בראותם יחד תכלת מרדכי | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 17.03.2022, שעה: 21:26
ב"ה השיעור נמסר במסגרת 'סעודת פורים' בבית מדרש קהילות פז.
ב"ה השיעור נמסר במסגרת 'סעודת פורים' בבית מדרש קהילות פז.
- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'ישראל והזמנים' על פורים 'בראותם יחד' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - -
אחד הימים הקדושים ביותר בשנה הינו חג הפורים, כמו שכתב הזוהר הקדוש (תיקוני זוהר כא) שקדושתו של יום הפורים גדולה יותר מקדושתו של יום הכיפורים, וזה מרומז בשמו של יום הכיפורים שהוא כפורים, כלומר שהוא רק כמו יום הפורים, וקדושתו של יום הפורים היא גדולה ועצומה יותר מיום כיפור.
והנה כאשר אנו מתבוננים בכל הלכותיו ומנהגיו של חג הפורים, אנו מבחינים שישנם הרבה שאלות וקושיות סביב כל מצוות החג הזה ומנהגיו.
שאלה ראשונה
הנה חז"ל תיקנו כמה מצות שיש לקיים בפורים, שהם מצות משלוח מנות איש לרעהו, ומצות מתנות לאביונים.
וכן את מצות השכרות שעליה נפסק בשולחן ערוך (סימן תרצה) שהיא חובה על כל אחד - "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". ועלינו להבין מדוע תיקנו חז"ל את כל המנהגים האלו דוקא ביום הפורים, ומה הם באים לרמז לנו?
שאלה שניה
וכן צריך להבין מה בא לרמז מנהג התחפושות אשר נוהגים כל ישראל ללבוש ביום הפורים?
שאלה שלישית
וכך גם צריך להבין מה באה לרמז תקנת חז"ל לתת צדקה "זכר למחצית השקל" בכל שנה לפני פורים?
שאלה רביעית
כמו כן עלינו להבין מדוע בחרו חז"ל לעבר מכל החדשים דוקא את חודש אדר ולא חודש אחר? שאלה חמישית
כמו כן צריך להתבונן מדוע אנו צמים בכל שנה לפני פורים את צום 'תענית אסתר', הרי אין זה צום שהוא זכר לחורבן בית המקדש או זכר לאיזה אסון שארע לעם ישראל ביום זה כמו שאר הצומות שישנם, אלא צום זה הוא לזכר הצרה הגדולה שבה היו שרויים כל עם ישראל לפני שארע להם הנס הגדול של פורים, ולכאורה הרי הגזירה הזו כבר התבטלה, ומדוע אף על פי כן אנו צריכים לצום מחדש בכל שנה ושנה?
שאלה שישית
וכן צריך להבין מדוע חג זה הוא היחיד אשר ישאר לעתיד מכל החגים והמועדים כמו שכתבו חז"ל?
שאלה שביעית
כמו כן עלינו להתבונן מה הם המתנות הגדולות שאפשר לזכות לקבל ביום הפורים, כמו שכתב האריז"ל שבכל חג וחג מתחדשים ויורדים משמים אותם אורות ואותם השפעות שירדו בימים ההם, ולכן אנו מברכים בכניסתם של ימי חנוכה ופורים את ברכת "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה" ,מפני שאותם ניסים ונפלאות שהתרחשו עם אבותינו בימים ההם, יורדים ומאירים אף בזמן הזה, וכפי שכתוב במגילה (אסתר ט,כח):"והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור", שפרושו שהניסים הגדולים מתחדשים ובאים לעם ישראל בכל שנה ושנה מחדש. וכך גם ההארה הרוחנית הגדולה שירדה באותה עת מתחדשת בכל שנה ושנה באותו זמן ובאותו עת.
ולכן עלינו להתבונן מה היא ההארה הגדולה שהייתה בימי הפורים, וכיצד זכו ישראל לנס הגדול שהיה אז, כדי שנדע לאיזו מעלות ודברים נשגבים יכולים אף אנו לזכות בימים אלו.
שאלה שמינית
הנה כאשר נתבונן בניסים הגדולים של פורים, ניווכח לראות, שבאותם ימים היו ישראל בצרה גדולה מאוד אשר לא הייתה מאז היו ישראל לגוי, כאשר נגזר על כל עם ישראל גזירת כליה להשמיד להרוג ולאבד את כולם מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, והגזירה הייתה כבר כתובה וחתומה בטבעת המלך אחשוורוש כשאין שום אפשרות לבטלה.
והנה לפתע בהתרחשויות פלאיות, אשר היו נראות בהתחלה לכאורה כצירוף מקרים בלבד, לא די שהתבטלה הגזירה מעל עם ישראל, אלא אף התהפכה הגזירה מהיפך אל היפך, וניתנה רשות ליהודים להרוג בשונאיהם כרצונם למשך שני ימים ואיש לא עמד בפניהם ורבים מהגויים התגיירו כי נפל פחד היהודים עליהם .ובוודאי ישנו סוד גדול מאד העומד מאחורי כל הניסים הגדולים והעצומים הללו, ועלינו להתבונן מה היה הסוד אשר הביא לניסים העצומים והנוראים שהיו בימים אלו, אשר כאמור הארתו מתחדשת בכל שנה ושנה בימים אלו.
המן קטרג על עם ישראל שהם בפירוד ובמחלוקת
והתשובה לכל שאלות אלו נמצאת בדברי המן הרשע, אשר עליו התבטאו חז"ל ואמרו:'אין מי שיודע לומר לשון הרע כהמן'. אשר קטרג על עם ישראל באמרו:"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים, ולמלך אין שווה להניחם" (אסתרג,ח). ובדברים האלו של המן הנראים לכאורה כפולים ללא שום טעם וסברא - 'ישנו עם אחד, מפוזר ומפורד, בין העמים'- טמון כל קטרוגו של המן על עם ישראל.
וזאת מפני שהמן היה אסטרולוג ומכשף גדול כמו שכתב האריז"ל, והוא ידע שכל כוחם ועוצמתם של עם ישראל תלוי באחדות שיש בינהם, וכאשר הם מאוחדים ומחוברים אין שום משטין ומקטרג שיכול לקטרג עליהם לא בשמים ולא בארץ. ולכן הדגיש המן ואמר: 'ישנו עם אחד מפוזר ומפורד', שפירושו שעם ישראל אמנם בשרשם הינם מאוחדים והם נקראים "עם אחד", כי כל עם ישראל בשרשם הם נשמה אחת גדולה כמובא, והיה ראוי להם להיות מאוחדים, ואף על פי כן הם שרויים במחלוקת ופירוד, והם מפוזרים ומפורדים.
כלומר שלא די להם שהם מפוזרים ושרויים בהרבה מקומות על פני תבל, אלא גם בליבם פנימה הם מפורדים וחלוקים אחד מחברו. ולכן המשיך המן ואמר 'בין העמים', וכוונתו בכך לומר שמפני כך בטלה סגולתם המיוחדת ולכן הם שווים לכל העמים.
ומבאר מוהרנ"ת זיע"א, שקטרוגו של המן 'ישנו עם אחד' פירושו, שסגולת ה'עם אחד' שהיא סגולתם של עם ישראל כאשר הינם מאוחדים – התבטלה על ידי המחלוקת שבינהם, והיא נמצאת כעת בבחינת שינה, ולכן עכשיו אפשר לאבדם חס ושלום.
מפני שכאשר הם מאוחדים בשלום ואהבה ואחדות אין אף אחד שיכול להזיק להם. כמו שאמרו חז"ל על הפסוק (הושע ד,יז): "חבור עצבים אפרים הנח לו", אפילו אם ישראל עובדים עבודה זרה אבל הם בשלום ואחדות - 'הנח לו', ואי אפשר להזיק להם אלא הם יוצאים למלחמה ומנצחים.
ולכן קטרג המן ואמר לאחשוורוש' ישנו עם אחד' כלומר שבחינה זו שהיא הסגולה של עם ישראל נמצאת כעת בשינה ותרדמה, מפני שהם עכשיו שרויים בפרוד ומחלוקת. ולכן כעת הזמן אשר בו אפשר להשמיד להרוג ולאבד את כולם ביום אחד רחמנא ליצלן.
