מידת האמת תביא גאולה לעולם | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 22.02.2013, שעה: 08:43
"ותאמר אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה" אמר רבי אלעזר, מלמד שהיתה אסתר מחווה כלפי אחשוורוש ובא מלאך וסתר בידה כלפי המן. כשאמרה אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה, היא הצביעה כלפי אחשוורוש. ובא מלאך וסתר את ידה כלפי המן. והדבר מתמיה ומפליא ביותר, הלא אסתר הלכה לבקש על עמה מאת אחשוורוש, וכיצד עלה בדעתה להראות ולהצביע על אחשוורוש שהוא צר ואויב? והלא בזה היא תרגיז את הרשע אחשוורוש יותר ויותר, ובכך היא מסכנת את עצמה ואת כל השליחות שקיבלה למען עם ישראל, אז גם היא מסתכנת שהוא יהרוג אותה וגם כל השליחות להציל את עם ישראל תיפול, והיא מגבירה רק את הסכנה, וזאת בשעה שהיא צריכה לעורר רחמים ולרכך את ליבו האכזרי. וכלום בדרך זו חשבה היא להצליח? איך יעלה על הדעת, אתה הולך לבקש ממישהו ואתה אומר לו - אתה צר ואויב אתה רשע אתה.
אלא שאסתר אמיתת ליבה היתה מקננת בתוכה, ומיד שהיתה נפגשת עם שקר היה הדבר הזה דוחה אותה ומקומם אותה, היא לא התכוונה להצביע כלפי אחשוורוש, אבל זה היה ענין פנימי שלה בלי הכנה, זה פעל מבפנים, אסתר היתה לה אמת בלב, ואמת מי שיש לו בלב היא מקננת מתוכו, ומיד שהיא נפגשה עם השקר הדבר דוחה אותה ומקומם אותה, אתם יודעים יש שקרנים שהם צדקניים כאלה, מדברים כאילו יפה ואתה יודע שהוא שקרן, והוא מדבר כאילו זה והוא עשה ופעל למענך וזה ופה, ואתה יודע שהבן אדם בכלל לא היה איפה שהוא אומר שהוא פעל בשבילך, והוא גם לא דיבר עם ההוא, ואחרי דיבורים הוא בכלל לא היה באזור, והוא ככה מסרהב בך ומשקר, אתה אדם אמיתי, לא יכול, לא יכול, זה יוצא לו, הדבר דוחה אותה ומקומם אותה, היא לא התכוונה להצביע כלפי אחשוורוש, אבל זה היה ענין פנימי שלה בלי כל הכנה. היא לא נתנה דעתה להתאמץ ולכבוש את האמת בתוך ליבה שלא תצא החוצה, נקודת האמת השכיחה ממנה את העובדה שהיא נמצאת במקום של סכנה, היא עמדה בטבעיותה כפי שהיא מרגישה והצדיקים אינם יכולים לדבר אחד בפה ואחד בלב, ומתוך אינסטינקט הנובע מטבעיותה נשלפה אצבעה כלפי מי שחשבה באמת שהוא הינו אותו צר ואויב.
וכמו שקרה אצל אבינו יעקב ע"ה, שמידתו אמת, ובשעה שאמר לו אביו יצחק, גשה נא ואמושך בני, נשפכו מים על שוקיו והיה ליבו רפה כשעווה. הוא עשה קטנים מרוב פחד, וליבו רפה כשעווה, וזימן לו הקב"ה שני מלאכים, אחד מימינו ואחד משמאלו, והיו אוחזים אותו שלא יפול. ובזה יתורץ מה שלא שינה יעקב את קולו לחקות את קולו של עשיו, שהרי הפסוק אומר שיצחק אומר, "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו", אז היה יכול יעקב לשנות את קולו להיות עשיו, אבל הוא איש אמת, והוא לא יכול, אז הוא לא שינה את הקול, אבל אתה מסכן את כל מה שאמא ביקשה, אמא ביקשה רבקה שתכנס ותקבל את הברכות, והוא לא רצה עד שהיא אמרה לו "עלי קללתך בני" וזה בנבואה אני אומרת לך, ועם כל זה הוא לא שינה את הקול. כי דבר טבעי הוא שאיש אמת יהיה מוכן לסכן את עצמו ואת כל עתידו, ובלבד שלא להוציא דבר שקר מפיו. וכמוהו היתה אסתר, שברגע הראשון לא יכלה לעצור עצמה וכמעט שפלטה מפיה את האמת עד שמין השמים הזדרזו להסית את ידה כלפי המן.
