http://live.shofar-tv.com/videos/2774
1-3-13
תניא רבי אלעזר אומר, מגילת אסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר "ויאמר המן בליבו", רש"י מנאי מדעו כותבי המגילה שכך אמר בליבו? אלא רוח הקודש נגלה עליהם. אז רבי אליעזר אומר שמגילת אסתר ברוח הקודש נאמרה, מאיפה לומדים מהפסוק, "ויאמר המן בליבו", מסביר רש"י, מאיפה ידעו כותבי המגילה שכך אמר בליבו? אלא רוח הקודש נגלה עליהם. כל המגילה מתחילתה ועד סופה הרי היא תורה, אין בה שמץ ותג כלשהו שלא יהא תורה, וכל ענין המגילה הרי הוא לספר מנס פורים, אז היה נס בפורים, כן? ונעמוד בזה על הארה גדולה.
בנס פורים האריכו כל כך וכתבו על זה מגילה שלמה מכמה וכמה פרשיות, בעת שהניסים היו יותר גדולים כקריעת ים סוף וכדומה, הזכירו התורה בפסוקים אחדים.
אמנם כל השתלשלות הנס שבמגילה היה בדרך הטבע, שהרי דבר זה שאישה מטה לב בעלה הוא מצוי ושכיח, אכן המתבונן במגילה יראה על כל צעד וצעד ניסים גדולים, "ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך", האם זה לא נס? ארוע כזה בובמסטי מכל העולם באים, משתה 180 יום, והיא מסרבת לבוא? האם זה לא נס? ועליית אסתר למלוכה זה לא נס? מכל הנשים היפות והצעירות הוא בוחר אשה בת 76, ירקרוקת, זה לא נס? שמיעת מרדכי את דברי בגתן ותרש, התזמון שהוא בדיוק שומע מה הם חורשים מזימות להרוג את אחשוורוש, זה לא נס? וכן הלאה ניסים לאין שיעור, עד הנס האחרון "איש צר ואויב המן הרע הזה", שנהפך ליבו של אחשוורוש לטוב. הרי הוא שחתם בטבעת המלך, ואת חתימת המלך אין להשיב, ונהפך ליבו לטוב, והוא היה רשע מרושע יותר מהמן, והפר ה' עצת ערומים, כל נס בפני עצמו הוא נס גדול, כל נס בפני עצמו הוא נס גדול. אלא שהנס הוא מסוג של ניסים נסתרים, כל הנסים של המגילה צירוף הניסים אחד אחרי השני הם ניסים נסתרים, מכוסים מן העין בצעיף של הטבע.
עכשיו אם נציג את זה לעומת קריעת ים סוף, את הנס של פורים, אין דמיון ואין ערוך להם, שהרי נס של קריעת ים סוף הוא נס אחד, וכאן ניסים כל כך הרבה עד שיצא הנס האחרון שנהפך לבו של אחשוורוש לטוב.
ופשוט שלא שייך למדוד ניסים במידת הקושי שבהם, אם זה נס קשה לביצוע או לא נס קשה לביצוע, כי מי מעכב ע"י הקב"ה? אז יש נס שהוא קשה? נס נסתר הוא באמת נס יותר גדול מנס גלוי, נס נסתר הוא יותר גלוי מנס גלוי, והרי לנו איך שהתורה האריכה במגילה, מגילה שלמה בנס אחשוורוש, ונס קריעת ים סוף נכלל בפסוקים מספר. אז הניסים הנסתרים הם יותר גדולים מהניסים הגלויים.
