מהות השבת והשמחה בה - חלק ד "וקראת לשבת עונג" | הרב אמנון יצחק
[אין זה תמלול הדרשה, אלא עיקרי הדברים מהספר 'ישמחו במלכותך']
פרק ג
וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג
יִשְׂמְחוּ בְּמַלְכוּתְךָ - סוֹד הַשִּׂמְחָה בְּשַׁבָּת הַמַּלְכָּה
אַחַת הַמִּצְווֹת הַחֲשׁוּבוֹת בְּיוֹתֵר בְּשַׁבָּת הַמַּלְכָּה, אֲשֶׁר הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה דְּאוֹרָיְתָא לְפִי רֹב הָרִאשׁוֹנִים, הִיא הַמִּצְוָה לְהִתְעַנֵּג בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח יג): "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג".
מִצְווֹת עֹנֶג שַׁבָּת דְּאוֹרָיְתָא – שֶׁיַּסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִצַּעֲרוֹ בְּשַׁבָּת
וְכָתְבוּ חֲזַ"ל (מכילתא ז ח), שֶׁאַחַד הַדְּבָרִים הָעִקָּרִיִּים אֲשֶׁר צָרִיךְ לְהִתְעַנֵּג בָּהֶם בְּשַׁבָּת הוּא, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לֹא לִדְאֹג כְּלָל מִמְּלַאכְתּוֹ וַעֲסָקָיו בְּשַׁבָּת, אֶלָּא עָלָיו לַחְשֹׁב בְּשַׁבָּת כְּאִלּוּ כָּל מְלַאכְתּוֹ וַעֲסָקָיו עֲשׂוּיִים וּמֻשְׁלָמִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כִּי זֶה הָעֹנֶג הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר אֵין עֹנֶג גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, (כלשון הטור סימן שו). וְרַק עַל יְדֵי כָּךְ יִשְׂמַח וְיִתְעַנֵּג הָאָדָם בְּשַׁבָּת.
וְלָמְדוּ זֹאת חֲזַ"ל מֵהַפָּסוּק (שמות כ ח-ט): "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה", וְלִכְאוֹרָה כֵּיצַד מְצַוָּה הַתּוֹרָה אֶת הָאָדָם שֶׁיְּסַיֵּם אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ וַעֲסָקָיו בְּשִׁשָּׁה יָמִים בִּלְבַד, וְכִי יָכוֹל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ בְּשִׁשָּׁה יָמִים בִּלְבַד?
אֶלָּא בֵּאֲרוּ חֲזַ"ל, שֶׁבְּכָךְ הַתּוֹרָה צִוְּתָה אֶת הָאָדָם שֶׁיַּחְשֹׁב בְּשַׁבָּת כְּאִלּוּ הוּא סִיֵּם כְּבָר אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ וְכָל עֲסָקָיו עֲשׂוּיִים וּמֻשְׁלָמִים, וְזֹאת כְּדֵי שֶׁהָאָדָם יִתְעַנֵּג וְיִשְׂמַח בְּשַׁבָּת לְלֹא שׁוּם דְּאָגוֹת וְצַעַר מִכָּל עֲסָקָיו בִּימוֹת הַחֹל.
מַהוּ הַתְּנַאי לִזְכּוֹת לְהַבְטָחָת חֲזַ"ל לְכָל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת
וְכָתְבוּ הָ"אֵלִיָּה רַבָּה" (סימו שו), וְבַּעַל הֶ"עָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן"(סימן שו), וְהַ"בֶּן אִישׁ חַי" (בן יהוידע שבת קיט) וּבַעַל הַ"תּוֹסֶפֶת שַׁבָּת" (בהקדמה לספרו), שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִצַּעֲרוֹ בְּשַׁבָּת הַמַּלְכָּה וְחוֹשֵׁב כְּאִלּוּ כָּל מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה וּמֻשְׁלֶמֶת, בִּשְׂכַר זֹאת שֶׁלֹּא הִצְטַעֵר בְּשַׁבָּת אֶלָּא עִנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת וְשָׂמַח בָּהּ, מְלַאכְתּוֹ אָכֵן תִּהְיֶה עֲשׂוּיָה וּמֻשְׁלֶמֶת.
כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחוּ חֲזַ"ל לְכָל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת (שבת קיט): "אָמַר רַב, כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת נוֹתְנִים לוֹ כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ".
וְלִּכְאוֹרָה צָרִיךְ לְהָבִין מַדּוּעַ הִבְטִיחוּ חֲזַ"ל הַבְטָחָה כֹּה גְּדוֹלָה לְכָל מִי שֶׁמְּעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ.
כְּמוֹ כֵן, הֲרֵי יֶשְׁנָם רַבִּים אֲשֶׁר מִתְעַנְּגִים בְּשַׁבָּת בְּבַרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים, וְאַף עַל פִּי כֵן הֵם לֹא זָכוּ שֶׁיְּמַלֵּא ה' אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבָּם.
וְאִם כֵּן, צָרִיךְ לְהָבִין מַהוּ הַתְּנַאי שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַבְטָחָתָם שֶׁל חֲזַ"ל לְכָל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁיְּמַלֵּא ה' אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה?
אֶלָּא בֵּאֲרוּ הָ"אֵלִיָּה רַבָּה" (סימו שו), וְהַ"בֶּן יְהוֹיָדָע" (שבת קיט) וּבַעַל הַ"תּוֹסֶפֶת שַׁבָּת" (בהקדמה לספרו), שֶׁכַּוָּנַת דִּבְרֵי חֲזַ"ל "כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת מְמַלְּאִים אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ" - פֵּרוּשׁוֹ הוּא, שֶׁיְּעַנֵּג הָאָדָם אֶת הַשַּׁבָּת בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ עַל יְדֵי שֶׁיַּחְשֹׁב בְּשַׁבָּת כְּאִלּוּ כָּל מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה וּמֻשְׁלֶמֶת בְּכָל הַתְּחוּמִים וְהָעִנְיָנִים וְיַסִּיחַ דַּעְתּוֹ בְּשַׁבָּת מִכָּל הַדְּבָרִים הַמְצַעֲרִים וּמַטְרִידִים אוֹתוֹ, כִּי רַק עַל יְדֵי כָּךְ הוּא יִשְׂמַח וְיִתְעַנֵּג בִּשְׁלֵמוּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְכָל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִכָּל דַּאֲגוֹתָיו וְטִרְדוֹתָיו בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְשָׂמֵחַ בָּהּ, בִּשְׂכַר זֹאת מֻבְטָח לוֹ שֶׁיְּמַלֵּא ה' אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹת לְבָבוֹ בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁהוּא צָרִיךְ, בְּכָל הַתְּחוּמִים וְהַמִּישׁוֹרִים.
מְמַלְּאִים אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ - מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה
וְהַטַּעַם שֶׁהַשָּׂכָר עַל כָּךְ הוּא כֹּה גָּדוֹל וְעָצוּם, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה שְׂכָרוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה - כְּשֵׁם שֶׁהוּא הִתְעַנֵּג בְּשַׁבָּת וְשָׂמַח בִּלְבָבוֹ עַל יְדֵי שֶׁהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִכָּל הַדְּבָרִים הַמְצַעֲרִים וּמַדְאִיגִים אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת וְעַל יְדֵי שֶׁהֶחְלִיט בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ וְגָמַר בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא חָסֵר לוֹ מְאוּמָה וּכְאִלּוּ כָּל מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה וּפִנָּה אֶת לִבּוֹ מִכָּל דְּאָגָה וּמַחֲשֶׁבֶת צַעַר, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא הִתְעַנֵּג וְשָׂמַח בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, כָּךְ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה יַעֲשֶׂה לוֹ ה' שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא יֶחְסַר לוֹ מְאוּמָה, וְלָכֵן שְׂכָרוֹ הוּא, שֶׁיְּמַלֵּא ה' אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה בְּכָל הָעִנְיָנִים אֲשֶׁר מֵהֶם הוּא פִּנָּה אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וְאֶת לִבּוֹ שֶׁלֹּא לִדְאֹג מֵהֶם בְּשַׁבָּת כְּלָל, וְכֵיוָן שֶׁהוּא לֹא דָּאַג וְהִצְטַעֵר מִכָּךְ בְּשַׁבָּת, לָכֵן יְקַבֵּל בִּשְׂכָרוֹ שֶׁלֹּא יִדְאַג וְיִצְטַעֵר מִכָּךְ אַף בִּימוֹת הַחֹל, וּבִשְׂכַר זֹאת יִזְכֶּה שֶׁיַּשְׁלִים לוֹ ה' אֶת כָּל חֶסְרוֹנוֹתָיו בִּשְׁלֵמוּת.
