דרשת הרב אמנון יצחק שליט"א בהכנסת ספר תורה
תאריך פרסום: 28.01.2015, שעה: 02:05
"וישובו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה לא נשאר בהם עד אחד". בשעה שיצאו ישראל ממצרים פתח עוזה שר של מצרים ואמר לפניו, רבונו של עולם, אתה גזרת על אומה זו שיהיו משועבדים תחת אומה שלי ארבע מאות שנה, ולא עבדו אלא שמונים ושש שנה, ועדיין לא הגיע זמנם לצאת, עוזה השר של מצרים יש לו טענה, מגיע לי ארבע מאות שנה עבדות של ישראל והם רק שמונים ושש שנה משועבדים. אמר לו הקב"ה למיכאל להחזיר לו תשובה, שתק מיכאל באותה שעה. השיב הקב"ה ואמר לעוזה, יש לי ללמד זכות על בני, כלום נתחייבו אלא בשביל דבר אחד שדיבר אברהם, "במה אדע כי אירשנה", ואמרתי לו "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ומשנולד יצחק נעשו גרים וכבר שלמו ארבע מאות שנה, ז"א אם בודקים מאז שנולד יצחק אבינו, בדיוק שלמו הארבע מאות שנה שאני גזרתי את הגזרה.
מפה רואים עד היכן מגעת מידת טובו של הקב"ה כביכול, שאפילו מלאכי מעלה סנגורים של ישראל אין מגיעים לעמקות המושג הזה מידת טובו של הקב"ה, שהרי יצחק אבינו כאשר היה בארץ פלישתים נאמר בו "וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד", הוא היה עשיר אדיר, שזבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך, בכל זאת כלל ה' יתברך גם את התקופה הזאת של העשירות הגדולה שמתהלך בארץ יצחק אבינו, בכלל הגלות והגירות. איך זה יתכן? זה נקרא גלות? זה נקרא גרות? שזהבל של הפרדות שלו עדיף על כל הכסף וזהב של אבימלך? אלא מידת טובו של הקב"ה כה מקיפה ועמוקה, למה הוא החשיב לו את זה גרות וגלות, אתם יודעים למה? אף אחד לא יעלה בדעתו. בגלל אי נעימות כל שהיא שנגרמה לו ליצחק, שנאמר "ויקנאו בו פלישתים", אדם מתהלך ומקנאים בו אנשים זה נחשב כמו גלות וגרות במצרים, ככה מחשיב הקב"ה את הדבר הזה, וזה נכלל בתקופה של עבדום ועינו אותם, אתם שומעים דבר כזה? אני אמרתי לכבוד הרב, אתם יודעים לצערנו השכונה פה, לא כל כך, לא פה הקרובה אבל קצת מסביב, לא כל כך אוהדים אותנו בתקופה ובעת האחרונה, רואים שהשתדלו להגיף את התריסים, ורק בכמה מקומות היו אנשים שהציצו אבל במרחק חס ושלום שלא ידבקו, וכמה מרפסות היו ילדים, אבל מי שיודע מי גר בבתים יודע מי סגר ומי לא. מה זה? אם זה לא קנאה מה זה? אבל תשמעו מה זה שווה הקנאה, זה שווה כמו עבדות וגרות, זה תיקון הכי גדול שיכול להיות לבן אדם שמקנאים בו. בשעה שביקש הקב"ה להטביע את מצרים, עמד עוזה של מצרים לפני הקב"ה ואמר לפניו, רבונו של עולם, נקראת צדיק וישר, ואין לפניך לא עוולה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד, למה אתה רוצה להטביע את המצרים? כלום הטביעו בני מבניך או הרגו מהם, בשביל ששעבדו בהם אתה רוצה לטבען? כבר נתן שכרן כל כסף וכל זהב שלהם, שמעתם מלאך שקרן כזה? עומד אצל הקב"ה בעולם האמת, ואומר לרבונו של עולם, למה אתה רוצה להטביע את מצרים? וכי הם הטביעו מי מהבנים שלי והבנים שלך, שאתה רוצה להטביע בים סוף? וכי הם הרגו בהם? בסך הכל שעבדו אותם, ועל השעבוד כבר נתנו את הכסף, קיבלו פיצויים, אז למה את הרוצה להטביע את בני? אתם מאמינים דבר כזה?
