מהות השבת והשמחה בה - חלק יד 'סעודות האצילות' (המשך) | הרב אמנון יצחק

[אין זה תמלול הדרשה, אלא עיקרי הדברים מהספר 'ישמחו במלכותך']

עִקַּר הַחֲבִיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִכֶּרֶת בְּעֵת סְעוּדַת הַשַּׁבָּת

וּמוֹסִיף הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (יתרו פח ע"א), שֶׁעַל יְדֵי סְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת מִתְעוֹרֶרֶת שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בַּשָּׁמַיִם, מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר הַחֲבִיבוּת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל נִכֶּרֶת בְּעֵת סְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת, וְהָרְאָיָה לְכָךְ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּנָּבִיא, שֶׁכַּאֲשֶׁר עַם יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ שֶׁל מָקוֹם, הָיוּ חַגֵּיהֶם וּמוֹעֲדֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שְׂנוּאִים עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֵם הָיוּ עָלָיו לָטֹרַח, וְאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה א יד): "חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח", וְעוֹד אָמַר לָהֶם (מלאכי ב ג): "וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם" – כְּלוֹמַר, שֶׁכָּל סְעוּדוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּחַגִּים וּמוֹעֲדִים נֶחְשְׁבוּ אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפֶרֶשׁ וְצוֹאָה מִפְּנֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

אֲבָל אֲפִלּוּ בִּזְמַן זֶה אֲשֶׁר בּוֹ הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְחוֹקִים מְאֹד מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נֶאֱמַר עַל יוֹם הַשַּׁבָּת 'שַׁבְּתוֹתֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי', וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁבְּיוֹם הַשַּׁבָּת מִתְגַּלֵּית תָּמִיד הַחֲבִיבוּת שֶׁל עִם יִשְׂרָאֵל אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְזֹאת אֲפִלּוּ בִּזְמַנִּים אֲשֶׁר בָּהֶם הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, כִּי בְּיוֹם הַשַּׁבָּת תָּמִיד יִשְׂרָאֵל רְצוּיִים וַאֲהוּבִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וְלָכֵן עִקַּר הַחֲבִיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְגַּלֶּה בְּעֵת סְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת, אֲשֶׁר בָּהֶן נִכָּר הַהֶבְדֵּל מִכָּל הַחַגִּים וְהַמּוֹעֲדִים, כִּי בָּהֶן, אֲפִלּוּ בְּעֵת אֲשֶׁר בּוֹ יִשְׂרָאֵל אֵינָם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, אַף עַל פִּי כֵן חֲבִיבוֹת לְפָנָיו סְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת וְאֵינָן נֶחְשָׁבוֹת לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כְּפֶרֶשׁ וְצוֹאָה כְּמוֹ שֶׁהֵן נֶחְשָׁבוֹת בְּחַגִּים וּבְמוֹעֲדִים כַּאֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל אֵינָם שׁוֹמְעִים בְּקוֹלוֹ שֶׁל מָקוֹם, אֶלָּא בְּשַׁבָּת יִשְׂרָאֵל תָּמִיד רְצוּיִים וַחֲבִיבִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי שַׁבָּת הִיא שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד שֶׁל יִשְׂרָאֵל עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָכֵן יֶשְׁנָהּ עֵת רָצוֹן גְּדוֹלָה מְאֹד בְּעֵת סְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת.

הַמִּתְעַנֵּג בְּשַׁבָּת גּוֹרֵם שִׂמְחָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

וּמוֹסִיף עוֹד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, (עקב דף רע"ג ע"א), שֶׁבְּשַׁבָּת יֵשׁ רַק שֶׁבַע בְּרָכוֹת בַּתְּפִלָּה, וּשְׁלֹשֶׁת הַסְּעוּדוֹת שֶׁל שַׁבָּת הֵן חֲשׁוּבוֹת בַּשָּׁמַיִם כְּמוֹ עוֹד שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת, וּבְיַחַד זֶה נֶחְשָׁב שֶׁהִתְפַּלְּלוּ יִשְׂרָאֵל בְּשַׁבָּת עֶשֶׂר בְּרָכוֹת בַּתְּפִלָּה, שֶׁזֶּה כְּנֶגֶד הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת.

