---

תנו רבנן, מי כתב מגילת תענית, אמרו חנניה בן חזקיה וסיעתו, שהיו מחבבין את הצרות, אמר רבן שמעון בן גמליאל, אף אנו מחבבין את הצרות, אבל מה נעשה שאם באנו לכתוב אין אנו מספיקים? דבר אחר, אין בשר המת מרגיש באיזמל, פירש רש"י, מחבבין את הצרות שנגאלים מהם, והנס חביב עליהם להזכירו לשבחו של הקב"ה, וכותבים ימי הנס לעשותם יום טוב.
מדברי רש"י נשמע לכאורה כי חנניה וסיעתו מחבבין היו את הגאולה ואת הניסים שנעשו להם ע"י הקב"ה, אולם הלשון, מחבבין את הצרות, מורה בפשטות כי את הצרות עצמן היו מחבבין ולא את הגאולה והנס, אז איך רש"י אומר שהם מחבבים את הניסים שנעשו להם ע"י הקב"ה?
ביאור הענין הוא כי ודאי כפי שמורה לשון חכמים ז"ל, היו חנניה וסיעתו מחבבין את הצרות, אלא שהנס והגאולה מאפשרים בידם לפרש את מטרת היסורים, ולגלות את תעלומת הצרה לשם מה באו, ומה ניתן ללמוד מהם. ז"א הנס והגאולה שבאים מגלים בעצם למה הצרות באו, אז הם היו מחבבים את הצרות משום שעל זה באה הגאולה ונס, ומזה הם יודעים על מה באו אז הם יודעים את הנהגת הבורא איתם.
והדבר הזה עצמו הלקח מן הצרות, הלקח מן הצרות היה הסיבה שבעבורה חיבבו את הצרות, משום שהיסורים עצמם הם מהווים גורם להתקרב אל ה', ומהם היו למדים לעמוד על דעת המקום עד כמה הוא מחבב אותנו, כמו שאמר שלמה בחכמתו, "כי את אשר יאהב ה' יוכיח" וכפי שהאריך בשערי תשובה לבאר את התועלת הגדולה באה לאדם ע"י היסורים, וכתב שם שראוי לו לאדם לשמוח ביסוריו לפי שהועילוהו תועלות נשגבות. גם בגרימתם הוא מתרצה למקום. ועל כן יש לו להודות לה' יתברך עליהם כמו על שאר ההצלחות.
וכבר הגדיר דוד המלך ע"ה את האדם המתייסר מאת ה' "אשרי הגבר אשר תייסרנו יה ומתורתך תלמדנו" אלא דכל זמן שמכת היסורים ממשמשת קשה לעמוד על סודה וטיבה, כשאדם בתוך ה יסורים הוא לא יודע כרגע מה הטיב, מה הסוד שלו, ולהבין את התועלת הנשגבה שבה קשה לו, משום שבאותה שעה חרדים על כבוד שם שמים שלא יחולל בעולם, כשרואים אותנו הגויים כשאנחנו מיוסרים אז זה חילול ה' בעולם, אומרים הנה עם ה', מה חורי אף הזה, אבל כשנגאלים מן הצרה ושם שמים מתקדש בעולם, הרי אז מכירים ביתר שאת בתועלת של היסורים, ובאים לידי מעלה זו של מחבבין את הצרות. זה מה שכתב רש"י, מחבבין את הצרות שנגאלים מהם, והנס חביב עליהם להזכירו, ובשעת הגאולה מן הצרות כאשר סרה מעל ראשינו החרדה מפני חילול שם שמים בעולם, ושב כבודו יתברך להתקדש בעולמו, אז יש כח ביד איש המעלה לחבב את הצרות, שהוא מכיר את תכליתן וייעודן בבחינת "ומתורתך תלמדנו" כי כל הצרות אשר באו מן השמים על ישראל לא באו אלא מעצה עמוקה של גדול העצה ורב העליליה, בתכלית מכוונת לחזק את יסודי הדת של המון ישראל, ולהשריש בליבם את הידיעה כי ה' אלהים מייסרם כאשר ייסר איש את בנו.
הענין הזה בא לידי גילוי מופלא בפרשת נס פורים. כי הנה שנינו במסכת מגילה י"ב, שאלו תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי, מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור כליה? למה עם ישראל היה חייב את המצב הזה? אמר להם, אמרו אתם, אמרו לו מפני שנהנו מסעודתו של רשע. אמר להם אם כן שבשושן יהרגו, כי הסעודה היתה בשושן, כי הרגו האנשים בשושן, שבכל העולם כולו אל יהרגו, הרי הגזירה היתה על 127 מדינות. אמרו לו - אמור אתה, אמר להם מפני שהשתחוו לצלם, 12 שנה לפני כן אצל נבוכדנצר. אמרו לו וכי משוא פנים יש בדבר? איך זכו לנס? אמר להם, הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים. עד כאן הדברים בגמרא.
ולכאורה איננו מבואר מה שאמר להם רבי שמעון בר יוחאי, כי הקב"ה לא נהג בגזירה זו אלא לפנים, וכי לא רחפה על פניהם גזירה של ממש עד שזכו ועשו תשובה לפניו יתברך וקרע הקב"ה את רוע הגזירה, אמנם כאשר נבוא החשבון נווכח כי אכן היתה כאן הגזירה בבחינת לפנים], כי לפי המבואר במגילת אסתר הופיע המן אצל אחשוורוש לבקש את הסכמתו וחתימת לגזירה יומיים לפני חג הפסח, ובו ביום 13 בניסן נשלחו אגרות לכל מדינה ומדינה, להשמיד ולהרוג, והרצים יצאו דחופים בדבר המלך, וביום השלישי לצום הלכה אסתר למלך לבקש מלפניו על עמה. ולמחרת שוב היסבה עמו למשתה היין עם המן, ובו ביום בראשון לחול המועד פסח תלו את המן על העץ אשר הכין לו, והעיר שושן צהלה ושמחה.
נמצא שבעוד אשר בשושן כבר צהלו ושמחו על נפילת האויב, הרי שבירושלים עדיין לא הגיעו כלל האגרות הראשונות של המן, דלפי חשבון ארכה הדרך שבעה ימים עד בואם ירושלימה, ואין צורך לומר שעדיין לא הגיעו האגרות השניות ששלח מרדכי להשיב את הספרים מחשבת המן, כי הרי מפורש בפסוקים שבאותו זמן טרם נשלחו אותם אגרות שניות עד כ"ג בסיון. יוצא אפוא, שכל אותם שבעים יום שבין אגרות המן לאגרות מרדכי, היו היהודים אשר בירושלים יושבים ובוכים יומם ולילה, ומתפללים אל ה' בבכי ומספד, על דבר גזירה שכבר מזמן בטלה ועברה, ובעוד אשר כבר היה מרדכי יהודי משנה למלך אחשוורוש, והמן הרשע תלוי על העץ, וליהודים אשר בשושן היתה הרווחה, היו בני ירושלים מתחננים אל ה' שיכניע את ערפו של המן הרשע ויבטל את רוע הגזירה.
הרי לפנינו שכל פרשת היסורים שהיתה מנת חלקם של אנשי ירושלים והיהודים שבכל מדינה ומדינה לא היה אלא לפנים, וכל אותה אימת מוות שריחפה על ראשם לא היה בה ממש בשעה שהיו מתפללים להסירם מעליהם, ונתברר להם בגילוי מופלא כי מטרת היסורים וייעודם לא היה אלא כדי להשיב ליבם אל אביהם שבשמים, וכל התפילות והצומות לא היו כדי לבטל את הגזירה, אלא כדי ללמדם דעת בהנהגת ה' יתברך כאשר ייסר איש את בנו, מתוך שפעת אהבה וחיבה יתרה כדי לקרבם אליו. זה שאמר להם רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו, וכיון שהיהודים אשר בכל העולם נתבעו על שהשתחוו לצלם, לפנים, עבודה שאין בה ממש, אלא כלפי חוץ מתוך יראה שהם פחדו מנבוכדנצר הרשע שנתן להם להשתחוות לצלם, לפיכך היתה הנהגת ה' עמהם בעונש רק בבחינת לפנים, שיסברו שהצרה רודפת אותם, בעוד אשר באמת לא היה בה ממש, וכבר הושבת אויב ומתנקם כבר כמה שבועות לפני כן. אמנם היהודים אשר בשושן, שהם נתבעו על שנהנו ממש מסעודתו של אחשוורוש, עמהם ההנהגה היתה אחרת, כי בהיות וחטאם היה בו ממש גם העונש היה ממש, ולהם נודע דבר הגזירה בשעה שהיתה הגזירה כבר בעין, בעודה עומדת ממש אחר כתליהם, אך גם ליהודי שושן נתגלתה בזה הנהגה מופלאה של הקב"ה עם ישראל בניו אהוביו, כי הוכח להם שישועת ה' באה כהרף עין, וכעבור שלשה ימים יוודע דבר הגזירה כבר פקד אותם הקב"ה והצילם מיד שונא אחר ששבו לפניו בתשובה שלמה.
ונקראו הימים האלו פורים, על שם הפור, ללמדך כי מעשה האדם כלא נחשב, כדוגמת הגורל אשר הפיל המן להכחדת העם, ונהפך לו פור זה עצמו לבור מכשול עד שנפל בו ואבד מן העולם, ז"א הוא הפיל פור והוא חשב שהפור יקבע את גורלם של ישראל, והוא לא ידע שהפור קבע את גורלו שלו. וכן כל עניני העולם הזה, אין ביד האדם כח מאומה לפעול בהם כתכניתו וחפצו אלא הכל בידי שמים, ועלילות הדם כלא נחשבו (וכמשחק המפלגות) משחק פורים נדמו, ובזה יש לרמוז טעם למה שנהגו ישראל במשחקים בימי הפורים, למה עושים כל מיני משחקים? למה הנערים מתלבשים מלבושים שונים להתראות כמו אחשוורוש ואסתר, מרדכי והמן, למען דעת כי כל מעשה האדם אינו אלא אחיזת עיניים בלבד, ומה' מצעדי גבר כוננו ועצתו יתברך היא תקום. אתה יכול להיות אחשוורוש, אתה יכול להיות המן, אתה יכול להיות מי שאתה רוצה, זה הכל תחפושת, כל מה שאתה חושב שזה המצב שלך זה הכל תחפושת, הכל חרית, אתה יכול לחשוב שאתה מרדכי, אתה תגיע למעלה יגידו לך אתה המן, יכולים להגיד עליך שאתה המן ואתה תגיע למעלה ויגידו לך שאתה מרדכי. זה בכלל לא קובע מה שאנשים חושבים ומה שרואים ומה שמרגישים, הכל דמיונות. אך לא רק מחשבות אדם בעניני עלמא הרי הם כאין ותוהו, אלא גם מחשבותיו לטובה, לדעת את ה' אין בידו לקיימם, וכמו הבל יחשבון, אם לא יעזרנו הבורא מלמעלה לחזק ולקיים את מחשבתו ודעתו, גם כשאתה מתכוון לטובה אם לא יהיה חיזוק מאת ה' יתברך לא יעמוד, על זה אומר דוד המלך ע"ה, "ה' יודע מחשבות אדם כי המה הבל", כל המחשבות, ומשום כך אשרי הגבר אשר תייסרנו יה ומתורתך תלמדנו, כי היסורים באמת, הצרות חביבות כי הן מלמדות את האדם בדיוק מה כוונת הבורא ומה רצונו, זה לפנים וזה ברצינות, כל אחד לפי מעשיו. איפה עם ישראל שכח כבר 12 שנה מה היה, השתחוו לצלם, מי יקשור את זה? כולם קושרים למה שהיה תכוף, וזה לא בגלל מה שהיה תכוף, זה בכלל מלפני זמן, מה אתה בכלל חולם חלומות.
אף המחשבות לטובה שיערוך האדם נחשבים המה הבל לעומת חכמת המקום. וזקוק הוא לחזק את יסודי הדעת שלו ע"י יסורים הנשלחים אליו מן השמים, אותם יש לו לקבל באהבה, מתוך ידיעה בהירה כי ה' אלהיו מייסרו כאשר ייסר איש את בנו, שכן קבלת יסורים באהבה מחזקת בקרב האדם את ידיעת ה' השוכנת בליבו, את ההכרה שיש לו אב בשמים החפץ בטובתו ובתקנתו. וע"י עמידה בנסיונות, כשמקבלים את היסורים באהבה מתיישבת הדעת בלבו כאילו היתה זאת ידיעה מוחשית ברורה. זה מה שאמרו חכמים ז"ל במסכת שבת, כותבי מגילת תענית היו מחבבין את הצרות, משום שבלי מסכת הצרות ופרשת היסורים לא היה בכוחם להשיג דעת עליון, וכל ידיעותיהם ומחשבותיהם היו בכלל הבל, ועתה שזכו מן השמים ליסורים ולצרות היו מחבבים אותם, כי מתוכם היו למדים להכיר את ה' יתברך והנהגתו עמהם, ובזה נתקיים בהם סיפא דקרא "ומתורתך תלמדנו".
עכשיו אני רוצה להגיד לכם איזה רעיון, התורה מצוה אותנו "מדבר שקר תרחק" התורה אומרת ששקר זה הדבר הכי מתועב, הכי גרוע שיכול להיות, ארבע כתות שאינן מקבלות פני שכינה חשמ"ל, זה חנפים שקרים מספרי לשון הרע וליצנים. המכנה המשותף בין כולם זה שקר, חנפות - שקר, שקרנים - גופא, מספרי לשון הרע - שקר, אפילו הוא אומר אמת זה שקר, כי זה לא רצון התורה שהוא יגיד ואם הוא אומר זה שקר, ליצנות זה ודאי שקר, אז התורה אומרת, אל אישה בנידת טומאתה, שזה עריות, שזה יהרג ולא יעבור, לא תקרב, אבל היא לא אומרת תברח, תתרחק, שקר יותר גרוע, מדבר שקר תרחק, מדבר שקר תרחק! אם אתה מזהה איזה שקר באיזשהו מקום, תרחק, אל תשב במחיצתם של השקרנים. אם כתוב "במושב לצים לא ישב" ולצים זה רק אחד מהצורות של שקר, ממהות השקר, מהשקרן עצמו - תרחק.
עכשיו זה עבודה לא קלה, לך תזהה עכשיו את השקרנים כולם במסווה, חושבים שבפורים לובשים תחפושות, הפוך, בפורים זו האמת שלך, אתה רוצה להיות גרוילה - זה כל השנה אתה רוצה להיות, זה באמת מה שאתה רוצה, רק אי אפשר זה לא פורים, אז אתה מתחפש לחסיד, לאברך, לאני לא יודע מה, אבל אתה בפורים מראה שאתה רוצה להיות גורילה, או אתה רוצה להיות שוטר - לעשות רפורטים כל היום, או אתה רוצה להיות חייל טוח טוח טוח להרוג אנשים, זה מה שאתה רוצה, בפורים זה מי שאתה, כל השנה זה התחפושת.
אז עכשיו לך תדע עכשיו מי האנשים שמסביבך, אז איך תדע לברוח מהם, מדבר שקר תרחק, ומאנשי שקר על אחת כמה וכמה. תראו, כל מה שקרה באחרונה בענין המפלגות זה נס ומופת, זה מסכת יסורים, זה חביבות של הקב"ה שאין כדוגמתה, כמה הקב"ה אוהב אותנו. מה עשה הקב"ה, לא היה דבר כזה בעולם, שהקב"ה רואה אנשי אמת שרוצים לדבוק באמת, מה עושה, הם לא ידעו מי שקר ומי לא שקר, מה עשה? הבריח את השקר מהם, "מדבר שקר תרחק" לא צריך כבר, השקר ברח לבד, ואמר אני שקר. היום אתה לא צריך לחפש מי שקרן, אתה יודע איזה מפלגה הוא שייך אתה יודע שקרן, נגמר הסיפור. זה דבר גדול, דבר גדול, אתה לא צריך בכלל להתרחק מהשקר, הוא כבר התרחק לבד, אתה יודע מה זה, זה ימות משיח, שהשקר התגלה לעיני כל, שמזהים את היצר הרע, שמזהים את הערב רב, אתה יודע מה זה, זה כתוב בספרים אבל אתה לא ידעת לזהות, מאיפה תדע לזהות, הקב"ה עשה נס ומופת, זה נס גדול, נס גדול היה ליהודים.
אז לכן צריך לראות שבכל מסכת יסורים צריך לבדוק על מה באו היסורים, ז"א רואים את אהבת הבורא מהיסורים ומבינים מתוך זה מה ההנהגה האלוקית, הקב"ה רוצה לברוא כמו שהבאנו תורת רכ"ח של רבי נחמן מברסלב, וליקוטי מוהר"ן הוא מביא ואומר שבאחרית הימים המחזיר בתשובה הקב"ה גורם לו שיהיה עליו מחלוקת, הקב"ה יוזם שיהיה עליו מחלוקת. למה שהוא יזום שיהיה עליו מחלוקת? אומר כי באחרית הימים צריכים להתקרב רק בעלי תשובה אמיתיים וגרים אמיתיים, כי בימות משיח זה לא חכמה אתה מבין להתגייר או לחזור בתשובה, זה בגלל הטובה, יהיה מושפע העולם בטובה מי לא יתקרב? מי לא יתקרב, אפילו לפיד יתקרב, יגיד מזה הדתיים בא הנה תראה מה מקבלים.
אז לכן כיון שמגיע הזמן של הבירור בין האמת לשקר, אז מה עושה, שכל מי ששקר יתרחק מהמחזיר בתשובה, ואלה שהם אמיתיים ידבקו בו, ככה אומר רבי נחמן מברסלב בתורה רכ"ח. לא יאומן כי יסופר, אז הדברים מפורשים.
אם כן יהודים יקרים, אנחנו רואים מפה שמחבבים את הצרות, שנגאלים מהם, והנס חביב עליהם להזכירו לשבחו של הקב"ה, וכותבים ימי הנס לעשותם יום טוב. אז היום יש לנו יום טוב בעזרת ה', מצוות היום משלוח מנות מתנות לאביונים זכר למחצית השקל, סעודת פורים, קריאת המגילה, מי שלא הקריא לאשתו יקריא וכו', לא שמעה, בקיצור זה יום גדול מאד שצריכים לשמוח ולנצל אותו לא בשביל שטויות והבלים, כח התפילות גדול מאד ביום הזה, הכוונה שתהיה לשם שמים, כמה שיותר להרבות בלימוד התורה הקדושה ואשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו אמן ואמן.