http://live.shofar-tv.com/videos/2772
27-2-13
"כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות". אם את שותקת עכשיו סופך שהקב"ה שותק לך, אם תחרישי את ותשתקי מללמד סנגוריה על אומתך, תשתקי לעתיד לבוא, ואין לך פתחון פה למה שאת יכולה לעשות טוב בימייך ולא עשית.
אז המדרש אומר, אם את שותקת עכשיו הדגש על עכשיו, סופך שהקב"ה שותק לך, ואם תחרישי תשתקי מללמד סנגוריה על אומתך שזה חובתך, תשתקי ותשתקי לעתיד לבוא ואין לך פתחון פה למה שאת יכולה לעשות טוב בימייך ולא עשית. ז"א אדם שלא מנצל את הזמן ואת היעוד שלו בחייו, תהיה לו סתימותא לחיי העולם הבא, לא יוכל להגיד שום דבר על מה שהיה יכול לעשות טוב בימיו ולא עשה. זה המדרש. יש ואדם משתמט ומתחמק מלהוציא לפועל ייעוד ידוע שייעדו לו מן השמים להגשימו ולבצעו ברגע זה דוקא, ובמקום זה דוקא, ובנסיבות אלו דוקא. שלש פעמים דוקא. ואין האדם נעצר אפילו לרגע קט לעיין ולראות מה היום הוא ההפסד והנזק לכל מהלך חייו בעתיד, בגלל התחמקות זדונית או שגגית זו. אז בין אם הוא מתחמק בזדון בין אם הוא מתחמק בשגגה, בכל אופן הוא לא יודע מה הנזק וההפסד לכל מהלך חייו בעתיד. מן השמים רוצים לזכותו ולרוממו, ומצפים לראות ניגש לתפקידו בזריזות ובאמונה, והאדם הנאחז בכבלי העצלות והתרדמה מאבד ומפסיד במו ידיו את הזכות הגדולה הזאת, וגורם לעצמו איבוד ושיתוק לעולמים. הוא אינו נענה לקריאתו של כביכול "פתח לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לך פתח כפתחו של אולם" לך ולצאצאיך, אלא הוא משתק את עצמו לעת מצוא כשמכריזים אליו מן השמים, צא למשימתך ועשה, אזי איומה ונוראה היא התוצאה, כי כשהוא רוצה וצועק ומבקש אח"כ, לא נענים לו, וכביכול הקב"ה שותק לו. אה, אתה לא רוצה לקום בנץ, אה, טוב, אתה תצעק לי במשך היום גם אני שותק. למה עיקר התפילה הוא בנץ, וכתוב שחוט של חסד משוך עליו כל היום, ז"א אם אתה לא קם בנץ אז אתה מוותר על החוט של חסד כל היום, וכתוב שמי שקם בנץ אז מובטח לו עולם הבא, אז אתה גם עולם הבא לא רוצה, אתה רוצה לישון, בסדר, אז אח"כ כשתצעק אז הקב"ה שותק.
זהו שאמר מרדכי לאסתר, אם החרש תחרישי בעת הזאת, הדגיש לה תכיפותה ודחיקותה של המשימה שהיא צריכה למלא דווקא בעת הזאת, העת הרצויה והמיועדת מששת ימי בראשית. ודוקא צריכה מזימה זו להתבצע על ידה, ואם חלילה תתחמק ולא תקשיב לאזעקת המשימה מתחננת להתגשם דווקא על ידה, הרי אסתר תגרום חלילה אבדון ודראון לכל בית אביה בזה ובבא. היא גם היתה צריכה הרי לתקן את מה שעשה שאול סבה שהוא הניח את אגג שממנו יצא המן, אז התפקיד שלה לתקן ולכן אמר לה, "ואת ובית אביך תאבדו", מה קשור לבית אביה? אלא בגלל שהיא צריכה לעשות את התיקון על מה שהוא הניח את עמלק, את אגג, היא צריכה להשמיד את עמלק את המן. אז לכן הוא אומר עוד פעם, מרדכי אומר לאסתר, אם החרש תחרישי בעת הזאת, הדגיש לה את התכיפות והדחיקות של המשימה שהיא צריכה למלא דווקא בעת הזאת, זו עת הרצויה והמיועדת מששת ימי בראשית, והיא דוקא צריכה משימה זו להתבצע על ידה, ואם חלילה תתחמק ולא תקשיב לאזעקת המשימה המתחננת להתגשם דוקא על ידה, הרי היא אסתר תגרום חלילה אבדון ודראון לכל בית אביה בעולם הזה ובעולם הבא.
השתמטות מקיום המשימה המיועדת היא מרידה כביכול נגד רצונו יתברך שמו, שכיון שאת סדר הזמנים והמאורעות לפי התהליך והמחשבה הנעלמה שלו ושכל יעוד צריך להתבצע ע"י יחיד זה ולא אחר, רמז לה מרדכי, כי אם לא תמלא תפקידה מן ההכרח שיתרחש ויפתח מקום חדש שממנו תצמח תשועת ישראל, אז יהיה מישהו שבמקומה יתפוס את המקום, אבל את תפסידי ותשותקי לעולם הבא, תטושטשי ותמחי חלילה לטמיון ללא כל תיקון והעלאה, לכן מהרי אסתר לעשות דבר מלכו של עולם שייעד לך את תפקידך ומשימתך מקדם. לכן מהרי אסתר לעשות דבר מלכו של עולם שייעד לך את תפקידך ומשימתך מקדם.