כל כוחו של המן - עמלק - מהפרוד והמחלוקת
והנה המן האגגי היה מזרעו של עמלק- אשר כל כוחו נבע מהפירוד שהיה בין עם ישראל, ולכן כל עבודתו והשתדלותו של עמלק היתה רק לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ביניהם, כמו שאמרו חז"ל על הפסוק (דברים כה,יח): "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך", שעמלק נלחם בכל מי שהיה הענן פולטו מחוץ למחנה על ידי חטאיו, ורק בהם הייתה לעמלק שליטה, אבל בעם הקודש שהיה בתוך הענן לא היה יכול עמלק לשלוט, מפני שהוא לא היה רואה אותם, כי הענני כבוד היו מכסים עליהם ומסתירים אותם ממנו, וזאת מפני שכל שליטתו של עמלק היא רק ביחידים ולא בכלליות עם ישראל.
ולכן כתוב (שמות יז,ח):"ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים" - שזה אותיות פרידים, לרמז על פרוד הלבבות שגרם עמלק. (כלי יקר). ורק כאשר ראה עמלק שהייתה ביניהם מחלוקת, הוא היה יכול להילחם עמם, כמו שאמרו חז"ל: כל חניות שחנו ישראל – חנו במחלוקת חוץ מהחניה שהיתה לפני הר סיני. ולכן מיד בא עמלק והחל להלחם עם ישראל ברפידים.
ומפני כך התורה שרוצה לשמרנו משליטתו של עמלק, מזהירה אותנו לזכור את מעשה עמלק בכל יום ויום, וזאת בכדי שנזכור על ידי כך לברוח מהמחלוקת ושנאת חינם, ובזכות כך בוודאי נזכה להישמר מעמלק, אשר כל כוחו נובע מפירוד הלבבות אשר בין עם הקודש.
וזה פרושו של הפסוק (דברים כה,יז):"זכור את אשר עשה לך עמלק אשר קרך בדרך", זכור ותתבונן - מתי בא עמלק להלחם בעם ישראל, רק כאשר הוא קיררם וציננם מאהבת ישראל והכניס ביניהם פרוד ומחלוקת, ועל ידי שתזכור זאת, בוודאי תזהר בכל כוחך מפרוד ומחלוקת, ובזכות כך בוודאי תנצל ממנו כי לא יוכל עמלק לשלוט עליך ולהלחם בך כאשר תהיה בשלום ובאחדות. (מאור ושמש).
וכן כתבו חז"ל במדרש שוחר טוב על המזמור בתהילים כב: "למנצח על איילת השחר": אין אתה מוצא ימים קשים לישראל שהיו באפלה כאותם הימים שאמר המן (אסתר ג,ח): "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים", כיון ששמעה אסתר כך אמרה (שםד,טז):"לךכנוס את כל היהודים".
כי אסתר שידעה את סוד האחדות והשלום בין ישראל שכוחו רב להגן ולשמור עליהם מכל צרה וצוקה, כאשר ראתה את רוע הגזרה, שלחה מיד לומר למרדכי הצדיק (אסתר ד,טז): "לך כנוס את כל היהודים", כלומר שיצוום להתאחד ולהתכנס באחדות ושלום כאיש אחד בלב אחד, ועל ידי כך בוודאי ננצח את המן שהוא מזרע עמלק, אשר כל כוחו ושליטתו הוא מהפרוד והמחלוקת שבין עם ישראל, ועל ידי כך בוודאי תתבטל הגזרה. ואכן בזכות האחדות והשלום שהיה בין עם ישראל באותה עת התבטלה הגזרה הקשה מעל עם ישראל וניצלו מאויביהם.
ולכן המגילה מדגישה (אסתר ט,טז): "נקהלו היהודים ועמוד על נפשם ונוח מאויביהם", מפני שרק בזכות כך ש'נקהלו היהודים' - הם ניצלו מאויביהם, וזאת בכדי להדגיש ולומר לדורות עולם, שרק זכותה של האחדות היא זאת שעמדה לעם ישראל בימים ההם, להינצל מכל גזרותיו של המן האגגי ואחשוורוש הרשע.
בזכות האחדות ושמירת הלשון זכו לנס פורים
והנה מרדכי הצדיק זכה שכל הנס הגדול של פורים היה על ידו, בזכות שמסר נפשו על שלום אסתר המלכה, כמו שכתבו חז"ל (מדרש רבה אסתר ו,ח) ,שהיה מרדכי הולך בכל יום ליד בית המלך לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה (אסתר ב,יא), והיה מרדכי הצדיק דואג לה בכל יום ויום, אמר לו הקדוש ברוך הוא: 'אם אתה מוסר עצמך על נפש אחת מישראל, על ידך ינצלו כל ישראל'. ובזכות שהיה מרדכי אוהב את ישראל בכל ליבו ומוסר את נפשו עליהם,זכה שיתגלגל כל הנס הגדול של פורים על ידו.
ומוסיפים חז"ל, שמפני כך נאמר במגילה על מרדכי:"דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו" (אסתר י,ב), כי בזכות זאת שהיה אוהב את ישראל ודורש טוב לעמו, זכה להציל את כל עם ישראל ולהיות דובר שלום לכל זרעו.
וכן מובא במדרש, שעם ישראל זכו לנס הגדול של פורים, בזכות שהיו שומרים את לשונם מלומר את מוצאה של אסתר המלכה למלך אחשוורוש, כאשר מרדכי ביקש מאסתר המלכה שלא תאמר את מוצאה למלך. כמו שכתוב (אסתר): אין אסתר מגדת מולדתה כי מרדכי ציוה עליה שלא תגיד, ועל כך כתבו חז"ל: "אמר הקדוש ברוך הוא' כיון שאין ביניכם אפילו אחד שמגלה זאת, בזכות כך אני מצילכם מן הגזירה של המן האגגי". ובזכות ששמרו ונצרו ישראל את לשונם לומר זאת בבית המלך, זכו לניסים הגדולים של פורים.
בזכות שכל אחד התפלל על חבירו זכו לנס פורים
וכן כתב האלשיך הקדוש, על דברי אסתר שאמרה למרדכי "וצומו עלי שלשת ימים לילה ויום ואף אני ונערותי אצום כן" (אסתר ד,טז), ולכאורה צריך להבין מדוע הדגישה אסתר ואמרה 'ואף אני ונערותי אצום כן', אלא ההסבר לכך הוא שאסתר אמרה למרדכי, שהוא בכל תפילותיו וצומותיו יתכוון אך ורק בשביל להציל את אסתר המלכה, ואף היא בתפילותיה וצומותיה, תתכוון אך ורק על מרדכי היהודי ושאר היהודים, ועל ידי כך בוודאי יתקבלו כל תפלותיהם, כמו שאמרו חז"ל (בבא קמא נט): "כל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה", כי על ידי האחדות הזאת שכל אחד יתפלל ויתכוון בכל לבו רק על חבירו בוודאי יתקבלו תפילותיהם. ואכן בזכות האחדות הזאת שכל אחד חשב רק על זולתו, זכו ישראל לכל הניסים הגדולים שארעו בימים ההם.
אסתר מבקשת רק על עם ישראל
ומובא בספרים הקדושים, שאסתר המלכה זכתה למדרגה כה גבוהה של אהבת ישראל, עד שכאשר ביקשה אסתר מאחשוורוש שיעביר את רוע הגזירה מעם ישראל, בקשה ואמרה (אסתר ז,ג): "אם על המלך טוב ינתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי", שפירושו - כאשר אני מבקשת על עצמי זה רק בגדר "שאלתי" כלומר משאלת הלב בלבד, אבל' ועמי' - כאשר אני מבקשת על עם ישראל, זה בגדר הבקשה והתפילה העיקרית שלי, וזה כל הרצון והחפץ שלי.
וכתוב בספרים הקדושים, שלמדרגה גבוהה ועצומה זו,יכול כל אדם לזכות ביום הפורים, כי בו יורד בכל שנה מחדש אור גדול של אחדות ואהבת ישראל, ומי שחפץ בכך ומבקש מהשם יתברך לזכות לכך ביום זה, ומכין את נפשו לקבל את האור הגדול הזה, זוכה לקבל זאת ביום הפורים, ועל ידי כך יכול האדם לזכות לקנות את מידה חשובה זו שלאהבת ישראל במשך כל השנה כולה.
מדוע על ידי האחדות נמתקים כל הדינים
והנה בזכות האחדות שהיתה בין כל עם ישראל באותם ימים, זכו כל ישראל לנסים הגדולים והעצומים של פורים.
