש"י פרוש היה ממנה מפני גזרת פרעה, וחזר ולקחה שהלך בעצת בתו, שאמרה לו מרים, גזרתך קשה מפרעה, פרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גם על הנקבות. לכאורה תמוה, מרים היתה בת ארבע שנים, ועמרם היה גדול הדור, איך העיזה להוכיח את אביה על מעשיו ולחוות דעתה בפניו? ביאר המשגיח שהיה לה לב טהור, והרגישה שכן צריך להיות, לכן לא דחתה הרגשת ליבה והלכה להוכיח לאביה בפניו. 

הנה אצל יוסף מצינו, אמר אבא נתנסה, זקני נתנסה, ואני איני מתנסה? אמר לו הקב"ה חייך שאני מנסה אותך יותר מהם, והלא תמוה אנו מתפללים שלא תביאנו לידי נסיון, אז איך הוא ביקש נסיון? אלא דיש לומר כנזכר לעיל, הרגיש יעקב אבינו בליבו אומץ וגבורת הלב לעמוד בנסיון, תמיד ראה שה' עמו וכל אשר עשה הצליח, ומזה לקח גבורת הלב לבקש נסיון. המדובר, סליחה, לא על יעקב אלא על יוסף, ביקש נסיון, מזה לקח גבורת הלב לבקש נסיון.

זהו גם הביאור ביהודה, הנה מה שפסקו השבטים על יוסף שיהרג, הפסק שלהם היה גם על יעקב אבינו, כי הרי ידוע להם שצריך להיות שנים עשר שבטים שהם יסוד כלל ישראל, ואם הורגים את יוסף נמצא שעדיין לא השלים יעקב שנים עשר שבטים ומיתתו אינה שלמה, והנה יהודה הוא מלך ישראל היה, ומלך הוא הלב של העם, והרגיש בליבו הטהור שעדיין יש אחוה עם יוסף, ואם כן הוא בכלל השבטים, ומיתתו של יעקב שלמה, נמצא שמה שפסקו למיתה אינו נכון, דהא עדיין הוא באחוה ואי אפשר להרגו, ז"א אם הלב לא נותן לבצע את הפסק משהו לא בסדר, עדיין הוא באחוה, אם הוא באחווה עדיין יש שנים עשר שבטים, לכן מה בצע כי נהרגנו. וזהו גם היסוד של ימי חנוכה, דהנה מתתיהו מתחילה החביא את עצמו וכל הנלווים עמו רק אחר שראו שהגויים הקריבו דבר טמא על המזבח נתלבש ברוח גבורה ויצא למלחמה על היוונים שהיו רבים ועצומים ממנו, מסרת גיבורים ביד חלשים, לא הוא ניצח, ה' מסר, מסרת גיבורים ביד חלשים, מאיפה אתה יודע שהוא ימסוך? ליבו אומר לו שעד כאן, מפה זה כבר לא עוצרים, על הכל הולכים. דהיוונים היו גיבורים מלומדי מלחמה ומתתיהו ואנשיו מועטים בכמות וחלשים באיכות. לכאורה איך יוצאים ללחום במחנה גדול ועצום? אלא נתלבש בגבורת הלב, והלך בעצת ליבו הטהור.

אנו רואים בתחילת הזמן רוח של התעוררות, לומדים בהתמדה, באים לתפילה בזמן, בהמשך הזמן מתרפים קמעא קמעא עד שלבסוף - סוף הזמן איכא רפיון, והענין הוא, הבא ליטהר מסייעין אותו, אז יש לו סיוע מן השמים, אבל אח"כ הוא צריך ללכת מעצמו, כמו תינוק שמלמדים אותו ללכת בהתחלה נותנים לו יד, אבל אחרי כמה צעדים שהוא יודע ללכת אפילו אם יפול קצת אומרים לו תסתדר לבד, לא כל הזמן יקחו אותו ביד, גם אדם - הבא ליטהר מסייעין לו, אבל אחרי זה צריך לעמוד בזכות עצמו. גם בעל תשובה מסייעים לו ואתה רואה התלהבות בהכל מדקדק וזה, אח"כ הוא נהיה דתי. ואם אינו עומד בקשרי מלחמה להחזיק מעמד עם הס"ד שנתנו לו מן השמים בהתחלת הזמן, אז באמת הוא נחלש עד שבא לרפיון. 

