מהות השבת והשמחה בה - חלק יז - נתיבות השבת | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 09.01.2022, שעה: 04:19
בספר 'ישמחו במלכותך' פרק יב' 'נתיבות השבת' עמ' 233-242, לקריאה בספר - לחץ כאן.
בספר 'ישמחו במלכותך' פרק יב' 'נתיבות השבת' עמ' 233-242, לקריאה בספר - לחץ כאן.
תוכן ענינים;
עֵצוֹת וּדְרָכִים לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה וְחֶדְוֶה בְּשֶׁבָּת הַמַּלְכָּה;
עֶצֶה רִאשוֹנָה יפַת שַׁבָּת עַל יְדֵי הַמַלְאָכִים הַמְמנִּים לכך;
שְׁמְחָה עַל יְדֵי הַנְשָׁמָה יְתֵרָה;
עֶצֶה שְׁנִיָּה הִתְבּוֹנְנוּת בְּמַעֲלוֹתֶיהָ הָעֲצומות שֶׁל הַשַׁבָּת;
שְׁמְחָה כְּמוֹ בַּעַל הַבַּיִת פָּשוּט;
הרביעית כָּל הַמִּתְעַנְגִים בָּהּ יִזְכּוּ לְרֹב שִׂמְחָה;
לִשְׂמחַ בִּקְדְשָׁתָהּ וּגְדְלָתָהּ שֶׁל שַׁבָּת הַמַּלְכָּה;
לִשְׁמוח ברצונות וּבַכְּסוּפִים;
עֵצוֹת וּדְרָכִים לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה וְחֶדְוֶה בְּשֶׁבָּת הַמַּלְכָּה;
הֵשִׂמְחָה וְהַחֶדְוָה בְּשַׁבָּת הִיא הַדֶּרֶךְ וְהַנָּתִיב לִזְכּוֹת לִקְדְשָׁתָ הַשַׁבָּת. שְׂמְחָת הַשַׁבָּת הִיא סוֹד פְּנִימִיוּת קְדשָׁתָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת, כיוון שזה יוֹם שִׂמְחָה וְחֶדְוָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, כּכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. אז נשמע כַּמָּה עֵצוֹת וּדְרָכִים הַשׁוֹוֹת לְכָל נֶפֶשׁ בְּכָל מַדְרֵגָה וּמַצָּב שֶׁהוּא נמצא האדם יוּכַל לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה בְּשֵׁבֶת, ולזכות לְאוֹרָ הַגָּדוֹל שֶׁל שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
עֶצֶה רִאשוֹנָה יפַת שַׁבָּת עַל יְדֵי הַמַלְאָכִים הַמְמנִּים לכך;
הַזוהַר הַקָּדוֹשׁ (פקודי רנז), מְגַלֶּה שֶׁיִּשְׁנוֹ הֵיכָל בַּשָּׁמַיִם הַנִקְרָא "הֵיכַל הָאַהֲבָה", אֲשֶׁר שָׁם יִשְׁנָם שְׁלשׁ מֵאוֹת שִׁשִׁים וַחֲמִשָּׁה מַלְאָכִים, וּמֵעֲלֵיהֶם יֶשְׁנָם עוֹד אַרְבָּעָה מַלְאָכִים אֲשֶׁר הֵם מְמונִים עַל אַלְפִי מַלְאָכִים, וְכָל תַּפְקִידָם שֶׁל מַלְאָכִים אֵלּוּ הוּא לְהַעֲבִיר מֵעַם יִשְׂרָאֵל כָּל רוּחַ שֶׁל עֶצֶב וְיָגוֹן וְכַעַס וִיגִיעַת הַנֶפֶשׁ שֶׁהִתְיַגְעָה בִּימוֹת הַחל בְּכָל מִינֵי יְגִיעוֹת וּלְשָׂמֵחַ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסֵת הַשַׁבָּת, וְזֹאת עַל יְדֵי שֶׁהֵם מַעֲבִירִים וּמַשְׁכִּיחִים מֵהֶם אֶת רוּחַ הָעַצְבוּת וְהָאֲנָחָה, והַכַּעַס וְהַיְגִיעָה בִּכְנִיסָתָהּ שֶׁל הַשַׁבָּת.
לָכֵן, אָדָם החָפֵץ לִשְׂמחַ בְּשַׁבַּת קדֶשׁ, צְרִיךְ לָדַעַת שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דֶבָר כְּדֵי לִזְכּוֹת לְכָךְ, מִפְּנֵי שֶׁיֶשְׁ מַלְאָכִים שֶׁתַּפְקִידָם לְשָׂמַח אֶת הָאָדָם בִּכְנִיסַת הַשַׁבָּת, התַּפְקִיד שֶׁל הָאָדָם - לֹא לְהַפְרִיעַ לְאוֹתָם מַלְאָכִים, עַל יְדֵי מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל צַעַר וְעֶצֶב בִּכְנִיסַת הַשַׁבָּת.