מובא במדרש בבראשית רבה פרשה צ"ז, רבי יהושע בן לוי אמר, קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, אז מה אנחנו מבינים? שקריעת ים סוף זה היה קשה לקב"ה? הרי אמרנו שאין שום קושי לקב"ה בעשיית ניסים, הוא אמר ויהי הוא ציוה ויעמוד, איך הוא עשה את העולם? באמירה. קשין מזונותיו של האדם כקריעת ים סוף, אז לא מצד הקב"ה הם קשים, אלא המזונות של האדם הם קשים כקריעת ים סוף, מה היה בים סוף קשה? כתוב "לגוזר ים סוף לגזרים", אז כמה גזרים היו? 12 כנגד השבטים, ואיך היו השבילים? לא מצד לצד, אלא הם הלכו וחזרו בחזרה. יוצא לפי זה שהקשת הראשונה מסלול קצר, והקשת האחרונה - מסלול ארוך. אז קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, יש אחד שהפרנסה מצויה לו בנקל וקרוב לבית, ויש אחד צריך לנסוע עד לחו"ל בשביל להביא אותה.
רבי יהושע בן לוי אומר, קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, שנאמר "לגוזר ים סוף לגזרים" וכתוב שם, נותן לחם לכל בשר, ישבו חכמים ז"ל, נס של טבע, של נותן לחם לכל בשר בקריעת ים סוף. הרי שנס של טבע אינו פחות מנס גלוי.
ובאמת הרי אמרו שם חכמים ז"ל על ענין פרנסה, ורבן שמעון בן גמליאל אמר, גדולה מן הגאולה, הפרנסה היא גדולה מן הגאולה, שהגאולה היא ע"י מלאך, ופרנסה ע"י הקב"ה. "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון", והיא הכי נמי, שנס טבעי גדול הרבה יותר מנס גלוי ומפורסם כמו שנתבאר.
יש מעשה בגמרא באחד התנאים, שפעם אחת הוא הלך בדרך ובא לקראתו אריה רעב, נו, מה אנחנו עושים אם בא לפנינו אריה רעב? מה אתה אומר לו? אז הוא אמר לו פסוק, "הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם, אני לא ארוחת בוקר, והקב"ה הוריד לו לאריה נתח בשר רציני מן השמים. טששששש נפל לו ככה במעלית, האריה אכל והותיר, והוא לוקח את יתרת הבשר, הולך לבית המדרש, ושאל מותר או אסור? אמרו לו מותר, שאין דבר טמא יורד מן השמים, הלך, עשה סטיקים ואכל, ואנחנו היינו מביאים צלמים ועיתונאים, שומרים חתיכות בפריז, עושים הקפאה, עושים זהו, מזמינים אנשים מכל העולם לראות בשר שירד מן השמים, והוא אכל את זה, בשבילו זה בשר רגיל, כמו בשר מן האטליז. למה? למה? למה? כי הנס היותר גדול זה הבשר שבאטליז, אמרנו נס נסתר הוא יותר גדול מנס גלוי. מי שנתן את הבשר דרך השמים, נתן את הבשר לאטליז. מי עשה את הפרה? כל התהליך, מאיפה נהיה בשר? מי עשה את זה? הקב"ה. אז מה הוא שונה הקב"ה שזרק את זה מהשמים או הביא את זה מהארץ? זה אותו הקב"ה, נותן לחם לכל בשר. נכון או לא נכון? אז לכן