ומבאר מוהרנ"ת (ליה"ל תענית ד'), שהטעם שהאחדות והאהבה שבין עם ישראל ממתיקה את כל הדינים מעל עם ישראל ומצילה אותם מכל רע, היא מפני שעל ידי השלום והאחדות נקראים כל עם ישראל צדיקים גמורים, ואין עליהם שום קטרוג, כמו שכתוב:"ועמך כולם צדיקים", שפרושו שכאשר כל עם ישראל כולם יחדיו באחדות ובשלום - הם נקראים תמיד צדיקים, אפילו אם אינם זכאים וראויים לכך, מפני שכלליות ישראל הם תמיד טהורים, והם נקראים תמיד צדיקים בשמים.
וכן מובא בספרים הקדושיםעלהפסוק (שיר השירים ד,ז):"כולך יפה רעייתי ומום אין בך", שפרושו, שכאשר אתם באחדות ושלום, אז 'ומום אין בך' כלומר שאין מסתכלים כלל בשמים על עוונותיהם של ישראל אלא רק על זכותם של ישראל. וכמו שכתוב בפסוק (במדבר כג, כא):"לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלוקיו עמו ותרועת מלך בו",שפרושו, כשאתם מאוחדים באהבה וריעות, אין הקדושברוך הוא מביט ומסתכל כלל על עוונותיכם.
ולכן האחדות בין ישראל ממתיקה את כל הדינים מעליהם, ואף אם הגזירה קשה מאוד עד ש"נכתב ונחתם בטבעת המלך אין להשיב" (אסתר ח,ח), אף על פי כן על ידי האחדות והאהבה בין עם ישראל נמתקים כל הדינים מעליהם, ואין שום מזיק שיכול להתקרב ולקטרג על עם ישראל.
ועל פי זה מבאר ה"שפת אמת", את מה שכתוב במגילה (אסתר ט,טז):נקהלו היהודים 'ועמוד על נפשם', שפירושו שהם הרגישו בימים אלו כמו נפשאחת ממש - דהיינו שהם הגיעו בימים אלו על ידי האחדות והאהבה הגדולה שהיתהבינהם, למקום הזה שבו כל ישראל בשרשם הם נפש אחת גדולה, כמו שאמרו חז"ל (ויקרא רבה ד,ו): שהטעם שכתוב אצל יעקב (שמות א,ה) "שבעים נפש" (בלשון יחיד), ואילו אצל עשיו (שם לו,ו) כתוב "ואת כל נפשות ביתו" (בלשון רבים), מפני שכל עם ישראל בשרשם הם נשמה אחת גדולה.
תענית אסתר כדי לזכות לאחדות בפורים
ומבאר מוהרנ"ת זיע"א (הלכות יבום ג),שזה הטעם שתיקנו חז"ל שכל ישראל להתענות ולצום בכל שנה לפניפורים ביום תענית אסתר, אף על פי שכבר נושענו בימים ההם מגזירתם הקשה של המן ההגגי ואחשוורוש הרשע, ולכאורה מדוע אנו צריכים לצום שוב בכל שנה מחדש את צום תענית אסתר .
אלא שזאת מפני שסגולתו של הצום והתענית היא לבטל את כל המחלוקות והמריבות, ולהרבות שלום ואחדות בין אדם לחברו, כמו שמבואר בלקוטימוהר"ן נז. ומטעם כך, הצום והתענית נחשב אצל השם יתברך כמו קרבן (ברכות יז), כי שניהם באים כדי להרבות שלום ולבטל את כל המחלוקות כמובא בחז"ל שהקרבנות נקראים "שלמים" משום שהם עושים שלום בעולם,ועל ידי כך זוכה האדם למחילת עוונותיו.
ולכן בימי מרדכי ואסתר כל עם ישראל צמו והתענו שלשה ימים רצופים, אף על פי שהיהזה בליל פסח ובימי חול המועד שלאחריו, כמו שכתוב במגילה שאסתר ביקשה ממרדכי .(אסתרד,טז) "וצומו עלי שלשה ימים לילה ויום ואף אני ונערותי אצום כן", וזאת מפני שהם היו חייבים לבטל את כל המחלוקת והמריבות שהיו באותם ימים בין עם ישראל, אשר מכוחם רצה המן להשמיד ולהרוג את כל עם ישראל.
אבל על ידי שעם ישראל צמו והתענו באותם ימים, התבטלו כל המחלוקות שהיו בינהם והם זכו לשלום ואחדות, שעל ידי כך היה כל הנס הגדול של פורים.
וזכר לכך אנו צמים בכל שנה מחדש בתענית אסתר, כדי שנזכור היטב שרק בזכותה של האחדות זכו ישראלל נסים הגדולים של פורים, ועל ידי כך נזכה אף אנו בכל שנה מחדש לבטל את כל המחלוקות והפרודים שיש ביננו, ועל ידי כך נזכה לקבל את האור הגדול של פורים שיורד בכל שנה מחדש בימים אלו.
השקלים ביטלו את הגזירה- כי הם איחדו בין כל ישראל
ומוסיף מוהרנ"ת (הלכות ברכת הראיה ד),שזה הטעם שאנו נותנים בכל שנה ושנה לפני יום הפורים צדקה -'זכר למחצית השקל', כי השקלים היו הגורם המאחד בין עם ישראל שעל ידם זכו עם ישראל לנס הגדול, כמו שכתבו חז"ל (מגילה יג) שאמרו להמן ששקל עשרת אלפים ככר כסף - 'כבר קדמו שקליהם לשקליך', ובכוח זה נצחו ישראל את המן.
ולכאורה אינו מובן מדוע כח השקלים של עם ישראל כה גדול, עד שבזכותם ניצלו כל עם ישראל, וכיצד יכלו השקלים האלו להגן על עם ישראל מפני ככרות הזהב של המן הרשע?
אלא ההסבר לכך הוא,שהשקלים סימלו את האחדות בין עם ישראל והם אשר גרמו לאחדות בינהם, ולכן הם אשר הגינו עליהם והצילו אותם מגזירותיו של המן הרשע, וזאת מכמה טעמים: טעם ראשון: כאשר האדם נותן מחצית השקל, בכך הוא זוכר שהוא לבדו הינו רק חצי, ורק יחד עם רעהו הוא נהיה שלם. וזהו העניין של האחדות שכל אחד יודע ומבין שהוא צריך את חברו, כי הוא מבין שכאשר הוא לבדו אינו נחשב אלא למחצית ורק על ידי חברו הוא יכול לבוא לשלמות.
וזאת הסיבה שהביאו דווקא מחצית השקל ולא שקל שלם, וזאת כדי שכל אחד יזכור היטב שכל שלמותו תלויה בכלל ישראל והוא רק פרט מתוך הכלל הגדול, וכל השלמות שלו תלויה בכך שיתאחד בכלל, ועל ידי שכל עם ישראל יתבוננו ויסתכלו בכך בוודאי יבואו כולם לשלום ואחדות.
ולכן במצות מחצית השקל נאמר בתורה (שמות ל,טו): "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט", וזאת כדי שלא יתגאה העשיר על העני בכך שהוא נתן יותר כסף ממנו למשכן, ועל ידי כך יש לו יותר חלק במשכן. כי עיקר מטרתם של השקלים היא כדי להביא לאהבה ואחדות, ואילו כאשר העשיר יתן יותר, עלול הוא להתגאות בכך על העני שנתן פחות ממנו, ועל ידי כך יפסידו השקלים את מטרתם. ולכן כולם נתנו בשווה כדי שעל ידי זה יבואו כולם לאחדות ואהבה בשלמות.
טעם שני: מפני שהשקלים היו לשם מטרת צדקה לקנות בהם את הקרבנות והקטורת בבית המקדש, והנה מצות הצדקה סגולתה להרבות שלום ואחדות, כמו שאמרו חז"ל (אבות ב,ז): 'מרבה צדקה מרבה שלום'. וככל שירבה האדם בנתינת צדקה כך הוא יזכה לשלום ואהבה עם כל ישראל. כמו כן השקלים שימשו לצורך קניית הקרבנות שעליהם אמרו חז"ל שהם נקראים שלמים, משום שהם באים כדי לעשות שלום בעולמות העליונים והתחתונים.
וכן השקלים שימשו לצורך קניית הקטורת, אשר הוא בא כדי לכפר על חטא לשון הרע אשר הוא הגורם המפלג ביותר בין ישראל, כמו שכתבו חז"ל (ערכין טו).
ולכןסגולתם של השקלים גדולה מאד להרבות אחדות ושלום בין כל עם ישראל, ומטעם כך נותנים אף אנו בכל שנה לפני פורים צדקה 'זכר למחצית השקל' ,כדי להרבות באחדות ושלום בימים גדולים אלו.