שְׁמְחָה עַל יְדֵי הַנְשָׁמָה יְתֵרָה;
כָּתַב הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פרשת ויקהל דף ריד), כַּאֲשֶׁר הַנְשָׁמָה יְתֵרָה בָּאָה לִשְׁכֹּן באָדָם בְּכניסת השבת, היא משמחת אותו, מַשְׁכִּיחָה מִלְבּוֹ עַצְבוּת וְצַּעַר שֶׁל יְמוֹת הַחל כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַזֹּהַר הַקָּדוֹש: וּבְהַאי נשמתא אתנשיא כָּל עֶצֶב וְכָל רגז. וזו הנשמה שבאה לאדם, היא משכיחה כל עצב וכל רוגז. וּבֵאֵר הָרַמַ"ק, לָּכֵן הָאָדָם צָרִיךְ לְהַעֲבִיר וּלְהַשְׁכִּיחַ מִלְבּוֹ אֶת כָּל הַדְּאָגוֹת וְהָעַצְבוּת שֶׁל יְמוֹת הַחל בִּכְנִיסַת הַשַׁבָּת, וְעַל יְדֵי תִּשְׁרֶה הַשִׂמְחָה בְּלִבּוֹ מֵאֵלֶיהָ מִיָּד בִּכְנִיסָתָ השַׁבָּת הַמַּלְכָּה. כִּי כַּאֲשֶׁר אָדָם מְפַנֶה אֶת לִבּוֹ מֵהַצַּעַר וְהָעַצְבוּת בִּכְנִיסת הַשַׁבָּת, שׁוֹרָה מִיָּד בְּקִרְבּוֹ הַנְשָׁמָה היְתֵרָה ומַשְׁכִּיחָה מִמֶנוּ עַצְבוּת וְצעַר וזוֹכֶה לְתוֹסֶפֶת שִׂמְחָה יְתֵרָה.
אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ מְבָאֵר (שמות לא יב) שֶׁהֵסִבָּה לְכָךְ, מִפְּנֵי שֶׁהַנְשָׁמָה יְתֵרָה בָּאָה מֵעולם הָאֲצִילוּת, זה מָקוֹם שֶׁל ענג, לָכֵן אֵינָהּ יְכוֹלָה לִשְׁרוֹת אֵצֶל אָדָם הַשְׁרוּי בְּצַעַר וּבְעַצְבוּת ומי שלא נִמְצָא בְּשִׂמְחָה יְתֵרָה. וּבְשַׁבַּת קדֶשׁ בִּכְנִיסֶת הַשַּׁבָּת מַרְגִישׁ כָּל יְהוּדִי שִׂמְחָה עֲצוּמָה הַבָּאָה, וְזאת מִכֹּחָהּ שֶׁל הַנְשָׁמָה יְתֵרָה שֶׁהִיא מַשְׁרָה עַל הָאָדָם שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, תַּפְקִיד הָאָדָם רַק לְהָכִין עַצְמוֹ לִהְיוֹת כְּלִי מכְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַנְשָׁמָה הֵיתֵרָה בִּכְנִיסַת הַשַּׁבָּת, וְאָז מֵאֲלָיו ירְגִישׁ שִׂמְחָה עֲצוּמָה בִּכְנִיסת הַשַׁבָּת מִכֹּחָ הַנְשָׁמָה יְתֵרָה שבאה אליו. על כן, הָרוֹצֶה לִזְכּוֹת בשִׂמְחָתָ הַשַׁבָּת, ידע שהיא בָּאָה אליו עַל יְדֵי הַמַּלְאָכִים הַממנִים וְעַל יְדֵי הַנְשָׁמָה יְתֵרָה הַשׁוֹרָה בְּקִרְבּוֹ בְּשִׁבַּת קדֶשׁ, שֶׁמַשְׁכִּיחָה כָּל רוּחַ שֶׁל עֶצֶב וְיָגוֹן. אבל התפקיד שֶׁל הָאָדָם לְזָהֵר מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל עַצְבוּת וְצַעַר בִּכְנִיסַת הַשַׁבָּת, וְלֹא לְהַרְהֵר בְּדַאֲגוֹתָ בְּיוֹם הַשַׁבָּת, כָל שֶׁכֵּן לֹא לְדַבֵּר מִדְּבָרִים הַמְצַעֲרִים בְּיוֹם שַּׁבָּת, הרי אדם אם נפטר לו אפילו מת אסור לו לבטל מהשמחה של שבת, אסור לו להיות עצב, אסור לו להיות אונן, וכְּמוֹ שֶׁפָּסְק הַשְׁלְחָן עֶרוּךָ, שלא מדברים בדברים של צער ביום השבת, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה מִמִּילָא לְשִׂמְחַת הַשַּׁבָּת וּלְכָל המַתְּנוֹתֶ הָעֲצוּמוֹת שֶׁל שַׁבָּת הַמַּלְכָּה, לכן יש שלא מזכירים את חורבן הבית בברכת המזון ביום שבת.