ש. מה יותר גדול הגלוי או הנסתר

הרב: הנסתר יותר מהגלוי, כי כשאתה קונה בשר אתה חושב שזה לנדא, אתה חושב שזה ככה, הבשר הזה מן השמים, אז מה לי אם זה נפל ישירות או בא דרך שם, זה בדיוק אותו דבר.

ש. ... אתה רואה יותר הרבה ניסים

הרב: נכון, כי בדרך היה יכול להיותה רבה תקלות, ויש כשרויות שהן על הפנים, וגם מה שהגיע לשולחן יותר גרוע ממה שהגיע מן השמים, נכון, אז אם זה הגיע ועבר את כל הידיים ואנשים באמת שמרו שזה יהיה באמת בכשרות ובהידור עד שזה יגיע אליך לשלחן זה נס הרבה יותר גדול, הרבה יותר גדול. כי בשר שיורד מן השמים אין ספק, לא צריך השגחה, הושגח, אבל עד שיגיע לך חתיכת בשר שהוא יהיה באמת גלאט, זה ניסי ניסים. במצב היום של תאות הממון והבצע.
הרמב"ן מביא שם את דברי האבן עזרא ומשבח אותו מה שכתב, ששם שדי הוא מלשון משדד המערכות, דלנס טבעי צריך שם מיוחד, משום שנס בטבע גדול הרבה יותר מנס גלוי, בקריעת ים סוף לא הזכיר הכתוב שהיה צריך שם מיוחד, ולנס בטבע היו צריכים לשם מיוחד - שדי, שהוא משדד המערכות, וזה יסוד גדול ונפלא שנתבאר לנו בזה ענין נס נסתר שהוא גדול הרבה יותר לאין ערוך מנס גלוי, זוהי הערה שהתעוררנו מהמגילה.
ועיין ברמב"ן בבראשית מ"ו ט"ו, ורבי אברהם השיב ואמר כי זה תמוה, אם כן למה לא הזכיר הכתוב הפלא שנעשה עמה שהולידה משה והיא בת מאה שלשים שנה? למה הפסוק לא פרסם שיוכבד הביאה את משה רבינו לעולם בגיל 130, ולמה הזכיר דבר שרה שהיתה בת תשעים? איזה נס יותר גדול? אבל הובא לך דבר שהוא אמת וברור בתורה, כי הניסים שנעשו ע"י נביא שהתנבא כן מתחילה או מלאך נגלה במלאכות ה', יזכירם הכתוב, והנעשים מאליהם לעזור צדיק או להכרית רשע, לא יזכירו בתורה ובנביאים. אז הרמב"ן אומר כלל אמת וברור בתורה, מה שהיתה הקדמה על ידי נביא שכך יהיה, כמו שהנביא הודיע לשרה שבשנה הבאה יהיה לה בן, או על ידי מלאך שהוא מתגלה בשליחות של הקב"ה, את אלה מזכיר הכתוב, וזה דבר ברור, משום שיש דברים נגיד שהנביא אמר שיקרה כך וכך, אם ישראל יחזרו בתשובה אז אם היתה הנבואה לרעה היא תחזור לטובה, ואם הם לא יחזרו בתשובה אז הנבואה הרעה תתקיים, נכון? אז אם הנביא יודע אם ישראל ישמעו לו או לא ישמעו לו, וה' יודע אם ישמעו לנביא או לא ישמעו לו, מה הטעם להגיד מראש? אלא שאם זה יקרה והוא אמר מראש אז ידעו שזה בגלל מה שהוא אמר. הוא אמר אם לא תשובו בתשובה אז זה יהיה הסיבה לרעה. ואז לא יוכלו לתלות את זה במקרה, ולא יוכלו להגיד זה טבע. כן?
בקיצור אז אומר הרמב"ן, שדברים שהודעו מראש, אלה שהודעו מראש מזכירם הכתוב, אבל הנעשים מאליהם, מה זה מאליהם, זה גם נס, אבל נעשים מאליהם בלי הודעה, לעזור צדיק, צדיק צריך נס עכשיו, אז עושים לו נס, דוגמא אברהם קפץ לכבשן האש, בטח בה' וניצל. לא היה פרסום, אין פרסום בתורה. יש רמז קטן בשתי מילים - אור כשדים, האור של הכשדים. אז אם זה נס לעזור צדיק או להכרית רשע, לא יזכירו את זה בתורה ובנביאים. אז זה הכלל.
אע"פ שבעצמות הניסים הרי ניסים נסתרים גדולים הרבה יותר מניסים גלויים, ניסים נסתרים גדולים הרבה יותר מניסים גלויים, אבל בתורה אין ניסים נסתרים מוזכרים כלל. ומעולם לא עמדו על דברי הרמב"ן לרדת לעומקם של דברים עד שנתעוררנו על דבריו בקריעת המגילה, הרי זה להבהל ולהשתומם, בכל המגילה לא נזכר אפילו פעם אחת שם ה', שלא כדרך התורה, שאין לך שום מעשה ופעולה בתורה הקדושה שלא יהיה כתוב בה שם ה', ולדוגמא במצרים נאמר "ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים" ובמגילה