והשולחן ערוך אומר לכל יהודי ויהודי, שעיקר התפילה זה בנץ, וצריך להתפלל בנץ, אלא אם כן יש לו אונס פעם ב, אבל צריך לקום בנץ, להתפלל אל ה', לקבל פני שכינה, עשרה ראשונים, גם יושב בבית המדרש. מדוע באתי ואין איש, קראתי ואין עונה, הקב"ה מחכה מי יגיע, מי יגיע בזמן. אז זה בקטנה יום יום, שאדם מוותר בעצם על הבטחות אלוקיות, חוט של חסד משוך עליו כל היום, עולם הבא, והוא ישן. אז מה אפשר להגיד על זה? בקיצור צריך לחפש דתיים. אם היה מזמין אותך תלמיד חכם בשעה מסויימת או עשיר מסוים בשעה מסוימת בבוקר היית קם, אם היו מסדרים לך עבודה בזבל תמורת 15 אלף שקל, וצריך לקום בשתיים בלילה אתה מופיע, מריח את הכל ויוצא לעבודה בשמחה. נו, ולקום לפני הבורא יתברך ולשמח את הבורא, רק לשמח אותו על הבוקר ששברת את הכבלים של השינה, נתת נוק אאוט לשר השינה, לס' מ', זרקת את השמיכה וקמת, וישר אצת ורצת להגיע לבית התפילה, פשששששש איזה שמחה בשמים. אבל אנשים אין להם אחריות על החיים אז לכן מתי שאני אקום זה בסדר. עוד לא עבר זמן קריאת שמע. יפה. כאילו כל הלילה הוא קרא את ההגדה.
מכל מקום רבותי, זה דוגמא בקטנה מה שנקרא, אבל יש משימות בחיים שלפעמים מזדמן לאדם לעשות דבר מה בעת מסוימת בנסיבות מסוימות ודוקא הוא, ואדם חש ואה, דוחה בתירוצים קלושים ולך תדע מה הוא הפסיד לו ולכל חייו.
אז אני אספר לכם סיפור קצר, התנהגות של בן אדם לפעמים איך הקב"ה משלם. מעשה בגוי כושי, יושב ברחוב בארה"ב עם כוס מנגן בגיטרה ויושב על המדרכה, אנשים עוברים על פניו ומשליכים מטבעות, היתה אשה אחת שעוברת מידי בוקר ונותנת לו כמה מטבעות. והנה הוא מסתכל בתוך הכוס והוא רואה שבפנים יש טבעת, הוא לא יודע את ערכה של האבן, והוא לא שואל, הוא שם אותה על היד, וככה מספר ימים היא על היד שלו, והטבעת שווה עשרים אלף דולר, אחרי מספר ימים האישה מסתובבת ברחוב, שואלת כל אחד אם ראה טבעת, היא ניגשת גם אליו ושואלת אותו, האם ראית טבעת? אז הוא אומר לה אולי זאת את מתכוונת? היא אמרה לו כן. נתן לה את הטבעת. האישה כל כך התפעלה ממנו, פתחה לו אתר, צילמה אותו ברחוב, סיפרה את הסיפור שלו, תוך ארבעה ימים תרמו לו אנשים 150 אלף דולר. זה עוד ממשיך, אבל תוך ארבעה ימים.
בקיצור, אדם שעושה את המעשה הנכון בזמן הנכון, אין דבר כזה שלא יקבל מהקב"ה את מה שצריך. גם אם נראה בהתחלה שלא מקבלים, אין דבר כזה שלא מקבלים. אין דבר כזה. גם בעולם הזה וגם לעולם הבא, לכן "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר" אבל מה איתך? "ואת ובית אביך תאבדו" פשש איזה מילים קשות, "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות", כל מה שהגעת עד הלום זה רק בשביל הקטע הזה. אז כל בן אדם לא יודע אם כל משך חייו לא היה בשביל איזה נקודה אחת בהן שבה הוא מתעלה ומעלה את כל זרעו אחריו או חלילה מתמוטט וממוטט את כל הבאים אחריו.
עשיו פספס את הבכורה לו ולזרעו עד עולם, יעקב קנה את הבכורה והרויח לו ולכל זרעו אחריו, ברגע אחד במעשה אחד פשששששש כל החיים יכולים להשתנות לכאן ולכאן.

ש. כמו שקרה למשה רבינו

הרב: שמה, שלא הסכים לקבל את השליחות.
אז רבותי, תשימו לב, יש הזדמנויות בחיים, ואם אתה לא תופס אותם מישהו אחר יזכה בהם, ואח"כ לא תוכל להשיב את זה יותר. אז אוצו רוצו לישון מוקדם, לקום מוקדם, חוט של חסד וחיי עולם הבא אמן.
אמן. חזק וברוך.