עצה שְׁנִיָּה הִתְבּוֹנְנוּת בְּמַעֲלוֹתֶיהָ הָעֲצומות שֶׁל הַשַׁבָּת;
הִנֵּה, הַדֶרֶךְ לִזְכּוֹת לְשִׂמְחַת הַשַּׁבָּת הִיא עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם יִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲלוֹתֶיהָ הָעֲצוּמוֹת שֶׁל הַשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בָּ"לִקוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" (תורה יז) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְרָאוּי וְנָכוֹן לִלְמֹד בספר 'רֵאשִׁית חָכְמָה' בְּשַׁעַר הַקְדושָׁה בִּתְחִלָּתוֹ, כִּי יֵשׁ שמה כַּמָּה דְבָרִים יְקָרִים מִקְדושַׁת וּמַעֲלוֹת הַשַׁבָּת כְּדֵי שֶׁיִּתְלַהֵב לִבּוֹ לְקַבֵּל שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה כָּרָאוּי.
וְעַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם יִתְבּוֹנֵן בִּגְדְלָּת וּמַעֲלָתּ שַׁבָּת הָעֲצוּמַה שֶׁל וּבְהֵבְטָחוֹת הָעֲצוּמוֹת שֶׁהִבְטִיחוּ חֲזַ"ל לְשׁוֹמְרֶיהָ - בְּוַדַּאי יִשְׂמַח לבוֹ וְיָגֶל כבודו. יש פֶרֶק שָׁלֵם הַנִּקְרָא "מתָּנָה טוֹבָה", בספר הזה, ושם רואים מַעֲלוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁל הַשַׁבָּת, וְכָּךְ זוכה אָדָם לִשְׂמחַ כשהוא יודע לאיזה לְמַעֲלוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת הוא זוכה בְּלִי שִׁעוּר וְעֶרֶךְ.
שׂמְחָה כְּמוֹ בַּעַל הַבַּיִת פָּשוּט;
כַּאֲשֶׁר אָמַר רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זיע"א אֶת מַאֲמַר יז בָּ"לִקוּטֵי מוֹהֲרַ"ן", הַמְדַבֵּר בַּחֲשִׁיבוּתָהּ הָעֲצוּמַה שֶׁל הַשְׂמְחָה בְּשַׁבָּת הַמַּלְכָּה שבְּכָךְ תָּלוּי כָּל הקְדושָׁה וְהאוֹר שֶׁל הַשַׁבָּת, פָּנָה אֶל תַּלְמִידוֹ הַגָּדוֹל הרב נתן וּשְׁאָלוֹ: 'הַאִם הוּא שָׂמֵחַ בְּשַׁבָּת?' וְהֵשִׁיב: 'שֶׁלְפְעָמִים מִתְעוֹרֶרֶת בְּקִרְבּוֹ יִרְאֶה עֲצוּמָה בְּשַׁבָּת', אָמַר לוֹ רַבִּי נַחְמָן: 'שֶׁאֵין זוֹ הַדֶּרֶךְ לִזְכּוֹת לִקְדושַׁת הַשַׁבָּת, אֶלָּא הָעִקָּר בְּשַׁבָּת זֶה הַשִׂמְחָה וְהַחֶדְוָה, וְרַק עַל יְדֵי הַשִׂמְחָה בְּשַׁבָּת זוֹכֶה הָאָדָם לְיִרְאַת שָׁמַיִם אֲמִתִּית לְלֹא יִרְאה נָפוּלה'.
