טראמפ לא קובע

"ויהיה בשלח פרעה את העם" אין "ויהיה", אלא לשון צער. וכן דרשו במדרש: נוטריקון וי- הי- כינה ונהי. מדוע? זאת שאלה ראשונה. למה "ויהי" למה וי ו-נהיה בשלח פרעה את העם?

עוד שאלה: "ויהיה בשלח פרעה את העם", וכי פרעה הוציאם? והלא ה' הוציאם. ככתוב: "ויהיה בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים על צבאותם".

ואפילו בלעם אמר זאת: "אל מוציאם ממצרים". והוא אמר לבלק אתה אמרת הנה עם יצא ממצרים, לא יצא מעצמו, אלא המקום הוציאם, אומר רש"י. אז שבלעם אומר "אל הוציאם ממצרים, הוא בא להפקיע את דברי בלק שאמר: "הנה עם יוצא ממצרים". לא יוצא. הוא לא יוצא מעצמו, אלא ה' הוציאו אותו. ככה אומר בלעם לבלק. אז הפסוקים אומרים שה' הוציא ואתם, אז איך כתוב "ויהי בשלח פרעה את העם"?

ושאלה אחת מתורצת בחברתה. אמת, הקב"ה הוציאם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובשפטים גדולים. אבל בפועל מה ראו? שפרעה אמר "קומו צאו מתוך עמי. ותחזק מצרים עם העם למהר לשלחם". אז מה רואים? מי שילח אותם? פרעה. מה היה כתוב בעיתון למחרת? שפרעה שילח אותם. זה "ויהיה". צער גדול על המבט המעוות, המבט השטחי והגשמי שלא רואים את יד ה' בכל המהלכים.

אומר הרב יעקב גלינסקי זכרונו לחיי העולם הבא, אתם סוברים שעל העיתון המצרי אני מתלונן? על הפרסום השקרי? גם לא על העיתונים החרדים שלנו. אבל על המבט שלנו על החיים זה התלונה. על ההשקפה שלנו בכל שטחי החיים.

ואספר: העיירה מיר הייתה עיירת מחוז בחבל גרדונה. ובכל שבוע התקיים בה יום שוק, שבו הציגו איכרי הסביבה את מרכולתם וקנו את צרכי ביתם. אוטובוס מיושן של אותם ימים היה עורך סבב ביום הכפרים הפזורים סביב, האיכרים עלו עליו עם הסלים והצרורות, האוטובוס העמוס עלה על גשר עץ, נטוי על הנהר בפאתי העיירה. והנה יום אחד הגשר קרס, האוטובוס צלל כארבעים וחמישה איכרים טבעו, אחד לא ניצל. סערו הרוחות, חיפשו אשמים, אלו טענו שהגשר היה רעוע, בוניו אשמים, אלה טענו שלא תחזיקו אותו כראוי, אחרים סברו שמלכתחילה לא נועד לאוטובוס כבד.  מנגד האשימו את הנהג שהוא לא נסע במהירות מספיק שתקל על המשקל. בקיצור, מצאו עניין לדוש בו.

עלה המשגיח רבי ירוחם ממיר, זצ"ל, ונשא שיחה וככה אמר: בנוהג שבעולם אדם רצח ונידון למוות, אין מרצים אותם אל הגרדום. עדיין יש תהליך ערעור ואישרור, בינתיים משכנים אותו באגף הנידונים למוות. תנאים משופרים משאר האסירים, חדרים מרווחים, אוכל בשפע. בינתיים נתפסה חוליית מורדים ונשפטה למוות. חבריה מצורפים לאותו רוצח. נמצא ספסר בשוק השחור, נמצאו זייפני כספים, כל הנידונים למוות משוכנים יחדיו. שמיצו את תהליכי הערעור ופסקי הדין אושרו, מוציאם את כולם יום אחד, מעמידים אל הקיר מול כיתת יורים ומוציאם את פסק הדין אל הפועל. זה מכלל מוראה של מלכות שלעדי זאת איש את רעהו חיים בלעו. זה ידוע עד כאן.

"בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון כמה יעברון וכמה יבראון. מי יחיה ומי ימות, מי בקצו ומי לא בקצו, מי במים"... כל זה נאמר לא על היהודים בלבד, כתוב: "וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מירון".

אז ככה: בראש השנה האחרון נגזר על אלכסיי המתגורר בזאקופנה, על איגור המתגורר בבינקה, על 45 איכרים בכפרי הסביבה נגזר למות בטביעה. הם חיו על זמן שאול. ולא ידעו לכאורה. חיו בשגרת חייהם. ואז נחתמה גזרה. ועבר האוטובוס מכפר לכפר, מעלה את הנידונים למוות, אחד לאחד. משלים את הסבב, עולה על הגשר כדי לבצע את פסק הדין.

זה מה שהיה כאן. משפט שמים. זה מה שלא כתוב בעיתון. וזה גם מה שלא עלה בדעתנו. על זה נאמר: "ויהיה בשלח פרעה", לשון צער. כמה צער על העיוות שחושבים שפרעה שילח את ישראל. "אל מוציאם ממצרים".