אני ראיתי שקרנים כאלה בארץ, גם אתם ראיתם. בואו ונשתומם, כמה מן החוצפה ועזות המצח יש בטענה זו, ולהיכן הלכה הגזרה של אם בן הוא והמיתן אותו? לאן הלך הציווי כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, מה זה, זה לא רצח עם איום ונורא? ומה עם שחיטת ילדי ישראל לשם רחיצה בדמם כל יום, וכי זה כלום? איך מעיזים במצח נחוצה לומר כלפי הקב"ה שהוא יודע האמת, שהם לא עשו שום עוול. מישהו פה יכול להגיד תירוץ? עוזה יש לו תירוץ, יש לו הסבר, שלא תחשבו שאין לו, יש לו, מישהו יכול להגיד פה תירוץ? אי לכם. תשמעו עכשיו דבר שלא שמעתם מימיכם.
זוהי התמונה האמיתית של רשעי אומות העולם, מה יענו ביום הדין הנורא אלה הממשלות שהשמידו חלק גדול מעם ישראל, עינו בבתי סוהר רבנים וצדיקים, מרביצי תורה וסתם יהודים חפים מפשע שנשלחו לסיביר לעבודת פרך, מה יענו היטלר ימח שמו וזכרו והאומה הנאצית ששרפו מיליונים מאחינו בני ישראל בכבשני האש, כשהם ייתבעו לפני שופט צדק, למה עשיתם כך? ומה יאמרו אפילו הטובים שבאומות העולם, שלא נתנו את ידם לטבח האיום אולם עמדו מרחוק כל שנות ההשמדה, כמו האמריקאים, וראו את העשן העולה מהכבשנים שבו נשרפים יום יום גופים קדושים וטהורים, ידעו על כל הנעשה ומילאו את פיהם מים כאילו לא יודעים דבר במשך שש שנים כפול 365 יום. הם בודאי יטענו את הטענה של עוזה השר של מצרים, וכי מה עשינו? וכי מה עשינו? כל מדינה חקקה חוקים משלה, כגון חוקי נירנברג, ומוסקבה וכדומה, והיהודים עברו על החוקים ועל דתי המדינה והם ראויים לעונש, זה על פי חוק, זה לא סתם הוצאנו אותם להורג ואנחנו אנשים מטורפים, מה אנחנו סתם רוצחים? אנחנו חוקקנו חוקים ולאור החוקים הם חייבים היו מיתה, זה הטענה של עוזה.
וראינו את זה אנחנו בימינו, מחליטים שיש דין "רבם דקרו" ואחרי זה דוקרים את כל מי שרוצים, רק מאיפה בא רבם דקרו? איפה זה היה רבם דקרו? מה עשו ישראל, מה עשו ישראל שיצא הגזרה הבה נתחכמה לו, מה הם עשו? מה הם עשו? פן ירבה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ", אוי ואבוי הוא עלול לפתוח מפלגה והוא יתרבה עלינו ונוסף גם הוא על שונאיהם ונלחם בנו. עלילה עלילה, עלילה ממש כמו במצרים. מהפחד, מהחשש, מהקנאה איך יכול להיות דבר כזה, אבל יש חוק, כתוב רבם דקרו, מה זה שייך אבל למציאות? מה זה משנה, זה החוק. זה חוקי נירנברג. לא יאומן כי יסופר.
מה עשה הקב"ה עם עוזה? באותה שעה כינס הקב"ה כל פמליא של מעלה, ואמר להם, הוו דנים ביני ובין עוזה שר של מצרים. בתחילה הבאתי עליהם הרעב על המצרים והעמדתי להם את יוסף, הבין בחכמתו ונעשו כולם עבדיו. ולבסוף באו בני כגרים ושעבדו בהם שעבוד קשה, עד שעלתה צעקתם לפני ושלחתי להם את משה ואהרן עבדי, ואמרו למלך שלהם, כה אמר ה' אלהי העברים, נו, אומר הקב"ה מה עשיתי לכם רע? מה עשיתי לכם רע? היה לכם רעב והרעב הזה שלחתי לכם אני את יוסף שיכלכל אתכם בשני הרעב, אתם חייבים לו הכרת הטוב או לא? חייבים. קמה ש,ס, לא היה להם אפשרות לרשום תלמידים, לא ידעו לרשום תלמידים, כל הרשמים שהיו זה היה מספר בודדים והיו צריכים לכתת רגליים מבית לבית עד שיושבים פעם פעמיים ושלש בשביל לרשום ילד לאיזה מוסד, והחליטו לפתוח תלמודי תורה, בא אלי אלי ישי בזמנו וביקש שאני יעשה משהו, מה אני יכול לעשות, החלטתי שאני יוצא לדרך וצרפתי אלי את אורי זוהר, הרב אורי זוהר, ויצאנו ארבעה חדשים רצוף יום יום ורשמנו את עשרת אלפים התלמידים הראשונים לרשת החינוך של אל המעיין, הם הכירו על זה טובה? חלילה, הם הזכירו את זה פעם? חס ושלום, ולא ידע את יוסף, לא מכירים בזה, לא רוצים לזכור את זה .