וְאָז פָנָה רַבִּי נַחְמָן לְתַלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: 'הַדֶּרֶךְ לְשִׂמְחָה בְּשִׁבָּת זה שיִתְבּוֹנֵן שֶׁהָאָדָם בְּכָךְ שֶׁכָּל ההוֹצָאוֹתָ שֶׁל הָאָדָם קְצוּבוֹת לוֹ מֵראשׁ הַשָּׁנָה עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה חוּץ מִהוֹצָאוֹת שַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים, וּבְשַׁבָּת כָּל ההוֹצָאוֹתָ עַל חֶשְׁבּוֹן הַמֶּלֶךְ, וּבְוַדַּאי כְּשֶׁהָאָדָם יִתְבּוֹנֵן בְּכָךְ, יָבוֹא לשִׂמְחָה עָצוּמָה!'. יש לך כרטיס אשראי ואתה יכול, חביבי, להוציא הוצאות לכבוד שבת וזה לא על חשבון המזונות שלך השנתיים, זה לא שמחה גדולה, שאתה מקבל כרטיס אשראי לשבת? שאתה יכול לעבור בכל מקום ולקנות צרכי שבת בשביל לשבח ולפאר את השבת ולשמוח בה?
הרביעית כָּל הַמִּתְעַנְגִים בָּהּ יִזְכּוּ לְרֹב שִׂמְחָה;
וְעוד הוֹסִיף רַבִּי נַחְמָן: 'עֵצָה נוֹסֶפֶת שאֶפְשָׁר לִזְכּוֹת בזכותה לְשִׂמְחַת הַשַׁבָּת, וְלְשְׂמחַ בִּפְשִׁיטוּת גְמוּרָה עַל יְדֵי סְעוּדוֹת הַשַׁבָּת, בְּבָשָׂר וְדָגִים וְכָל מַטְעַמִּים שֶׁאוֹכְלִים בְּשַׁבָּת, מִשׁוּם כָּךְ תִּקְנוּ חֲז"ל אֶת סְעוּדַת הַשַׁבָּת - לְהִתְעַנג וְלִשְׂמח בשבת'.
וְעוֹד הוֹסִיף: 'הֲרֵי גַּם בַּעַל הַבַּיִת פָּשׁוּט שָׂמֵחַ בְּשַׁבָּת בַּדָּגִים וּמרק שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ בְּשַׁבָּת לִשְׂמחַ בִּפְשִׁיטוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּעֵת אֹכֶל מִשׁובָּח וְעָרֶב שאֵין לוֹ בִּימוֹת הַחל, כְמוֹ כֵן לִשְׂמחַ בְּכָךְ שֶׁכָּל ההוֹצָאוֹת בשַּׁבָּת אֵינָן מִשֶׁלוֹ, כְּמוֹ שאמרו חֲזַ"ל: לווּ עלִי וַאֲנִי פּוֹרֵעַ. וְעַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם יִתְבּוֹנֵן בְּכָךְ וְיַתְחִיל לְשְׂמחַ בִּפְשִׁיטוּת בְּסְעוּדוֹת הַשַׁבָּת שֶׁמצווה לְעַנג אֶת הַשַׁבָּת וְלִשְׂמחַ בָּהּ, יִזְכָּה לְשְׂמְחָהּ הָעֲצוּמַה שֶׁל שַׁבָּת.
לִשְׂמחַ בִּקְדושָׁתָהּ וּגְדולָתָהּ שֶׁל שַׁבָּת הַמַּלְכָּה;
כָּתְבוּ חֲזַ"ל (מכילתא יתרו), שֶׁבְּשַׁבָּת צָרִיךְ הָאָדָם לֵחְשׁב כְּאִלוּ כָּל מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה וּגְמוּרָה בִּשְׁלֵמוּת, וְכָּךְ זוכים לְשׂמחַה בשבת, וְכָתְבוּ הַ"חדושי הרי"ם" (אמרי הרי"ם יתרו) וְהַ"מָּאוֹר עֵינים" (פרשת כי תשא) שֶׁגַּם בְּרוּחָנִיּוּת עָלָיו לַחְשׁב כְּאִלוּ כָּל מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה בִּשְׁלֵמוּת וְלֹא לִדְאֹג כְּלָל מִמַּדְרֵגָה פְחוּתָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, כי זה יוֹם שִׂמְחָת הַמֶּלֶךְ, וְרַק עַל יְדֵי כָּךְ זוכים לִקְדְושָׁהּ וְשִׂמְחָה של השבת הַגְדוֹלָה. לכן 'ישמחו במלכותך'.
