נשמת רבי עקיבא מסיסרא | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום לעילוי נשמת הנפטרים הרב עזריה בסיס ונורית בת אברהם ולכל עמו ישראל מנוחתם עדן

ותצא יעל לקראת סיסרא ותאמר אליו סורה אליי ויסר אליה האוהלה ותכסהו בשמיכה

בהפטרת השבוע אנחנו למדים על ניצחון גדול שהיה לבני ישראל במלחמתם נגד סיסרא

שר צבא יבין מלך כנען

וכן

על מעשה של יעל שהכניסה את סיסרא לתוך אוהלה השקטה אותו חלב שיישן

ולאחר מכן הרגה אותו בתקיעת היתד ברקתו

על המעשה הזה של יעל הגמרא בהוריות יוד אומרת

אמר רב נחמן בר יצחק

גדולה עבירה לשמה ממצווה שלא לשמה

שנאמר תבורך מנשים יעל אשת חבר הקני

הכוונה של הגמרא כאן

המעשה של יעל שפיתתה את סיסרא לבוא אליה לעשות עבירה

היה לשם שמיים כדי להכניס אותו לאוהל ולהמית אותו

ובכך להציל את עם ישראל

אז היא התכוונה לשם שמיים לא לשם עבירה

ולא הייתה לה שום הנאה במעשה כל זה היה רק בשביל להפיל אותו

לכן אומרת הגמרא

כי המעשה שלה זה עבירה

לשם שמיים

ומי שעושה עבירה, אף אחד לא יכול לעשות כזה דבר

אבל מי שעושה עבירה לשם שמיים כמו שהיא עשתה ומעיד עליה כתוב

אז היא יותר גדולה ממצווה שנעשית לא לשם שמיים

פה היא מכוונת לשמיים

אבל אדם שעושה מצווה ולא מכוון לכלום

כמו שלמדנו אתמול, הוא לא מייחד את השם, אחד

מאה ואחד

אז

גדולה עבירה

לשם שמיים יותר ממצווה שלא לשם שמיים

עכשיו מגלים לנו חכמים זיכרונם רחב

שמהמעשה הזה של העבירה של יעל

מאותו זיווג הזה של יעל מסיסרה

יצא רבי עקיבא

הגמרא בסנהדרין צ״ו אומרת מבני בניו

של סיסרה למדו תורה בירושלים

ובדקדוקי סופרים

מובאת הגרסה מבני בניו של סיסרה למדו תורה בירושלים והוא רבי עקיבא במפורש

וכן כתב הארי זיכרונו לחיי העולם הבא

בשער הגלגולים

בהקדמה ל״ח

רבי עקיבא בן גרים

שהוא מבני בניו של סיסרה

בעניין הזה ראוי לציין חידוש גדול

מה שכתב העיון יעקב על רבי עקיבא

שמסר את נפשו

כשלימד תורה ברבים

הגמרא בברכות סא מספרת לנו

בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה

היה קורא קריאת שמע

והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל

והיה מקבל עליו עול מלכות שמיים

דהיינו קורא קריאת שמע

ואמרו עליו תלמידיו

רבנו עד כאן

אמר להם כל ימיי הייתי מצטער על הפסוק ואהבת את אדוני אלוהיך

בכל אלוהיך ובכל נפשך ובכל מאודיך

ובכל נפשך שאפילו נוטל את נשמתך

אתה צריך לאהוב אותו באותה שעה.

ואמרתי מתי יבוא לידי ואקיימנו.

מתי יבוא לידי לקיים את הפסוק הזה כמשמעו בפועל.

לקבל עול מלכות שמיים במסירות נפש בקריאת שמע זה הוא עשה כל יום.

אבל הוא חיכה מתי זה יגיע בפועל.

עכשיו,

כשהגיע הדבר לידו, לא אקיימנו.

והיה מאריך באחד של שמע ישראל עד שיצטה נשמתו.

יצאה בת קול ואמרה

אשריך רבי עקיבא

שיצאה נשמתך באחד.

אומר על זה העיון יעקב לכאורה דבר קשה.

מדוע הביא רבי עקיבא את עצמו לידי כך?