מה קרה אחר כך? עם ישראל יורדים למצרים כגרים, ומשעבדים בהם שעבוד, ככה עושים? לזרעו של יוסף, לזרעו של יעקב? החזרנו מאות אלפים יהודים בתשובה, לאן שלחנו אותם? אליהם, ומה עשו? שעבדו בהם, הוא לא פוסק הלכות, הוא רק מחזיר בתשובה, צריך ללמוד רק הלכות, לא להתחשב, גמרנו עשה את שלו, הדליק את הנר, מעכשיו אתם משועבדים לנו. ככה הרגילו את כולם. וכשהגיע יום הפקודה אמרו – רבם דקרו, ועכשיו בכלל צריך לשנוא אותו. לא יאומן כי יסופר.
והיו יושבים לפני הקב"ה כל מלכי מזרח ומערב, והתחיל מתגאה, ואמר מי ה' שלא הביא דורון, המתינו ואבדוק בספרים שלי, בשעה שפרעה יושב כשכל המלכים מקיפים אותו מכל העולם, הוא מתפלסף ואומר למשה ואהרן, מי זה ה' שאני אשלח את בניו כמו שאתם אומרים "שלח את עמי ויעבדוני", מי זה? אני לא זוכר שהוא הביא לי דורון פעם, הוא מלך העולם, מתי הוא הביא לי מתנה? אני לא זוכר, אני אבדוק רגע, וכמובן שהוא לא מוצא בספרים דבר כזה, הוא לא מוצא. שמעתם משהו דומה? מה הוא החזיר בתשובה? הוא רק הניח אולי לאחד תפילין בכותל המערבי, מי שהחזיר בתשובה זה הרב עובדיה יוסף, אף אחד לא החזיר בתשובה. היו פה אנשים שנמצאים כאן הערב, ביניהם מיכאל הצלם ועוד, שהלכו לרב בעדני ואמרו לו, כבוד הרב, אנחנו לא הכרנו בכלל את הרב עובדיה יוסף, אנחנו לפני שנתיים ואחד לפני חמש שנים חזרנו בתשובה, אנחנו לא הכרנו אותו, אומר לא, הוא לא החזיר אתכם, זה הרב עובדיה יוסף, זה הרוח שלו היא גרמה שאתם תחזרו בתשובה, זה לא הוא. ככה אמר להם. הוא בדק בספרים כנראה ולא מצא שכתב שם שיש אחד אמנון יצחק שכנראה הסתובב בארץ מידי ערב בשעה שהוא למד בכולל, כנראה שהוא הסתכל בספר לא מצא.
ולאחר שהודעתי לו את כוחי וגבורתי, אומר הקב"ה, שלח את עם ישראל בעל כרחו, ועכשיו רדף אחריהם להחזירם לשעבוד. מי שעשה כזה שואל הקב"ה, אינו ראוי לטבעו בים הוא וכל חילו, השיבו לו כל פמליא של מעלה, הדין עמך רבונו של עולם ועשה מה שאתה חפץ.