וְאֶפְשָׁר לְבָאֵר שֶׁזֶה הַטַעַם שֶׁלֹא צִוְתָה הַתּוֹרָה לִשְׂמחַ בְּיוֹם הַשַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לִשְׂמחַ בְּחַגִים וּמוֹעֲדִים, וְזאת מִפְּנֵי שָׁאִם הָיִינוּ מְצוּוים עַל כָּךְ, הָיָה עַל הָאָדָם עול וְצוּוּי מִכָּךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לִשְׂמחַ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה טָרוּד מִכָּךְ שֶׁאֵינוֹ מַצְלִיחַ לִשְׂמחַ בְּיוֹם זֶה, וּבְכָךְ יֲטִיא אֶת הַמָּטָרָה וּמַפְסִיד אֶת כָּל הַמְכוון שֶׁל השִׂמְחָה בְּשַׁבָּת, שבָּהּ עָלָיו לַחְשׁב כְּאִלוּ כָּל מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה לְלֹא שׁוּם דְּאָגָה וְטִרְדָה. כיוון שֶׁבְּיוֹם שַּׁבָּת כָּל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים שְׁרוּיִים בְּשִׂמְחָה גדולה ועֲצוּמָה, ובַּשָּׁמַיִם הכל בְּתַכְלִית הַשְׁלֵמוּת כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּעֵת הַגְאולָה הַשְׁלֵמָה (תפארת שלמה פ' מסעי).
הַשַׁבָּת דּוֹמָה לַחֲתָנָה גְדוֹלָה הַמִּתְקַיָּמֶת בְּכָל שָׁבוּעַ מֵחָדָשׁ בֵּין הקב"ה לְעַם יִשְׂרָאֵל, לָכֵן עֲקֵר כְּבוֹד הַשַׁבָּת - הַשִׂמְחָה בשַׁבָּת, כְּשֵׁם שאָדָם בָּא לַחֲתונָּה - עקַר הכּבוֹד לחָתָן שיהיו האנשים שרויים בְּשִׂמְחָה ושמחים בחֲתונָתוֹ. לָכֵן כַּאֲשֶׁר שָׁאֵל רַבִּי נַחְמָן אֶת רבי נתן: 'הַאִם אתה הָיִיתָ בְּשִׂמְחָה בְּשַׁבָּת?' אָמַר לוֹ: 'הִנֵּה עַכְשָׁיו תִּהְיֶה לְךְ סִבָּה נוֹסֶפֶת לִהְיוֹת בְּעַצְבוּת בְּשַׁבָּת, מֵחֲמַת שֶׁאֵינְךָ זוֹכָה עֲדַיִן לְשִׂמְחָה בְּשַׁבָּת!' ורַמֵּז לוֹ שֶׁגַּם בָּזֶה צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת שָׂמֵחַ לְלֹא לחַץ וּדְאָגוֹת מִזה שֶׁהוא צָרִיךְ לִשְׂמח - אֶלָּא לִשְׂמחַ בִּפְשִׁיטוּת גְמוּרָה מאד.
וְהתפקיד לשמוח כְּמוֹ בעוֹלָמוֹת העליונים ולהתְחַבֵּר עִם הַמְּצִיאוּת הָאֲמִתִּית הַשְׁרוּיָה לְמַעְלָה, כְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: 'אַל תִּהְיֶה עוֹמֵד בֵּין הַיּוֹשְׁבִים וְלֹא יוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹמְדִים' לָכֵן כָּל תַּפְקִידוֹ שֶׁל הָאָדָם הוּא לְהִתְחַבֵּר בְּכָל עֵת לַמָּצִיאוּת וְלַמָּצָב הָאֲמִתִּי הַשׁוֹרֶה בְּשָׁעָה זוֹ בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. ושם יש שִׂמְחָה עֲצוּמָה, לָכֵן כָּל תַּפְקִידנוֹ לִשְׂמחַ ולהתחבר לעליונים.
לִשְׁמוח ברצונות וּבַכְּסוּפִים;
וְכָתַב רבינתן זיע"א (ליקוה"ל אומנין ד): שֶׁכְּפִי הָרְצוֹנוֹת וְהַכְּסוּפִין וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדשִׁת שִׂמְחַת הַשַּׁבָּת - כָּכה הוּא זוֹכֶה, כִּי הַנָּפֶשׁ יְתֵרָה שֶׁל שַׁבָּת היא נַעֲשִׂית מֵהָרָצוֹן לְכָךְ, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּ"לְקוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" (לא) שֶׁמָּהָרְצוֹנוֹת נַעֲשׂוֹת נְפָשׁוֹת, וְלָכֵן עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם חָפֵץ וְרוֹצֶה בְּכָל מְאודוֹ לִזְכּוֹת לִקְדושֶׁת הַשַׁבָּת, נִבְרֵאת וְנוֹצֶרֶת מִכָּךְ הַנֶפֶשׁ יְתֵרָה שֶׁל שַׁבָּת. וְלָכֵן צִוּוּ חֲזַ"ל לִזְכֹּר אֶת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם רִאשׁוֹן, א' בשבת ב' בשבת, וזה אמרו חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" - זָכְרֵהוּ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת'. כִּי עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם זוֹכֵר בְּכָל יְמוֹת הַשָׁבוּעַ אֶת הַשַּׁבָּת וּמִשְׁתּוֹקֵק לִקְדושָׁתָה, הוּא זוֹכֶה לְאוֹר שִׁמְחַת קְדושת הֵשַׁבָּת.