והיה רבי ירוחם ממיר, זצ"ל, אומר: למען האמת, אין לימוד מוסר חי יותר, מרעיש יותר, מעורר יותר מקריאת העיתון. שהרי עין בעין רואים בו משפטי שמים. מי במים, מי באש, מי בחרב, מי בחיה, מי ברעב, מי בצמא, מי ברעש, מי במגפה, מי בחניקה, מי בסקילה, מי ינוח או מי ינוע, מי ישקט ומי יטרף, מי ישלו ומי יתייסר, מי יהיה עני ומי יהיה עשיר, מי ישפל ומי ירום, הכל כתוב בעיתון. כל יום כתוב את גזר דינו של הקב"ה בראש השנה.

מתרחץ טבע בים", זה מי במים. ,ישישיה שנרפה למוות בביתה", זה מי באש. "צעיר נדקר בקטטה", בחרב . "דוב טרף תינוקת או ברדלס במחנה קיץ", זה מי בחיה. כל יום. כל יום העיתון מפרסם מה נגזר בראש השנה.

ומה כולם מחפשים? איזה חוסר תשומת לב. "אה, הגז היה פתוח", זה היה ככה, הייתה מערבולת.. זה "ויהיה".

נערוך ניסיון: קבוצה אחת תלמד שערי תשובה, חובות הלבבות, אורחות צדיקים ומסילת ישרים. לפני תפילת ערבית. קבוצה שנייה תקרא עיתון. איזה מהן תתפלל ערבית ביתר להט ורגש? בהרגשה שהם מתפללים על דמם, בידיעה שהכל נחתך במרום . אין צורך בכך. לא צריך לעשות את המבחן, יודעים אנחנו מראש. איך לא יתפללו לאחר קריאת העיתון? משום שהעיתון מדווח על "ויהיה בשלח פרעה" ולא על אל מוציאם ממצרים. בעיתון הכל זה טעות אנוש, שטויות ודברים שאנשים לא שמו לב, לא שמו על ליבם, בגלל זה הם מתו. אף אחד אחרי קריאת עיתון לא חושב שזה מה שנגזר בראש השנה.

הנורא מכל שפרעה בעצמו לאחר כל המכות, לאחר שקם לילה ממיטתו, לאחר שמיהר לבקש את משה רבנו והתחנן לפניו שיצאו מארצו, פרעה בעצמו תמה ואמר: "מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו". מה הוא אומר? "מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו", אז מה הוא מדבר? עשינו שילחנו. מי? אנחנו! אתם? אתם? אז למה אתה מתפלא? אם אתה שלחת למה אתה מתפלא? שלחנו בעצמנו. מה פירוש? למה אתה מתפלא? מי נתן לך את הדחף לשלח. כי אתה מתעורר איך עשיתי כזה דבר? מה פירוש? עשית את זה בדעה צלולה, לא?  

ואם פרעה כך, מיסטר טראמפ על אחת כמה וכמה. הרבה מלחמות עשינו, טוענים לפני הקב"ה. רוסיה, הרבה מלחמות עשינו. נכנסנו לסוריה, מתעבים בעיראק, מתערבים בלוב, עושים פה, פועלים שם. קושרים, רותמים. והקב"ה משיבם: שוטים שבעולם! מלחמות אני עשיתי! מלחמות אני עשיתי. שנאמר :""ה' איש מלחמה". אבל זה המבט הטבעי.

הפסוק במשלי כא, א, אומר: "פלגי מים לב מלך ביד ה' על כל אשר יחפוץ יטנו".

המגיד מדובנא זצ"ל מפרש, יש פה משל נפלא...

"פלגי מים לב מלך ביד ה'"- מיסטר טראמפ אתה ביד של הקב"ה! לפני הבחירות יכלת לבחור מה שאתה רוצה, להגיד מה שאתה רוצה, אחרי החירות הלב שלך אצל הקב"ה.

"על כל אשר יחפוץ יטנו"- על זה פירש המגיד משל נפלא:

אדם חפץ להשקות את שדהו, חופר הוא תעלת השקיה לאורך כל השדה עד לגדת הנהר. ואז הוא פורץ אץ המחסום והמים מתפרצים בעוז וזורמים בתעלה. אם תשאלו את המים הם יגידו אנחנו עצמאיים לחלוטין, אנחנו רצים, מצאנו פרצה וחדרנו בעדה ואנחנו שוטפים בלי שום מעצר. אבל באמת המים נטולי בחירה הם, החקלאי הוא שקבע את המסלול שלהם והטווה את דרכם על ידי התעלה. והם  עושים רצונו ומקשיבים את תוכניתו- להשקות את השדה. אם ישנה את התוואי דם המים ישנו את מסלולם.

אבל כך סבור טראמפ שהוא זיהה את ההזדמנות והוא החליט לנצל אותה והוא היוזם והוא הפועל. אבל באמת פלגי מים, פלגי מים לב מלך ביד ה' אל כל אשר יחפוץ יטנו". הוא הכין לו כבר את התוכנית שהוא יזרום לתוכה. הוא חושב שהוא זיהה את הדברים והחליט מה שהחליט.