כתוב, "ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה", כאילו שזה נעשה מעצמה. מגילת איכה מלאה כולה בשמותיו של הקב"ה, וכאן כתוב "איש יהודי אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל", כאילו נבוכדנצר הוא שהסב את החורבן. וכן בכל המגילה, עד שאפילו בקביעת ימי הפורים לא הוזכר שמו של הקב"ה. וזה מפליא מאד שבכל מגילת אסתר שנאמרה ברוח הקודש, לא נזכר בה שם ה' כלל, עד שאפילו בקביעת חג ומועד בישראל לא נזכר שם ה', ומזה עמדנו על דברי הרמב"ן שזהו באמת סוד נסתר ואכן אתה אל מסתתר אלהי ישראל מושיע. אז ישעיה הנביא אומר, אתה אל מסתתר, למרות שאתה מסתתר ואין פרסום לשמך במעשים, אלהי ישראל מושיע, זה אתה המושיע. וזהו המסתתר, שהניסים הכי גלויים הגדולים הרבה יותר מניסי קריעת ים סוף וכדומה, בכל זאת לא הזכירה אותם התורה הקדושה.
אז בימי מרדכי ואסתר, בהנהגה של הסתר פנים, היה הקב"ה כביכול מסתתר ובהנהגה של מסתתר יתכן שיורידו לאסתר מן השמים תורה חדשה ובכל זאת לא ייזכר שם שם ה' שהוא כביכול אל מסתתר. וזה להורות לנו מהו ענין נסתר שבעצמות הניסים אין חילוק בינם לבין ניסים גלויים, ולא עוד אלא שהם ניסים יותר גדולים שנתבאר, ובכל זאת לא תפרש שם שם ה'. ובבחינה של הסתר פנים, גם בניסים הכי גדולים ועצומים הוא מסתתר כביכול, שהרי היה מעמד הר סיני פעם שניה בפורים, עם ישראל קיבלו את התורה מאהבה. אז איזה פרסום היה למעמד הר סיני הראשון, ופה כביכול תורה חדשה, דהיינו עם ישראל מקבל מחדש, קיימו וקיבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר, זה הכל, בשתי מילים, קיימו וקיבלו היהודים. כי הכל הסתר, בתוך ההסתר יש ניסים עצומים, כמו בתקופה האחרונה שלנו, כולם לא מבינים מה קורה פה, אל מסתתר, אבל אין דבר כזה, זה הישועה כבר רוחשת מלמטה. כמו שיעקב אבל על בנו על יוסף והקב"ה ממליכו במצרים, אז הוא יושב ואבל ומצטער והוא לא יודע שהקב"ה דואג להמליך אותו על כל ארץ מצרים למשך שמונים שנה, והוא יהיה המפרנס הגדול בהיסטוריה, שפרנס את כל העולם כולו. הכלכלן הכי טוב שהיה בעולם, לא פישר, פשרונים.
ומכאן יוצא לימוד גדול בגודל העבודה שיום הפורים מטיל עלינו והוא פרסומי ניסא, לכן אנחנו צריכים לפרסם את הנס, הכל היה נסתר, הכל היה בדרך הטבע, אבל מחובתנו לפרסם את הנס, פרסומי ניסא, צריך לקרוא את המגילה, ומבטלים תלמוד תורה דרבים לקריאת המגילה ברוב עם, פרוסמי ניסא, אין לך פרסום יותר גדול, שכל התהליכים שבטבע שנראים לך כאילו אין קשר ביניהם, חוט שזור ביניהם להביא לאיזה נקודה מסוימת שהקב"ה חפץ.
וזה ענין החגים שנקבעו בגלות, גם חנוכה אותו דבר פרסומי ניסא, שחגי הגלות הם במצב של נסתר, ולכן הטילו חכמים ז"ל על אדם לפרסם את הנס ועל עיקר זה צריך שאדם יסב את עבודתו בימים האלה. בימי הפורים ימי חנוכה צריך להתעורר על הנקודה הזאת שכל חיינו זה ניסים, אין טבע ואין מקרה, הכל זה ניסים. הכל זה ניסים. וצריך לפרסם את הנס. ניסי ניסים.
מפה צריך להתחזק שגם אם לא רואים שום בצבוץ של ישועה, רואים רק צרות, רק צרות, מכה רודפת מכה, מה יש לך יותר מהמגילה הזאת, מכה רודפת מכה. היהודים מסתבכים בגזרה שהולכים להרוג אותם עד הסוף, וביום אחד. יש לך צרה יותר גדולה מזו? ומה יצא בסוף? גאולה שלמה, ונהפוך הוא, אור גדול, מחושך לאור גדול. אבל הם עשו את הצעדים הנכונים. הם ק יבלו עליהם תענית שלשה ימים לילה ויום, והם גם חזרו בתשובה, והם פנו בתפילה לקב"ה, וכשעושים את זה - הקב"ה משנה את הגזרות הרעות.