וְזֶה הַטַּעַם שֶׁהִבְטִיחוּ חֲזַ"ל לְכָל הַמִּתְעַנֵּג בְּשַׁבָּת שֶׁיִּתֵּן לוֹ ה' אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ, כִּי בְּכָךְ יְשֻׁלַּם לוֹ עַל מַה שֶּׁשָּׂמַח וְהִתְעַנֵּג בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, כַּאֲשֶׁר פִּנָּה אֶת לְבָבוֹ מִכָּל דְּאָגָה וּמַחֲשָׁבָה שֶׁל עֶצֶב.
וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לָאָדָם אֵיזוֹ טִרְדָּה וּבְעָיָה וְהוּא מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִכָּךְ וְאֵינוֹ מִצְטַעֵר וְדוֹאֵג מִכָּךְ כָּל יוֹם הַשַּׁבָּת, אֶלָּא שָׂמֵחַ בְּכָל יוֹם הַשַּׁבָּת בְּשִׂמְחָתָהּ שֶׁל שַׁבָּת הַמַּלְכָּה, מֻבְטָח לוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְהִוָּשַׁע בִּישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁהוּא זָקוּק, בְּכָל הַתְּחוּמִים וְהַמִּישׁוֹרִים, בִּזְכוּתָהּ הַגְּדוֹלָה שֶׁל שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
עֵדוּת נֶאֱמָנָה - כָּל מִי שֶׁשָּׂמֵחַ בְּשַׁבָּת זוֹכֶה לִישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת
וְהֵעִיד הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יִצְחָק פַּרְחִי זיע"א בְּסִפְרוֹ "מָתוֹק מִדְּבַשׁ" (פרק ו ד"ה ועוד), שֶׁרַבִּים רָאוּ עַל יְדֵי כָּךְ יְשׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּבְעֵינֵינוּ רָאִינוּ כַּמָּה בְּנֵי אָדָם שֶׁהִגִּיעַ לָהֶם אֵיזוֹ צָרָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת עַצְמוֹ הִסִּיחוּ דַּעַת מִצָּרָתָם וְשָׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת הַשַּׁבָּת כָּרָאוּי וְלֹא הִכְנִיסוּ עֶצֶב וּדְאָגָה בְּלִבָּם עַל צָרָתָם, וְעַל יְדֵי כָּךְ זָכוּ שֶׁאֶבְלָם נֶהְפַּךְ לָהֶם לְשָׂשׂוֹן וְנוֹשְׁעוּ מִצָּרָתָם בְּנֵס וָפֶלֶא, וְזֶהוּ לְמַעַן נֵדַע כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל בְּרוּאָיו, וְכַאֲשֶׁר הוּא מְקַבֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בְּשִׂמְחָה - כֵּן נַעֲשֶׂה לוֹ.
עִקַּר מִצְוַת עֹנֶג שַׁבָּת
וּפָסְקוּ הַסְּמַ"ק (מצווה רפא) וְעוֹד רִאשׁוֹנִים, שֶׁעִקַּר מִצְוַת עֹנֶג שַׁבָּת שֶׁצִּוְּתָה הַתּוֹרָה הִיא, שֶׁלֹּא לִדְאֹג בְּשַׁבָּת מִמְּלַאכְתּוֹ וּמִכָּל עֲסָקָיו בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, אֶלָּא בְּשַׁבָּת הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְעַנֵּג וְלִשְׂמֹחַ, וְזֹאת עַל יְדֵי שֶׁיַּחְשֹׁב בְּשַׁבָּת כְּאִלּוּ כָּל מְלַאכְתּוֹ כְּבָר עֲשׂוּיָה בִּשְׁלֵמוּת.