אמרו עליו, על יהונתן בן עוזיאל, בשעה שהיה יושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף. ופירש שם טוב, מורה נבוכים חלק א' פרק ה', שכל עוף היינו מחשבה שהיה עובר בשעת עיונו, כל מחשבה שהיתה בלתי אמיתית מיד נשרפת והולכת לאבדון. הוא כל כך היה אמת, ותורתו אמת, ושכלו אמת, שכל עוף שהיה עובר עליו, דהיינו כל מחשבה שפורחת במוחו מה שנקרא, אם היא לא אמיתית מיד נשרפת והולכת לאבדון. זה כמו שניים יושבים בלימוד, ואחד מתחיל להגיד סברה והשני דוחה אותה מיד, אומר עזוב עזוב עזוב לא לא לא לא זה לא הכיוון בכלל, לא לא לא. אצלו זה היה פסט בשניה.
אצל אנשים רגילים יש מושכל ראשון ויש מושכל שני ויש מושכל שלישי, המושכל הראשון, דהיינו מה שעולה בשכלו ראשון, הוא קלוש משובש ולא אמיתי, ככה הוא מגשש באפילה כאילו מחפש אולי ככה, אך הוא משתפר ומתקרב יותר אל האמת במושכל השני, ויותר זך ואמיתי במושכל השלישי, אבל אצל יונתן בן עוזיאל היה מושכל ראשון כבר זך ואמיתי, ואם עברה מחשבה קלושה כבר שאינה אמיתית מיד כהרף עין עולה המחשבה האמיתית ודוחה את המחשבה הקלושה ושורפת אותה. ז"א אדם הרגיל את עצמו כל כך באמת, שאם עולה איזה משהו של שקר הוא כבר מרגיש בו מיד, פסס דוחה אותו מיד.
ויש שאומרים על קדושתו של יונתן בן עוזיאל, שכל עוף שפורח עליו מיד נשרף. אז הליטאים שואלים, מי חייב בעוף? והחסידים אומרים שכל מלאך שעובר מעליו, כל עוף זה מלאך כי עוף השמים יוליך את הקול - זה מלאך, כל מלאך שעובר מעליו נשרף, הוא היה מעלה אותו לדרגת שרף, ז"א מה שהיה עובר מעליו מרוב קדושתו שהתורה בוקעת למעלה בקדושתה, התורה שלו היתה כזאת קדושה שהיא היתה שורפת, הופכת את המלאכים לשרפים, זה מעלה יותר גדולה.
אז מכל מקום בפירוש של שם טוב אנחנו רואים, שהמחשבות הראשוניות שלא היו אמיתיות לגמרי היו נשרפות מיד, דהיינו האמת באה ודוחה אותם מרוב שהוא רגיל באמת.
וכך היה אצל אסתר, אשר מיד בתחילת המחשבה קפצה ממנה מחשבה טהורה ואמיתית, ישר, כי אין, היא לא יכולה להגיד משהו שהוא לא אמת אז היא מצביעה עם היד ואומרת.
ש. אבל הוא היה יותר גרוע מהמן שהיא הצביע עליו ראשון, היה יותר גרוע לישראל?
הרב: אחשוורוש היה יותר שונא לישראל מהמן. תמורת כסף למכור עם שלם.
ש. גם בלי כסף היה מוכן
הרב: אחרי שהוא מסר לו אמר לו.