ש. למה לא בא משיח

הרב: בגלל שש"ס לא רוצים שהוא יגיע, כי הם מבטלים את עבודתו של המחזיר בתשובה אז הם מחזירים בשאלה, ומה יכול לקרב את הגאולה? מה יכול לקרב את הגאולה?

ש. תשובה

הרב: תשובה, אז אם מונעים תשובה בישראל אז לא רוצים גאולה, כי אם תהיה עכשיו גאולה מה יקרה? אין יותר חברי כנסת, זהו, מלך המשיח מנהיג את העולם. אז למה צריך אותו עכשיו? זה מפריע. מה היה העוון של הנשיאים? אותו דבר. שהנשיאים חשבו על הכסא שלהם, ולכן הם אמרו שבארץ ישראל יש סכנה גדולה, יש שמה ענקים וארץ אוכלת יושביה מה זה מפחיד פחד פחדים, וכל זה היה בשביל שהם לא יבחרו עוד פעם מחדש והם לא ייבחרו יתכן. אז כדאי להשאר בתפקידים במדבר. נו, ועם ישראל שמע להם כי הם היו רוב, היו רק שניים שעמדו בפרץ, יהושע בן-נון וכלב בן יפונה, שסתרו את דבריהם ואמרו לא, לא, אבל הרוב קובע, לא? הרוב מה הרוב טועה? התורה אמרה, לא תהיה אחרי רבים לרעות, אח"כ היא אמרה אחרי רבים להטות, אבל אנשים מתפעלים מכמויות ולכן מתו שש מאות אלף יהודים, כי הם שמעו לרוב.
אבל הקב"ה הבטיח שהארץ טובה, אז גם אם יבואו כולם ויגידו ההיפך כי הם ראו בעיניים ולפי הבנתם היא לא טובה, לא שומעים להם, כי מי שבא ואומר דבר אחד נגד התורה, או עושה מעשה נגד התורה, אפילו אם הוא גדול הדור אין שומעים לו לשום דבר כבר. שמעתם? אפילו אם גדול הדור עובר על עבירה לא שומעים לו כבר בשום דבר. יו? והנה אני אראה לכם את זה כתוב פה בספר.

ש. כל אחד עובר עבירה,

הרב: יש הבדל

ש. הרי אין צדיק שלא יחטא

הרב: יש הבדל בין אדם רגיל לבין אדם שהוא גדול.

ש. גם משה רבינו חטא, גם דוד חטא.