למעשה, כל אחד ואחד הוא גם מלך בתוך ביתו. שנאמר: "ליד כל איש סורר בביתו", ומנווט ממרום על כל צעד ושעל". מי שיודע את זה אשריו ואשרי חלקו. אשריו ואשרי חלקו! מי שאינו יודע וואי! וואי! וואי!

זאת למעשה אחת ההוראות העיקריות, אחד הלקחים העיקריים מיציאת מצרים. לדעת שאת הכל עושה ה'. פרעה לא רצה להכיר בזה. פרעה חשב שהוא באמת מזיז עניינים. הרי "לי יאורי ואני עשתני", הוא האמין הטמבל הזה שהוא, הוא! הוא ברא את עצמו.  

בליל הסדר, ליל סיפור יציאת מצרים, בהפקת לקחים ישב רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, משגיח בפונוביז', וקרא בהגדת הפסוקים: "ויקח את אביכם, את אברהם מעבר הנהר והולך אותו בכל ארץ כנען". עצר ותמה: בן שלוש גילה אברהם את בוראו, מסר עצמו לכבשן האש על אמונתו. ועל האמונה הזאת עשה נפשות בחרן ובארץ ישראל. מכל זה לא מזכירים דבר. לא שהיה בן שלוש ולא שמסר את נפשו באגדה. שום דב!1 ולא נפשות שעשה, לא בחרן ולא בארץ ישראל.

ואז אמר רב יחזקאל אמר בהתעוררות: "בלילה הזה מזכירים את האמת!". אומרים את האמת. את הכל עשה הקב"ה. "ויקח את אביכם והולך אל ארץ כנען". בכל ארץ כנען. "ויתן". הכל זה ה'!

זה העיקר הראשון משלוש עשרה העיקרים: "אני מאמין באמונה שלמה, באמונה שלמה! שהקב"ה יתברך שמו, הוא בורא ומנהיג לכל הברואים והוא לבדו, לבדו! עשה עושה ויעשה לכל המעשה". זה אחד משלוש עשרה עיקרים שמי שלא מאמין בו באמונה שלמה הוא אפיקורס!

אז איך זה מסתדר עם הבחירה? למדנו את זה כבר ברבנו בחיי בשער הבטחון. לנו יש ביד רק את הבחירה. לבחור בין טוב לרע. על זה אנחנו מקבלים את השכר. יש לזה שלוש דרגות אנחנו מצווים לבחור בטוב? מה יהיה, מה לא יהיה בבחירה בטוב, כבר קבוע, הכל מסודר! הכל מסודר! רק תבחר בטוב. בחרת ברע? יש מסלול, יש מסלולים, איזה מסלול אתה בוחר להכנס ואז אתה תזרום. אתה רק תבחר בטוב. תבחר בטוב! "ובחרת בחיים".

אז אני עכשיו אומר לכם מה המצב בעקבתא דמשיחא:

ידוע שמרן החפץ חיים, זכותו תגן עלינו, הצביע על התקופה שלנו שהיא תקופה של עקבתא דמשיחא. דהיינו, סוף הגלות לפני ביאת המשיח. וזה על פי רש"י בסוף מסכת סוטה:

ועל פי הסימנים שאמרו חכמים זכרונם לברכה שיהיו בסוף הגלות ומתקיימים בעולם. והמעיין בכתביו ומכתביו יראה שכתב את הדברים הרבה פעמי ועורר על כך שצריך להתכונן לגאולה השלמה ולעסוק בתורה וגמילות חסדים כדברי חכמים זכרונם לברכה, שכך ננצל מחבלי משיח.

ובמאמר עצה ותושיה שכתב החפץ חיים בשנותיו האחרונות, כתב כך: "הנה אנו רואים שכל הסימנים הייעודיים שנאמרו בחכמים זכרונם לברה לפני ביאת משיח צדקנו, כמעט שנתקיימו כולם ואין לנו יום שאין קללתו מרובה משל חברו וכלל ישראל סובל הרבה מצוקות וצרות ובלי ספק שימינו אלה המה עקבתא משיחא והצרות והמצוקות האלה נכללים בחכמים זכרונם לברכה בשם חבליו של משיח. והם בבחינת חבלי לידה לאשה שקודם הלידה סובלת הרבה. כמו כן, קודם ביאת המשיח צריכות להיות צרות והמה נקראים חבלי משיח".

וכן כתב ראש הישיבה הרב שך, זכותו תגן עלינו, במכתב על המדינה פה בארץ ישראל וכך כתב: "עצם יסוד המדינה וקיומה כפי שהיא, אף שברור זה מההשגחה עליונה, אבל לפי מה שמסרו לנו חכמים זכרונם לברכה בסוף מסכת סוטה, מה שיהיה בעקבתא דמשיחא נתקיימו כולם במלואן, לא חסר דבר. וספרי חפץ חיים, זכרונו לחיי עולם הבא, מלאים בזה, כולם נתקיימו בהנהלת המדינה ובחוקותיה".