"ותאמר אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה" אז היא ישר הצביעה בתחילת המחשבה, קפצה ממנה מחשבה טהורה ואמיתית, בא מלאך וסתר ידה לכיוון המן. מחבר המאמר אומר, דבר זה נתחדש לו בס"ד בימים הנוראים תשמ"א, אח"כ ראיתי בספר רבותינו מביא בשם החזון איש זצ"ל, אסתר אמרה איש צר ואויב ורצתה להצביע על אחשוורוש, אמר רבי אלעזר, מלמד שהיתה מחווה ידה כלפי אחשוורוש ובא מלאך וסתר ידה כלפי המן, עד פה זה מגילה ט"ז. והקשה רבינו החזו"א זצ"ל, כיצד סיכנה את כל ישראל על ידי הצבעה לאחשוורוש? ותירץ, רק אנשי אמת יודעים לתרץ, שמידת האמת באסתר היתה כל כך חזקה שלא יכלה להמנע מן האמת שאחשוורוש איש צר ואויב אלא רק בכח של מלאך. שום כח בעולם לא יכול לשנות את דעתה מלהגיד שאחשוורוש הוא האיש הצר והאויב, רק מלאך.
ש. זה גם הסיבה שמרדכי לא השתחווה להמן למרות שהוא סיכן את אסתר...
הרב: נכון, נכון.
ותודה לאל שמצאתי שהמהר"ל מפראג מבאר שם באריכות בספרו אור חדש על מגילת אסתר, שאילו לא היתה מחווה כלפי אשחוורוש היתה אסתר דוברת שקרים לא יכון לנגד עיני, ומדברי שקר לא תבוא הגאולה, כי באמת אחשוורוש היה יותר רשע מהמן, ואם לא אחשוורוש שמכר את היהודים להמן, לא היה אפשר להמן לעשות, אם כן היוזמה היתה ע"י אחשוורוש והמן, ועל ידי שהיא אסתר מחווה בידה כלפי אחשוורוש והמלאך בא וסתר ידה כלפי המן, ולכך גמרה ואמרה האמת כלפי שניהם.
בקיצור, לא יכולה לבוא הגאולה על ידי שקרנים או הדבוקים בשקר או הקרובים לשקר, הגאולה יכולה לבוא רק ע"י אנשי אמת בלבד. לכן אומר פה המהר"ל, אם היא היתה מחווה את ידה לא כלפי אחשוורוש, היתה אסתר דוברת שקרים, לא יכון לנגד עיני, שהקב"ה כת שקרים אינה מקבלת פני שכינה, ודובר שקרים לא יכון לנגד עיני לא יבוא במחיצתו של הקב"ה. ומדברי שקר לא תבוא גאולה, כל שקרן זה עכבה לגאולה, כי באמת אחשוורוש היה יותר רשע מהמן, ואם לא אחשוורוש שמכר את היהודים להמן לא היה אפשר להמן לעשות, אם כן היזמה היתה ע"י אחשוורוש והמן, ועל ידי שהיא אסתר מחווה בידה כלפי אחשוורוש והמלאך בא וסתר ידה כלפי המן, לכך גמרה ואמרה האמת כלפי שניהם.
וכן הוא מבאר, המהר"ל מפראג, כל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם, שנאמר "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי", אילו לא היתה אסתר בעלת מידת האמת לתלות הדבר במי שראוי לתלותו דהיינו במרדכי, והיתה חס ושלום אומרת לישראל אני עשיתי ברוב חכמתי להתגדל ולהתפאר כל כך, ולא היתה אסתר ראויה שתבוא הגאולה על ידה.