וּמִכָּךְ אָנוּ רוֹאִים אֶת גֹּדֶל עֹצֶם הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל סְעוּדוֹת שַׁבָּת, אֲשֶׁר הֵן נֶחְשָׁבוֹת בַּמָּרוֹם כְּמוֹ תְּפִלּוֹתֶיהָ שֶׁל הַשַּׁבָּת.

וְכֵן פֵּרֵשׁ בְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן אֶת הַפָּסוּק (שמות לא):"וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת" - וְיִנְטְרוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לְמֶעֱבַד תַּפְנוּקִין בְּשַׁבְּתָא. שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הוּא שֶׁיִּשְׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לְהִתְעַנֵּג בְּשַׁבָּת. וּבָזֶה הָאָדָם עוֹשֶׂה אֶת הַשַּׁבָּת, כִּי עַל יְדֵי הָעֹנֶג שֶׁל שַׁבָּת הוּא מְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת בְּעַצְמָהּ, כְּלוֹמַר שֶׁהוּא גּוֹרֵם עֹנֶג לַנְּשָׁמָה יְתֵרָה, וְלָכֵן עַל יְדֵי כָּךְ הוּא זוֹכֶה לְאוֹר הַשַּׁבָּת.

וְכָל הַמּוֹסִיף בְּעֹנֶג שַׁבָּת - מוֹסִיפִים לוֹ נְשָׁמָה יְתֵרָה, שֶׁזֶּה תּוֹסֶפֶת רוּחַ הַקְּדֻשָּׁה (זוהר פיקודי רנב עב).

וְכָתַב עוֹד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ב דף צב על פי ביאורו של מהר"א גלאנט), שֶׁבְּשַׁבָּת יוֹרְדִים אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים לְעַם יִשְׂרָאֵל, וְאוֹרוֹת אֵלּוּ נִזּוֹנִים וּמִתְעַנְּגִים מִקְּדֻשָּׁתָם שֶׁל מַאַכְלֵי הַשַּׁבָּת שֶׁאוֹכְלִים יִשְׂרָאֵל, וְעוֹד כָּתַב הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ויקהל רד) שֶׁהַנְּשָׁמָה יְתֵרָה נֶהֱנֵית מִקְּדֻשָּׁתָם שֶׁל מַאַכְלֵי הַשַּׁבָּת.

וְלָכֵן כָּתַב הַזֹּהַר (יתרו פח) שֶׁסְּעוּדוֹת אֵלּוּ נִקְרָאוֹת "סְעוּדוֹת הַמֶּלֶךְ", כְּלוֹמַר, סְעוּדָה שֶׁעוֹשִׂים לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ לִכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בִּסְעוּדַת שַׁבָּת יוֹשְׁבִים יִשְׂרָאֵל עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. (זוהר דף קמח).

הֶחָכָם - עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ

וְלָכֵן הִזְהִירוּ צַדִּיקִים רַבִּים לִנְהֹג בְּיִרְאַת שָׁמַיִם גְּדוֹלָה בִּסְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת, וְכֵן כָּתַב הַזֹּהַר (רע"מ פנחס ח"ג דף רמ"ד) שֶׁיֵּשׁ לֶאֱכֹל בְּשַׁבָּת בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וּבִמְתִינוּת וְלֹא בְּהַלְעָטָה, כִּי הַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת עִמּוֹ בַּסְּעוּדָה (עיי"ש).