מעברים דוקא את חודש אדר - כי הוא מסוגל לשלום ואחדות
ועל פי זה מבאר מוהרנ"ת (הלכות ר"ח ג'), מדוע מעברים דווקא את חודש אדר מכל החודשים כולם, וזאת מפני שכל סיבת עיבור החודש הוא כדי לסדר את ימות השנה של חדשי החמה שיהיו שווים עם מנין חדשי הלבנה כידוע. ודבר זה שרשו ומקורו הוא ממיעוט ופגם הלבנה.
ופגם מיעוט הירח בעצמו הוא פגם המחלוקת, כי הלבנה רצתה למלוך במקום השמש, ולכן הקדוש ברוך הוא מיעט אותה, והנה מהפגם הזה של מיעוט הלבנה נובעות ומשתלשלות כל המריבות והמחלוקות שישנם בעולם כמובא באריז"ל.
ולכן הזמן המסוגל ביותר לתקן זאת הוא דווקא בחודש אדר, אשר בו משווים את חדשי הלבנה עם חדשי החמה שעל ידי זה נמשכת ובאה מידת השלום והאחדות בעולם.
ומובא עוד שבכל שנה מחדש בחודש אדר מתעוררת קליפתו של המן עמלק לעשות מחלוקת ופרוד בעם ישראל, ומשום כך אנו מרבים בכל שנה בחודש זה בעניני שלום ובאחדות בכדי להכניעו ולבטלו. ולכן דווקא בחודש אדר ראוי לעבר את השנה יותר מכל חדשי השנה,כי בו נעשה בכל שנה ושנה תיקון פגם המחלוקת על ידי כל המצוות הנוהגות בו, המרבות אחדות ואהבה בין ישראל.
משנכנס אדר מרבים בשמחה - כדי להרבות אחדות
וזה הטעם שציוו חז"ל להרבות בשמחה בימים אלו, כמו שאמרו חז"ל (תענית כט): "משנכנס אדר מרבים בשמחה", וזאת בכדי לזכות על ידי כך לשלום ואחדות.מפני שכאשר האדם שמחה ואוהב את כל הבריות כולם, ואילו כאשר האדם שרוי בעצבות הוא בא בקלות למריבות ומחלוקות וקפידות על בני האדם .כמו שכתב וחז"ל (מסכת שבת), על צמח השום שטבע ולהוציא קנאה ולהכניס אהבה, ומפרש רש"י: מפני שמשמח את הלב. וכן כתוב בספר המידות (מריבה יג): 'על ידי השמחה בא שלום לעולם ועל ידי עצבות בא מריבה ומחלוקת בעולם'. ולכן בחודש אדר מרבים בשמחה יותר מכל השנה, כי על ידי השמחה והחדווה יזכה האדם לשלום ואחדות שאת זאת צריך להרבות בחודש זה.
וכן להיפך - על ידי האחדות זוכה האדם לשמחה, כמו שכתוב בליקוטי מוהר"ן (סא) על הפסוק(משלי יג,ט): "אור צדיקים ישמח", שעל ידי שמתקבצים הנפשות מתוך אהבה ואחדות הם זוכים לשמחה גדולה. עיי"ש.
בכל שנה בפורים נמתקים כל הדינים
כתב הרה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין זיע"א (פרי צדיק), שקיבל מרבותיו שלכל אומה ישנה מידה רעה המיוחדת לה, והמידה של פרס היא מידת "צרות עין", ולכן התגברה מידה זו בימים ההם על עם ישראל שהיו שם, ומכוחה נבע קטרוגו של המן על ישראל, וכשתיקנו זאת ישראל על ידי האחדות שהיתה בינהם התבטלה כל הגזירה.
ובכל שנה ושנה יורד אור גדול של אחדות ושלום בימי הפורים, וזאת מפני שבכל שנה מתגלה שוב האחדות הזו שהיתה בין ישראל בימים אלו, ולכן גדול כוחו של יום הפורים להמתיק את כל הדינים, ולהיוושע בכל הישועות שהאדם צריך הן ברוחניות והן בגשמיות.
אבל התנאי לכך הוא שיכלל האדם באהבה ובאחדות עם כל עם ישראל ביום הפורים, כאיש אחד בלב אחד. ועל ידי זה שיכלל בעם ישראל ביום הקדוש הזה, ימתקו ממנו כל הדינים מאליהם, כי בכלליות עם ישראל אין שורים כלל כל הדינים. וביום זה של פורים מתגלה בעולם - העולם מופלא הזה של כלל ישראל, והדרך להכלל בו היא רק על ידי האהבה והאחדות עם כל עם ישראל.
ולכן אנו מרבים ביום זה בסממניה אחדות - משלוח מנות ומתנות לאביונים ,בכדי להרבות אהבה ואחדות ביום זה, ועל ידי זה לזכות לאור הגדול המתגלה ביום הקדוש הזה ולישועות הנפלאות שזוכים בזכות כך בכל שנה ושנה.
מדוע חג הפורים הוא היחיד שישאר לעתיד לבוא
וזה הטעם שכתבו חז"ל: "כל המועדים עתידים להיבטל וימי הפורים אינם בטלים לעולם". כי אור זה של האחדות עתיד להתגלות בשלימות לעתיד לבוא, אשר בו עתיד להיות אחדות ואהבה בשלמות בין כל עם ישראל כמו שאמרו חז"ל.
ולכן המועד הזה של פורים הוא היחיד אשר אינו עתיד להתבטל לעתיד לבוא, כי לעתיד לבוא כאשר תהיה אחדות בשלמות בין עם ישראל יתגלה האורה זה בכל יום ויום.
ולכן אור זה של פורים הוא האור של לעתיד לבוא ,וביום הפורים מאיר האור של האחדות שיאיר בשלימות לעתיד לבוא. ומפני כך אין החג הזה עתיד להתבטל ,כי זה האור שיאיר בשלמות לעתיד לבוא בכל יום ויום .
והדרך לקבל אותו ביום הפורים ,הוא על ידי שהאדם יכלל באהבה ואחדות בשלמות עם כל ישראל ביום הפורים. ועל ידי זה יזכה האדם שימתקו מעליו כל הדינים, ויזכה לכל הישועות שהוא צריך ברוחניות ובגשמיות.
ביום הכיפורים מרבים אחדות כמו בפורים
כתוב בזהר הקדוש (תקוני זהר כא), שיום הפורים הוא יותר גבוה ונעלה מיום הכיפורים, כי יום הכפורים הוא רק כ'פורים - כמו פורים - אך יום הפורים עצמו מעלתו יותר גבוה המיום הכפורים.
ולכאורה צריך להתבונן מה השייכות והקשר שיש בין שני הימים הקדושים האלו,שהם קרויים אחד על שמו של השני, וביותר יש להבין מדוע מעלתו של יום הפורים יותר גבוהה מיום הכיפורים אשר בו מתכפרים כל עונותיהם של ישראל.
והביאור לכך הוא מכמה סיבות וטעמים:
טעם ראשון: כל ענינו ומהותו של פורים הוא להרבות בשלום ורעות בין ישראל , וכמו כן כל טהרתו מחילת העוונות ביום הכפורים אף היא תלויה בשלום ואחדות אשר בין כל ישראל, כמו שמבאר הרמ"ק (סידור הרמ"ק שער עבודת יום הכיפורים), על פי סודם של דברים,שזה הטעם שיש לרצות את חבירו לפני יום הכיפורים ,כמו שכתבו חז"ל (יומא פה)שיום הכיפורים מכפר רק על עבירות שבין אדם למקום ,ואינו מכפר על עברות שבין אדם לחבירו עד שירצה ויפייס את חבירו. ולכן נפסק בשלחן ערוך שיש לבקש מחילה וסליחה ולפייס איש את רעהו בערב יום הכפורים ,וזאת מפני שעל פי סודם של דברים, כל טהרתם של ישראל ביום הכפורים תלויה בכך שיהיו ישראל באחדות ביום זה.
ולכן השוו חז"ל בין שני ימים אלו , מפני שבשניהם צריכים ישראל להרבות בשלום ורעות ,ויום הכפורים הוא כביכול לומד מיום הפורים שב וישראל מרבים בפועל במעשים של אחדות וריעות.
ולכן גם בפורים אשר בו מפייסים כל אחד את חברו ושולחים משלוח מנות איש לרעהו ונותנים מתנות לאביונים, ומרבים בשלום ואחדות - מתכפרים לכל אדם כל חטאיו ועוונותיו, אף העבירות שבין אדם לחברו.