וְהִנֵּה, אַף עַל פִּי שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדְּל מאד לשמח בְּשׁבָּת, עָלָיו לָדַעַת שֶׁהָעיקר הוּא הָרָצוֹן וְהַכְּסוּפִים לִזְכּוֹת לְכָךְ, שהמעלה של זה עֲצוּמָה מְאד בַּשָּׁמַיִם, וְעַל הָאָדָם לִשְׂמחַ מְאד בְּכָךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רָצוֹן וְכִסוּפִין וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לִשְׂמחַ בְּיוֹם הַשַׁבָּת, וּבָזֶה עַצְמוֹ יִשְׂמַח הָאָדָם, כִּי מַעֲלַת הָרָצוֹן הִיא חֲשׁוּבָה מְאוד מְאוד בַּשָּׁמַיִם, וּמִזֶּה שיש לו כיסופין יָכוֹל הָאָדָם לִשְׂמחַ, שֶׁהוּא חָפֵץ וְרוֹצֶה לִשְׂמחַ בְּיוֹם הַשַׁבָּת, וְעַל יְדֵי כָּךְ יִזְכָּה לְשִׂמְחַת הַשַׁבָּת.
ספר יְהוּדִי: שמנְהָגוֹ, שֶׁבְּכָל קְנְיָה שֶׁהוּא עוֹרֵךְ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ, הוּא מוֹסִיף עוד אֵיזֶה דְבַר מַאֲכָל, כְּגוֹן; אֵיזֶה מִינִי מְתִיקָה לִכְבוֹד שַׁבָּת, עוד סוכריה לשבת, עוד שוקולד לשבת, עוד מעדן לשבת, עוד סלט לשבת, עוד... וככה נהג לְהִתְכּוֹנֵן בְּכָל הַשָׁבוּעַ לְשַׁבָּת, כדי לָחוּשׁ ערבוּת וּמְתִיקוּת עֲצוּמָה בְּשַׁבָּת וכבר מיום ראשון התחיל לְהַרְגִישׁ אֶת שִׂמְחָתָה הָעֲצוּמַה לקראת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
התנאים שזוכים לנְשָׁמָה יְתֵרָה בשבת, על פי האריז"ל (פע"ח שער השבת פרק ג): א.קְרִיאַת הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגוּם לִפְנֵי שַׁבָּת קדֶשׁ. ב. גְזִיזַת צַפָּרְנַיִם. ג. טְבִילָה בְּמִקְוֶה לִפְנֵי שַׁבַּת קדֶשׁ. הַדְּבָרִים הָאֵלּה הֵם הַתְּנַאי לְקַבֵּל תּוֹסֶפֶת הַנְשָׁמָה היְתֵרָה בכניסת השבת.
בְּיוֹם שַׁבָּת, הַנְשָׁמָה יְתֵרָה שֶׁמַגִיעָה לְכָל יִשְׂרָאֵל מְשׂמַּחַת אֶת הָאָדָם, וצריך לְהֵזָהֵר שֶׁלֹא תֵּצֵא מִמֶּנּוּ הַנְשָׁמָה יְתֵרָה, כיוון שהִיא יוֹצֵאת וּפוֹרַחַת מֵהָאָדָם כשֶׁהוּא לֹא נִזְהָר בִּקְדושַׁת הַשַׁבָּת, והזוהר אומר על זה רמז (פרשת בשלח): "אַל יִצָא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם השבת" לכָךְ רָמוּז שֶׁלֹא יַעֲשֶׂה הָאָדָם מַעֲשִׂים הַגּוֹרְמִים שֶׁתֵּצֵא מִמֶּנּוּ הַנְשָׁמָה היְתֵרָה אֲשֶׁר בּוֹ בְּשַׁבָּת וְתִפְרַח מִמֶּנּוּ קְדושת הַשַּׁבָּת. וְגִלָּה הַזֹּהַר הַקָּדוֹש, שֶׁעֲקַר הַזְהִירוּת בְּשַׁבָּת הִיא בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אלוּ, שבָּהֶם תְּלוּיָה הָאָרַת הַנְשָׁמָה יְתֵרָה בְּשַׁבָּת, וְעֲלֵיהֶם עוֹמֶדֶת וּמִתְבַּסֶסֶת כָּל הָאָרַת הַשַׁבָּת.