וְכָתַב הָאַבּוּדֶרְהָם (הלכות שבת), שֶׁהַטַּעַם עַל פִּי הַנִּגְלֶה שֶׁל תַּקָּנַת חֲזַ"ל לֶאֱכֹל שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת בְּשַׁבָּת, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יַרְבֶּה הָאָדָם לֶאֱכֹל בְּכָל סְעוּדָה בְּשַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לֶאֱכֹל אֶת הַסְּעוּדָה הַבָּאָה שֶׁל שַׁבָּת, וְאִם יַרְבֶּה לֶאֱכֹל בִּסְעוּדָה זֹאת, לֹא יוּכַל לֶאֱכֹל עוֹד אֶת הַסְּעוּדָה הַבָּאָה, וְעַל יְדֵי שֶׁיְּמַעֵט בַּאֲכִילָתוֹ בִּסְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת, לֹא יִכְבַּד גּוּפוֹ מֵהָאֲכִילָה וְיוּכַל לַעֲסֹק בְּכָל הַשַּׁבָּת בַּתּוֹרָה, שֶׁזֶּה הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (ירושלמי שבת פרק טו הלכה ג) שֶׁלֹּא נִתְּנוּ שַׁבָּתוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּעַסְקוּ בָּהֶן בַּתּוֹרָה. וְכֵן כָּתַב הַ"שֻּׁלְחָן עָרוּךְ" (סימן רצ"א ס"א): וְהֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ לֹא יְמַלֵּא בִּטְנוֹ בִּסְעוּדַת הַבֹּקֶר כְּדֵי לִתֵּן מָקוֹם לִסְעוּדָה שְׁלִישִׁית.

לֹא נִתְּנוּ שַׁבָּתוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּעַסְקוּ בָּהֶן בַּתּוֹרָה

וְכֵן כָּתַב הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ (נר מצווה שבת לז) שֶׁאֵין לְהַרְבּוֹת יוֹתֵר מִדַּי בַּאֲכִילָה בִּסְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת, כִּי אִם יַרְבֶּה לֶאֱכֹל בִּסְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת, לֹא יוּכַל לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּשַׁבָּת, כִּי הַמַּאֲכָל מֵבִיא אֶת הַשֵּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (מסכת יומא), וְנִמְצָא יָשֵׁן כָּל הַשַּׁבָּת, וְזֶה מַמָּשׁ הֶפֶךְ כַּוָּנַת חֲזַ"ל שֶׁכָּתְבוּ שֶׁהַשַּׁבָּתוֹת נִתְּנוּ לְיִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ פְּנוּיִים לַעֲסֹק בָּהֶן בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֶלָּא יֹאכַל כְּפִי צָרְכּוֹ וְיִתְעַנֵּג בַּסְּעוּדָה וְיִמְשֹׁךְ יָדוֹ שֶׁלֹּא לְמַלְּאוֹת כְּרֵסוֹ יוֹתֵר מִדַּי, וְאַחַר הַסְּעוּדָה יִתְעַנֵּג עַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כְּפִי יְכָלְתּוֹ, וְעַל יְדֵי כָּךְ יַעֲשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ.

וְכֵן אָמַר הָרַהַ"ק בַּעַל הַ"שֶּׁפַע חַיִּים" זיע"א (שיעור חומש רש"י פרשת כי תשא תנש"א), שֶׁלֹּא יִתְנַהֵג הָאָדָם בְּשַׁבָּת כְּאִישׁ מְגֻשָּׁם אֲשֶׁר אוֹכֵל כְּזוֹלֵל וְסוֹבֵא בִּסְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת הַרְבֵּה דָּגִים וּפַשְׁטִידָה וְכוּ', וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא מִתְעַיֵּף וְיָשֵׁן שְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי שַׁבָּת וּמְאַבֵּד אֶת הַנְּשָׁמָה יְתֵרָה וְאֵינוֹ זוֹכֶה לִקְדֻשָּׁתָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת.

כְּפִי אֱמוּנָתוֹ בְּרוֹמְמוּת קְדֻשַּׁת סְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת - כָּךְ זוֹכֶה אֵלֶיהָ

אֲבָל יֵשׁ לָדַעַת, שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר אֵרַע וְהָאָדָם נִגְרָר בְּלֹא מֵשִׂים לַאֲכִילָה יְתֵרָה - לֹא יִצְטַעֵר וְלֹא יִתְעַצֵּב מִכָּךְ חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא יָשִׁישׁ וְיִשְׂמַח בְּשַׁבָּת, כִּי רַק עַל יְדֵי הָעַצְבוּת וְהַצַּעַר גּוֹרֵם הָאָדָם שֶׁעוֹזְבִים מַלְאֲכֵי הַשַּׁבָּת אֶת בֵּיתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְאִלּוּ אֲכִילַת שַׁבָּת הִיא כֻּלָּהּ אֱלֹקוּת. וַאֲפִלּוּ אִם אֵרַע וְאָכַל הַרְבֵּה מַעֲדַנִּים לְנַפְשׁוֹ הַמְּצוּיִים בְּשַׁבָּת, נַעֲשֶׂה מִכָּךְ דְּבָרִים גְּדוֹלִים לְמַעְלָה, כִּי אֵין בָּאֹכֶל שֶׁל שַׁבָּת שׁוּם פְּסֹלֶת כְּלָל, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים. אֲבָל אִם יִצְטַעֵר הָאָדָם שֶׁמָּא נִכְשַׁל וְאָכַל יוֹתֵר מִדַּי בִּסְעוּדַת הַשַּׁבָּת, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ הוּא דּוֹחֶה אֶת הֶאָרַת הַשַּׁבָּת אֲשֶׁר הִיא תְּלוּיָה בְּשִׂמְחַת לְבָבוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְכַאֲשֶׁר יִשְׂמַח וְיָשִׂישׂ בְּשַׁבָּת, יִזְכֶּה לְאוֹרָהּ הַגָּדוֹל.

וְאָמְרוּ צַדִּיקִים, שֶׁאִם יַאֲמִין הָאָדָם שֶׁאֲכִילַת שַׁבָּת כֻּלָּהּ קֹדֶשׁ וְכֻלָּהּ אֱלֹקוּת, אֲזַי הָאֹכֶל הַזֶּה לֹא יְגַשֵּׁם אוֹתוֹ כְּלָל וְאַף לֹא יְעַיֵּף אוֹתוֹ כְּלָל וּכְלָל.

מַדּוּעַ אוֹמְרִים לַמַּלְאָכִים לָצֵאת בְּלֵיל שַׁבָּת

וְעַל פִּי זֶה בֵּאֲרוּ הָרַהַ"ק רַבִּי צָדוֹק מִלּוּבְּלִין (פרי צדיק יט) וּבַעַל הָ"אִמְרֵי נֹעַם" זיע"א כֵּיצַד אָנוּ שָׂרִים בְּלֵיל שַׁבָּת "צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם", וּבְכָךְ כִּבְיָכוֹל אָנוּ מְגָרְשִׁים אֶת הַמַּלְאָכִים מֵעָלֵינוּ.

אֶלָּא דּוֹמֶה הַדָּבָר לַאֲנָשִׁים הַבָּאִים לִרְאוֹת בַּשַּׁעֲשׁוּעִים וּבַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁעוֹשִׂים בְּשִׂמְחַת הַחֲתֻנָּה לֶחָתָן וְלַכַּלָּה, הַנִּקְרָאִים בַּחֲזַ"ל "מַזְמוּטֵי חָתָן וְכַלָּה" (חגיגה יד), אֲבָל אַחַר כָּךְ כְּשֶׁאוֹכְלִים הֶחָתָן וְהַכַּלָּה וּמִתְיַחֲדִים, הוֹלְכִים כָּל הָאֲנָשִׁים לְבֵיתָם. כָּךְ גַּם בְּלֵיל שַׁבָּת - הַמַּלְאָכִים בָּאִים לִרְאוֹת בְּמַזְמוּטֵי הֶחָתָן וְהַכַּלָּה, שֶׁזֶּה עַם יִשְׂרָאֵל וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לִפְנֵי הַסְּעוּדָה שֶׁל שַׁבָּת. אֲבָל בַּסְּעוּדָה עַצְמָהּ, שֶׁזֶּה הַיִּחוּד שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, אָנוּ פּוֹטְרִים אוֹתָם וְאוֹמְרִים לָהֶם "צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם", כִּי בִּסְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת אֲפִלּוּ הַמַּלְאָכִים אֵינָם יְכוֹלִים לְהִמָּצֵא לְגֹדֶל קְדֻשָּׁתָן וּמַעֲלָתָן.

סְעוּדַת חֲתֻנָּה - כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אֶת הַמִּשְׁתַּתְּפִים

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לַחֲתֻנָּה שֶׁבָּהּ עוֹשִׂים סְעוּדָה גְּדוֹלָה וּמְפֹאֶרֶת לְכָל הַמֻּזְמָנִים, וְהִנֵּה בְּוַדַּאי שֶׁכַּוָּנַת כָּל הַסְּעוּדָה הִיא כְּדֵי לִשְׂמֹחַ וְלָשׂוּשׂ בְּשִׂמְחַת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה בִּסְעוּדַת הַחֲתֻנָּה וְלֹא לְשֵׁם הָאֲכִילָה עַצְמָהּ.

וְהִנֵּה, אִם יָבוֹא הֶחָתָן בְּעֵת הַסְּעוּדָה וִיבַקֵּשׁ מֵאַחַד הָאוֹרְחִים לִרְקֹד וְלָשִׁיר עִמּוֹ בְּיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, וְהַלָּה יֹאמַר לֶחָתָן: "אֵין לִי מַצַּב רוּחַ הַיּוֹם", אוֹ יֹאמַר לוֹ: "אֲנִי עִיֵּף מְאֹד הַיּוֹם" וְכַדּוֹמֶה - בְּוַדַּאי יִהְיֶה הַדָּבָר פְּגִיעָה גְּדוֹלָה בֶּחָתָן, אֲשֶׁר אָדָם זֶה לֹא רָצָה לָשׂוּשׂ וְלִשְׂמֹחַ עִמּוֹ בְּיוֹם שִׂמְחָתוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָכַל וְשָׁתָה בִּסְעוּדַת הַחֲתֻנָּה, כִּי בְּוַדַּאי כָּל כַּוָּנַת הַסְּעוּדָה בַּחֲתֻנָּה הִיא רַק כְּדֵי שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ נִשְׂמַח וְנָשׂוּשׂ בְּשִׂמְחָתוֹ שֶׁל הֶחָתָן בְּיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ.

וְכֵן גַּם סְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת הֵן סְעוּדוֹת הַחֲתֻנָּה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבְעֵת הַסְּעוּדָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ מַגִּיעִים לְכָל בַּיִת יְהוּדִי, וְעִקַּר הַסְּעוּדוֹת בְּשַׁבָּת הִנָּן כְּדֵי לְהַרְאוֹת אֶת שִׂמְחָתוֹ הַגְּדוֹלָה בְּשַׁבָּת הַמַּלְכָּה.

כֵּיצַד זָכוּ לְבֵן צַדִּיק לְעֵת זִקְנוּתָם

מַעֲשֶׂה הָיָה בְּזוּג זְקֵנִים שֶׁהָיוּ חֲשׂוּכֵי בָּנִים וְחָיוּ בַּעֲנִיּוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, וּבְאַחַת הַשַּׁבָּתוֹת לֹא הָיָה לָהֶם כֶּסֶף כְּלָל כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת צָרְכֵי הַשַּׁבָּת. הַבַּעַל הָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁאֵין לוֹ מְאוּמָה בְּבֵיתוֹ, וְהִנֵּה, כְּשֶׁהוּא חָזַר לְבֵיתוֹ, הוּא מָצָא בַּיִת מָלֵא בְּמַעֲדַנִּים וְכָל מִינֵי מַטְעַמִּים, בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים. הוּא שָׂמַח שִׂמְחָה רַבָּה מְאֹד, וְכַאֲשֶׁר הוּא שָׁאַל אֶת אִשְׁתּוֹ מִנַּיִן הִשִּׂיגָה כֶּסֶף לִקְנוֹת אֶת צָרְכֵי הַשַּׁבָּת, סִפְּרָה לוֹ הָאִשָּׁה, שֶׁכַּאֲשֶׁר הִיא נִקְּתָה אֶת הַבַּיִת הִיא מָצְאָה בְּפִנַּת הַבַּיִת אֵיזֶה כַּפְתּוֹר זָהָב יָשָׁן, וְהָלְכָה לִפְרֹט אוֹתוֹ אֵצֶל הַצּוֹרֵף, וּמִזֶּה הִיא קָנְתָה אֶת כָּל צָרְכֵי הַשַּׁבָּת בְּהַרְחָבָה.

הַבַּעַל וְהָאִשָּׁה שָׂמְחוּ מִכָּךְ מְאֹד כָּל הַשַּׁבָּת, וּבְכָל הַסְּעוּדוֹת הֵם שָׁרוּ הַרְבֵּה מְאֹד וְהִרְבּוּ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לַה' עַל גֹּדֶל רַחֲמָיו וְרֹב חֲסָדָיו עִמָּהֶם, וּבַשָּׁמַיִם נִהְיָה רַעַשׁ גָּדוֹל מִשִּׂמְחָתָם הַגְּדוֹלָה בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, וְהֶחְלִיטוּ בַּשָּׁמַיִם לָתֵת לָהֶם בֵּן אֲשֶׁר יָאִיר אֶת עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּלְעֵת זִקְנוּתָם נוֹלַד לָהֶם בֵּן שֶׁלְּיָמִים נוֹדַע בְּשֵׁם "הַמַּגִּיד מִקּוֹזְנִיץ" זיע"א אֲשֶׁר נוֹדַע בְּצִדְקוּתוֹ וַחֲסִידוּתוֹ, וּלְכָל זֹאת זָכוּ בִּזְכוּתָהּ שֶׁל הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה בְּשַׁבָּת הַמַּלְכָּה (שיח שרפי קודש).

סְגֻלַּת מַאַכְלֵי הַשַּׁבָּת

וְהִנֵּה, עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם מִתְעַנֵּג וְנֶהֱנֶה בִּסְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת, הוּא זוֹכֶה לְכָל בִּרְכוֹתֶיהָ שֶׁל הַשַּׁבָּת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבִּי צָדוֹק מִלּוּבְּלִין זיע"א (פרי צדיק פרשת בהר) שֶׁעַל יְדֵי הַסְּעוּדוֹת שֶׁל שַׁבָּת נִצּוֹל הָאָדָם מִקִּטְרוּג הַיֵּצֶר הָרָע בְּכָל הַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ.

וְכָתַב רַבִּי צָדוֹק מִלּוּבְּלִין בְּסִפְרוֹ "פּוֹקֵד עֲקָרוֹת", שֶׁהַסְּעוּדוֹת שֶׁאוֹכְלִים בְּשַׁבָּת הֵן כְּמוֹ אֲכִילַת הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבָּהֶם הָיוּ הַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים - וְהַבְּעָלִים הָיוּ מִתְכַּפְּרִים. וְהַטַּעַם לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁהַכֹּהֲנִים הֵם שְׁלוּחֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָכֵן הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהֵם הָיוּ אוֹכְלִים, זֶה הָיָה נֶחְשָׁב כִּבְיָכוֹל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ אוֹכֵל.

וְכָךְ גַּם בְּשַׁבָּת אֲשֶׁר בָּהּ הַנְּשָׁמָה הַיְתֵרָה הִיא הַנֶּהֱנֵית מִסְּעוּדוֹת הַשַּׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַזֹּהַר (ויקהל רו), לָכֵן הָאֲכִילָה בְּשַׁבָּת נֶחְשֶׁבֶת לַאֲכִילַת גָּבוֹהַּ כִּבְיָכוֹל.

וְרֶמֶז נִפְלָא לְכָךְ יֵשׁ בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל (מדרש רבה פ"ד ח') שֶׁכּוֹתְבִים עַל הַכָּתְנוֹת עוֹר שֶׁלָּבַשׁ אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהֵם הַבְּגָדִים שֶׁלּוֹבֵשׁ הַכֹּהֵן גָּדוֹל, וְהֵם גַּם הַבְּגָדִים שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁשְּׁנֵיהֶם הֵם לִכְבוֹד ה' וּבִלְבוּשָׁם הָאָדָם מְכַבֵּד אֶת ה', וְלָכֵן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּבִגְדֵי כֹּהֵן שֶׁהֵם הָיוּ לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת, כָּךְ גַּם נֶאֱמַר עַל הַשַּׁבָּת "לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד", כִּי בַּאֲכִילַת הַשַּׁבָּת וּבִכְבוֹדָהּ הָאָדָם מְכַבֵּד אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וְכָתַב הָרַהַ"ק רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָה בְּסִפְרוֹ "מַעְגְּלֵי צֶדֶק" (אות ח'), שֶׁאֲכִילַת תַּעֲנוּגִים שֶׁאוֹכְלִים בְּשַׁבָּתוֹת וּמוֹעֲדִים הִיא תִּקּוּן לַאֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת שֶׁאָכְלוּ חַוָּה וְאָדָם הָרִאשׁוֹן.

וּמוֹסִיף הָרַהַ"ק ר' לֵוִי יִצְחָק מִבֶּרְדִּיטְשׁוֹב זיע"א, שֶׁסְּעוּדַת הַלִּוְיָתָן וְיַיִן הַמְשֻׁמָּר שֶׁיִּהְיוּ לֶעָתִיד לָבוֹא, הִנָּם הַשָּׂכָר עַל הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה שֶׁל הַשַּׁבָּת וְהַמּוֹעֲדִים.

דְּבַר פֶּלֶא צִיְּנוּ דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת, שֶׁבָּדְקוּ וּמָצְאוּ שֶׁכָּל מַאַכְלֵי הַשַּׁבָּת [יַיִן, בָּשָׂר, עוֹפוֹת, דָּג, מָרָק, חַלָּה] - כֻּלָּם עוֹלִים בְּמִסְפָּר קָטָן שֶׁבַע. וְרֶמֶז יֵשׁ בְּכָךְ, שֶׁבְּמַאַכְלֵי הַשַּׁבָּת טְמוּנָה וּגְנוּזָה קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת הַמַּלְכָּה, כִּי עַל יְדֵיהֶם זוֹכֶה הָאָדָם לְעַנֵּג אֶת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה וּלְכַבְּדָהּ כָּרָאוּי לוֹ.

סְגֻלַּת אֲכִילַת תַּפּוּחִים בְּלֵיל שַׁבָּת

נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל לֶאֱכֹל תַּפּוּחִים בִּסְעוּדַת לֵיל שַׁבָּת, וְכָךְ הָיָה נוֹהֵג הָאֲרִיזַ"ל (דבר בעיתו דף צה), וְכָתַב הַגְּרַ"ח פָּלָאגִ'י (רוח חיים רנ"ג) וּבַעַל "כַּף הַחַיִּים" (סימן רנ סק"ז) שֶׁהַטַּעַם לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁלֵּיל שַׁבָּת הוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת חֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין הַמְּאִירָה בְּלֵיל שַׁבָּת, וְלָכֵן יֶשְׁנוֹ עִנְיָן גָּדוֹל לֶאֱכֹל תַּפּוּחִים בִּסְעוּדַת לֵיל שַׁבָּת, וּסְגֻלּוֹת מְיֻחָדוֹת יֶשְׁנָן בְּכָךְ. וְיֶשְׁנָהּ קַבָּלָה מֵהַמַּגִּיד מִקּוֹזְ'נִיץ זיע"א, שֶׁמִּי שֶׁאוֹכֵל בִּסְעוּדַת לֵיל שַׁבָּת תַּפּוּחִים, מֻבְטָח לוֹ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה בְּכָל הַשָּׁבוּעַ (חמדת צבי פ' ויקרא).

סְגֻלּוֹת סְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת - בְּרָכָה וְשֶׁפַע לְכָל הַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ

וְכָתְבוּ עוֹד גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת, שֶׁבִּסְעוּדוֹת שַׁבָּת מַמְשִׁיכִים שֶׁפַע בְּרָכָה לְכָל הַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ (האמרי נועם פ' תולדות ועוד), כִּי עַל יְדֵי מַאַכְלֵי הַשַּׁבָּת מַמְשִׁיכִים שֶׁפַע בְּרָכָה וּפַרְנָסָה טוֹבָה לְכָל הַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ, וְעַל יְדֵי הַשִּׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁל שַׁבָּת מַמְשִׁיכִים שֶׁפַע בְּרָכָה בְּרוּחָנִיּוּת בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה לְכָל הַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ.

וְכֵן כָּתַב הָרַהַ"ק רַבִּי נֹחַ מִלֶּעכוֹוִיטְשׁ זיע"א (בתורת אבות פרק ב' אות צ"ד), שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם שָׂמֵחַ עִם הָאֹכֶל שֶׁל שַׁבָּת וּמוֹסִיף מַאֲכָל לִכְבוֹד שַׁבָּת - הוּא מַמְשִׁיךְ שֶׁפַע פַּרְנָסָה לְכָל הַשָּׁבוּעַ, וְעַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם שָׂמֵחַ עִם הָרוּחָנִיּוּת שֶׁל שַׁבָּת - הוּא מַמְשִׁיךְ שֶׁפַע רוּחָנִיּוּת לְכָל הַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ.

סְגֻלָּה נִפְלָאָה יֶשְׁנָהּ בְּמַאַכְלֵי הַשַּׁבָּת לִזְכּוֹת לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַהַ"ק רַבִּי שְׁלֹמֹה מֵרַדוֹמְסְק זיע"א (תפארת שלמה משפטים) עַל הַפָּסוּק (שמות כב יב) "רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא", שֶׁבְּכָךְ רָמוּז שֶׁעַל יְדֵי מַאַכְלֵי הַשַּׁבָּת זוֹכֶה הָאָדָם לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה.

וְזֶה נִרְמָז בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל: (שבת פי"ד מ"ג) כָּל הַמַּאֲכָלִים אוֹכֵל אָדָם לִרְפוּאָה בְּשַׁבָּת. לְרַמֵּז שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לִזְכּוֹת לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה עַל יְדֵי מַאַכְלֵי הַשַּׁבָּת, כְּלוֹמַר שֶׁעַל יְדֵי שֶׁאוֹכֵל הָאָדָם אֶת מַאַכְלֵי הַשַּׁבָּת, וְעַל יְדֵי שֶׁיִּשְׂמַח בְּשַׁבָּת הַמַּלְכָּה וְיַאֲמִין שֶׁאֹכֶל זֶה כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, כֻּלּוֹ אֱלֹקוּת, בְּוַדַּאי יִהְיוּ לוֹ מַאַכְלֵי הַשַּׁבָּת לִרְפוּאָה וְיִזְכֶּה לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה.

וְכֵן אָמַר הָרַהַ"ק רַבִּי שָׁלוֹם מִבֶּעלְזָא זיע"א, שֶׁהַמַּאֲכָלִים הַחַמִּים הַנִּמְצָאִים בְּשַׁבָּת בַּתַּנּוּר מְסֻגָּלִים בַּאֲכִילָתָם לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה.

הַחוֹלֶה שֶׁהִבְרִיא בִּזְכוּת מַאַכְלֵי הַשַּׁבָּת

וּמַעֲשֶׂה הָיָה עִם בַּעַל הַ"דַּרְכֵי תְּשׁוּבָה" זיע"א שֶׁאִשְׁתּוֹ הָיְתָה חוֹלָה מְאֹד, וְאָמַר לָהּ הָרַב שֶׁתְּקַבֵּל עַל עַצְמָהּ לְהוֹסִיף בְּכָל שַׁבָּת מַאֲכָל אֶחָד לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת וְתִתְרַפֵּא, וְקִבְּלָה עַל עַצְמָהּ וְהִתְרַפְּאָה (דרכי חיים ושלום אות תנה).

וְכֵן הָיָה מַעֲשֶׂה עִם הָרַהַ"ק רַבִּי שְׁלֹמֹה מִזְּוֶועהִיל זיע"א שֶׁבָּאָה אֵלָיו אִשָּׁה לְקַבֵּל בְּרָכָה לְנֶכְדָּהּ שֶׁהָיָה בְּמַצָּב קָשֶׁה, וְאָמַר לָהּ שֶׁתְּקַבֵּל עַל עַצְמָהּ לְהוֹסִיף עוֹד פַּשְׁטִידָה בְּכָל שַׁבָּת וּבִזְכוּת כָּךְ יִתְרַפֵּא נֶכְדָּהּ, וְקִבְּלָה עַל עַצְמָהּ וְנֶכְדָּהּ הִתְרַפֵּא.