הלוא מצד הדין אינו רשאי אדם להביא עצמו למצב של פיקוח נפש.

כשאדם יכניס את עצמו לסכנה של פיקוח נפש, אסור לאדם להביא את עצמו למצב כזה.

הרי התורה אומרת בחי בהם

ולא שימות בהם.

רק בשלוש ייהרג ואל יעבור.

אבל השאר, התורה

אומרת חיי האדם חשובים יותר משבת, יותר מכיפור.

מחללים שבת וכיפור בשביל האדם.

אסור לאדם להביא את עצמו לידי פיקוח הנפש.

אדם שלא רוצה לצום ביום כיפור כשהוא מסוכן,

זה כאילו אכל ביום הכיפורים.

אסור לאדם לסכן את חייו.

אז איך הוא הביא את עצמו למצב כזה של סכנה?

בזה שהוא לימד תורה ברבים נגד הגזירה.

אומר הגאון הגדול, בעל העיון יעקב,

למרות שאין האדם צריך להביא את עצמו לידי כך.

אבל מאחר ורבי עקיבא

היה מבני בניו של סיסרה,

שהוא לחץ את ישראל בחוזקה

במדרש תנחומא כתוב,

שסיסרה היה מחרף ומגדף את ישראל ומחלל שם השם.

לכן רצה רבי עקיבא מבני בניו

לתקן זאת על ידי קידוש השם

בבחינת בן מזכה אב.

בעניין זה מגלה לנו המגלה עמוקות,

כל יום הוא מגלה לנו עוד דברים.

המגלה העמוקות

כתב פירוש,

לא אחד, 252 פירושים לפסוק, ואתחנן

אל השם

בעת ההיא לאמור.

זהו.

שש מילים, 252 פירושים.

וכל פירוש עמוק עמוק מי ימצאנו.

אז הוא מגלה לנו באופן פ״ח.

זה אופן פ״ח.

הכתוב אומר, ויפול כל מחנה סיסרה לפי חרב לא נשאר עד אחד.

ככה כתוב בפסוק.

ויפול כל מחנה סיסרה

לפי חרב

לא נשאר עד אחד.

היו שם 900 רכב ברזל. זה טנקים של פעם.

בעם שלם.

אז מה אומר המגלה העמוקות? שהפסוק הזה מגלה.

ויפול כל מחנה סיסרה לפי חרב לא נשאר עד אחד מרמז על רבי עקיבא,

שהייתה כלולה נשמתו בתוך סיסרה,

ועתידה לצאת ממנו,

כמו שאומר הכתוב, עד אחד.

שהוא רבי עקיבא,

שיצתה נשמתו באחד.

אז מכל מחנה סיסרה לא נשאר

עד אחד.

רק אחד שאמר אחד.

יצאה נשמתו באחד.

מוסיף

המגלה עמוקות, ואומר,

בפסוק כתוב,

ויסר אליה האוהלה ותכסהו בשמיכה.

מפה אנחנו למדים שהתכוונה לשם שמיים.

מה זה, ותכסהו בשמיכה?

שמיכה

זה שמי כה.

שמיכה, שמי כה.

אז שמי כה מעיד בה.

ותכסהו בשמיכה.

אז שמי כה מעיד בה שהתכוונה לשם שמיים.

מה זה רומז?

כה זה שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד.

כמה אותיות יש? כה.

אז היא התכוונה ליחד קודשא בריחו.

וזה מה שכתוב במדרש.

שמי כה מעיד בה.

כלומר,

מה שמסר רבי עקיבא את נפשו בכה אותיות של הפסוק,

שמע ישראל, השם אלוהינו, השם אחד,

מעיד בה ביעל שהתכוונה לשם שמיים.

שהרי יצא ממנה

רבי עקיבא שהוא יקדש שם שמיים בכף-האותיות של שמע ישראל, השם אחד.

ועוד מגלה לנו המגלה עמוקות.

ידוע שרבי עקיבא סידר את התורה שבעל פה בלשון ארמי.

ואחר כך רומזת הגמרא בעבודה זרה.

וזה ספר תולדות אדם.

וכי ספר היה לו לאדם הראשון?