טעם שני: ביום פורים זוכה האדם למידת אהבת ישראל, ועלידי אהבתו את עם ישראל הוא יכול לזכות לעשות תשובה מאהבה אשר על ידה זדונות מתהפכים לו לזכויות, ולכן יום זה הוא יותר גבוה מיום כיפור שבו רק נמחלים עונותיו ואינם מתהפכים לזכויות.
והדרך לזכות ביום זה לתשובה מאהבה, היא על פי דברי ה"ישמח ישראל", שכתב שתשובה מאהבה הינה גם תשובה שעושה האדם מתוך אהבת ישראל, מפני שעל ידי שזוכה האדם לאהבת ישראל, הוא מתבונן שבעוונותיו וחטאיו סובלים כה הרבה יהודים צרות מצרות משונות, והוא תולה את כל זאת בחטאיו המרובים שבוודאי בשלו כל הסער הזה, כי כל ישראל ערבים זה לזה, ועל ידי כך הוא עושה תשובה מעומק ליבו באמת - וזה נקרא תשובה מאהבה, מפני שהקדוש ברוך הוא ישרא להם חשובים לאחד, כמו שכתוב בזהר הקדוש (אחרי עג), ועל ידי תשובה זאת מתהפכים כל עוונותיו לזכויות.
והזמן המסוגל ביותר לזכות לכך הוא ביוםהפורים, מפני שביום זה מאירה ומתנוצצת בכל ליבות ישראל הארת אהבת ישראל כמו שיהיה לעתיד לבוא (פרי צדיק), וכל הרוצה וחפץ לזכות בזה יכול לזכות בכך. ולכן ביום זה יוכל האדם לזכות לעשות תשובה מאהבה, שהיא תשובה מתוך אהבת ישראל.
ומפני כך חשוב יום זה יותר מיום הכיפורים, אשר בו יש אשר עושים תשובה מתוך יראת העונש בלבד.וביום הפורים יכול האדם בקלות לזכות לעשות תשובה שלימה מתוך אהבה אשר על ידה כל עוונותיו מתהפכים לזכויות.
וזה הקשר והשייכות שישנו ביןשני ימים קדושים ונוראים אלו, אשר בשניהם האור הגדול השופע ומאיר בהם - תלוי בכך שיהיו ישראל מאוחדים בו, ורק על ידי זה זוכים לקבל את האור הגדול והעצום המאיר בימים קדושים אלו.
מצוות היום בפורים- להרבות אחדות: כל מנהגי פורים באים לסמל את השלום והאחדות
הגאון רבי שלמה אלקבץ זיע"א בספרו מנות הלוי (עמודתלג) ,מבאר שזכר לאחדות המופלאה שהייתה בין כל ישראל בימים ההם, אשר בזכותה ארע הנס הגדול - תיקנו מרדכי ובית דינו שכל מצוות היום בימי הפורים יהיו דברים המרמזים על האחדות ודברים המרבים שלום ואחדות, לרמז שכל הנס הגדול שארע בפורים היה בזכות האחדות המופלאה שהייתה בין ישראל בימים אלו של הפורים.
הלכות פורים - להרבות אחוה ורעות
וכתבו החתם סופר (שו"ת חתם סופר סימן קצו), והגאון רבי שלמה אלקבץ בספרו מנות הלוי (עמודתלג),ועוד פוסקים, שהטעם למצות משלוח מנות הוא, בכדי להרבות אהבה ואחדות בין עם ישראל, וביארו הפוסקים שזה הטעם שפסק הרמ"א (סימןתרצוסעיףו),שאםמחל האדם לחבירו על מנתו יצא השולח ידי חובה, מפני שבעצם זה שהוא שלח לו, הוא הרבה כבר בשלום ורעות ולכן הוא קיים בכך את מצות היום.
והכף החיים כתב (סימן תרצה אות לח), שזה הטעם שמצות משלוח מנות היא אף שהעניים ישלחו לעשירים, מפני שעיקר מצווה זאת היא כדי להרבות בשלום ובאחדות.
והאליה רבהכתב, שמטעם כך אף הנשים חייבות במצוה זו, כי גם הן צריכות להרבות בשלום ובאחדות,לכן גם האשה צריכה לשלוח משלוח מנות לרעותה.
ובתרומת הדשן כתב טעם אחר למצות משלוח מנות, והוא כדי שיהיה לכל עם ישראל מאכל ומשקה לסעודת פורים. ועל פי טעם זה, אם מחל לו חברו על מנתו, לא יצא ידי חובה. כמו כן אין יוצאים ידי חובה במשלוח מנות לעשירים שיש להם כבר את צרכי סעודת פורים.וזה גם מסימני האחדות, שביום זה אנו צריכים לדאוג שיהיה לכל עם ישראל את צרכי סעודת פורים.
וכתב הב"ח (סימן תרצ"ה), שמהסיפור שמספרים חז"ל (מגילה ז) על אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין שהיו מחליפים את סעודותיהם בפורים אחד עם חבירו, כאשר שנה אחת הראשון שולח לחבירו את סעודת פורים, ושנה הבאה היה שולח לו חבירו את הסעודה, והם היו אוכלים יחדיו את סעודת פורים ובכך היו יוצאים ידי חובת משלוח מנות, אף על פי ששנה אחת רק הראשון הוא היה זה ששולח לחבירו ושנה שניה רק השני היה שולח לחבירו, מכאן אנו לומדים שכל מצוות משלוח מנות היא רק בכדי להרבות את מידת האחדות והאהבה בינהם. וזה מתקיים אף על פי שהוא לא השיב ושלח לחבירו משלוח מנות, אלא רק בכך שאכלו יחדיו את סעודת הפורים.
משלוח מנות על ידי שליח – לסמל את האחדות
ומובא בספרים שזה הטעם שמצות משלוח מנות איש לרעהו,היא המצוה היחידה שיש ענין לקיימה דווקא על ידי שליח ,מה שאין כן בשאר המצוות שעליהם נאמר' מצוה בו יותר מבשלוחו'. והטעם לכך הוא, מפני שבכך ישנו רמז שבפורים זוכה האדם לכזו מדרגה גבוההשל אחדות ואהבה עם רעהו עד שהוא שמח במידה שווה, בין כאשר מצוהזו נעשית על ידו ובין כאשר היא נעשית על ידי חבירו. כיביום הפורים זוכה האדם לאחדות כה גדולה,עד שמתבטלות כל המחיצות בינו ובין כל עם ישראל, ואין זה משנה לו על ידי מי נעשית המצוה, כי העיקר אצלו שיהא נחת רוח להשם יתברך מכך, וממני וממנו יתקלס המלך .וזו השלמות של מדרגת "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט,יח).ו מפני כך תקנת מרדכי היתה לתת משלוח מנות דוקא על ידי רעהו, כדי לסמל את השלמות במדריגת אהבת ישראל המתגלה ביום הקדוש הזה.
מנהג התחפושות - לרמז על האחדות
ומבאר מוהרנ"ת (יבום ג), שגם המנהג שנהגו ישראל ללבוש תחפושות ביום הפורים, בא לרמז על השלום והאחדות, כי השינוי שמשנים את הבגדים בא לרמז על כך שמותר לשנות מפני השלום והאחדות כמו שאמרו חז"ל (יבמות סה).
וכמו כן דברי חז"ל שכל הפושט ידו ליטול בפורים נותניםלו, מרמזים אף הם על השלום והאחדות ביום זה, כמו שכתבו חז"ל שמפרנסים את עניי עכו"ם עם עניי ישראל מפני דרכי שלום.
ומוסיף עוד מוהרנ"ת, שלכן מרדכי הצדיק שבזכותו ארע הנס הגדול של פורים, נקרא במגילה "דובר שלום לכל זרעו" (אסתר י,ג), מפני שכל הנס ארע בזכות האחדות. וכמו כן המגילה שבה נכתב כל סיפור הנס של פורים נקראת (שם ט,ל) "דברי שלום ואמת", וכל זה לרמז ולומר, שכל הנס הגדול של פורים אירע בזכות השלום והאחדות.
שתיית יין בפורים – להרבות אחדות
ומובא בספרים שגם חיוב השכרות בפורים נתקן כדי לזכות לשלום ואחדות. וזה הטעם שציוו חז"ל לשתות יין ולהשתכר בפורים, "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילהז,ב), מפני שכאשר שותה האדם יין ודעתו מבוסמת עליו, אינו מבחין בין אויב לאוהב, כי על ידי שדעתו מרוממת עליו הוא אוהב את כולם ללא הבדל וחילוק. וזה הפירוש חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, עד שלא יבחין בין שונאיו שהם בבחינת 'ארור המן' בשבילו, כי לכל אחד ישנם אנשים שהם בבחינת 'ארור המן' בשבילו והם בבחינת רחוקים ממנו, וכאלו שהם בבחינת 'ברוך מרדכי'.
ולכן כתב האריז"ל שאי אפשר לזכות לאור הגדול שיורד בפורים, רק על ידי השתיה והשכרות, מפני שרק על ידי כך זוכה האדם לאחדות ולאהבה בשלמות, ועל ידי זה זוכה הוא לקבל את האור הגדול שיורד בפורים לכל אחד ואחד.
סעודת פורים כדי להרבות אחדות
ואף החיוב לאכול סעודת פורים (שו"ע או"ח סימן תרצה), הוא כדי להרבות אהבה ואחדות ביום הפורים, כמו שכתוב על כך (אסתר ט,כח): "והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה", וכתב המשנה ברורה בשם האליהרבה שמכאן לומדים שיש להזמין איש את רעהו לסעודת הפורים, ולאוכלה בצוותא חדא עם חברים וידידים בכדי להרבות באחוה ורעות ביום הפורים. כמו שכתבו חז"ל גדולה לגימה שמקרבת.
קטרוגו של המן על נקודתם הפנימית
מובא בספרים שביום הפורים מתגלה הנקודה הפנימית של כל אחד ואחד, ולכן יורדת אחדות בין נשמות ישראל, מפני שבנקודה הפנימית שהיא נשמתם - כולם מאוחדים, כי כל עם ישראל בשרשם הם נשמה אחת כידוע.
וזה הביאור לדברי חז"ל (מגילה יג) שקטרוגו של המן על עם ישראל היה על כך שכביכול הם עושים את כל ימיהם כחגים ומבלים את ימיהם בשה"י פה"י - ראשי תיבות שבת היום פסח היום. דהיינו שהמן טען שפנימיות לבבם של עם ישראל הוא רצונם לבלות את ימיהם במנוחה ועונג, ולכן הם מחפשים בכל עת חגים ומועדים בכדי לבלות את ימיהם בסעודות גדולות ובמנוחה.
אך כאשר מגיע ובא יום הפורים שבו מתגלה נקודתו הפנימית של כל יהודי ויהודי, אז נוכחים הכל לראות שכל יהודי בפנימיות לבבו ומחשבתו הרי הוא חפץ ומשתוקק רק ללמוד תורה ולעשות מצוות, ובכך לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא.
בשתיית היין בסעודה- התגלה מהותם האמיתית של ישראל
ומבאר ה"בן איש חי" ,שבאמת על ידי היין התבטלה עצתו של המן והתבטלה הגזירה על ישראל. כמבואר בחז"ל (מגילה יב) על הפסוק (אסתר א,י):"ביום השביעי כטוב לב המלך ביין",'אותו יום שבת היה ושרו ישראל שירות ותשבחות לקדוש ברוך הוא', ועל כך נאמר 'כטוב לב המלך' - שהוא מלכו של עולם 'ביין'- על ידי שתיית היין שהיה היין של הקידוש של שבת, וזאת מפני שדוקא כאשר שתו עם ישראל יין והשתכרו, אז התגלה ההבדל המהותי והשורשי בין עם ישראל לאומות העולם, כי כשנכנס יין יוצא סוד. והנה אומות העולם כששתו יין החלו לדבר דברי תיפלות כמו שכתבו חז"ל (פרקי דרביאליעזר מט), ואילו עם ישראל החלו מיד לשיר שירות ותשבחות להשם יתברך, ואז ניכר האמת שנקודתם הפנימית של עם ישראל היא תמיד קדושה וטהורה.
ולכן אפילו כאשר היו ישראל באמצע הסעודה של אותו רשע, והיו לכאורה במצב השפל ביותר, אבל פנימיות לבבם לא נפגמה, כי בנקודתם הפנימית עם ישראל חפצים ומשתוקקים תמיד להשם יתברך, ולכן על ידי כך נמתק כל הדין מישראל, כי התבטל קטרוגו וטענתו של המן והתבטלה הגזירה.
על ידי שתיית היין בפורים- מתגלה פנימיותם של ישראל
ומפני כך נפסק בשולחן ערוך שחייב כל אדם לשתות יין ביום הפורים עד שלא ידע "בין ארור המן לברוך מרדכי", כי כאשר נכנס יין יוצא סוד, וכאשר עם ישראל ישתו וישתכרו בכל שנה בפורים,אז יתבררו יתגלה בכל שנה מחדש שפנימיות נקודת לבבו של כל יהודי היא טהורה וזכה, וכל רצונו הוא רק לעשות את רצון השם יתברך, ועל ידי זה יתמתקו הדינים בכל שנה ושנה מחדש. ולכן ביום זה כשמתגלה פנימיות נקודתם הטובה של עם ישראל מתבטלת לגמרי קליפת המן עמלק, ומתקיים בהם (אסתר ט,א):"ונהפוך הוא אשר יִשלטו היהודים המה בשונאיהם".
השמחה בפורים - הזדהות עם הנקודה הפנימית
ולכן ביום הפורים על כל אחד ואחד להשתדל בכל כוחו אף הוא להסתכל רק על הנקודה הטובה, הן שלו והן של רעיו ומכיריו ושל כל עם ישראל כולם. וזאת כדי שלא יפריע ויבטל את השפעתו הגדולה של היום הקדוש הזה.
ומטעם כך ביום הזה של פורים ישנה בכל שנה ושנה שמחה עצומה בשמים, מפני שכאשר מתגלה פנימיות נקודתם הטובה של כל יהודי ויהודי, נמתקים כל הדינים בשמים, ועל ידי זה ישנה שמחה עצומה, ולכן השמחה ביום זה יש לה כח להמתיק את כל הדינים ולהושיע את כל אחד בכל הישועות שהוא צריך ברוחניות ובגשמיות.
כי כאשר האדם שמח, בכך הוא מזדהה עם נקודתו הטובה ועם האור הגדול שמתגלה ביום הקדוש הזה, ועל ידי כך הוא ממתיק את כל הדינים כולם.
גדולת יום הפורים - התגלות האחדות
ומפני כך בכל שנה בימי הפורים, מתגלה מחדש הארה זו של האחדות בין כל עם ישראל, כי בימים אלו מתגלה הנקודה הפנימית של עם ישראל, שבנקודה הזאת כל עם ישראל מאוחדים. ומשום כך כל מצוות היום באות להרבות אהבה ואחדות בין עם ישראל - משלוח מנות ומתנות לאביונים. ועל ידי שהאדם משתדל בימים אלו להתאחד עם כלל ישראל באהבה ורעות, הוא יכול לזכות להמשיך הארה זו של אהבה ואחדות עם כל ישראל לכל השנה כולה.
ולכן בכל שנה ביום הפורים אפשר לזכות למידה הגדולה הזו של אהבת ישראל, שהיא השורש והמפתח לכל הקדושות והמדרגות ללימוד התורה ולקבלת התפילות ולכל ההשפעות ברוחניות ובגשמיות, כמבואר רבות בספרים הקדושים.
בפורים ירבה באהבת ישראל - במחשבה בדיבור ובמעשה.
ולכן בימי הפורים בהם יכול האדם לזכות לקנות מידה זו יותר מבכל השנה כולה, ירבה כל אחד במידת אהבת ישראל במחשבה בדיבור ובמעשה, ועל ידי זה יזכה למידה הגדולה הזו של אהבת ישראל בכל השנה כולה.
במעשה - כפי שתקנו חז"ל להרבות במשלוח מנות ומתנות לאביונים ביום הפורים, וכמו שמובא בפוסקים שכל המרבה בהם הרי זה משובח, מפני שעל ידי זה מרבה במידת אהבת ישראל ושלום ורעות ביום הפורים.
וכן בדיבור - ירבה האדם ביום זה לבקש ולהתפלל על עם ישראל מקירות ליבו, כי ביום זה אפשר לזכות להרגיש בלבבו את המידה הנפלאה והגדולה הזו של אהבת ישראל, וכן אפשר ביום זה לפעול ישועות עצומות ונוראות, כי בו שערי שמים פתוחים.
ומובא בפוסקים שבכל רגע שהאדם מבקש ומתפלל על אחד מישראל, הוא מקיים את מצות "ואהבת לרעך כמוך". וכאשר האדם מתפלל על כלליות עם ישראל, מצווה זו מוכפלת כפי מספר כל בני ישראל, ולכן כאשר מתפלל האדם על כל עם ישראל - ברגע אחד הוא מקיים את מצות 'ואהבת לרעך כמוך' כפול מליוני פעמים, ושכרו רב מאוד. והיום הזה מסוגל מאד לכך, ועל ידי שהאדם יתפלל ביום הפורים ויבקש הרבה על עם ישראל, יזכה לקבל אתההארההגדולה הזו לכל השנה כולה.
ואף במחשבתו - ישתדל האדם להסתכל ביום זה על חשיבותם וגדולתם של עם ישראל, ועל נקודתם הטובה של כל אחד ואחד מבני ישראל בכל מקום שהם, ויכניס בלבבו אהבה עצומה לכל בני ישראל מכל חוג ומוצא שהם.
ועל ידי שהאדם ישתדל ביום הזה במידה הזאת של אהבת ישראל במחשבה בדיבור ובמעשה, יוכל לזכות לקבל את האור הנפלאה זה לכל השנה כולה. ועל ידי כך יזכה להיכנס בשלימות לעבודת ה' יתברך.
כל ההתחלות מפורים - כי בו זוכים לאהבת ישראל
בליקוטי מוהר"ן (ע"ד תניינא) כתוב: "כי בהתחלה היו כל ההתחלות מפסח, ולכן כל המצוות הם זכר ליציאת מצרים ועכשיו וכו'" ולא סיים רבי נחמן מברסלב זיע"א את דבריו הקדושים, וביאר מוהרנ"ת (הלכות ברכות הריח ד) שכוונת דבריו הקדושים היא, שפעם היו כל ההתחלות בעבודת ה' בימי הפסח, אבל עכשיו כל ההתחלות הם מפורים, אשר ממנו כל ההתחלה והכח לעבוד את השם יתברך בכל השנה כולה.(עיין שם).
ואפשר לבאר זאת על פי דברי הבעל שם טוב זיע"א (כתר שם טוב קמ"ב) שאמר: "אהבת ישראל היא הפתח והשער להיכנס בו לחצרות בית אלוקינו".
ולכן דווקא יום הפורים הוא הזמן המסוגל להתחיל להיכנס בעבודת ה', כי ביום זה אנו עוסקים בעיקר בכל מצוות היום המרמזים על מידת אהבת ישראל, לאהוב את כל אחד ואחד מישראל, ולהיות עם כולם בשלום ואחדות, שזה הפתח והשער להיכנס דרכו לכל העניינים והדברים בעבודת ה'.
מדוע כל הפושט ידו בתפילה בפורים נותנים לו
בשולחן ערוך (סימן תרצד סעיף ג) נפסק, שכל הפושט ידו ומבקש צדקה ביום הפורים נותנים לו, ואין מדקדקים אחריו שמא אינו ראוי, ואמרו צדיקים שבכך ישנו רמז שאף הפושט ידו בתפילה ומבקש איזה דבר מה' יתברך בימי הפורים - מקבלים מיד את תפילותיו ואת מבוקשו, כי ימיםאלוהם ימי רצון גדולים מאוד, וכל הפושט ידו בתפילה הוא נענה מיד.
ומובא בספרים שהטעם שכל התפילות שמתפללים ישראל בימי הפורים מתקבלות מיד, מפני שהשם יתברך מתנהג עם האדם כפי שהוא בעצמו מתנהג עם הבריות, ומי שמתנהג באהבה ואחדות עם הבריות אף הקדוש ברוך הוא מתנהג עמו כך.
כמו שאמרו חז"ל במדרש על הפסוק (תהלים קכא,ה) "ה' צילך" –ה' מתנהג עמך כמו הצל הזה. וכמו הצל שכאשר אתה עושה איזה תנועה בידך אף הוא עושה כך בידו - כך השם יתברך מתנהג עמך כפי שאתה מתנהג עם הבריות .ולכן מי שאינו מדקדק עם הבריות אלא נותן צדקה לכל העניים בלי לבדוק אחריהם, - אף הקדוש ברוך הוא אינו מדקדק עמו אלא שומע את כל תפילותיו ונותן לו מיד את כל משאלותיו.
ולכן ביום הפורים שבו אין מדקדקים עם מי שמבקש צדקה אם הוא ראוי לכך או אינו ראוי, אלא כל הפושט את ידו נותנים לו, אף בשמים מתנהגים בהנהגה זו. ומפני כך כל מה שמבקשים ומתפללים ישראל בימים אלו הם מקבלים מיד, מידו הפתוחה והרחבה.
קבלת התפילות ביום זה - בזכות האחדות
מובא בספרים טעם נוסף לכך שביום הפורים כל תפילותיו של האדם מתקבלות מיד לרצון לפני אדון כל, וזאת מפני שעלידי שזוכה האדם לאהוב כל אחד ואחד מבני ישראל, הוא זוכה שתפילתו תתקבל מיד במרום, כי על ידי האחדות עם כל ישראל תפלתו עולה כלולה מכל התפילות של כל עם ישראל, והיא יכולה להעפילו לעלות למקום הגבוה שאליו היא צריכה להגיע כמובא באריז"ל.
ומטעם כך תיקן האריז"ל לומר לפני התפילה: 'הריני אוהב כל אחד ואחד מבני ישראל כנפשי ומאודי'. וזה אף הטעם לכך שנפסק בשולחן ערוך שחייב כל אדם להתפלל את תפילותיו יחד עם מנין יהודים, וזאת מפני שעשרה יהודים הם כלליות הסוגים שישנם בעם ישראל, מחוטב עציך עד שואב מימך כמובא, וזאת בכדי להיכלל בתפילתו עם כל הסוגים שישנם בעם ישראל באחדות ואהבה, וכאשר מתפלל האדם עם עשרה יהודים באהבה ובאחדות, תפילתו עולה למעלה ומתקבלת מיד לרצון.
וכתבו הראשונים שזה הטעם שתיקנו חז"ל להתפלל את התפילה בלשון רבים, מפני שכאשר מתפלל האדם בלשון רבים מתוך אהבה לכלליות ישראל, יש כח לתפילתו כמו לתפילת רבים (עיין ברכות כט). שעליה נאמר שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפילת הרבים, כמו שכתוב הן אל כביר לא ימאס.
ולכן ביום הפורים שבו זוכה כל אחד לאהבת ישראל, אף תפילתו מתקבלת מיד לפני השם יתברך, מפני שעל ידי השלום והרעות והאחדות בין עם ישראל, מתקבלות מיד כל התפילות והבקשות של כל אחד לרצון לפני אדון כל.
השער והפתח לזכות לקדושת יום הפורים
מובא בספרים, שככל שמרבה האדם יותר במעשי חסד ואהבת ישראל ביום הפורים, כך הוא עושה כלים נפלאים אשר בהם יזכה לקבל את אורו הגדול והעצום של היום הקדוש זה, ועל ידי כך הוא יזכה להמשיך את אורו הגדול של פורים לכל השנה כולה.
ומפני כך תיקנו חז"ל את כל מצוות היום הנוהגות בפורים, שכולם הינם מעשי חסד ואהבת ישראל, כי הם הכלים והדרכים אשר על ידם זוכים לקבל את קדושת והארת היום הגדול של פורים.
וזה הטעם שכתבו הפוסקים, שהעיקר הוא לתת בפורים משלוח מנות דווקא למי שאינו נמנה על חבריו ואוהביו, או למי שהיה לו איזה מריבה עימו לפני פורים,וזאת בכדי שעל ידי כך הוא יבוא להתפייס עימו, ולהיות באחדות ושלום אף איתו, שזהו עיקר מצוות היום בפורים.
ומפני כך גם כתבו הפוסקים, שעדיף להרבות במצוות מתנות לעניים ואביונים בפורים, מאשר להרבות במצוות משלוח מנות לחביריו, כי עיקר מטרת הנתינה לחבריו בפורים היא בכדי לגלות את מידת אהבת ישראל, וזאת על ידי הריבוי במעשי חסד על ידי נתינת צדקה למי שזקוק לכך, שעל ידם זוכה האדם לקבל את פנימיות קדושת היום, והם השער לזכות להיכנס על ידם לקדושת עיצומו של יום הפורים.
סיפור - מתי זכה הרב לאור קדושת הפורים
הגאון רבי שמשון פינקוס זצ"ל רבה של אופקים, סיפר על עצמו, כיצד הוא זכה לאור קדושת הפורים, ומתי הוא בעצמו החל לחוש ולהרגיש בנפשו את הארתו וקדושתו הגדולה והעצומה של יום הפורים, היה זה באחת השנים כאשר ביקש ממנו ראש ישיבה מעיר רחוקה, לבוא ולמסור שיחת התחזקות בישיבתו בליל פורים לאחר הסעודה, ואף על פי שהיה זה במקום רחוק מאד מהעיר אופקיםאשר שם התגורר הרב, ניאות הרב לנסוע אליהם בליל פורים למסור שיחת חיזוק לבחורי הישיבה. והנה כאשר הגיע הרב לישיבה, מצא את כל הבחורים שתויים ושיכורים למחצה, לאחר ששתו יין בסעודת הלילה ולא היה לו למי למסור את השיחה.
וכך סיפר הגאון הרב פינקוס זצ"ל: כשחזרתי מהישיבה בליל פורים בשעת לילה מאוחרת, ונסעתי לביתי, עברתי ליד אחד היישובים בדרך, ונזכרתי שגר שם ידידי שהוא תלמיד חכם גדול, אשר בוודאי בשעה זו הוא יושב ועוסק בתורה, מיד פניתי עם רכבי ונכנסתי למושב ודפקתי בדלת ביתו כדי לאחל לו פורים שמח. כשראה אותי אותו תלמיד חכם שמח מאד, והתחלנו ללמוד בעניני יום הפורים בגמרא והלכה וכו',וכך השעות עברו ונשארתי ללמוד עימו כל הלילה עד הבוקר.
והנה מאותו פורים נפתח לי אור חדש לגמרי, במהותו ובפנימיותו של יום הפורים, שעל כך מושתתים ובנויים כל השיחות והשיעורים על ימי הפורים שמסרתי בכל השנים אחר כך. וכך לפעמים אדם עושה מסירות נפש בדבר אחד ומשמים פותחים לו מכיוון אחר, סיים הרב זצ"ל.
וממעשה נפלא זה ניתן ללמוד, כיצד מסירות נפש על מעשה אהבת ישראל ביום הפורים, לנסוע ולטלטל את עצמו בליל הפורים למקום מרוחק רק כדי לחזק שם יהודים בעבודת ה', היא זאת שפתחה לרב פינקוס זצ"ל שערים חדשים בקדושת יום הפורים, אשר מהם התחזקו ונהנו אחר כך כל בית ישראל, כידוע ששיחותיו הנפלאות של הרב זצ"ל בעומק אור פנימיות הפורים מגלות אור עצום ונפלא בפנימיות עיצומו של יום הפורים הקדוש.
קבלת התורה מחדש בפורים בזכות האחדות
כתב הגר"א מוילנא זיע"א, שבזכות שכל עם ישראל היו שרויים באהבה ואחדות בימי מרדכי ואסתר, זכו ישראל לקבל על עצמם את התורה מחדש באהבה וברצון ,כמו שדרשו חז"ל על הפסוק: (אסתר ח כז) קיימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם - שבפורים קיבלו ישראל מחדש את התורה באהבה וברצון. וזאת בזכותה של האחדות הגדולה שהיתה בין כל שראל בימים אלו.
ומפני כך כתוב במגילה (אסתר ט,כג): "וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות" - בלשון יחיד, לרמז שכל עם ישראל היו מאוחדים בימי הפורים כאיש אחד בלב אחד, וזאת כמו שבמתן תורה נאמר בתורה (שמות יט,ב):"ויחן שם ישראל נגד ההר", 'ודרשו חז"ל שפסוק זה נאמר בלשון יחיד, לרמז שהיו כל ישראל מאוחדים בהר סיני, אשר בזכות כך נתן להם הקדוש ברוך הוא את התורה. ואף בפורים בזכות האחדות הגדולה שהיתה בעם ישראל בימים אלו, הם זכו לקבל את התורה מחדש באהבה וברצון.
כלומר שעל ידי שכל ישראל היו מאוחדים בשלימות בפורים, הם זכו להרגיש טעם חדש ושמחה עצומה בלימוד תורה הקדושה וקיום מצוותיה, ולכן הם קיבלו את התורה בפורים מחדש ברצון.
ומובא בליקוטי הלכות שהטעם לכך הוא, מפני שהתורה הקדושה אינה יכולה להתגלות ולרדת לעם הקודש עד שיהיו כל עם ישראל מאוחדים יחדיו באהבה ואחדות, כי רק על ידי האחדות והשלום בינהם, יש להם את האפשרות והכלים להכיל את האור הגדול והעצום של התורה הקדושה.
הדרך היחידה לזכות להרגיש את מתיקות התורה ומצוותיה
וגדול כוחה של האחדות בישראל , שרק על ידו זוכה האדם להרגיש את מתיקותה וטעמה הערב של התורה הקדושה ומצוותיה. כמו שאמר רבי נחמן מברסלב (שיחות הר"ן צ"א), שהסגולה הגדולה ביותר לזכות להרגיש את מתיקותה העצומה וטעמה הערב של התורה הקדושה, היא להזהר שלא לדבר לשון הרע חס ושלום, וכן לא לראות שום חיסרון באף אחד מעם ישראל, אלא להסתכל תמיד בעין טובה על כל אחד מישראל, ולראות תמיד רק את מעלתם וגדולתם.
וזאת מפני שבתורה ישנם שישים ריבוא אותיות שהם כנגד שישים ריבוא נשמות ישראל, ולכל אחד מישראל ישנה אות בתורה אשר משם הוא יונק את כל חיותו והוא שרשו, ועל ידי שהאדם מוצא חיסרון או מדבר לשון הרע על איזה יהודי חס ושלום, נחשב לו כאילו מצא חיסרון בתורה הקדושה מפני ששם הוא שורש נשמות ישראל, ולכן על ידי כך אינו יכול לאהוב את התורה ולהתמיד בה כראוי.
ומובא עוד בספרים הקדושים, שכאשר האדם מוצא חיסרון באיזה יהודי, על ידי כך האות שבספר תורה שהיא כנגד אותו יהודי פורחת ומסתלקת מהספר תורה, ועל ידי כך הספר תורה של האדם שדיבר לשון הרע נפסל, מפני שחסרה בו האות הזו, ולכן אינו חש ומרגיש את מתיקותה העצומהשל התורה הקדושה אשר היא מתוקה מדבש ונופת צופים, ואינו יכול לחוש את השמחה והעונג העצום שיש בקיום מצוותיה. אבל על ידי שיהיה האדם מאוחד בלבבו תמיד עם כל ישראל, בוודאי יזכה להרגיש את מתיקות התורה ויזכה להתמיד בה כראוי, וכמו כן יזכה להרגיש שמחה עצומה בקיום מצוותיה.
ובכל שנה ושנה בימי הפורים כאשר מתגלה מידת האחדות בין כל עם ישראל, הנה כפי שיתאחד האדם בימים אלו עם כל ישראל באהבה ואחדות, כך הוא יזכה לקבל את התורה מחדש, כלומר שיזכה לחשק ורצון חדש ללימוד התורה הקדושה ולהבנה ולזיכרון גדול יותר בלימוד התורה, וכן יזכה לשמחה ועונג חדשים בקיום מצוותיה, שכל זה הוא בכלל קבלת התורה מחדש, אשר זוכים לכך כל ישראל בכל שנה מחדש ביום זה, כי "הימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור" (אסתר ט,כח), כמו שכתב האריז"ל שכל ההשפעות של ימים אלו יורדים בכל שנה ושנה מחדש, להשפיע רב טוב לכל בית ישראל, אמן.
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
שלום! רציתי להודות לרב אמנון יצחק, לפני כחודשיים (29.9.2018) שאלתי את הרב לגבי הבן שלי: 'האם לאשפז אותו בכפייה בגהה?'. בעקבות עישון סמים הוא נכנס למאניה פסיכוטי (ל"ע) הרב אמר: 'לשאול את הרב קנייבסקי' וברך אותו. הבן היה חודש ושבוע בגהה וב"ה חזר לעצמו. (זאת פעם ראשונה שזה קרה ו מקוה שאחרונה).
בוקר טוב רציתי להודות לרב, השבוע ראיתי בהרצאה שהרב דיבר על תולעים בסלמון. ב"ה בדקתי את הדג סלמון... -ומצאתי בו תולעים לבנות תודה לרב שמציל את משפחתי מאכילת תולעים בשבת. מש' ג. מושב ברקת. (לכתבה: בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).
© 2024 כל הזכויות שמורות