"אחר הדברים האלה גדל המלך אחשוורוש".

אומרת הגמרא במגילה יג, עמוד ב: אמר רבא: אחר שברא הקב"ה והקדים רפואה למכה, דאמר רבי שמעון בן לכיש: אין הקב"ה מכה את ישראל אלא אם כן מקדים ובורא להם רפואה בתחילה. שנאמר: "כרפאי לישראל", ואח"כ: "ונגלה עון אפרים". אבל הגוים אינם כן. אלא מכה אותן ואח"כ רופא אותן. שנאמר :"ונגף ה' את מצרים נגוף ורפוא". בתחילה "נגוף", ואח"כ "רפוא".

אז כתוב פה שלמעשה הקב"ה גדל את המן, וזה היה אחרי שהוא הכין רפואה לישראל. מה הייתה הרפואה? שמרדכי גילה את המזימה של בגתן ותרש. מיד אחרי זה כתוב :"אחר גדל המלך אחשוורוש את המן". 

מפה לומדים שהקב"ה הקדים רפואה למכה. ואין הקב"ה מכה את ישראל, דהיינו, עונש אותם, אלא אם כן מקדים ובורא להם רפואה בתחילה. אז קודם כל זה אומר שאם יש רפואה מתחילה אז אין מטרת המכה לחסל אותנו, אלא לעורר אותנו. שנאמר :"כרפאי לישראל", ואח"כ כתוב: "ונגלה עון אפרים", זה העונש של אפרים.

אבל העובדי כוכבים אינם כן, אלא מכה אותם קודם ואח"כ רפא אותם. לא תמיד, אבל תמיד אצלהם תבוא רפואה לאחר מכן. אם תבוא. שנאמר: "ונגף ה' את מצרים נגוף ורפוא". בתחילה "נגוף", קדום המכה, ואח"כ יכולה לבוא הרפואה.

 אנחנו נזדקק לפירושו של גאון יעקב שמביא לנו יסודות גדולים בזה, ומפה תבינו את ההנהגה שלנו שאנחנו אומרים לאנשים מה לעשות כדי להרפא ממחלות ומכל מיני דברים.

אמר רבי שמעון בן לכיש: אין הקב"ה מכה לישראל אלא אם כן בורא רפואה מתחילה. ובאומות העולם מכה אותן ואח"כ רופא אותן. והמאמר הזה מוקשה, כי סוף סוף בין האומות בין ישראל הם נרפאים בזמנם.

אם כן, במה נתעלו האומה הישראלית מיתר האומות? כיוון שצורך הרפואה הוא אחר המכה. בינתיים בשני הציורים כתוב שהם נרפאים רק הרפואה לישראל לפני ולאומות אחרי. אבל תמיד הרפואה היא תבוא בסוף, אחרי המכה, בשביל לרפא. אז מה ההבדל בין האומה הישראלית לבין זה אם בסוף באה הרפואה. מה אכפת לנו שהקדימה אצל ישראל. ואילו אצל אומות העולם היא באה רק אחרי המכה. מה אכפת לנו, העיקר באה הרפואה בסוף. זה קשה. אם כן מה ליש תהיה הרפואה מוקדמת או מאוחרת? זה הקושיה.

אומנם העניין הוא על דרך מה שאמרו חכמים זכרונם לברכה בשבת: "לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והיפטר". אדם צריך תמיד להתפלל שלא יהיה חולה. כי אם הוא יהיה כבר חולה, אומרים לו תביא זכות בשביל להיפטר מהמחלה אתה צריך להביא זכות, אם לא תביא זכות, לא תוכל להיפטר. הרי אם כבר באה החולי לאדם אין לו זכות לשלח לו רפואה עד שיעשה תשובה מעצמו ואז ירפא. זאת אומרת, צריך לעשות תשובה בשביל להירפא. זה אם קדמה מחלה ולא קדמה רפואה. לעולם יתפלל אדם שלא יחלה, שאם חלה אומרים לו הבא זכות והיפטר. מה הוא יכול עכשיו לעשות, חייב לחזור בתשובה קודם כל כנגד מה שבא לו המחלה, וצריך זכויות.

ואמרו שם: "עלה למיטה ונפל, דומה שהעלהו לגרדום לדון". אם אדם נפל למשכב, יש לו חום, 40 מעלות חום, נפל למיתה, אדם כזה כאילו מסרו אותו כבר לגרדום. רק צריך להוריד את הגיליוטינה וזהו. הוא מסוכן מאוד! אדם כזה... לא במחלות מסובכות כמוש אומרים, חום אפילו! "עלה למיתה ונפל, דומה שהעלהו לגרדום לדון".