ה' יתברך לפי זה אפשר להעמיס ולומר שזה במאמר עצמו נאמר, כל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם, אדם שהוא אמיתי אז הוא אומר את הדבר בשם אומרו, אומרו זה הוא - האמיתי שבו, כל האומר דבר בשם אומרו, אבל יש אנשים שהלב והפה שונה, הלב אומר משהו והפה אומר משהו, יש פה שני אנשים כאילו, אז הוא לא אומר דבר בשם אמרו, הוא בשביל לסדר את הענינים שיצא לו טוב אז הוא משנה בלשונו ואומר ככה, אומר ככה, נותן להבין אחרת, מחרתת מה שנקרא בלשון המצויה, אבל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם, כי זה הוא וזה מהותו וזה מה שהוא אומר. ה' יתברך רוצה להודיע החסד והטוב שעושה עם ישראל, אבל מאחר שאסתר הגידה למלך אחשוורוש בשם מרדכי, והיה אפשר לה לומר למלך כי אני עשיתי זאת כדי למצוא חן בעיני המלך, ולא עשתה זה רק אמרה בשם מרדכי אשר עשה, מפני זה היא ראויה להביא גאולה לעולם כי מעתה לא תתלה הדבר כי אם בה' יתברך. אתם שומעים מה החשש, שעוד יכולים אנשים לתלות את הגאולה לא בה' יתברך אלא לתלות אותה בעצמם, לכן היא ראויה להביא גאולה לעולם כי מעתה היא לא תתלה את הדבר כי אם בה' יתברך. שה' יתברך עשה את הכל.
יש דין מובא במועד קטן כ"ה, היוצא בבגד קרוע לפני המת הרי זה גוזל את המתים ואת החיים, רש"י מפרש בבגד קרוע קודם, הבגד היה קרוע מקודם, לכן גוזל הכל שמראה להם שקרע על המת, מה ההבדל אם הוא יוצא עם קרוע וקודם לבין קרע על המת, קריעת הבגד היא אות שהוא עומד בלב קרוע, הידיים שקורעות את הבגד הן שלוחי הלב, והקריעה מהווה ביטוי של צער ליבו על המת, וכל הרואים אותו מצטער מעריכים את נפשו המצטערת, את לבבו הנאמן לקרובו, אבל באמת לא כן הדבר, הוא סתם מרמה ומטעה את הבריות, כי זה היה קרוע מקודם ולא היתה פה קריעה, קריעת הלב באמת, כך הוא גוזל את כבוד המת שמגיע לו כי יבכו ויספידוהו כראוי ובאמת.
פעם קרה מקרה בחבורה של בני עליה, בתקופה שלפני הבעש"ט זצ"ל, שהיו כולם עובדי ה', והיו מסדרים לעצמם עבודה בתיקון המידות בכל שבוע וחודש מידה אחרת, אתם שומעים? אומרים השבוע אנחנו עובדים על זה, החודש אנחנו עובדים על זה, הגיע הזמן שהם צריכים לעבוד על מידת האמת, זהו, החודש עובדים על מידת האמת. והיו מסדרים לעצמם עבודה ותיקון המידות בכל שבוע ושבוע מידה אחרת, והפעם היתה העבודה על מידת האמת. ובכן קרה פעם שאחד מן החבורה חלה ונפל למשכב והיה חולה גדול, ומתוך כאביו ויסוריו היה צועק וכל הרופאים לא יכלו להרגיע אותו, עד שלפתע ניגש אחד מן החבורה ולחש דבר מה באזנו והחולה נשתתק ונרגע. ומה היתה התרופה החדשה והפלאית שהביא לחולה? הוא לחש לו ואמר לו כי לצעוק יותר מכפי שכואב לו הרי זה נגד האמת. אז מיד הוא נשתתק. ז"א האמת שהוא היה יכול להבליג, אבל הוא רצה צומי והתחשבות מהסובבים אז הוא החריש את אזנם.
כתוב במדרש כי מלאה הארץ חמס, אלו רבים על אלו, אלו רבים על אלו בחמוס ממון ואלו רבים על אלו בחמוס דברים. איך כתוב שכל הארץ מלאה חמס? כשיש חמס יש חומס ויש נחמס, אז הנחמסים לקחו מהם, אז איך כל הארץ חמס, כי מלאה הארץ חמס? איך הם היו עושים? אדם מוכר נגיד פיצוחים או משהו, כל אחד בא לוקח לו שני גרעינים, פחות משווה פרוטה, ככה כלום, אתה מבין, אוכלים אוכלים עד שגומרים לו את כל הסחורה, ועוד כל מיני פטנטים. אז למה הקב"ה הביא מבול על העולם? הוא אומר, אלו רבים על אלו בחמוס ממון, חומסים ממון, ואלו רבים על אלו יותר בחימוס דברים. יש ילד גדול מכה ילד קטן בחדר, והקטן לא יכול להתגונן, והוא מצליף לו והילד הקטן צועק, אבא, אמא הוא הורג אותי, הוא הורג אותי, אני מת, אני מת, הם נכנסים בבהלה לתוך החדר, מה עשית לו? מה עשית לו? פפפפפ, מפרקים אותו. אח"כ הילד הקטן צוחק עליו, אז מי הרביץ יותר? ההוא חומס אותו במכות וההוא חומס אותו בדברים, הוא מרים את הקול וצועק יותר מכשיעור זה גם חמס, אז לכן גם פה במידת האמת הוא אמר לו אדוני, אתה צועק, זה לא מידת האמת, אז הוא נשתתק. זהו. הקול היה מיותר.