הרי שפתי חכמים ז"ל ברור מיללו, שנחתם גזר דינם של המצרים על מה? על שלא הבינו, יוסף הצדיק לימד אותם בחכמתו, משה ואהרן לימדו אותם באותות ומופתים, מכל עשר המכות שקיבלו היה להם להתבונן, עד עכשיו כמה מכות קיבלו בשנתיים האלה, ואחרי שלא למדו כלום מכל הלקחים הללו, אין לאנשים הללו זכות קיום וראוי לטבוע אותם בים. באותה שעה ענה עוזה ואמר, רבונו של עולם, יודע אני בעצמי שהן חייבים, שמעתם? פתאום עוזה יודע, הוא אומר אני יודע שהם חייבים, מה אמרת קודם? ומה אתה אומר עכשיו? אומר כן, המצרים חייבים, אלא שם עליהם במידת הרחמים, ועכשיו הוא מנצל, תרחם עליהם, תרחם, תמחל להם, תמחל להם, מסכנים טועים לא ידעו לא שמו לב, רבם דקרו הם חשבו ככה וזה תרחם עליהם. באותה שעה עמד גבריאל ולקח מלבין של תיק ועמד לפני הקב"ה ואמר, רבונו של עולם, אלה ששעבדו בניך שעבוד קשה כזה ששיקעו את הילדים בתוך הטיט שלא עמדו במכסת הלבנים, תרחם עליהם, מיד חזר הקב"ה וישב עליהם במידת הדין וטיבעם בים, לכך נאמר: "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים", אע"פ שהעונש להטביע את פרעה וחילו הגיע להם על שלא הבינו, כמה היה הקב"ה טוב עמם להטיב עם המצרים ולא הבינו. כשעשה להם טובה יוסף ולימד אותם כלכלה עולמית וסידר לכל העולם מזון, זה נקרא שלימד אותם, כשמשה ואהרן הביאו אליהם אותות ומופתים מכות, שהרגו בהם, גם זה נקרא שהקב"ה עשה איתם חסד ולימד אותם, ומשנה זה לא הבינו המצרים את מה שה' מלמד אותם, על זה שלא הבינו טיבע אותם בים.
אבל כדי שלא יתנהג הקב"ה עמהם במידת הרחמים, באה הטענה של גבריאל, שגם הם לא התנהגו במידת הרחמנות אלא באכזריות. יש כאלה שטוענים ה יום, למה כבוד הרב לא יוצא נגד ש"ס כבר שלשים יום, כל יום כמעט יוצא נגדם, קודם כל אני לא יוצא נגדם, אני יוצא נגד השקר שבהם, לא נגדם, אבל אני לא מבין, עד ששואלים אותי על החודש, במשך שלשה חדשים, שלשת אלפים רבנים דיברו כנגדי כל יום, כפול תשעים יום, תעשו חשבון – 270 אלף יום שדיברו נגדי חוץ מהרדיו והאינטרנט והכל 24 שעות, זה מידת רחמים ממש, הם ריחמו עלי, נכון? ז"א אחרי שדרסה אותי הרכבת, עוד באו עם שפכטל גירדו והפכו עוד שיהיה על הגובה שעוד פעם היא תעבור שיהיה בטוח שהוא נמעך לגמרי, ועוד ועוד ועוד יום אחרי יום. דורעי שפעם אחת ראה שהרב עובדיה יוסף קרא לו רשע, גנב, לוקח שוחד, ברח. כאילו לא החזיק מעמד, שבועיים לקח לו כאילו להתאושש. נו, אז אם היו עושים לו את זה 270 אלף יום, מי יכול לשרוד דבר כזה? רק מי שדבוק באלקים וחושב שהוא עושה את מה שהוא נכון, אם זה לא היה נכון היה בורח מיד במסוק, אבל מי שהולך על דרך אמת ורואה מראש גם מה יכול להיות, והולך עד הסוף, עד הסוף עם כל המחיר, למה כי אמת לא מפקירים אף פעם. אברהם הגיע מכבשן האש והיתה לו אפשרות ליסוג, אמר לו נמרוד, תעשה רק פוזה כאילו אתה מתכופף ואני אשאיר אותך בחיים, אמר לו לא, בשביל דמוי שקר אני גם לא מוכן, תשרוף, נו, הקב"ה אומר יש יחיד כזה בעולמי ואני יחיד בעולמי, אין ראוי אלא שיחיד יצא להציל את היחיד.
ז"א אמת הקב"ה רוצה, אם יש אחד שמחזיק את נר האמת די לו לקב"ה, הרבה שקרנים יש, אין סוף להם, שהרי מידת האמת לא רצתה שהקב"ה יברא את האדם, מה הטענה? כולו שקרים, האדם כולו שקרים. שאדם יצליח להתרומם מכל השקרים שיצר הרע נותן לו ומצדיק אותם ואפילו מיפה אותם ומראה שהם אמת, אמת לשעה אפילו, "אמת" במרכאות לשעה, עכשיו צורך השעה לעשות כך וכך, כאלה יש לו בחבילות, אבל מישהו שיעמוד עם האמת עד הסוף עם כל המחיר, קשה מאד למצוא.