וכן היה מורגל בפומי דהמשגיח, דתמיד צריך אדם לזכור את הזמנים של גילוי והארת פנים, איך יכלת בהתחלה, איך בהתחלה היה לך חשק, איך היה גישמאק? מה קרה? קודם היה סיעתא דשמיא, אח"כ רצו לראות איך אתה עומד לבד ואז אתה דרררר התחלת לרדת, כי הכח שקיבלת בהתחלה זה מכח הבא ליטהר, רוצה להתחיל את הזמן כמו שצריך, אבל אחרי זה הקב"ה לא יכול כל הזמן לקחת אותך ביד לטייל איתך, אתה עוד לא בגן עדן, בגן עדן הוא מבטיח שהוא יקח את הצדיקים ויטייל איתם, אבל אתה עדיין פה, אתה צריך לעבוד. 

מכל מקום מאיפה שואבים כח עוד פעם? צריך לזכור את הזמנים של גילוי והארת פנים, ומשם יקח התחזקות הצריכה לזמנים של הסתר ושל רפיון, שלא ייתן מקום לרפיון ולירידה, וזה חלק מהלימודים שלומדים ימי חנוכה, להתחזק באימוץ הלב, ואפשר להלחם נגד מעצמה מעטים נגד רבים, אם הלב טהור והכוונה אמיתית ואתה מרגיש שיש עזר אלוקי, או שזה כבר בלתי נסבל, כשנכנסים למערכה הקב"ה מלווה ומצליחים. 

אני הכרתי בן אדם אחד שהיה מאד שמן, גבוה ושמן שהחליט לעשות דיאטה, והוא התחיל לרוץ עשר ק"מ, לא ביום הראשון אבל עשר ק"מ, פגשתי אותו ירד ארבעים קילו! אמרתי לו מה זה, דוגמן, איך זה נהיה? אומר לא, החלטתי זהו החלטה וזהו. היום הוא חזר להיות שמן עוד פעם, גבוה ושמן, הוא כבר לא רץ. רפיון, ככה זה. אנשים לא יכולים להחזיק לאורך זמן. 

מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו, מי יעלה זה קשה מאד, לעלות בהר ה' תמיד לעלות לעלות זה קשה ברוחניות, אבל עוד יותר קשה - "ומי יעמוד" לעמוד בהר קדשו, להשאר במקום גבוה כל הזמן על ראש הפסגה זה קשה מאד, אחרי שעולים מתעייפים ואז בא חליקה ססססס למטה, וצריך להתחיל הכל מחדש. 

בקיצור יש ללמוד מכאן שיש לנו כח, אם הלב טהור ונטהר אותו, "וטהר ליבנו לעבדך באמת" נתקן את המידות שלנו, ונוכל לראות בזכות הלב דברים שמשיגים אותם ברוח הקודש, כמו שכתוב פה במפורש על יפתח "ותהי על יפתח רוח ה' ותצלח עליו רוח ה'" הכוונה שבכולם הרגישו בליבם אומץ להלוך נגד הטבע, זה האבן שלמה מסביר - הגאון, אז אם כן צריך לדעת שזה הכח של האדם, ליבו הטהור יכול לפסוק לו. החזון איש אומר מספר פעמים, וליבי אומר לי, ליבי אומר לי, שלמה המלך אומר בקהלת, שלמה המלך אומר ליבי, ליבי, מדבר עם ליבו, שואל את ליבו, מתייעץ עם ליבו, ליבי - זה מקור נאמן הלב, אבל בתנאי שהוא טהור. 

רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. 

  •    שיתוף   

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת