כיפורים כפורים | הרב אמנון יצחק
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום הליט בת נחמה ושמואל בן רחל
יזכו בזכות יום הפורים לנס מהרה להיפקד בבן זכר בריא ושלם
אימא בריאה ושלום בית.
אמן.
יום כיפורים כפורים
בתיקוני הזוהר,
פורים
התקראת על שם יום הכיפורים,
שעתידים
להתענג בו,
והוא ישתנה מעינוי לעונג
מתוך כתבי הארי, זיכרונו לחיי העולם הבא.
יום הכיפורים הוא יום סליחה ומחילה,
וכן, בפורים עיקרו ויסודו הוא אהבת הבריות,
שתתבטל הקנאה והשנאה,
ורק אהבה ושלום יהיו שרויים בישראל.
זה מסתמל
על ידי משלוח מנות איש לרעהו.
וכן כותב בספר פלא יועץ,
ומצוות משלוח מנות איש לרעהו,
מה טוב לשלוח למאן דה יתייקור בי,
כגון גדול לקטן.
זאת אומרת, מה טוב לשלוח למי שיתייקר בזה,
ישתבח בזה,
ישמח בזה,
כגון שהגדול שולח לקטן.
ולמאן דה יתלה קפידה עלו היא, וגם
לאחד
שיש לו קפידה עליו,
כדי לשמח לב אומללים ולהחיות לב נדכאים ולהרבות אהבה ואחווה שלום ורעות.
על ידי שהוא מכבד את חברו
בכך שהוא מקדים לשלוח לו מנות לכבוד פורים,
הוא מסיר את הקפדתו,
מתפייס ויוצר בלבו אהבה ושלום.
גם בין איש לאשתו צריך לעשות כך.
ואף לחברו וידידו האוהבו לו מתמיד,
גם לו, אם הוא נותן מתוספת אהבה על אהבה.
ולכן צריך שתי מנות.
דבר חשוב,
בכדי שיתפייס יותר.
זאת אומרת, שתי המנות זה פיוס יותר מאשר מנה אחת.
אף שמתנות לאביונים די במנה אחת לכל אביון,
צריך לתת לשני אביונים, אבל לכל אחד מנה אחת.
אבל במתנות לרעהו צריך לתת שתי מתנות.
אכילה ושתייה.
וכל זאת,
בכדי לעורר מידה גדולה יותר של אהבה,
בכדי להסיר
את הטינה מליבו.
וצריך לזה הוכחה חזקה יותר,
שהוא נכנע לו ומבקש את חברתו וידידותו.
ועל ידי שהוא כופל פעמיים לשלוח לו המנה,
יתרכך בזה לב חברו המקפיד וימחל לו על כפי דתו.
כי הוא רואה את הרצינות של לב חברו ואת הכוונה הטובה.
ולכן
אם לא שלח את שתי המנות ביחד
אלא
זה אחר זה
גם יוצא
ידי חובה, כי בכל פעם מראה הכנעה ואהבה ובכל פעם יש פיצוי וריצוי נוסף.
והוא מוכיח פעם נוספת שהוא מכבד אותו ומחשיב אותו.
מה קורה עם אחד ששולח מנות לרעהו?
וחברו אינו רוצה לקבלן
או שמוחל לו
יצא ידי חובה.
מה ההסבר?
כיוון שכל הטעם של משלוח מנות
להרבות שלום ורעות
ולהסיר את הקנאה ואת השנאה
ולהוכיח את אהבתו לחברו
או שהוא נועד להוכיח אפילו לחברו ידידו ואוהבו
כמה גדול אהבתו אליו
כי על ידי המנות הוא מוסיף לו אהבה על אהבה.
עצם העובדה שהביא לו את המנות
כבר הוכיח
והשיג את המטרה,
אפילו אם חברו לא קיבל
ואפילו אם הוא מחל לו,
כי לא הקבלה היא המטרה אלא משלוח מנות איש לרעהו
שבזה מתמצית נכונות האהבה ובמשלוח המנות כבר יצא ידי חובת אהבה זו.
ככה מביא החתם סופר בסימן קצדיק וו.