זה כמו הש"סניקים שלא אמרו שנגיד אני אמרתי משהו לא טוב וזה לא יפה וזה טעות וראוי שתחזור בתשובה, מה פתאום, כופר, אפיקורס, שבתי צבי, ישו, מוחמד, עד הסוף אתה מבין, אין, אין פה כלום שום דבר, אפס מאופס גורנישט, כן אתה מבין, זה מדור המבול.
ש. כלפי שמים שאדם צועק יותר מידי, יותר ממה שכואב לו זה בסדר?
הרב: לא, זה אותו דבר.
ש. הוא צועק צועק
הרב: זה אותו דבר, ה' יודע בדיוק אתה יודע מה. לדוגמא, אחד מהדברים שיטענו, אתה צועק צועק צועק נגיד על ממון שחסר לך, חסר לך ממון, אבל על זה שחסר לך תורה אתה בכלל לא צועק. אתה לא מבקש על זה בכלל, כאילו זה לא חסר, ז"א החלק שה' מבקש ממך אתה בכלל לא עושה לא רוצה גם, את החלק שאתה רוצה והוא לא נותן לך רק בגלל מי שאתה, ז"א הוא לא מונע ממך, אתה מונע מעצמך, כי אם היית ראוי היית מקבל, כי המזונות קצובים לפי מי שאתה, אז מי שמנע זה אתה, היית צריך לצעוק על עצמך למה אין לך, אבל אם היית צועק על רוחניות ממילא בהתאם היית מקבל גם גשמיות, אז הצעקות צריכות להיות עליך, תעמוד במראה ותצעק עליך, ינבעך, ימסכן, אתה לא עושה כלום, אתה לא מכוון, אתה לא מעוניין, אתה לא כלום, אתה גורנישט, או, עכשיו תגיד את זה לעצמך, תשתנה, ממילא יבוא בהתאם, כי הקב"ה תמיד נותן כלים לאדם לפי מה שהוא צריך. לא יתנו אתה מבין לאחד שיודע רק להבריג מקדחות ועוד כל מיני כלים ויסחב אתה מבין ארגז מלא כלים עד אליך ואין לו כלום הוא לא יודע כלום, חוץ מלהבריג הוא לא יודע שום דבר. מה יתנו לו? אז הכלים מתקבלים בהתאם לפעולות, אם אתה עושה פעולות תקבל כלים, אתה לא עושה - לא. יתנו את הארגז כלים לחשמלאי מוסמך.
"כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום" אומר הרמב"ן, יקראנו הכתוב נביא על פי עצמו, הרמב"ן חש איך התורה אומרת נביא והוא נביא שקר? הרי התורה לא משקרת, אומרת את האמת, אז איך היא קוראה לו נביא? "כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום" ז"א נביא כזה הוא כמו חולם חלום, חולם חלומות יש בלי סוף כולם חולמים חלומות, אז מה, יקראנו הכתוב אומר נביא על פי עצמו, התורה קראה אותו בשם נביא על פי עצמו, לא שהתורה קוראה לו נביא, הוא קורא לעצמו נביא, אז התורה מכנה אותו בשם שהוא שם על עצמו. יקראנו הכתוב נביא על פי עצמו, שיאמר ה', איך הוא אומר, הוא אומר הנביא הזה, ה' דיבר עימי בהקיץ ואני נביאו השלוח לכם שתעשו כן, נביא על פי עצמו זה נקרא מחרית. ויתכן שירמוז הכתוב למה הוא אמת, או, עכשיו אומר, אבל יש עוד אפשרות למה יקרא נביא אמת, כאילו בשם נביא, כי בנפשות מקצת האנשים מגלה לנו פה הרמב"ם כח שמצוי באנשים, אומר, כי בנפשות מקצת האנשים כח נבואה ידעו בו עתידות. לא ידע האיש מאין יבוא לו, אבל יתבודד ותבוא בו רוח לומר ככה יהיה לעתיד לבוא בדבר פלוני. וזה קורה, אז מקצת האנשים יש להם את הדבר הזה. ויקראו לו הפילוסופים כהים, ולא ידעו סיבת הענין, לא יודעים מה הגורם, יש פה מישהו בשולחן שיגיד שזה תלוי בתזונה, אך הדבר יתאמת לעיני רואים, אך הדבר נתאמת לעיני רואים, ז"א זה ברור שיש תכונה כזאת במספר אנשים שמסוגלים להגיד דבר שעתיד לבוא ויתקיים. לא אלה המחריתים היום, כן, שכאילו יודעים דברים בדרך טומאה.
ש. אז זה בדרך קדושה או שזה טבעי?
הרב: לא, זה טבעי.
לא יודעים סיבת הענין אבל יש במקצת נפשות אנשים כח נבואה, לא נבואה, כח נבואה שידעו בו עתידות. ז"א לפני שיקרה הם אומרים מה יקרה, ככה בא להם להגיד ככה וזה קורה, והם לא אומרים סתם, לא שהוא מנתח את המצב ואומר נראה לי שיהיה ככה כאילו חכם, איזהו חכם הרואה את הנולד, לא זה, אלא פשוט מאד, בלי קשר למציאות מה מתרחש והכל, הוא יכול להגיד יש סכנה ככה וככה. אמא שלי היתה חולמת דברים, כשהיא היתה רואה אחד מקרובי המשפחה בחלום שנפטר היא היתה אומרת ה' ירחם משהו צריך להיות. אמא שלי אמרה מנוחתה עדן היא אמרה לאבא שלי בבית חולים, אני לא אלך לבד אתה בא איתי, עוד כשהיא לא היתה מסוכנת כאילו שהיה חס ושלום כבר חשש לחייה, אבל כשהיה, וככה היה. הוא לא ידע שהיא נפטרה והוא נפטר מיד אחריה.
ונטה נא אזנינו ונשמע לדברי החכם רבי אברהם אבן עזרא זללה"ה בענין שקר ושבועת שוא, שקר ושבועת שוא, בפרשת יתרו הוא אומר וזה לשונו, ורבים חושבים כי הנושא שם ה' לשוא לא עשה עבירה גדולה. ואני אראה להם כי היא קשה מכל הלאוים הבאים אחריו. כי הרוצח והנואף שנאמר "לא תרצח" "לא תנאף" שהן עבירות קשות, לא יוכל כל עת לרצוח ולנאוף כי יפחד, ואשר הרגיל עצמו להשבע לשוא ישבע ביום אחד שבועות אין מספר, וכל כך הוא רגיל בעבירה הזאת שלא ידע שנשבע, אפילו לא מרגיש כבר, ואם תוכיחנו למה נשבעת, אז ישבע שהוא לא נשבע, מרוב רגילותו, כי לפני כל דיבור שידברו יקדימו השבועה, וזה להם לשון צחות. לא, אתה לא היית שם, נשבע לך שאני הייתי שם, נשבע לך בשם שהייתי שם, הכל נשבע בה' נשבע ככה נשבע נשבע, נשבע בילדים, נשבע באשה, נשבע נשבע, יש אנשים שזה שגור על לשונם כל הזמן. ואילו לא היה בישראל, תקשיבו טוב, אומר האבן עזרא, אילו לא היה בישראל רק זאת העבירה לבדה, כל עם ישראל לא עוברים שום עבירה, כולם לומדים תורה בלי ביטול תורה, כולם עושים את כל המצוות בהידור, יש רק עבירה אחת בישראל - נשיאת שם ה' לשוא ואילו לא היה בישראל רק זאת העבירה לבדה תספיק להאריך הגלות ולהוסיף מכה על מכותינו. גם הנואף לפי שעתו נהנה, והגונב מילא תאוותו לצרכו, ועד שקר להתרצות או להתנקם, כל אלה העבירות שבאות בעשרת הדברות אח"כ, והנשבע לשקר בכל עת שאין עליו שבועה, אין לו שום חיוב של שבועה להשבע, מחלל שם שמים בפרהסיא בלי שום הנאה. זה שקר להשבע שלא לצורך.