ויש קבלה ממרץ החפץ חיים על מלחמת גוג ומגוג שלפיה אנו עכשיו בסוף תקופת עקבתא דמשיחא וצריך אם כן להתכונן לקראת ביאת משיח, על פי הידוע בזמן מלחמת גוג ומגוג אומות העולם ילחמו איש ברעהו עד שיתגלה משיח צדקנו ואז יתאחדו כל אומות עולם להילחם נגדו. וכמו שאמר דוד המלך בתהילים פרק ב: "למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק על ה' ועל משיחו".

וחכמים זכרונם לברכה בברכות י, דורשים את הפסוק הזה על מלחמת גוג ומגו וכתוב בדברי הנביאים שאז ינסו אומות העולם לעלות לירושלים וילחמו שם ואז הקב"ה ינקום בהם על מה שעשו לעם ישראל במשך הדורות, כמבואר בנביא יחזקאל לח, לט.

וכן כותב הלשם, בשערי הלשם חלק ב', סימן יא, בית שני: "והנה אחרי ביאת המשיח יתעוררו מלחמות גדולות על ישראל והוא מלחמות גוגו ומגוגו שאמר ביחזקאל ובזכריה יג, יד".

ומרן המשגיח רבי אליהו לופיאן, זצוק"ל, אמר באחת משיחותיו כך (תעיינו בספר "לב אליהו", סוף פרשת יתרו): "שמעתי בלונדון מרבי אלחנן וסרמן, זצ"ל, ה' ינקום דמו, שאמר בשם החפץ חיים, זכרונו לחיי עולם הבא, שחכמים זכרונם לברכה אמרו שמלחמת גוג ומגו יהיה שלוש פעמים.  ואז זה היה אחרי מלחמת העולם הראשונה, שהוא אמר את זה, החפץ חיים. ובאותו תקופה הוא אמר את הדברים לרב אלחנן וסרמן, ואמר החפץ חיים שהמלחמה הזאת, דהיינו, מלחמת עולם הראשונה שהם היו אחריה בדיוק, זאת הייתה מלחמת גוג ומגוג הראשונה. ובעוד 25 שנה בערך תהיה עוד מלחמה עולמית שנייה, שהמלחמה הראשונה תהיה כאפס נגדה. ואח"כ תהיה מלחמת גוג ומגוג שלישית שעליה נאמר: "עת צרה היא ליעקב", אבל "וממנה יוושע".

ורואים כמה ראה המרן החפץ חיים, זכרונו לחיי עולם הבא, ברוח קודשו שאת הדברים מסר בסיום מלחמת העולם הראשונה, זה היה בשנת ה'תרעד. אם נספור מאז 25 שנה מגיעים לזמן שבו הייתה מלחמת עולם השנייה, השואה. והדברים שאמר עשרות שנים קודם התקיימו כנביא, וכן מה שאמר שהמלחמה הראשונה תהיה כאפס לעומת המלחמה הבאה התקיימו, רחמנא ליצלן, בשואה הנוראה. וכן ידוע שמרן החפץ חיים באותם שנים התריע שהולכים לבוא זמנים לא פשוטים בכלל על כלל ישראל.

ושאלו אותו איפה יהיה מקום בטוח? וענה על זה את הפסוק: "ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש". והוא רמז בתשובה זו שלארץ ישראל לא יבואו אותם צרות וגם הדברים האלה התקיימו בצורה מפליאה. כי ידוע שהנאצים ימח שמם וזכרם, נעצרו בשערי ארץ ישראל ולא הצליחו להכנס לארץ. ורואים עד כמה ראה מרן החפץ חיים למרחוק ברוח קודשו וידע דברים מכבשנו של עולם.

כידוע בשנים האלה עברו 70 שנה מסיום מלחמת העולם השנייה, מהשואה. שהיא הסתיימה בשבת תש"ה, והיא הייתה חלק השני של גוג ומגוג. והמתבונן במאורעות שקורים כיום בעולם יראה שאנו נמצאים בחלק השלישי של גוג ומגוג שהוא החלק האחרון שבו יתגלה משיח צדקנו ואז יבואו כל האומות נגדו וינסו לכבוש את ירושלים, ככתוב בדברי הנביאים ביחזקאל ובזכריה. וידוע שבשנים האלה יהיה מלחמות גדולות אצל בני ישמעאל במדינות ערב שהם עיראק, סוריה, לוב ומצורים וכו', קרואים בלשון חכמים "בני ישמעאל", והרבה נשיאים ששלטו במדינתם ביד חזקה נפלו ע"י אנשים מבני מדינתם כמו בתימן, כמו בלוב, כמו בעיראק. ששמה הנשיאים שלטו ללא עוררין והופלו מכיסאם והוצאו להורג ע"י אנשים מבני עמם. ובפרט ארגון דאעש שכובש ומשתלט על חלקים גדלים באותם מדינות. ומעצמות עולם ארה"ב, רוסיה ומדינות נוספות מדת הנצרות משתתפים באותם מלחמות גדולות שיש אצל בני ישמעאל והורגים שם ללא רחם ונמסים להשמיד את ארגון דאעש המנסה להשתלט על מדינות ערב ותוך כדי כך הורגים עשרות אלפים ממדינות ערב, עשרות אלפים זה בחודש. כתוצאה מכך הולכים בני ישמעאל הערבים וארגוני טרור הקיצוניים ועושים פיגועים המוניים אצל בני אדום שהם מדינות הנצרות ומידי כמה זמן שומעים על פגועים נוספים פה ושם, שעשו בני ישמעאל בכל מיני מקומות, ובשביל זה טראמפ לא רוצה להכניס אותם אצלו.