והבח
בתרצדיק וו
על מה שנאמר בגמרא במגילה ז'
דאביא בר אבין ורבי חנינא בר אבין
היו מחליפים את הסעודות שלהם
זה אוכל בפורים של שנה זו בשנייה סוחת חבר או אמו
וקשה איך יצא ידי משלוח מנות
ויש לומר דכיוון שטעם משלוח מנות הוא
כדי שיהיה שמח ושש עם אוהביו ורעיו
ולהשכין ביניהם אהבה, אחווה ורעות
אם כן, אם הם סועדים אחד עם חברו
הרי הם בשמחה וטוב לב משתה יחד
ופטורים הם מעתה מחיוב משלוח מנות
והוא הדין בשנה השנייה וכן בכל שנה ושנה
הסבא מקלם
שואל
למה קבעו משלוח מנות לרעהו ומתנות לאביונים
דווקא בפורים
היה יותר מתאים לסדר ולקבוע את זה לפני ראש השנה
שאז הסגולה היא לכל יהודי להתנהג ברחמים
ולעורר אהבה ורעות
כדי להקל על עצמו בבואו ליום הדין לבקש רחמים
כי כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמיים
וכמו שנאמר
ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים
ושילחו מנות
לעניין נכון לו, לעניים
כי קדוש היום לאדוננו
ואל תעצבו כי חדוות אדוני היא מעוזכם
אז מה הוא מתרץ הבא?
מה אומר הרשע, סליחה,
הסבא מקלם?
הוא מתרץ כי לאחר
שקרה שעמדו רשעים
כמו המן ואחשוורוש
להשמיד באכזריות אומה שלמה טף ונשים,
עצם הדבר שהעלו על רעיונם אכזריות כזו
השפיע כבר על כל האומות
ואפילו על ישראל
שמתייחסים כבר פחות ברצינות לרעיון של רציחה.
בגלל ששומעים שהולכים לרצוח עם שלם,
מתרגלים לרעיון.
ויורדת הביקורת
וההשחתה
ומצטננת כמעט.
כמו שעכשיו אתם רואים בקורונה, גופות גופות נופלים, נופלים, נופלים,
אז המוות בעיני אנשים נהיה קל.
וכדי להוציא מליבות עם ישראל את הרושם הרע הזה,
כדי לפלוט מתוכם את סם הרציחה,
לכן קבעו את המנהג הטוב לשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים,
כדי להרגיל את הלב לרחמים.
אז בשעה שקוראים על גזרות כאלה במגילה,
ויכול חלילה להתעורר אצל האדם דברים כאלה של הקלה בנושא,
דווקא אז צריך לעשות חיבור ואהבה יותר ומשלוח איש
לרעהו.
הרמב״ם בלקות מגילה פרק ב' יוזן כותב
מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים,
זה כשאין לו אפשרות,
מלהרבות בסעודתו ובשילוח מנות לרעהו
מתנות לאביונים, הוא אומר, יותר גדול.
למה? שאין שום שמחה גדולה ומפוארת
אלא לשמח עניים ויתומים ואלמנות וגרים.
שם שמח לב האומללים האלו דומה לשכינה,
שנאמר לה, חיות לב נדכאים ברוח שפלים.
בלקות יום טוב
מי שנועל דלתות חצרו
ואוכל ושותה, הוא ובניו ואשתו
ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרא נפש,
אין זו שמחה של מצווה אלא שמחת קרסו,
אומר הרמב״ם.
יש לנו לקח טוב מיום הפורים
שנמשיך במידה הטובה של אהבה ורעות,
שנהיה רכים,
עדינים,
ותרנים ומחבבים זה את זה,
ולהשכין שלום בינינו.
להשכין פירושו שלא נהיה אוהבים ואהובים רק באורח זמני וליום אחד בלבד,
אלא להשכין את האהבה לצמיתות
שתשרה ותשכון בתוך הלבבות בדרך קבע ובתמידות,
כי הפירוד הוא בתחומו של עשיו.
עשיו הוא הנפרד,
כי זה נובע אצלו מכוח הטומאה.
לתאווה יבקש נפרד.
באהבה ואחווה
היא תולדה משורש כוח הקדושה.
אז אם כן, הבנו
כיפורים כפורים.
בעתיד, יום הכיפורים,
להפוך מעינוי לעונג.
ויש מחילת עוונות.
כשעם ישראל מחוברים,
מתקנים את השנאת חינם,
ועושים אהבה גדולה בישראל.
לכן,
משלוח מנות איש לרעהו.
וביחד אני אומר לך, שאומר,
משא הקדוש ברוך הוא משא קדוש ישראל.
ויכוח לברום תרום מסווה.
שנאמר אדונו בסלמאן סדגה יבין תרום.