אז למדנו מה זה מידת האמת, שמידת האמת מקננת באדם הוא לא יכול להוציא דבר שקר מפיו, הוא גם לא יכול להיות בסביבת שקר, וגם אם הוא צריך איזה טובה הוא לא יכול להחניף, כי לחניפות זה גם שקר, ולשון הרע זה גם שקר, וכל ארבע כתות חשמ"ל זה הכל המכנה המשותף שקר, גם ליצנים זה שקר, כל הליצנים. כי דברי ליצנות זה שקר, זה לא דברי אמת. אז כל אלה המכנה המשותף שלהם שקר, והם לא מקבלים פני שכינה. כי ה' אמת, תורתו אמת, חותמו אמת ועולם הבא זה עולם האמת ולא יכול להכנס שקרן. יש גם חרדים שקר, כי מה זה חרדים, המושג חרד נלקח מחרד על דבר ה', חרדים על דבר ה', והם חרדים על עצמם, חרדים לטובתם, הם לא חרדים לכבוד ה'. כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו, אלו שחושבים על שמו של הקב"ה לקדש את שמו, ולא אלה שמחללים את שמו, ולא אלה שחושבים על שמם ומגדילים את שמם על חשבון אחרים, זה שקר.
אז ראינו שאסתר לא יכולה, לא יכולה, היא לא יכולה, היא אומרת ומצביעה על אחשוורוש, זה הרשע, זה הצר, בא מלאך וסותר, אז אם אחד יגיד תשמע, תשמע, אם אתה תגיד ככה לא ישאר לידך אף אחד, אתה לא תוכל לחיות ככה, כולם שקרנים, אתה חייב לנסוע עם כולם, לא תוכל ככה, וגם אם תגיד את האמת אז מה יקרה, אתה תיזוק, אתה תיזוק, אז הנה יש לנו בשורה, אם אתה איש אמת באמת גם אם אתה תגיד את האמת ובשמים לא רוצים שהאמת הזאת תתבהר הרגע, אז יבוא מלאך ויסית הצידה.
אז אם עדיין לא ראויה העת שהאמת תשלוט בעולם, אז שולחים להסית הצידה ונראה שלכאורה כרגע לא הצלחת לומר את האמת. אבל זו האמת באמת, כי את האמת אתה אמרת, זה שהמלאך הסית הצידה זה כבר השמים מתערבים ואם הם החליטו שככה אז נכון להרגע אין הזמן של האמת להתגלות. כמו שהגאולה, הגאולה זה האמת, גילוי האמת, ביום ההוא יהיה ' אחד ושמו אחד, כל העולם יכירו, יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע, זה עוד לא הגיע, אז באמת האמת עדיין לא גלויה, היא קיימת אבל היא לא גלויה, לכן כתוב שהאמת תהיה נעדרת, היא נמצאת אבל נעדרת. אחד נעדר מהבית, אז בבית הוא לא נמצא, אבל הוא בחוץ באיזשהו מקום, צריך למצוא אותו, אז האמת עדיין נעדרת. אבל חשוב שיהיו אנשי אמת, אחרת אין על מה לכונן אותה, ומי שאומר אמת יכול להביא את הגאולה, כמו אסתר. "ותאמר אסתר בשם מרדכי", כל האומר דבר בשם אמרו, אומרו שלו, מביא גאולה לעולם אמן.
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות