מהות השבת והשמחה בה - חלק כו | הרב אמנון יצחק
- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'ישמחו במלכותך' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - -
פרק יח: מְתִיקוּת הַשַׁבָּת – מַעֲלַת וּסְגֻלַּת קְדֻשַּׁת וּשְׁמִירַת הַדִּבּוּר בְּשַׁבָּת הַמַּלְכָּה, מַתְּנַת הַשַּׁבָּת – כַּפָּרַת כָּל הָעֲווֹנוֹת;
הִנֵּה כָּל אֶחָד חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק בְּכָל מְאוֹדוֹ לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ אֶת הַמְּתִיקוּת הָעֲצוּמָה וְאֶת הַנֹּעַם הַנִּפְלָא שֶׁל שַׁבָּת הַמַּלְכָּה אֲשֶׁר אוֹתָהּ נָתַן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹב חֲסָדָיו וּבְאַהֲבָתוֹ הָעֲצוּמָה לְעַם יִשְׂרָאֵל,
אֲשֶׁר הִיא מַתָּנָה טוֹבָה אֲשֶׁר הָיְתָה בְּבֵית גְּנָזָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (שבת י'): אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִתְּנָהּ לְיִשְׂרָאֵל, לֵךְ וְהוֹדִיעֵם.
וּבֵאֵר בַּעַל הָ"עַרְבֵי נַחַל" (פרשת כי תצא), שֶׁהַשַּׁבָּת מִתְיַחֶדֶת בְּכָךְ שֶׁהִיא נִקְרֵאת "מַתָּנָה טוֹבָה", מִפְּנֵי שֶׁעַל יָדָהּ יָכוֹל הָאָדָם לִזְכּוֹת לִמְחִילַת כָּל עֲווֹנוֹתָיו וּפְשָׁעָיו לְלֹא כָּל תַּעֲנִיּוֹת וְסִגּוּפִים וּלְלֹא שׁוּם יִסּוּרִים וּמַכְאוֹבִים חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁיֹּאכַל וְיִתְעַנֵּג הָאָדָם בְּשַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
וְכֵן כָּתַב הַטַּ"ז (אורח חיים סימן רמב), שֶׁשְּׁמִירַת שַׁבָּת מְכַפֶּרֶת לָאָדָם אֶת כָּל עֲווֹנוֹתָיו אַף יוֹתֵר מֵהַכַּפָּרָה שֶׁל יוֹם כִּפּוּר, כִּי יֶשְׁנָם עֲווֹנוֹת שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלֶה לָאָדָם, וְצָרִיךְ אַף יִסּוּרִים וּמִיתָה כְּדֵי לְמָרֵק עֲווֹנוֹתָיו, אֲבָל עַל יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת כְּהִלְכָתָהּ מִתְכַּפְּרִים לָאָדָם כָּל עֲוֹנוֹתָיו לְלֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְכָךְ שׁוּם יִסּוּרִים וְצַעַר, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (שבת קיח): כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ, אֲפִלּוּ אִם הוּא עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ, מוֹחֲלִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ".
וְהִנֵּה כָּל אֶחָד חָפֵץ לָדַעַת כֵּיצַד זוֹכִים לְקַבֵּל אֶת מַתְּנַת הַשַּׁבָּת וְלִזְכּוֹת לְכַפָּרַת כָּל עֲווֹנוֹתָיו עַל יָדָהּ, וּמַהִי הַדֶּרֶךְ וְהַנָּתִיב לִטְעֹם אֶת נֹעַם זִיו מְתִיקוּת הַשַּׁבָּת אֲשֶׁר הִיא מְקוֹר כָּל הַשֶּׁפַע וְכָל הַבְּרָכוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, וּמַהִי הַדֶּרֶךְ וְהָעֵצָה אֲשֶׁר עַל יָדָהּ יָכוֹל כָּל אֶחָד לִזְכּוֹת לְכָל בִּרְכוֹתֶיהָ הָעֲצוּמוֹת שֶׁל הַשַּׁבָּת וּלְכָל סְגֻלּוֹתֶיהָ.
הָעֵצָה וְהַדֶּרֶךְ לִזְכּוֹת לְקַבֵּל אֶת קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת;
וְכָתְבוּ הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בשלח רה),הַחִידָ"א (פני דוד פ' פיקודי), בַּעַל הַתַּנְיָא (אגרת התשובה), בַּעַל הַ"יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה" (שער ח פרק יא), בַּעַל הַ"קַּב הַיָּשָׁר", בַּעַל הַ"שֵּׁבֶט מוּסָר" (פרק מב), בַּעַל הָ"עַרְבֵי נַחַל" (פרשת שמיני) וְהָרַדְבַּ"ז (שו"ת הרדב"זח"ב סימן תשצ"ז), שֶׁהָעֵצָה וְהַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר עַל יָדָהּ יָכוֹל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִזְכּוֹת לְקַבֵּל אֶת קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת וְאֶת כָּל בִּרְכוֹתֶיהָ, הִיא עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם יִשְׁמֹר אֶת פִּיו מִדְּבָרִים בְּטֵלִים וְדִבְרֵי חֻלִּין בְּכָל יוֹם הַשַּׁבָּת.
וְהוֹסִיף הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פרשת ויקהל קצה), שֶׁכָּל הָרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הַקֹּדֶשׁ לִזְכּוֹת לַנְּשָׁמָה יְתֵרָה בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, עָלָיו לְקַדֵּשׁ אֶת דִּבּוּרוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁלֹּא לְדַבֵּר דִּבְרֵי חֻלִּין וּדְבָרִים בְּטֵלִים בְּכָל יוֹם הַשַּׁבָּת. כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים בְּשַׁבָּת, מִיָּד הַנְּשָׁמָה יְתֵרָה מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ וְעוֹזֶבֶת אוֹתוֹ, וְעַל יְדֵי כָּךְ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ כָּל קְדֻשַּׁת וְשִׂמְחַת הַשַּׁבָּת. עַד כָּאן דְּבָרָיו.
וְלָכֵן כָּל הֶחָפֵץ לִזְכּוֹת לְאוֹרָהּ הַגָּדוֹל שֶׁל הַשַּׁבָּת וּלְכָל מַתְּנוֹתֶיהָ הָעֲצוּמוֹת, יְשׂוֹחַח בְּמֶשֶׁךְ כָּל יוֹם הַשַּׁבָּת עִם חֲבֵרָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ רַק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּבְסִפּוּרֵי צַדִּיקִים, בְּדִבּוּרֵי אֱמוּנָה וּבְסִפּוּרֵי הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית עַל מַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ עִמּוֹ וְכַדּוֹמֶה, וְלֹא יָבוֹא לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בְּדִבּוּרִים בְּטֵלִים וְשִׂיחוֹת חֻלִּין חַס וְשָׁלוֹם.
וְכָתַב הַגה"ק רַבִּי יִצְחָק אַיְיזִיק מִקּוּמַרְנָא זיע"א (נוצר חסד אבות פרק ו), שֶׁכָּל דִּבּוּר בְּשַׁבָּת עוֹשֶׂה רֹשֶׁם גָּדוֹל, וְעוֹבְדֵי ה' כַּאֲשֶׁר הֵם נִכְשָׁלִים בְּאֵיזֶה דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן בְּשַׁבָּת חַס וְשָׁלוֹם, הֵם מַרְגִּישִׁים מִיָּד כֵּיצַד קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת מִסְתַּלֶּקֶת מֵהֶם, כִּי כָּל קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת תְּלוּיָה בִּשְׁמִירַת הַדִּבּוּר בְּיוֹם זֶה.
וּמְסַפֵּר הַזֹּהַר (בראשית ל"ב ע"א, ובמדרש רבה ויקרא לד), שֶׁכַּאֲשֶׁר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי רָאָה שֶׁאִמּוֹ מַרְבָּה לְדַבֵּר בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, אָמַר לָהּ: שַׁבָּת הַיּוֹם! וְשָׁתְקָה, כְּדֵי לְהַצִּילָהּ מֵהָאִסּוּר הַנּוֹרָא שֶׁל דְּבָרִים בְּטֵלִים בְּשַׁבָּת.
וְכֵן כָּתְבוּ חֲזַ"ל (ירושלמי שבת): בְּקֹשִׁי הִתִּירוּ לוֹמַר 'שָׁלוֹם' בְּשַׁבָּת. וְהִסְבִּירוּ הַמְפָרְשִׁים, שֶׁזֹּאת כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא הָאָדָם לְשׂוֹחֵחַ בִּדְבָרִים בְּטֵלִים וְיִפְגֹּם אֶת קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת.
וְלָמְדוּ זֹאת חֲזַ"ל (שבת קיג) מֵהַפָּסוּק (ישעיה נח יג): "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְגוֹ' וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר" - שֶׁלֹּא יְהֵא דִּבּוּרוֹ שֶׁל אָדָם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת דּוֹמֶה לְדִבּוּרוֹ בִּימוֹת הַחֹל, אֶלָּא בְּשַׁבָּת יֵשׁ לְדַבֵּר רַק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּקְדֻשָּׁה וַעֲבוֹדַת ה'.
שְׁמִירַת הַדִּבּוּר בַּהֲלָכָה;
וְכֵן פָּסְקוּ רֹב הָרִאשׁוֹנִים: הָרַמְבַּ"ן וְהָרַשְׁבָּ"א וְהָרִיטְבָּ"א וְהַמְּאִירִי (שבת קי"ג) וְהָרֹא"שׁ (פט"ו סימן ב) וְהָרַ"ן וְהָרַמְבַּ"ם (פכ"דה"ד) וְהַטּוּר (סימן ש"ז) וְהַסְּמָ"ג (ל"ת כ"ה), הַ"נִּמּוּקֵי יוֹסֵף" וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם (כבח"ג), הָ"אָרְחוֹת חַיִּים" (סימן קפ"ח), תַּנְיָא רַבָּתִי (סימן י"ח), הָאֲגֻדָּה וְהָרַאבְיָ"ה (סימן קצ"ז).
וְכֵן פָּסַק הַ"שֻּׁלְחָן עָרוּךְ" לַהֲלָכָה (אורח חיים סימן ש"ז סעיף א'), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וַאֲפִלּוּ בִּדְבָרִים בְּטֵלִים אָסוּר לְהַרְבּוֹת.
וְהָרַמָ"א פָּסַק, שֶׁמִּי שֶׁסִּפּוּרִים וּשְׁמוּעוֹת הוּא עֹנֶג בִּשְׁבִילוֹ, מֻתָּר לְסַפְּרָם בְּשַׁבָּת. וְכָתַב עַל כָּךְ הַ"מִּשְׁנָה בְּרוּרָה" (סעיף קטן ה'): לָאו מִשְׁנַת חֲסִידִים הִיא, וְהַנִּשְׁמָר מִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי חֹל בְּשַׁבָּת - קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ, וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה נִזְהָרִים לְדַבֵּר אַף דְּבָרִים הַהֶכְרֵחִיִּים רַק בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְנִרְאֶה שֶׁהַטַּעַם הוּא, כִּי עַל יְדֵי זֶה לֹא יָבוֹא לְשִׂיחָה בְּטֵלָה. עַד כָּאן.
וְכָתַב בַּעַל הַ"כַּף הַחַיִּים" (סימו ש"ז ס"ק יא), שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלְּפִי שִׁיטַת הָרַמָ"א מֻתָּר לְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים לְמִי שֶׁזֶּה עֹנֶג לוֹ, אֲבָל לְפִי שִׁיטַת הַ"בֵּית יוֹסֵף" אֵין שׁוּם הֶתֵּר לְדַבֵּר דִּבְרֵי חֹל בְּשַׁבָּת אַף לְמִי שֶׁזֶּה עֹנֶג בִּשְׁבִילוֹ, וְהָרְאָיָה לָזֶה הִיא מִכָּךְ שֶׁהַ"בֵּית יוֹסֵף" לֹא הֵבִיא אֶת הַהֶתֵּר הַזֶּה, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁלְּפִי שִׁיטַת הַ"בֵּית יוֹסֵף" אָסוּר בְּשַׁבָּת לְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים כְּלָל אַף כַּאֲשֶׁר סִפּוּרֵי שְׁמוּעוֹת הֵם עֹנֶג בִּשְׁבִילוֹ.
כְּמוֹ כֵן, אַחֲרוֹנִים נוֹסָפִים חָלְקוּ עַל הָרַמָ"א בָּזֶה, וּפָסְקוּ שֶׁאַף לְמִי שֶׁזֶּה עֹנֶג בִּשְׁבִילוֹ אָסוּר לְדַבֵּר זֹאת בְּשַׁבָּת, וְכָתְבוּ שֶׁגַּם מַה שֶּׁבַּעַל "תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן" הִתִּיר לְדַבֵּר לְמִי שֶׁזֶּה עֹנֶג לוֹ, זֶה רַק בִּכְדֵי לְלַמֵּד זְכוּת עַל אֵלּוּ שֶׁמְּדַבְּרִים דִּבּוּרֵי חֹל בְּשַׁבָּת.
וּבַעַל הָרוֹקֵחַ כָּתַב, שֶׁבְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ כְּתוּבָה הָאוֹת פ', חוּץ מֵהַפְּסוּקִים שֶׁל הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁלֹּא כְּתוּבָה בָּהֶם הָאוֹת פ'. וְכֵן בְּכָל פָּרָשַׁת הַמּוֹעֲדוֹת אֵין אֶת הָאוֹת פ' בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְזֹאת כְּדֵי לְרַמֵּז עַל כָּךְ שֶׁבְּיוֹם הַשַּׁבָּת וּבַמּוֹעֲדִים יֵשׁ לָאָדָם לִסְגֹּר אֶת פִּיו וְלֹא לְדַבֵּר כְּלָל אֶלָּא בְּדִבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה.
טְעָמִים רַבִּים נֶאֶמְרוּ לְכָךְ, הֵן בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל בַּגְּמָרָא וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל פִּי פְּנִימִיּוּתָם וְשָׁרְשָׁם שֶׁל דְּבָרִים, וְהֵן בְּסִפְרֵי הַחֲסִידוּת וְהַמּוּסָר אֲשֶׁר מֵהֶם נִלְמַד עַל כֹּחוֹ שֶׁל הַדִּבּוּר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מַה מַּשְׁמָעוּתוֹ, מַדּוּעַ הוּא כֹּה חָשׁוּב, וְכֵיצַד נִתָּן לִזְכּוֹת לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת, בְּאֹפֶן שֶׁהִיא תְּשַׁנֶּה אֶת כָּל מַהוּתֵנוּ וּתְשַׁפֵּר וּתְרוֹמֵם אֶת כָּל אֵיכוּת חַיֵּינוּ בְּכָל הַתְּחוּמִים וְהַמִּישׁוֹרִים מִכֹּחָהּ שֶׁל שַׁבָּת הַמַּלְכָּה שֶׁהִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה.
כְּשֵׁם שֶׁהַקָּבָּ"ה שָׁבַת מִדִּבּוּר – כָּךְ הָאָדָם צָרִיךְ לִשְׁבֹּת מִדִּבּוּר;
טַעַם רִאשׁוֹן: הַטַּעַם שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר דִּבְרֵי חֹל בְּשַׁבָּת, הוּא מִפְּנֵי שֶׁכָּל שְׁבִיתַת הַשַּׁבָּת עַל יְדֵי ה' הָיְתָה שְׁבִיתָה בְּדִבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל בַּיְרוּשַׁלְמִי (שבת פט"וה"ג): אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (שמות כ ט) "שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ", וְלָכֵן - שְׁבֹת כַּה' אֱלֹקֶיךָ. מַה הוּא שָׁבַת מִמַּאֲמָר - אַף אַתָּה שְׁבֹת גַּם מִמַּאֲמָר.
וְכָתְבוּ עוֹד חֲזַ"ל בַּיְרוּשַׁלְמִי: מִנַּיִן שֶׁהַדִּבּוּר בְּשַׁבָּת נֶחְשָׁב כְּמַעֲשֶׂה? שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים לג): "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ".
כְּלוֹמַר, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ רַק עַל יְדֵי הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ", וְהִנֵּה כָּל מִצְוַת הַשַּׁבָּת הִנָּהּ זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה אוֹתָנוּ לִשְׁבֹּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁהוּא שָׁבַת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְכִלָּה בּוֹ אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת וְכוּ' כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ".
וּמִפְּנֵי כָּךְ, כְּשֵׁם שֶׁכַּאֲשֶׁר כִּלָּה הַשֵּׁם אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ וְשָׁבַת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וּשְׁבִיתָתוֹ הָיְתָה אַךְ וְרַק מִדִּבּוּר אֲשֶׁר עַל יָדוֹ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, כָּךְ גַּם כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי - עִקַּר צִוּוּי הַשְּׁבִיתָה שֶׁצִּוָּנוּ ה' הוּא לִשְׁבֹּת מֵהַדִּבּוּר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְלֹא לְחַלְּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם בִּדְבָרִים בְּטֵלִים.
וְהִנֵּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּאָתָא קַלִּילָא דְּלֵית בַּהּ מַשָּׁשׁוּתָא זָמִין כָּל עֲבִידְתָּא בְּהַךְ יוֹמֵי שִׁיתָּא, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק "אֶלָּה תּוֹלָדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם" - בָּהּ' בְּרָאָם, וְלָכֵן אָסוּר לְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.
שְׁמִירָה פְּנִימִית – שְׁמִירָה מִדִּבּוּרֵי חֹל;
טַעַם שֵׁנִי: כָּתְבוּ הַמַּהַרְשָׁ"א (שבת קיג) וּבַעַל הַתַּנְיָא (ספר התניא סוף קונטרס אחרון) וְהַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ (שבת קיט נר מצוה אות סג) וְהָ"רֵאשִׁית חָכְמָה" (פרק ג), שֶׁכְּמוֹ שֶׁבְּכָל מִצְוָה יֵשׁ קִיּוּם בַּחִיצוֹנִיּוּת וְיֵשׁ קִיּוּם בַּפְּנִימִיּוּת, כָּךְ גַּם בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת יֶשְׁנָן שְׁתֵּי שְׁמִירוֹת - שְׁמִירָה חִיצוֹנִית וּשְׁמִירָה פְּנִימִית. הַשְּׁמִירָה הַחִיצוֹנִית הִיא לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵעֲשִׂיַּת מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְכֵן לְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה.
וְהַשְּׁמִירָה הַפְּנִימִית שֶׁל הַשַּׁבָּת הִיא, לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִדְּבָרִים בְּטֵלִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.
וְזֶה הַבֵּאוּר שֶׁל דִּבְרֵי חֲזַ"ל (שבת קיג): כָּל הַמְשַׁמֵּר שַׁבָּת "כְּהִלְכָתוֹ" מוֹחֲלִין לוֹ אֶת כָּל עֲווֹנוֹתָיו, כְּלוֹמַר, שֶׁהוּא שׁוֹמֵר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת אֶת דִּבּוּרוֹ מִדְּבָרִים בְּטֵלִים וְדִבְרֵי חֻלִּין, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא זוֹכֶה שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ אֶת כָּל עֲווֹנוֹתָיו.
מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּקֵּר בְּבֵיתו וְהוּא אֵינוֹ מִתְיַחֵס אֵלָיו;
טַעַם שְׁלִישִׁי: הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פ' בשלח דף מ"ז), מְבָאֵר זֹאת עַל פִּי סוֹדָם שֶׁל דְּבָרִים: הִנֵּה הַשַּׁבָּת הֲרֵי הִיא דּוֹמָה לַהִלּוּלָא וַחֲתֻנָּה גְּדוֹלָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְהַחֲתֻנָּה הַזֹּאת מִתְקַיֶּמֶת בְּבֵיתוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי, כִּי בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ מַגִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ לִשְׁכֹּן בְּבֵיתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר הָאָדָם שָׂח בִּדְבָרִים בְּטֵלִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, הוּא מַרְאֶה בְּכָךְ זִלְזוּל בַּמֶּלֶךְ.
מָשָׁל לָמָּה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לָאָדָם שֶׁהַמֶּלֶךְ הִגִּיעַ וּבָא לִשְׁכּוֹן אֶצְלוֹ בְּבֵיתוֹ וְהוּא לֹא פָּנָה כְּלָל לְדַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ לְכַבְּדוֹ, אֶלָּא פָּנָה לַעֲסָקָיו וּלְעִנְיָנִים אֲחֵרִים, שֶׁבְּכָךְ הוּא מַרְאֶה זִלְזוּל גָּדוֹל וְעָצוּם בַּמֶּלֶךְ. עַד כָּאן דְּבָרָיו.
וּמוֹסִיף הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פרשת ויקהל רד), שֶׁלָּכֵן "כָּל מִי שֶׁמְּדַבֵּר דִּבְרֵי חֻלִּין בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, הוּא מְחַלֵּל בְּכָךְ אֶת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה וְאֵין לוֹ חֵלֶק בְּעַם יִשְׂרָאֵל, וְיֶשְׁנָם שְׁנֵי מַלְאָכִים הַמְמֻנִּים עַל כָּךְ, וְהֵם שָׂמִים יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁוֹ וְאוֹמְרִים: אוֹי לוֹ לִפְלוֹנִי שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין לוֹ חֵלֶק בָּעָם הַקָּדוֹשׁ".
כִּי אֵין זִלְזוּל לְמֶלֶךְ יוֹתֵר גָּדוֹל מִכָּךְ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ בָּא לְבֵיתוֹ שֶׁל הָאָדָם, הוּא אֵינוֹ מִתְיַחֵס אֵלָיו כְּלָל אֶלָּא פּוֹנֶה בְּאוֹתָהּ עֵת לַעֲסָקָיו וְעִנְיָנָיו הַפְּרָטִים.
וּבֵאֲרוּ צַדִּיקִים שֶׁכַּוָּנַת הַזֹּהַר הִיא, שֶׁיֶּשְׁנָהּ דַּרְגָּה שֶׁל קְדֻשָּׁה וְקִרְבַת אֱלֹקִים גְּבוֹהָה הַנִּקְרֵאת "חֵלֶק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל", כְּלוֹמַר קִרְבָה מְיֻחֶדֶת לַמֶּלֶךְ, וְהַמְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים בְּשַׁבָּת אֵינָהּ זוֹכֶה לְכָךְ.
מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהִזְמִין אוֹרֵחַ חָשׁוּב לְבֵיתוֹ וְלֹא דִּבֵּר עִמּוֹ מְאוּמָה;
מָשָׁל נוֹסָף עַל חֲשִׁיבוּת שְׁמִירַת הַדִּבּוּר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת כָּתַב הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פ' בשלח דף מ"ז): מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהִזְמִין אוֹרֵחַ חָשׁוּב לְבֵיתוֹ וְהִגִּישׁ לְפָנָיו מַאֲכָלִים טוֹבִים וּמְשֻׁבָּחִים כְּיַד הַמֶּלֶךְ, אֲבָל לֹא דִּבֵּר עִמּוֹ מְאוּמָה, וְכַאֲשֶׁר פָּנָה אֵלָיו הָאוֹרֵחַ וְנִסָּה לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ אוֹ לְשָׁאֳלוֹ אֵיזוֹ שָׁאֲלָה, הֵסֵב בַּעַל הַבַּיִת אֶת פָּנָיו מִמֶּנּוּ וְלֹא רָצָה לְדַבֵּר עִמּוֹ כְּלָל, הֲרֵי בְּוַדַּאי שֶׁאוֹרֵחַ זֶה יָקוּם וְיֵלֵךְ מִבַּיִת זֶה בְּבֹשֶׁת פָּנִים וּבָחֳרִי אַף וְשׁוּב לֹא יִדְרֹךְ לְעוֹלָם בְּבַיִת זֶה אַף עַל פִּי שֶׁהֵכִינוּ לוֹ שָׁם מַעֲדַנֵּי מְלָכִים וְתַפְנוּקֵי מַעֲדַנִּים, מִפְּנֵי שֶׁבְּבַיִת זֶה זִלְזְלוּ בּוֹ וּבִיְּשׁוּ אוֹתוֹ בְּכָךְ שֶׁלֹּא דִּבְּרוּ עִמּוֹ כְּלָל.
וּלְכָךְ דּוֹמָה שַׁבָּת הַמַּלְכָּה, אֲשֶׁר בָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בָּא וּמִתְאָרֵחַ בְּבֵיתוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי, וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם בְּשַׁבָּת פּוֹנֶה וּמְדַבֵּר בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים שֶׁאֵינָם קְשׁוּרִים לִכְבוֹדָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת, דּוֹמֶה הוּא בְּכָךְ לְאוֹתוֹ בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ לְהִתְיַחֵס וּלְדַבֵּר עִם הָאוֹרֵחַ אֲשֶׁר בָּא אֵלָיו, אֶלָּא פּוֹנֶה לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, וְלָכֵן בְּוַדַּאי שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזֵב אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם, וּמִמֵּילָא אֵינוֹ זוֹכֶה לַבְּרָכוֹת הָעֲצוּמוֹת שֶׁל שַׁבָּת הַמַּלְכָּה אֲשֶׁר הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה.
הַשַּׁבָּת הִיא כְּנֶגֶד עוֹלַם הָאֲצִילוּת;
טַעַם רְבִיעִי: טַעַם נוֹסָף עַל פִּי סוֹדָם שֶׁל דְּבָרִים כָּתְבוּ הָרַמַ"ק, וְהַחִידָ"א (פני דוד פיקודי), וּבַעַל הַתַּנְיָא (תורה אור כי תשא), וְהָ"עֲטֶרֶת צְבִי" מִזִּידִיטְשׁוֹב, וּמוֹהֲרַנַ"ת (הלכות שבת ז' מ"ג), שֶׁזֹּאת מִפְּנֵי שֶׁהַשַּׁבָּת הִיא גְּבוֹהָה מְאֹד וּבָהּ מִתְגַּלֶה בָּעוֹלָם הֶאָרַת עוֹלַם הָאֲצִילוּת, וְהֶאָרָתָהּ הִיא בִּבְחִינַת הַכֶּתֶר שֶׁשָּׁם אֵין לְדַבֵּר כְּלָל, כִּי עָלֶיהָ נֶאֱמַר: סְיָג לַחָכְמָה - שְׁתִיקָה. וְלָכֵן אֵין לְדַבֵּר בָּהּ שׁוּם דִּבּוּר שֶׁל חֹל, כִּי הֶאָרָתָהּ הִיא לְמַעְלָה מֵהַדִּבּוּר, מִבְּחִינַת שְׁתִיקָה הָעֶלְיוֹנָה וְכוּ'.
וְכֵיוָן שֶׁהֶאָרַת שַׁבָּת הִיא גְּבוֹהָה מְאֹד,לָכֵן בְּשַׁבָּת צָרִיךְ לְדַבֵּר רַק דִּבּוּרֵי שַׁבָּת, שֶׁהֵם דִּבְרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּשְׁבָחִים וְהוֹדָאוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְזַמֵּר זְמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת לְהוֹדוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל לֵב וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה עַל שֶׁנָּתַן לָנוּ בְּחֶמְלָתוֹ מַתָּנָה טוֹבָה הַזֹּאת שֶׁהָיְתָה גְּנוּזָה בְּבֵית גְּנָזָיו, שֶׁהִיא קְדֻשַּׁת שַׁבָּת.
הַשַּׁבָּת הִיא כְּנֶגֶד הַפֶּה;
טַעַם חֲמִישִׁי: כָּתוּב בְּ"סֵפֶר יְצִירָה" (פרק ד) שֶׁשִּׁבְעַת הָאֵיבָרִים הַנִּמְצָאִים בַּפָּנִים שֶׁל הָאָדָם הֵם כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, וְהַפֶּה אֲשֶׁר הוּא הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר מִכֻּלָּם הוּא כְּנֶגֶד יוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁהוּא הַיּוֹם הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר מִכָּל הַשָּׁבוּעַ, וְלָכֵן עִקַּר שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת הִיא בְּפִיו שֶׁל הָאָדָם שֶׁהוּא כְּנֶגֶד יוֹם הַשַּׁבָּת, וְזֹאת בְּכָךְ שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵר אֶת פִּיו מִדִּבּוּר שֶׁל חֹל בְּשַׁבָּת. וְכֵן כָּתַב הַזֹּהַר (חב לב): שַׁבָּת אִיקְּרֵי דִּבּוּר, וְאִיהוּ יוֹמָא דְנִשְׁמְתָא.
וְהוֹסִיף בַּעַל הַ"שְּׂפַת אֱמֶת" זיע"א, שֶׁלָּכֵן כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ אֲשֶׁר מְרַמְּזִים עַל אֵיבָרָיו שֶׁל הָאָדָם, נִבְרְאוּ שְׁנַיִם שְׁנַיִם, כְּשֵׁם שֶׁכָּל אֵיבָרָיו שֶׁל הָאָדָם נִבְרְאוּ בְּזוּגוֹת, כְּגוֹן שְׁתֵּי עֵינַיִם, שְׁתֵּי אָזְנַיִם וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (בראשית רבה י"א ח) שֶׁלְּכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ יֵשׁ בֶּן זוּג, כַּאֲשֶׁר יוֹם א' הוּא בֶּן זוּג עִם יוֹם ב', וְכֵן יוֹם ג' עִם יוֹם ד', וְאִלּוּ הַשַּׁבָּת הוּא הַיּוֹם הַיְחִידִי שֶׁנִּבְרָא יְחִידִי לְלֹא בַּת זוּג, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִיא בֶּן זוּגָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת, כִּי הַשַּׁבָּת הֲרֵי הִיא כְּנֶגֶד הַפֶּה - שֶׁהוּא הָאֵיבָר הַיְחִידִי שֶׁנִּבְרָא לְבַדּוֹ, וְלָכֵן הַשַּׁבָּת מַקְבִּילָה לְפִיו שֶׁל הָאָדָם, וּמִפְּנֵי כָּךְ עִקַּר שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת הִיא בִּקְדֻשַּׁת הַדִּבּוּר וּבִשְׁמִירַת הַפֶּה מִדְּבָרִים בְּטֵלִים וְשִׂיחוֹת חֻלִּין בְּיוֹם הַשַּׁבַּת קֹדֶשׁ.
כְּשֵׁם שֶׁאֵין מִלְּהַסִּיחַ דַּעַת מֵהַתְּפִלִּין – כָּךְ אֵין לְהַסִּיחַ דַּעַת בְּשַׁבָּת;
טַעַם שִׁשִּׁי: הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זיע"א בֵּאֵר אֶת הַטַּעַם שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר בִּשְׁמִירַת הַדִּבּוּר בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהַשַּׁבָּת הִיא אוֹת בֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַם יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לא טז): "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת וְגוֹ' בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעֹלָם", וְלָכֵן אֵין מְנִיחִים בְּשַׁבָּת תְּפִלִּין, מִפְּנֵי שֶׁקְּדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת הִיא אוֹת כְּמוֹ הַתְּפִלִּין.
וּכְשֵׁם שֶׁאֵין לְהַסִּיחַ דַּעַת מֵהַתְּפִלִּין בְּעֵת לְבִישָׁתָן כְּמוֹ שֶׁנִּפְסַק בַּ"שֻּׁלְחָן עָרוּךְ", כָּךְ אֵין לְהַסִּיחַ דַּעַת מֵהַשַּׁבָּת בְּכָל יוֹם הַשַּׁבָּת, וְאִלּוּ הַשָּׂח דְּבָרִים בְּטֵלִים, בְּכָךְ הוּא מַסִּיחַ דַּעַת מִשַּׁבָּת הַמַּלְכָּה וּבְכָךְ הוּא מְחַלֵּל אֶת קְדֻשָּׁתָהּ.
וְהוֹסִיף הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, שֶׁרֶמֶז לְכָךְ יֵשׁ בַּפָּסוּק "בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת" (שמות לד כא), לְרַמֵּז שֶׁעַל הָאָדָם לְהַחֲרִישׁ מִדְּבָרִים בְּטֵלִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְאַף אֶת מַה שֶּׁמֻּכְרָח לוֹ לְדַבֵּר - יְקַצֵּר בּוֹ אֶת דִּבּוּרָיו, וְעַל כָּךְ אָנוּ מְכַוְּנִים וּמִתְפַּלְּלִים בִּזְמִירוֹת הַשַּׁבָּת: עֲזֹר לַשּׁוֹבְתִים בַּשְּׁבִיעִי בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר עוֹלָמִים". כְּלוֹמַר, הַמַּחֲרִישִׁים וְשׁוֹתְקִים מִלְּדַבֵּר בְּשַׁבָּת דִּבְרֵי חֻלִּין, וְאַף מַה שֶּׁהֵם מֻכְרָחִים לְדַבֵּר בּוֹ הֵם מְקַצְּרִים בּוֹ בְּדִבּוּרָם, עַל יְדֵי כָּךְ זוֹכִים הֵם לְבִרְכָתָהּ הָעֲצוּמַה שֶּׁל הַשַּׁבָּת.