הרב: יש פה כמה דברים, פששש איזה דברים יש פה. הרב הקדוש רבי צבי מזידיטשוב זכותו תגן עלינו, אומר אסור לעשות כמעשה הרב עד שתדע ברור שאינו נגד הלכה, אפילו הוא צדיק מפורסם, הצדיקים האמיתיים לא אמרו שום דבר נגד התלמוד.
הרב הקדוש מלובלין אמר, אסור להאמין בשום רב שאינו מוסמך עד אליהו, הוא קרוב לעבודה זרה ממש. אסור לנהוג כמנהג רבו אם הוא נגד התורה, אפילו יעמיד לו הרב החמה באמצע הרקיע ויבקע לו את הים. מי שסומך על הוראת חכם ויודע שהורה שלא כדין, נקרא מזיד. רב שמצווה לעבור על דברי תורה אסור לשמוע לו. אין זו מידת החכמים לומר קבלו דעתי בלי טעם. מתנאי העבודה לבל יפסיע אפילו כחוט השערה נגד התלמוד בשו"ע. מי שנוטה אפילו מדקדוק אחד של ספורים הוא אליל מצד הסטרא אחרא רח"ל. אם תראה רבך עובר אפילו על דברי חכמים ז"ל, הרחק מעל פתח ביתו. כל הצדיקים, הרב הקדוש מצאנז זיע"א, כל הצדיקים רבותינו כולם לא סרו מדבר אחד מן השולחן ערוך, ומי שירצה לבטל דבר אחד מהתורה הקדושה לבסוף יכפור בכל. אסור לעשות כמעשה רבו נגד השולחן ערוך. אין רשות לשמוע לשום מורה הוראה לחלוק על קבלת האבות. מי שאומר שאי אפשר להטעות את הצדיק זה אפיקורסות. המצוה לא תסור מדבריהם אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל לא שייך אלא בימי חכמי התלמוד, אבל לאחר חתימת התלמוד אין בידינו לחדש שום דבר מדעתנו. בחכמי דור ודור לא שייך לא תסור, אלא אם אין משנים מדברי הקדמונים, אבל אם מהפכים מדבריהם ואומרים על ימין שמאל ועל שמאל ימין לא שייך בזה לא תסור. אדם גדול שעשה נגד תורה צריכים לחלוק עליו בכל עניניו. היפך האמת אין שומעים אפילו לאליהו וכל שכן לגדול אחר יהיה מי שיהיה. רק לשופט כזה צריך לשמוע שאינו נשפע רק מדעת תורה ולא מדעת הדור, עכשיו רובם ככולם אומרים דעת הדור ולא דעת תורה.
רק אם הרב אומר כדברי הראשונים ואינו משנה מדרכיהם אז תורה יבקשו מפיהו ולא זולת. גם הרבי אינו למעלה מהתורה הקדושה. מצוה לפרסם החנפים שהם רשעים ומראים עצמם כצדיקים. מותר לספר לשון הרע על בעלי מחלוקת. מותר לספר בגנות מי ששמועותיו רעות כדי להרחיק אחרים מעליו. מי שעובר עבירה אחת בתמידות החיוב להרחיקו ולפרסמו. קודם הגאולה יתפרסמו החנפים המראים עצמם כצדיקים ויתגלה רשעתן כדי שלא יהיה חילול ה', ויתגלה רשעתם כדי שלא יהיה חילול ה'.
הרב הקדוש מצאנז מבאר את טעמו ונימוקו למה יצא חוצץ נגד רב אחד, לפי שהרב הזה מקל בכמה איסורים ומקרב את הקלים, את הזמרים הפסולים, כן, ואת יראי ה' הוא רודף, ויורד לחייהם ומגרשם מבית המדרש, ועל ידי זה העם רוגמים אותם באבנים, גם גוזר עליהם גזרות שונות להעבירם ממצוות ה', ורב כזה מותר להקל בכבודו ומצוה לזלזלו.
הפסוק מאריך בגנות רועי ישראל שבדור האחרון, ומזה רואים גודל החיוב להודיע זאת כדי לידע להשמר מהם.
הארי ז"ל אומר כשם שהליצנות עבירה גדולה, כך מצוה להתלוצץ מעבודה זרה וממנהיגי רשעים. כך היה דרך הצדיקים להתלוצץ מרבעס' צבועים. ואין בזה לשון הרע. אדרבא, מצוה לפרסם החנפים כדי להתרחק מהם.
מי שאינו נזהר מעבירה אחת תמיד מותר להכלימו ולספר בגנותו בין בפניו בין שלא בפניו. אדם שיש לומידות מגונות מותר להזהיר בניו ותלמידיו שלא יתחברו אליו ומצוה נמי איכא. גם אפשר דמותר להגדיל העוולה אם לא יתרחקו בני אדם ממנו.
במקום של הריסת הדת מצוה רבה וחוב גדול לעמוד בפרץ ולא שייך איסור לשון הרע מחלוקת והלבנת פנים. צריך לדעת חכמי הדור באופיים האמיתי, ואין בזה לשון הרע. אך צריך זהירות יתרה פן יוסיף. ז"א, אם אתה יודע שהאופי שלו זה להתגנדר להתגאות על הציבור וכו' וכו', אז יהיה מותר לעמוד על אפיו האמיתי.