אלא מלמד

שרק קדוש ברוך הוא לאדם הראשון

דור דור ודורשיו.

דור דור וחכמיו.

דור דור ופרנסיו.

כיוון שהגיע לדורו של רבי עקיבא,

שמח בתורתו ונתעצב במיתתו.

אז כשהקדוש ברוך הוא מראה לאדם הראשון את כל הדורות,

כשהגיע רבי עקיבא, שמח בתורתו ונתעצב במיתתו.

אמר ולי מי יקרו רעיך האל?

מעצמו ראשיהם.

אה,

מי יקרו רעיך האל זה כל גדולי הדורות,

שהם יקרים אצל הקדוש ברוך הוא.

מה ראשי תיבות של מי יקרו רעיך האל?

אותיות ארמי.

לרמז שרבי עקיבא תיקן נשון ארמי בתורה שבעל פה.

ולפי זה אומר המגלה עמוקות,

שסיסרן ניבא

ולא ידע מה ניבא.

כשהוא אמר לי העל,

ויאמר אליה,

והיה אם איש יבוש אלך,

ואמר, יש פה איש,

ואמרת אין.

זאת אומרת,

הוא הרי ברח,

והיא הכניסה אותו,

להסתיר אותו כביכול מפני הרודפים.

אז הוא אומר לה, תשמעי,

אם יבוא איש,

וישאל אותך,

יש פה איש?

ואמרת אין.

אומר מגלה עמוקות,

יש פה

גימטריה

ריבי עקיבא.

והיה אם איש איש יבוא ושאלך,

ואמר, יש פה איש,

יש פה את ריבי עקיבא?

ואמרת אין.

כעת הוא לא נמצא עוד.

אבל המגלה עמוקות מגלה לנו עוד דבר.

הוא אומר שאין זה כן בארמית. אין, אין, אין, אין.

היש פה איש, יש ריבי עקיבא?

יש, יש, יש.

כרגע לא.

אבל יש, יש, יש.

אז הוא ניבא ולא ידע מה ניבא,

שרבי עקיבא עתיד לצאת ממנו.

איזה דברים.

גדולה עבירה לשמה, תראו מה יצא מזה.

ריבי עקיבא, כל התורה שבעל פה שלנו,

גם הצילה את ישראל,

וגם

זיכתה את ישראל.

יעל,

אשת חבר הקנים.

עכשיו, אמרנו פה משהו, ואני אתן לכם חידה במאה שקלים.

מלמד שרק הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון דור דור ודורשיו,

דור דור וחכמיו, דור דור ופרנסיו.

האם זה,

מזכיר לכם

איזה דבר מסוים שדיברנו בימים האחרונים בדרשה?

נותן לכם רמז ברור שאי אפשר

לא לדעת, אבל לא לקפוץ, להרים את היד.

קשור לאור החיים הקדוש.

יופי, לא קופצים.

למדנו

ארבע כתות של צדיקים.

מי זה ארבע כתות של צדיקים?

ארבע כתות.

כנחלים נטיו,

כגנות עלי נהר.

שכחתם?

כת ראשונה, כמו שמואל הנביא, שהיה הולך ומסובב בישראל. כת שנייה זה הסנהדרין שיושבים במקומם

ולא הולכים ממקום למקום, אלא באים אצלם.

כת שלישית זה אברכים

שלומדים רק לעצמם ולא מלמדים לאחרים.

כת רביעית

זה מחזיקי התורה.

אז הנה יש עוד מקור לפירוש של אור החיים הקדוש,

מדברי החכמים, זיכרונם לברכה.

שמה שהוא אמר, אמת ויציב.

כתוב שהקדוש ברוך הוא הראה לו,

לאדם הראשון, דור דור ודורשיו קודם.

אלה שהם דורשים, הולכים בציבור לדרוש.

אחר כך דור דור וחכמיו, זה הסנהדרין והאברכים.

ואחר כך דור דור ופרנסיו.

אלה שמחזיקים

את הציבור בכספיו.

רבי חנני אומר לך שהוא אומר,

עושה את זה בכל נצורים לפי כמוך.

הרבו לעם תורו ומשפל שנה אמרו לנו עומס למען סתם. לא יגדיל תורו ויעדיו.