ואז כתוב שאם יש לו פרקליטין גדולים, ניצול. אם יש לו פרקליטין, מצוות שהוא עושה כל העושה מצוה קונה לו פרקליט, אם יש לו פרקליטין גדולים, גדולים, זאת אומרת צריך מצוות גדולות, זכויות גדולות, אז הוא ניצול.

ואלו הן הפרקליטין של האדם, מי אלה הפרקליטין הטובים ביותר במקרים כאלה? תשובה ומעשים טובים.  אז לא מספיק התשובה צריך גם מעשים טובים. כמה אדם יכול להספיק לעשות מעשים טובים בפרט שהוא שוכב חולה במיתה? תשבוה אני מבין,אבל מעשים טובים, איך הוא ייצר עכשיו הרבה מעשים טובים?

כיוונו חכמים זכרונם לברכה "פרקליטין גדולים", שהוא צריך פרקליטין גדולים, ואמרו ואלו הן: הפרקליטין של האדם... תקשיבו טוב! כי הגם יש במלאכי מעלה מליצי יושר ומטיבים לדבר לפני המלך יתברך שמו להפיל תחינה על האדם החולה, עדיין הם קטנים ולא יועילו כל כך בתפילתם.

אתה שומע? יש מליצי יושר למעלה, מלאכים, מדברים על החולה ומלמדים עליו זכויות, ומבקשים בשבילו, אומרים לנו זה עדיין נקרא שהם קטנים, והם לא יועילו כל כך בתפילתם. אבל צריך פרקליטין גדולים.

ומפרש איזה הוא גדולים? ואומר: פרקליטין של האדם. רוצה לומר: שהאדם בעצמו עשה אותם. לא יבואו וימליצו עליו ככה וככה, תייצר פרקליטין! פרקליטין שאדם בעצמו עשה אותם. כמו שאמרו זכרונם לברכה: "כל העושה מצוה אחת קונה פרקליט אחד". אז צריך פרקליטים ולא סתם, צריך גדולים!

על כן, הטיב אשר דיבר רבי שמעון בן לכיש כי אצל ישראל התחסד הקב"ה עמהם לברוא רפואה קודם המכה. מה זה יועיל הרי שאלנו, מה זה משנה אם הרפואה קדמה או לא? הוא אומר: כי בטרם בו המכה עדיין אין קטרוג כלל. אין קטרוג, על מה יש קטרוג. לא באה מכה אז אין קטרוג. אין קטרוג, ואז הוא בורא כבר את הרפואה. ואם כן אח"כ שתבוא המכה, אפילו אם ישראל לא עשו תשובה והקטרוג מקטרג, הרי הרפואה כבר באה לעולם, כי כבר נבראה. והרפואה צריכה לבוא למכה הזאת. אז גם אם לא עשו תשובה ה' הקדים רפואה למכה. זה עושה הקב"ה רק אם ישראל.

אבל באומות העולם, אז המכה באה מתחילה ואז הקטרוג מקטרג ועכשיו קשה לברוא רפואה. עד שיהיה להם זכות גדול. ובלי שיהיה  להם זכות גדול, הם לא יפטרו מן המחלה, מן הצרות, מן היסורים. אז זה ההבדל אם מקדים ה' רפואה לפני או לא מקדים.

בדורו של המן הייתה זאת מוכרחת, שה' הקדים רפואה למכה. אחר בגתן ותרש גדל המלך את המן. יש בזה כמה ביאורים, אבל זה לא הנקודה שאני רוצה לעמוד בה, אני רוצה לעמוד על העניין של הרפואה. אז זה היה מוכרח בזמן המן. כי לא עשו תשובה. והקטרוג עליהם היה מחמת הסעודה של אותו רשע או ושהשתחוו לצלם. ועל זה הם לא עשו תשובה. הם חשבו שעשו בסדר. כמו שלמדנו אתמול. ואם כל זה הואיל להם הרפואה הקדומה למכה. כיון שהיא נבראה כבר, אז גם בלא שעשו תשובה ולמרות הקטרוג, כיון שהרפואה הוכנה מקודם, אז לכן הם ניצלו.

 אבל באומות העולם מכה אותם ואח"כ מרפאה, ונשארו כדרך שאר החולים, אם יש להם זכות, אז הם התרפאו. אם לא יביאו זכויות מספיק, לא יתרפאו.

אז רואים מפה יסוד אדיר! שכשהקב"ה רוצה בטובתן של ישראל, הוא מקדים רפואה למכה. והבאנו פסוק על זה שהפסוק אומר במפורש ומקדים קודם כל את העניין של הרפואה :"כרפאי לישראל", בהושע ז, זה כתוב. כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים". אז מה זה "כרפאי לישראל"? קודם רפאי, ואח"כ "ונגלה עון אפרים". אח"כ נגלה העונש של אפרים בגלוי, אבל כיון שהוקדמה הרפואה אז נושעים.