בקיצור כל מה שאמרתי לכם נכון להרגע זה כותרות, ואת זה צריך ללמוד את המקורות עכשיו כל דבר, אבל זה שיהיה בידכם, שכל מה שקרה פה הדברים כבר ברורים. כן?
אז בואו נקרא רגע דבר אחד, הרב הקדוש רבי צבי מזידיצ'וב זצ"ל, עוד בענין נשאת ונתת באמונה, שלא תהיה הכי פתי יאמין לכל דבר, אפילו לרב מובהק ומפורסם, אפילו יהיה דומה הרב למלאך ה' צבאות לא תאמין לשום עובדה ומעשה לנהוג אחריו שום דקדוק מעשה, עד שתדקדק בעצמך בכל תנועה אשר ראית לרבך ותהיה נושא ונותן בדבר מאיזה טעם ושורש מה אשר עשה הרב תנועתו ומעשה זו, ואל תשיב לנו מן המאמר שז"ל אין לך אלא דיין שבימיך, זה נאמר על דבר הספק ושיקול הדעת והסברה, אבל לא נגד הלכה ברורה מפורשת בתלמוד ופוסקים, מה זה שכתוב אין לך דיין אלא שבימיך, שלא תגיד אם הוא דיין והוא אמר לי ככה אז אני עושה, זה לא נאמר ככה, נאמר על זה, על דבר ספק ושיקול הדעת והסברה, ואין לזה פשיטות מההלכה, והוא בא ואומר כך וכך זה הסברה וככה צריך לפעול, אז אין לך דיין אלא שבימיך. אבל אם זה כבר כתוב הלכה ברורה ומפורשת בתלמוד ובפוסקים, אז אין לומר אלא לך דיין כשהוא בא לעקור איזה דבר שכתוב, או שהוא לא מקיים בעצמו דבר שכתוב, אי אפשר להגיד דבר כזה, זה פתי, הגם שהתנועה בעבודת רבך הוטב בעיניך, ויש לך הנאה הימנה, כי מחמת אהבת רבך יש לתנועה חן בעיניך גם על זה אמר הנועם אלימלך, שהדבר כמין פסל חס ושלום, צריך להזהר לעשות תנועת דוגמת תנועת רבך, יש כאלה רואים את הרב מתנדנד ככה עושה איזה תנועות או איזה דברים מסוימים הוא עושה ככה והוא חושב שהוא גם כן רבי, הוא כמו הרבי, וזה מפורסם לחסידים אנשי מעשה, אבל אם אתה נושא ונותן והתנועה יש לה טעם מן התורה והכוונה הרצויה על פי התורה, אזי תשכיל ואז תעשה. כמו שכתוב "למען תשכילון את כל אשר תעשון", ובפרט אם ראית הרב עושה לעצמו איזה דבר שלא כדרך התורה, כגאון אם הוא מאחר את זמן התפילה ומשנה את הזמן שקבעו חכמים לכל דבר שבעולם לכל המעשה, אפילו זמן סעודת תלמידי חכמים, הגם שהרב הוא צדיק ומפורסם לא תעבור אתה על דברי תורה ודברי חכמים חס ושלום אפילו על תנועה אחת. והרב הצדיק שעושה ואפשר הוא בהוראת שעה. ואפשר שזה לפי מזג גופו וכוחו הוא עושה, אפשר שזה על פי משקל בריאותו, וצריך אתה לדונו לכף זכות. וחלילה חס ושלום להרהר אחריו, אבל אתה לא תעשה כמעשהו נגד התורה עד שתשא ותתן עמו למה הוא עושה כן. וכאשר יורה לך טעם על פי התורה, ויסבור לך דבר, ויכנסו דבריו באזנך אחר שתחקור בענין אז תאמין, וזולת זה לא תאמין, אפילו יאמר לך שקיבל מאליהו אל תאמין לו ולא תשמע לו. כמו שדני צעקני הודיע שהוא בחלום ראה את אליהו מהצד וכו'.
וכבר אמרו, אם יבוא אליהו ויאמר חולצין את הסנדל אין שומעים לו, ואפילו נגד תקנות חכמים בלבד לא תשמע לו.
תודה לאל יתברך, בעלי גילוי אליהו האמיתיים כמו בעלי הזוהר והרמב"ן וחבריו והארי ז"ל והבעש"ט לא אמרו לנו דבר אחד נגד דברי הגמרא בתלמוד אפילו כל שהוא, אפילו כל שהוא. לכן אחי הזהר בזה, וזהו תכלית נושא ונותן באמונה, ובזה שלום לך. זה נשאת ונתת באמונה מסביר הרב הקדוש מזידיטשוב, נשאת ונתת באמונה, במה? לא במסחר, אתה בררת כל דבר שהרב שלך עשה והכל, או שאתה עשית דברים נגד התורה נגד התלמוד נ גד התלמוד נגד הפוסקים כי אמרת הרבי עשה אז אני עושה, הדיין עשה אין לך דיין אלא זה שבימיך וכל מיני דברים, אתה רואה שמוע בין אחיכם אין, אתה רואה עוברים על בצד תשפוט עמיתך, אתה רואה מדבר שקר תרחק, אתה רואה רכילות ולשון הרע .... ואתה נגרר, אתה סופר כמויות.
ומדברים אלו קל וחומר שלא תאמין לרב אשר אינו מוסמך מרב מובהק, לא כמו היום שמקבלים תעודות יורה יורה ידין ידין עם חתימות של החבר'ה, רב מרב עד רב שקיבל מאליהו, רב מוסמך כזה,