ובדברי החכמים זכרונם לברכה ובנביאים מבואר שמלחמת גוג ומגוג תהיה בין בני אדום, זה הנוצרים ובין בני ישמעאל, שזה הערבים. וכך מתאר הזוהר בפרשת "וארא" לב, עמוד א. מתאר את המלחמה שתהיה לפני הגאולה: ועתידין בני ישמעאל, אלה הערבים כיום, לעורר מלחמות חזקות בעולם ויתאספו בני אדום, כמו אמריקה, רוסיה ושאר המדינות הנצרות שמסייעים. ויתאספו בני אדום עליהם ויתגרו מלחמה בהם, והדברים האלה מתקיימים כיום בעולם בצורה ברורה. ובהמשך דברי הזוהר כתוב שם שאז יתעורר עליהם הקב"ה וזה מה שכתוב "כי זבח לה' בבצרה".

וכן כתוב בנבואות דניאל, פרק יא, פסוק מ: "ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב ויסתער עליו מלך הצפון", מסביר שם המלבי"ם שיבואו אומות גוג ומגוג מדת הנצרות וארצות בני ישמעאל וילחמו שם. ובפסוק מא כתוב: "ורבות יכשלו". ומסביר שם המלבי"ם שבארצות רבות מארץ המזרח הנמצאות צד מזרח של א"י, ששם נמצאות מדינות סוריה, עיראק ושאר מדינות ישמעאל, יהיו נכשלים וחלשים מלעמוד לפניו. רואים שלא מצליחים להכריע את המלחמות שם.

וכידוע עכשיו ערים שלמות ברחבי סוריה נחרבו לגמרי ע"י רוסיה, שהם אומות גוגו ומגוגו ומבני אדום ונהרגו שם כבר מעל חצי מיליון אזרחים ומילוני בני אדם ברחו מבתיהם שרק בגדיהם על גופם והפצצות והרג רב שעשו שם רוסים בשנים האחרונות עד היום הזה לא נראו בעולם מאז מלחמת העולם השנייה.

ובאותם פסוקים כתוב שגם ינסו אומות גוג ומגוג לכבוש את ארץ ישראל, באותו זמן ותהיה עת צרה שלא נהייתה מהיות גוי עד עת ההיא.

והדברים שכתובים פה בנבואת דניאל שיהיו באחרית הימים מתקיימים כיום בצורה מדויקת שבאים אומות גוג ומגוג מבני הנצרות שהם כיום רוסיה ואמריקה ושאר מדינות אירופה, והורגים ללא רחם את בני ישמעאל בסוריה ועיראק ושאר המקומות שהם ארצות המזרח.

וכתב המלבי"ם ביחזקאל פרק לב, פסוק יז: שגוג נשיא משך ותובל הוא מארצות הצפון והמערב והם ערלים, ומשך ותובל הם מבני יפת וגרים באירופה כמו שכתב היוסיפון.

גם בפרשת בלק שכיודע ביקש בלק מבלעם שהיה נביא וידוע דעת עליון שיקלל את עם ישראל ובלעם התנבא ארבע נבואות על עם ישראל והנבואה הרביעית היא לימות המשיח כמבואר ברש"י וברמב"ן ועוד מפרשים שם.

ובפרק כד פסוק כד, שזה מהפסוקים האחרונים שבנבואה הרביעית, בלעם מתנבא על המלחמה האחרונה שתהיה שבה יתגלה מלך משיח צדקנו, ומעיין באותו פסוק יראה בצורה ברורה שדברי בלעם באותו פסוק מתקיימים כרגע בצורה מוחשית במלחמות הגדולות שיש במדינות ערב, בפרט בסוריה ובעיראק.

בפסוק הזה אומר בלעם: "וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד". רש"י מסביר: שיבואו ספינות גדולות מרומי, שכידוע כיום כל מדינות הנצרות שהם רוסיה ואמריקה ושאר מדינות נצרות נקראים רומי, שהם ממשיכים את דת הנצרות שהתחילה ברומי, ובנבואת דניאל מבואר שמלכות רומי תתחלק באחרית הימים לעשרה מלכויות שזה כיום מדינות הנצרות ואומות אלה יבואו על אשור. וידוע שמפרשי התנ"ך מסבירים שעמים עתיקים שלא קיימים כבר, אז הכוונה לאותם אומות שיהיו באותו מקום ולמקום הגאוגרפי שלו  כיום.

ידוע שאשור ישבה מצפון מערב לבבל, בעמק נהר חידקל והעיר ננוה סמוכה אליה, וכיום ידוע שבמקום הזה נמצאת עיראק והעיר אשור, לפי מה שרואים במפות קדומות, כיום נקראת מוסול. והעיר ננוה הסמוכה לה קיימת לה שם עד היום. וידוע שהיום יש שם מלחמות גדולות ובאים רומי שהם אומות הנצרות אמריקה,סוריה, ומתקיפים שמה ומנסים להשמיד את ארגון דאעש שהשתלט שם על הרבה שטחים מעיראק, וכן בעיתונים מוזכרת מידי פעם העיר ננוה שנמצאת באזור מוסול אושר, שיש שם מלחמות גדולות עם ארגון דאעש. ואלה דברים שאמר בלעם הנביא שהיה במלחמה האחרונה, שיהיה במלחמה האחרונה, וקורים לפנינו בצורה ברורה למתבונן. וגם כל האוניות ששולחים הרוסים, האמריקאים והצרפתיים וכו', שמסתובבים פה ועוד יגיעו.

אז מי שמתבונן יראה בהמשך הפסוק כתוב שהרומיים שכיום אומות הנצרות יענו גם את בני עבר. התרגום אונקלוס ותרגום יונתן עוזיאל מתרגלים על בני ערב שהכוונה לאלה שיושבים מעבר הנהר פרת. ואם כן אומר בלעם שרומי, מדינות הנצרות, בנוסף יענו את בני אשור שזו עיראק של ימינו, אלה גם את אלה שמעבר לנהר הפרת. ובני ערב בכוונה כל היושבים באזור שמן עברו מערבי של נהר פרת ועד לים התיכון. אם כן מי אלה בני עבר? סוריה וגם א"י שנמצאים באותם מקומות.

ובלעם התנבא שבאחרית הימים אומות הנצרות יענו את אשרור שכיום זה עיראק ובני עבר זה סוריה ובני ישראל. זה בדיוק מה שקורה כיום. עיקר המלחמות במקומות האלה כידוע לארץ ישראל עדיין לא הגיעו.

כל הזמן אני אומר לכם אנחנו מוקפים מסביב ככה, לפת האש מסביבנו, אבק השרפה כבר נדלק, החבית עומדת להתפוצץ, אבל זה רק עניין של זמן. אבל בינתיים עוד לא הגיעו אלינו. אבל אנחנו כבר נמצאים בעיצומו מלחמת גוג ומגוג גבר החלה ומקוים, מקוים שנספיק לעושת תשובה לפני. אבל בתהליך של מלחמת גוג ומגוג יתגלו עד משיח צדקנו מובאים הרבה בדברי הנביאים שאומות העולם יעלו לירושלים, ושם תהיה מלחמת גוג ומגוג ויהיו זמנים קשים לרשעים ולאלה שלא יעשו תשובה.

וכך מתרגם יונתן בן עוזיאל ומזכיר בתרגומו את מדינת איטליה ששם נמצאת רומי ומהם התחיל הדת הנצרות וכל אומות הנצרות כיום נקראים רומי, כי הם מייצגים את דת הנצרות שהחלה ברומי. ולמעשה בפסוק כתוב שתהיה מלחמה בין מדינות הנצרות לבין מדינות ערב, זה ישמעאל. אלה המלחמות שיש כמו שהזכרנו, סוריה, עיראק וכו', ונלחמים שם אומות מדת הנצרות ומנסים להשמיד את ארגון דאעש שהם קוראים לעצמם המדינה האסלאמית שהם כוללים כאילו את הכל.

ובתרגום יונתן בן עוזיאל כתוב בסוף פסוק זה שבסוף אלה שבסוף אלה ואלה, מדינות הנצרות ומדינות ערב, כולן יפלו ביד מלך המשיח. ורואים מכאן שאנו כרגע במלחמה האחרונה שהסיום שלה יהיה התגלות משיח צדקנו שילחם בהם ויגבר עליהם.

וכן הרמב"ן בפרושו על פסוק זה כותב שזהו יום ה' הגדול והנורא לאומות. ורואים שמלחמה זו זה כבר התחלת הנקמה שה' נוקם באומות העולם על מה שעשו לעם ישראל לאורך כל הגלות.

וכן המלבי"ם בפירושו על התורה, התורה והמצוה, מסביר שם בפסוק: שבאחרית הימים יבואו מדינות הנצרות ויכבשו את מדינות ישמעאל שזה מדינות ערב, סוריה, לוב, עיראק, תימן וכו'. ששם באים אמריקה ורוסיה וכובשים המקומות האלה ונלחמים בארגון דאעש ושאר ארגוני טרור של בני ישמעאל הערביים כיום. כל המתבונן כיום בעולם רואה את נבואות בלעם על המלחמה האחרונה שתהיה, שבה משיח צדקנו בצורה ברורה שמתחוללת בעולם.

 וכן בנבואת דניאל בפרק ב', שכידוע נובכדנצר, מלך בבל, חלם חלום נורא שבו הוא ראה פסל גדול, ראשו מזהב, גופו מנחושת, רגליו מכסף, וראה בחלומו פתאום קמה אבן גדולה ושוברת את הצלם לגמרי. ודניאל פתר את החלום: שהקב"ה הראה לו נובכדנצר מה יהיה בעולם מזמן מלכותו עד ביאת המשיח. והצלם מרמז על ארבע מלכויות שישלטו בעולם, כל אחת בזמנה עד ביאת המשיח. והאבן שראה מרמזת על אבן ישראל שיקום ע"י הקב"ה והיא תכלה את כל המלכויות. וכמו שמסבירים המפרשים שמה: הכוונה למלך המשיח שהוא יכלה את כל האומות.

המלבי"ם בפסוק מה מסביר: שאומות העולם אדום וישמעאל יכלו זו את זו וכך יהיו מלחמות גוג ומגוג שיתקבצו כל בני אדום להילחם נגד בני ישמעאל ויכלו זה את זה. ורואים איך הדברים קורים בצורה ברורה. כתוב אחרי זה: יתעורר עם בקצה העולם, אומר הזוהר אפשר שזה צפון קוראיה או סין, ויהיה מלחמה שלוש חודשים ואחרי זה הם יגיעו לירושלים וכו'.

אם נסכם את הנכתב עד כאן רואים מדברי חכמים בזוהר וכן בנבואת דניאל וכן בנבואת בלעם, על המלחמה האחרונה שתהיה באחרית הימים שבה יבוא משיח צדקנו, היא תהיה מלחמה בין אומות אדום רומי, הנצורים כיום, לבין בני ישמעאל, ערבים כיום. עיקר המלחמות יהיו באשור, שה עיראק שלך ימינו, ואצל בני עבר, נהר פרת, זה כיום מדינת סוריה וגם ארץ ישראל. והכל ברור למתבונן.

אם כן, אנחנו נמצאים בתחילתה של מלחמת גוג ומגוג שבה יבוא משיח צדקנו ורואים מדברי החפץ חיים, זכותו יגן עלינו, שאמר כך לפני 100 שנה בערך, מתקיימים בצורה מדהימה מול עיננו. ובשנת תשע"ה משנת תש"ה שנסיימה מלחמת העולם השנייה, אמר רבי צבי מאיר זילברברג שליט"א בשיחת חיזוק שנשא בישיבת "אור אלחנן" בירושלים, ששמע מאנשים זקנים ששמעו מרבי אלחנן וסרמן, בזמן שהותו באמריקה בשנת תרצ"ג, שאמר שצריך לחכות כי יום לביאת המשיח. ובדברי חכמים זכרונם לברכה: שאם עם ישראל יהיה זכאי, הגאולה יכולה לבוא כל יום. והוסיף שקיבל ברוח הקודש, והוא לא אמר ממי, ושמע את זה מהחפץ חיים או לא, שאחרי המלחמה הקשה שתהיה הוא אמר את הדברים האלה סמוך לשואה, אחרי המלחמה הקשה שתהיה, הוא התכוונן מלחמת העולם השנייה, יש בחינה של עשר שמיטות, שזה 70 שנה של הכנה למשיח. ואח"כ זה החלק השלישי של גוג ומגוג והגאולה.

ולפי זה מה שקורה היום בעולם, הדברים פשוטים. אנחנו כבר אחרי השבעים. שעשר שמיטות. ואנחנו נמצאים בחלק השלישי של גוג ומגוג. אפשר להוסיף גם שבשנים האלה מדינת ישראל משתתפת במלחמות אצל בני ישמעאל שזה חלק מהתהליך של מלחמת גוג ומגוג.

ומתקיימת הקבלה הידוע גם של הגר"א, הגאון מוילנא שתלמידיו מסרו בשמו שאמר כך: אם הספינות של מלכות רוסיה יעברו את מצרי הבוספורוס, צריכים ללבוש בגדי שבת לקראת משיח צדקנו. ובאמת בשנים האלה עוברות ספינות קרב במצרי הבוספורוס בטורקיה, בדרך לים התיכון, ומגיעים לסוריה, שומה משתתפים במלחמות לצד נשיא הסורי ועוזרים לו במלחמות שיש שם נגד המורדים. ורואים איך בדיוק בתקופה הזו, לפי כל הדברים האלה, אנו קרובים מאוד לגאולה השלמה ומתקיימים דברי הגאון מוילנא, שזה סימן שצריך להתכונן לביאת משיח צדקנו.

נו, אז יש כאלה שישמעו את הדברים ויאמרו :""טוב, משיח מגיע, מה הבעיה? אני מוכן. אני מוכן כבר שיבוא ואני אקבל אותו בשמחה". זה לא הרבה, זה בודדים יגידו.

ובגמרא מסכת סנהדרין צח, עמוד ב', כתוב: שרבי יוחנן ועולא ורבה, אמרו שהם לא רוצים להיות בזמן שיבוא משיח צדקנו. והם פחדו שהם לא יהיו ראויים לעבור את השמן הזה בשלום. "יטה ולא אחמנא". שיבוא, אני לא רוצה להיות, לא רוצה לראות אותו, באותו זמן לא רוצה  להיות.

והגמרא שמה מביאה שאביה שאל את רבה: למה אתה מפחד להיות בזמן ביאת משיח? הרי רבי אליעזר אמר העוסק בתורה ובגמילות חסדים ינצל מחבלי משיח. ואתה רבה יש לך גם תורה וגם גמילות חסדים. ענה לו רבה: שהוא מפחד מאותם ימים של ביאת משיח שמא יגרום החטא הוא לא יהיה ראוי להיגאל. ואם אותם אמוראים קדושי עליון שיכלו להחיות מתים, פחדו מזמן ביאת משיח, והגאון כתוב בשם חפץ חיים שלא רצה לעלות לא"י, הוא התחרט ברגע האחרון כי הוא אמר מיעלה בהר ה'? מי יזכה. לא כל אחד זוכה להגיע לירושלים. רק המזומנים אליה. הקראנו פעם את זה.