א.יזָהֵר בְּשַׁבָּת מִדִּבּוּרִים שֶׁל עַצְבוּת וְצַעַר האֲסוּרִים בְּשַׁבָּת, כַּמְבאָר בֵּ"שָׁלְחָן עֶרוּךְ" (סימן שז), יְזָהֵר מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל עַצְבוּת, טְרָדוֹת וּדְאָגוֹת, ויַחְשׁב בְּשַׁבָּת כְּאִלוּ כָּל מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה וּגְמוּרָה, בֵּין בְּרוּחָנִיוּת וּבֵין בְּגַשְׁמִיוּת. (תיקו"ז כא דף נז),
ב.יזָהֵר בְּשַׁבָּת בְּכָל כֹּחוֹ מִכָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת וְכַעַס, וְלא לְהַקְפִיד וְלֹא לִכְעס עַל בְּנֵי בֵיתוֹ וִילָדָיו אֲפִלוּ כַּעַס הַפָּנִים בִּלְבַד לשֶׁם חָנוּךְ (אגרה דכלה פ' ויקהל) אֶלָּא רַק יִשְׂמַח עִמָּהֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. (תיקו"ז מח).
ג. יזָהֵר בְּשַׁבָּת מִדְּבָרִים בְּטֵלִים וְשִׁיחוֹת חולִין שֶׁל מַה בְּכָךְ, אֶלָּא יְדַבֵּר בְּשַׁבָּת רַק דִבְרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה אוֹ סִפּוּרֵי צַדִּיקִים וְכֵן סִפּוּרֵי הַשְׁגָּחָה פְרָטִית וֶאֱמוּנָה שֶׁאֵרְעוּ עִמּוֹ, בָזֶה יְדַבֵּר בְּמֶשֶׁךְ כָּל יוֹם הַשַׁבָּת עִם יְלָדָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ וַחֲבֵרָיו (ויקהל דף רד). וְיִשְׁמור הָאָדָם עַצְמוֹ בְּשַׁבָּת בְּיוֹתֵר בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלוּ, שרָאשֵׁי תֵּבוֹתֵיהֶם הוּא עַמוד – ע – עצְבוּת, מ – מַחֲלֹקֶת, ד - דְּבָרִים בְּטֵלִים, כִּי עֲלֵיהֶם עוֹמֶדֶת וּמִתְבַּסֶסֶת כָּל קְדושַׁת הַשַׁבָּת, כמו שמּוּבָא בַּזֹהֵר הַקָּדוֹשׁ, וְעַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם יְזָהֵר בְּכָל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ בְּשַׁבָּת, יִזְכֶּה לְהֶאָרַת הַנְשָׁמָה יְתֵרָה בְּשַׁבָּת, ויִזְכֶּה לִשִׂמְחָה עֲצוּמָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל השַׁבָּת, כִּי הִנְשָׁמָה היְתֵרָה מְבִיאָה שִׂמְחָה גְדוֹלָה לָאָדָם, לָכֵן הַשִׂמְחָה בְּשַׁבָּת בָּאָה מֵאֵלֶיהָ לְכָל יִשְׂרָאֵל עֶל יְדֵי הִנְשָׁמָה יְתֵרָה, ולא יגרום להרחיק אותה ממנו על ידי עצבות, דאגה, מחשבות לא טובות, דיבורים של שטויות וכולי.
ועל זה נאמר [בניגון]: ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג שבת עם מקדשי שביעי שבת.
תודה רבה לעמותת 'בצדקה תכונני' (shofar.tv/videos/17059) על הסל השופע מלא בכל טוב! בזכותכם אנחנו זוכים להדר את החג עם עופות משובחים ועוד הרבה דברים טובים שנמצאים בארגז הגדול. יה"ר שהשי"ת יברך אתכם שתמיד תזכו להיות מהנותנים ולשמח יהודים (אמן). תודה רבה!
מורי ורבי אלופי ומיודעי יה"ר שהשי"ת ישמרך על דברי תורה מתוקים מדבש ונופת צופים כל פעם התרגשות והתפעמות מחדש על הדברי מוסר שחודרים עמוק עמוק לנשמה כמה טוב השי"ת ששלח לנו אותך שליח נאמן איש האמת ותודה שזכינו בכך זה ממש לא מובן מאליו תודה על הכל ותודה שלזכותך כל הטובות האלו. שוב, יה"ר שהשי"ת ישמרך אורך ימים ושנים בטוב ובנעימים פסח כשר ושמח (אמן) ושוב תודה.
כבוד הרב רציתי לשתף אותך, ביום שלישי בקשתי מהשי"ת: 'בבקשה! השם אני מבקשת בזכות הרב אמנון יצחק לא בזכותי' חזרתי על זה מספר פעמים, שבחור מסויים ידבר איתי ונפגש, ואחרי שבקשתי כך בזכותך, שייכתי את הבקשה רק בזכותך וזה פעם ראשונה שעשיתי זאת, ב"ה הוא יתקשר באותו יום ונפגשנו. תודה לך כבוד הרב אנחנו לא יכולים לשער את גדולתך בעיני הבורא, אי אפשר. הכבוד שמגיע לך הוא פי מליון אין מספר לתאר כמה אתה גדול ומכובד בעולם 🙂 אני מודה להשי"ת שזכיתי לראות את זה. אחר כך יצא לי לבקש כך בשביל עוד דבר וגם בזה ישר ראיתי ישועה.
שלום עליכם כבוד הרב אתמול בלילה ב: 'אושר עד' יצא לי לדבר עם יהודי והגענו לנו''ט (נבלות וטרפות, ראה כתבה 'בכור היתוך' shofar.tv/articles/14830) הוא אומר לי: 'אתה אומר כמו שהרב אמנון יצחק אומר!' אמרתיו: 'בדיוק' הוא אומר לי: 'הרב החזיר אותי בתשובה! אבל אי אפשר בלי רבנו' חחחח ב"ה השם יתברך זיכה את הרב להגיע לכולם להציל מהנו''ט כמו שאר הצלות אבל נו''ט זה בסיס יום יומי יה"ר שהשי"ת יציל כל זרע ישראל ואותנו אמן ואמן שבת שלום ברוך תהיה אמן ואמן
תודה רבה לכם על כל השפע ב"ה יה"ר שתבורכו מפי עליון! שיהיה בעזרת השי"ת פסח שמח וכשר 🙏🏼 (אמן).
תודה והערכה רבה רבה על הסל הגדוש בטובה וברכה יה"ר שיתן ה' לך וכה יוסיף שתזכה להרבות חסדים למעלה למעלה להחיות ולשמח משפחות עם ישראל וימלאו כל משאלות לבך לטובה וברכה באושר ועושר ברוחניות וגשמיות ונזכה במהרה לאכול מן הזבחים והפסחים בבנין ירושלים אכי''ר.
ערב שבת הגדול שלום לכבוד הרב היקר! תודה לקב"ה שזיכנו להיות שליחים לשמח בניו ובנותיו הדחוקים (כולל לשמח אלמנה) לכבוד חג הפסח הבעל"ט! המון יהודים יקרים תרמו בעין יפה ובזכותם זכינו לעסוק בעמל רב ויגיעה במלאכת הקודש בסלים גדושים (וכבדים מאד!) לכבוד החג, רוב מצרכי המזון כשר לפסח המצויים לקפ"ז (כולל תבלינים), תלושי קניה, מצות ויין בשפע, עופות, וכמובן גם רוחני - עלונים והגדות מיוחדות שלנו. הכל קצת יותר מ-50 אלף ש''ח ברוך השם והיד עוד נטויה בלי נדר שבוע הבא בחול המועד... תודה גדולה לכבוד הרב על הכל, בזכות הרב זוכים לאסוף זכויות, לשמח ולעזור ליהודים רבים ולקרב הגאולה עם טונות של מצוות צדקה ביחד עם כל התורמים! מאחלים חג פסח שמח וכשר בתכלית לכבוד הרב ולמשפחתו ולכל קפ"ז ועם ישראל ושנזכה עוד השנה להקריב הפסח כהלכתו אמן ואמן! מאור וארז, עמותת בצדקה תכונני 💛
באמת שמודים לכם על הכל ישר כוח! גם על הדף שמסביר על מניעת השליטה של החיצונים במצוות ב"ה כבוד הרב שליט"א לימד אותנו זאת וכך בעזרת השי"ת נוכל לקיים את המצווה ב-100% ממש זכינו אשריכם!
תודה רבה רבה על כל העזרה יה"ר שהשי"ת יחזיר לכם בכפל כפליים, תבורכו מפי עליון תזכו לשפע פרנסה ולהיות תמיד מהנותנים אכי"ר.
יישר כוח! תודה לכם יה"ר שהשי"ת יברך אותכם (אמן).
© 2024 כל הזכויות שמורות