ש. אין דבר כזה, יש דבר כזה?

הרב: כן. כל האחרונים העבירו לא בסמיכות מסמיכה כמו שהיה בזמנם, אבל החפץ חיים דיבר מהחזון איש, החזון איש דיבר מזה וזה דיבר מזה וזה דיבר מזה, וכל אחד המשיך

ש. אצלנו בדור שלנו יש מישהו כזה

הרב: אז אמרתי באופן הזה כמו שאמרתי כרגע, אז גדול הדור הכי מפורסם אצלנו אמר שהבא אחריו זה זה וזה וזה, וזה וזה וזה זה לא סמיכה כמו שהיה בדורם, אבל לפחות זה לא כמו ברבנות שהולכים לקבל מבחן ונהיה כאילו יש לו תעודה אז הוא רב מוסמך. כאילו להיות מוסמך שיהיה גדול בדור באמת זה לא מהרבנות, זה אם גדולי הדור הקודמים אמרו עליו שהוא ממשיך דרכם.

ש. כמו שהרב שפירא העיד עליך, שאתה אחד מגדולי הדור?

הרב: עזוב את זה, זה קטן מאד מה שאתה אומר עכשיו, אבל לדוגמא שהחזון איש אמר על הרב שפירא, שהרב שפירא זה הבן שלו לחיי העולם הבא, והוא מהתלמידים המובהקים.

ש. והרב גריינימן גם תלמיד שלו?

הרב: כן, אבל הוא לא היה מהשלישיה המובהקים, הוא גם, הוא גם, ודאי שהוא גם, היו שלשה תלמידים שהוא אמר עליהם שהם הבנים שלו לעולם הבא.

ש. מי זה השניים הנוספים?

הרב: לא זוכר את שמותם.
ומדברים אלו קל וחומר שלא תאמין לרב אשר לא מוסמך ורב מובהק, רב מרב עד רב שקיבל מאליהו ומוסמך מחכמי הדור רובם ככולם צדיקים גדולי הדור. אז לא תאמין, וזולתו הגם אשר יאמר לך הרב נביאות ורוח הקודש, לא תאמין, כי מי יודע איזה רוח הוא. היום חושבים שכל אלה שיודעים איזה דברים זה רוח הקודש, זה רוח טומאה, זה מספרים שיודעים לעשות כל מיני קונצים. אבל מה זה נקרא גדול דור, שימו לב, גדול דור זה לא שהעם החליט שהוא גדול דור, גדול דור זה מי שגדולי הדור הם אמרו שהוא גדול דור, וזה לא אומר כמה תלמידים יש לו. עוד פעם, ומדברים אלו קל וחומר שלא תאמין לרב אשר אינו מוסמך מרב מובהק, רב עד רב שקיבל מאליהו, מוסמך מחכמי הדור, רובם ככולם צדיקים גדולי הדור, אם הוא מוסמך מחכמי הדור רובם ככולם צדיקים גדולי הדור לא תאמין, וזולתו מישהו אחר, הגם אם יאמר לך הרב הזה נביאות ורוח הקודש, לא תאמין, כי מי יודע איזה רוח הוא. כמו שנביא לזה להבא משער הקדושה להמרח"ו זללה"ה. ויש לזה ראיות רבות מדרכי התורה.
ומורי זללה"ה אמר, המאמין לכל אדם אפילו שאינו מוסמך, אינו מאמין כלל, וקרוב לעבודה זרה ממש חס ושלום. ונאמר על פי התורה אשר יורוך, ועל המשפט, הגם שאין לך שופט שבימיך צריך לברר על פי התורה דייקא אם הוא הולך על פי דרך התורה. אז ז"א, אדם צריך לברר, על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט, אם זה על פי התורה אשר יורוך, כשאומרים על פי התורה אשר יורוך, אז בא נראה בתורה, בא נראה בתורה, האם זה על פי התורה אתה מורה לי? בגלל שאדם הקים מפלגה על פי התורה צריך למחוק אותו מן העולם ולבטל לו את השיעורים ולבטל לו הו"ק ולבטל את הכל ולבטל את התלמידים ולבטל הכל, בגלל שהוא עשה מפלגה על פי דעת חכם גדול אחר? זה על פי התורה? איפה יש בתורה דבר כזה? יש בדיוק הפוך, יש את המרגלים, בדיוק הפוך.
ועיין ברמב"ם סוף הלכות מלכים סימני מלך המשיח שם הדברים מבוארים. להיום זה מספיק, צריך לחזור על זה בשביל להבין, הרב הקדוש רבי צבי מזידיטשוב זי"ע מבאר שאסור לשמוע לשום רב או מנהיג לעבור אפילו על איסור קל מרבנן אפילו יעשה אותות ומופתים, ועל זה נאמר, ונשאת ונתת באמונה, תבדוק כל דבר ודבר שנאמר לך האם הוא ע לפי התורה, ואל תבלבל לי את המח אין לך דיין אלא זה שבימיך, זה לומר סברה או טעם בדבר שלא כתוב בהלכה או בפוסקים, בתלמוד וכו'. אבל אם זה כתוב במפורש, אתה יכול לעקור את מה שכתוב בתורה? מה שכתוב בשו"ע, בחושן משפט י"ז? אתה יכול לעקור "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק"? לא שומעים לרבנים כאלה בכלל.
גוט שבעס.