עכשיו, לפי זה הרפואה הייתה שמה? שמרדכי היהודי הציל את המלך, הציל את המלך. ואחרי זה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי. זאת אומרת, הכין את הרפואה לפני המכה.  

באים אנשים אומרים שיש להם חולה בבית או מקרה כזה או כזה וכזה, מה עושים? מה אני אומר? שיעשו תשובה ותלוי במקרה, אם הוא חמור ביותר, שיעשו הרצאה. למה? עכשיו הכל מובן. צריך להעמיד פרקליטין גולים. מתי? שהמחלה קדמה. כי לא הוכנה הרפואה לפני. התברר שאדם חולה והוא בא עכשיו מבקש רפואה. הרופאים אומרים שאין סיכוי, הוא לא יודע מה לעושת! אז הוא בא לבקש רפואה.

עכשיו, מה כתוב? כתוב במפורש מסכת שבת: "שלעולם יתפלל אדם לפני שלא יחלה, אבל אם חלה, אז צריך להביא זכות ולהיפטר, ופה ראינו שצריך פרקליטין גדולים. אפילו אם מלצי יושר למעלה, מלאכים, ילמדו עליו זכות, זה לא יספיק. הם נקראים קטנים. צריך פרקליטים גדולים.

ואמרנו איך הוא יביא עכשיו פרקליטים, הוא חולה. נגיד תשובה הוא יעשה, נגיד, אבל מאיפה ימציא עכשיו פרקליטים גדולים? אבל אם הוא עושה הרצאה, אז הבן אדם הזה מייצר זכויות לאין שיעור אין סופיות! אין סופיות! אז אם הגזרה היא לא בדם, זה יועיל. אם הגזרה בדם, זה לא יועיל. זה יועיל שיהיה לו שכר וזכות לאין שיעור, גם אם הוא יפטר, אבל כל זמן שזה יהיה בטיט, זה מוכרח להועיל. כי אין לך פרקליטין יותר גדולים מזה.

פעם לא היה אפשר לעשות כזה דבר. שאומרים "הבא זכות והיפטר", איזה זכות? אדם היה יכול לעשות פעם הרצאה? היה יכול להחזיר בתשובה? איפה היה דבר כה?! לא היה דבר כזה. היום יש את האפשרות הזאת.

אבל למדנו עוד דבר, למדנו פה שה' מקדים רפואה למכה, איך הוא מקדים רפואה למכה? הוא זימן את מרדכי שיהיה בקרבתם של בגתן ותרש, שהם דברו בלשון טרסי וחשבו שהוא לא מבין. ונתן בלים, הקב"ה, שיזממו להרוג אותו, כי הם היו שומרי הסף.

מה זה שומרי הסף? יש שני פירושים: שומר סף זה מי שנמצא בסף, בכניסה, לשמור שלא יכנסו אנשים, ושומר הסף זה גם אלה שהם משקים. סף זה גם עניין השקיה, כמו בזיקים וכו'. והם כל הזמן היו נדרשים להביא לו מים. כל לילה. למה? הם טענו עליה, על אסתר המלכה, שהוא היה כל כך אוהב אותה, אני לא רוצה להגיד, כן, אז כל הלילה הוא היה אוהב אותה, ואז הוא היה צמא, וכל פעם היה... אז היא לא נותנת לנו לישון, הם כל הזמן אמרו "לא נותנת לנו לישון", כל הזמן תגיד לו עוד לשתות, עוד לשתות, אז החליטו לשים לו סם בתוך השתייה ולגמור את הסיפור עם זה. מה זה?! הבן אדם הזה לא ישן. כל משמרת שלהם צריכים כל הזמן לטרטר. מכל מקום, ה' נתן בליבם את זה ושם את מרדכי שם ומרדכי שמע והכל. זה נקרא שהוא המציא להם רפואה לפני המכה.

אז הנה, למדנו מפה את היסוד. למה אתה מחכה שחלילה תהיה מחלה, צרה? ותצטרך ישועה ואז ואולי, בשביל מה? תעשה הרצאה לפני שבכלל יהיה מחלה. אז אתה מקדים רפואה למכה. אם חלילה תבוא. ואז יש לך פרקליטין גדולים. ואם זה תוכל להיפדות. אז זה יסוד עצום מה שלמדנו עכשיו. שאם הקדמנו רפואה למכה, אז גם אם תהי המכה, הרפואה כבר מוזמנת ומוכנה.