אז נו, אם אותם אמוראים קדושי עליון שיכלו להחיות מתים פחדו מזמן ביאת משיח, איך אנו יכולים להיות בטוחים בעצמנו שהכל אצלנו כראוי ואין לנו מה לתקן?! הרי אם נבדוק את מעשנו נראה שמצבנו לא פשוט כלל וכלל!

הרי אפילו שאנשים כבר מתחזקים ולא אוכלים בשר ועופות ורק עם קפ"ז ורק, ורק, ורק... ואנחנו משתדלים ולא מצליחים, אז הם החליטו לפתוח כל מיני חבורות כאלה, ולסמוך על ההוא והוא אמר זה בסדר, והם אמרו בסדר.. מקפ"ז כאילו, מקפ"ז. אלה אוכלי נבלות וטרפות ומאכילי נבלות וטרפות! פסולים לשליחי ציבור ולעדות.  אחרי שאנחנו אומרים להם במפורש מה שאנחנו יודעים על פי עדויות וכו ולא אומרים הכל עדיין, והם נהיים מחליטים שהם... זה בסדר, איפה שהם שוחטים זה בסדר, הם סומכים, הכל.. יש להם זקן וזה ואנשים טובים, נראים טוב. אז תדעו אין לאכול אצלהם, אין לסמוך עליהם וכו'.

ובנבואת הנביא מלאכי לעם ישראל כתוב כך (מלאכי, פרק ג, פסוק ב): "ומי מכלכל את יום בואו ומי העומד בהראותו כי הוא כאש מצרף וכבורית מכבסים". שם מדובר בזמן שיבוא מלך המשיח, מסביר הרד"ק כך: "מי יסבול את יום בואו, כי ביום בואו יצורפו רבים". ובהמשך הפסוק כותב כך: כלומר, אותו היום יהיה כמו האש שמצרף הסיגים מן הכסף, כן יבדלו הרשעים מן הטובים ויסופו הרשעים וישארו הצדיקים.

וכן אמר בנבואת זכריה: "והבאתי את השלישית באש". ושם מתנבא הנביא זכריה ששני שליש מאנשי העולם ימותו במלחמת גוג ומגוג. והשליש שיישאר בורא עולם יצרוף אותו כמו שצורפים באש. והצדיקים ואלה שיבטחו בבורא עולם, יזכו להינצל.

אז עכשיו ברור שאנחנו נמצאים בתקופה. ולא נותר אלא לאחוז בכל דרכי התשובה. שכל אחד ישוב את הבורא יתברך והוא מחכה לנו כבר אלפי שנים שנשוב בתשובה. ידוע שעיקרי התשובה המעכבים חרטה על החטאים, וידוי וקבלה להבא להטיב את הדרכים וזהו! די! ולעשות את סדר התשובה כמו שכתוב ברבנו יונה. זה מה שאנחנו חייבים וה' אומר לנו "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של עולם". ואדם שאוחז בדרכי תשובה ומטיב דרכיו ומקבל על עצמו קבלה קטנה לחיזוק מכאן ואילך, כבר פותח פתח. "והבא להיטהר מסייעין אותו. אבל לא לסוג! קיבלת קבלה, אל תחזור בה עם מלמודה, כי זה יצר הרע. הוא אלוף העולם לתת לך היתר.

אבל קיבלת קבלה שאתה לא אוכל נבלות וטרפות יותר, הרי אפילו על ספק אתה צריך לחשוד. זה דאורייתא. אז מה פתאום נהיה לך היתר פתאום? הרי אני רואה מה נעשה. אנחנו לא מצליחים להוציא ממאה שלושה בקר! אני הולך להביא לפה רב עוד מעט, שאני מקווה שהוא יגיע ולא יפחד, שיאמר לי מה הוא יודע, והוא סיפר לי אתמול מה הוא יודע עוד דברים יותר גרועים ממה שסיפרתי עד היום.  דברים איומים ונוראיים! איך כולם מחפפים ביודעין. ביודעין.

 ועכשיו פרסמו שיש כבר כשרויות חדשות ברבנות, חלק ראיה. מה זה חלק ראיה? הראיה חלק. השחיטה לא חשוב, הסכין לא חשוב, הבדיקות לא חשוב, אבל הריאה יצאה חלק. אז תאכל רק את הריאה.

אז זאת אומרת, "הבא להיטהר מסייעין לו" ונחזיק אצבעות לטראמפ שהוא ילך בפלגים שהקב"ה ינחה אותו והוא יחשוב שכמובן הוא עושה את הכל, והוא אומר שלא יהיו מהגרים ולא יהיה ככה, והוא יתווכח עם סין ויריב עם זה ויתקוטט עם פה ושם. ובעזרת ה' אנחנו מקוים שאחרי דם נהיה אדם, אולי כבר יגיע שלטונו של מלך המשיח במהרה בימינו! אמן ואמן!