אבל מי שדבוק באמת לא פוחד משום דבר, תמר הצדקת היא ידעה שהיא עשתה מעשה של אמת, היא גם זכתה להביא את מלך המשיח ממנו, לכן היא היתה מוכנה להשרף בכבשן האש ולא להלבין את פניו של יהודה הצדיק שלא היה מודע לתרגיל שהיא עשתה לו, כי ברור שאם היא היתה מתגלה ואומרת לו זו אני הוא לא היה עושה, הוא פחד ממנה שהיא רצחנית, הוא היה חייב בייבום שלה, אבל הוא פחד. הוא פחד על בנו ואם לא הוא – הוא היה צריך לייבם, כך היה הדין אז. מכל מקום היא על האמת הלכה, את שלה עשתה, ואם צריך לשלם גם שהיא תשרף עם שני הבנים – היא הולכת עם זה עד הסוף. נו, אבל זכינו לאם המלכות, אם אם המלכות.
הרבה יש ללמוד מכל האמור, שורש התביעה על כל אחד זה שאינו מבין, יש אנשים שלא רוצים להבין, יש מסכנים שלא מבינים, המצרים לא הבינו, מסכנים, אפילו שהם אמרו "הטרם תדע כי אבדה הארץ" אבל זה לרגעים, יש אנשים מתפעלים לרגע אומרים תאמין לי זה האמת, אחרי שבוע אתה מוצא אותו מה איתך? לא עזוב אני הרהרתי בעניינים זה לא בטוח, זה לא נראה, זה לא ככה, אדם נתבע על שהוא לא מבין, תזכרו את זה היטב, מי שלא מבין יקבל עונש, אם הוא חושב שיש לו טענה אני לא מבין לא יעזור לו, אפילו בלעם ידע את זה, אמר חטאתי כי לא ידעתי, אי ידיעה זה חטא, חובה עליך לידע, חובה עליך לברר, אין דבר כזה לא מבין, לא מבין תשלם. אז מפה לומדים, שורש כל התביעה זה על מי שאינו מבין, אם כן מה מאושר אדם שמתבונן להבין אפילו רמזים קלים שה' יתברך מאה לו ומלמדו, כמו שנאמר "אני ה' מלמדך להועיל".
ואני שומע שהרבה אנשים עכשיו אומרים שהם מתחילים להבין, שהם מתחילים להבין, מתחילים זה עוד לא מספיק, צריך להגיע להבנה סופית, וזה לא שיבוא אליך עד הבית, אתה צריך ללכת להבין, צא ולמד, בא וראה, התורה אומרת אין דבר כזה שתשב במקום והאמת תגיע אליך, צא ולמד, בא וראה, הכל בתנועה, תזוז ממקומך ותחפש את האמת, בדור שהאמת תהא נעדרת חייבים לעדר, כיון שהאמת הופלה לארץ, אמת הופלה לארץ ע"י הקב"ה, והיא נתקעה קצת עמוק וצריכים לעדר בשביל להוציא אותה שנאמר "אמת מארץ תצמח", אבל מי שלא יעדר ויחפש בעבודה עצמית בהתבוננות לא יזכה להבין, מי שילך כעדר, כמו שאמר הרב בעדני על המזרחניקים שהלכו אחרי בנט, בנט, שהלכו אחריו כמו עדר עיזים, אז הש"סניקים, איך אמר דורעי – הם עדר אצלנו, אז גם הם צריכים לבדוק מי עומד בראש העדר, בראש העדר עומד עבריין גנב רשע לוקח שוחד כדברי הרב עובדיה יוסף, אי אפשר למחוק את הקלטת הזאת, זה הוא אמר מפיו וזו היתה דעתו, והם צריכים לדעת שהוא מוביל אותם.
ביום חמישי הקרוב יהיה פה חשיפה, ואני הולך להשמיע כמה מן הדברים האלה ממעלליו של דורעי, והחשיפה הזאת תהיה קשה מאד, נראה מה הוא יגיד אחרי זה מיסטר דורעי.
ברוכים תהיו לה'.