וְכֵן פָּסַק הַ"שֻּׁלְחָן עָרוּךְ" (סימן שו סעיף ח), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "הִרְהוּר בַּעֲסָקָיו מֻתָּר, וּמִכָּל מָקוֹם מִשּׁוּם עֹנֶג שַׁבָּת מִצְוָה שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב בָּהֶם כְּלָל, וִיהֵא דּוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ כָּל מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה".
וְכָתְבוּ הָאַחֲרוֹנִים (ערוך השולחן סימן שו אות א, שולחן ערוך הרב סימן שו סעיף כא, משנה ברורה ס"ק לח. כף החיים אות עא, ומקורם בדברי הבית יוסף, טור סימן שו), שֶׁמַּה שֶׁהִתִּירוּ חֲכָמִים לְאָדָם לְהַרְהֵר בַּעֲסָקָיו בְּשַׁבָּת, כַּוָּנָתם רַק כַּאֲשֶׁר עֲסָקָיו מַצְלִיחִים וְאֵין לוֹ טִרְדָּה וְצַעַר מִכָּךְ, אֶלָּא נִגְרָם לוֹ עֹנֶג וְשִׂמְחָה כַּאֲשֶׁר הוּא מְהַרְהֵר בַּעֲסָקָיו בְּשַׁבָּת, וּמִכָּל מָקוֹם מִשּׁוּם עֹנֶג שַׁבָּת מִצְוָה שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב בָּהֶם כְּלָל, וִיהֵא דּוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ כָּל מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה", אֲבָל אִם עַל יְדֵי הַהִרְהוּר בַּעֲסָקָיו יֵשׁ לוֹ דְּאָגָה וְטִרְדָּה בְּשַׁבָּת, כְּגוֹן כַּאֲשֶׁר אֵין עֲסָקָיו מַצְלִיחִים, וְנִגְרָם לוֹ צַעַר כַּאֲשֶׁר הוּא מְהַרְהֵר בַּעֲסָקָיו, בְּוַדַּאי אָסוּר לוֹ לַחְשֹׁב כְּלָל בַּעֲסָקָיו בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וזאת כדי שלא יבוא להצטער בשבת. אֶלָּא יַּחְשֹׁב בְּשַׁבָּת כְּאִלּוּ כָּל מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה".
שְׂכָרוֹ רַב מִן הַשָּׁמַיִם – פַּרְנָסָה בְּרֶוַח כָּל יְמֵי חַיָּיו
וְכָתַב בַּעַל הֶ"עָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן" (סימן שו אות א), שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּזְהָר בְּכָךְ וְאֵינוֹ מְהַרְהֵר כְּלָל בַּעֲסָקָיו בְּשַׁבָּת, מֻבְטָח לוֹ שֶׁפַּרְנָסָתוֹ תִּהְיֶה מְזֻמֶּנֶת תָּמִיד בְּרֶוַח, וְלוֹמְדִים זֹאת מִמַּה שֶּׁמְּסַפְּרִים חֲזַ"ל (שבת קז. ירושלמי שבת עח) עַל אוֹתוֹ חָסִיד שֶׁיָּצָא לְטַיֵּל בְּכַרְמוֹ בְּשַׁבָּת וְרָאָה שָׁם פִּרְצָה אַחַת וְחָשַׁב כֵּיצַד לְגָדְרָהּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְשׁוּב חָזַר בּוֹ וְאָמַר: הוֹאִיל וְחָשַׁבְתִּי עַל כָּךְ בְּשַׁבָּת - אֵינִי גּוֹדְרָהּ לְעוֹלָם. מֶה עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׂכָרוֹ? הִצְמִיחַ לוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁל הַפִּרְצָה אִילַן צָלָף וְגָדַר לוֹ אֶת הַפִּרְצָה הַזֹּאת, וְקִבֵּל עוֹד בִּשְׂכָרוֹ שֶׁמֵּעֵץ זֶה שֶׁפֵּרוֹתָיו יְקָרִים הָיָה נִזּוֹן וּמִמֶּנּוּ הָיָה מִתְפַּרְנֵס כָּל יָמָיו.
וְכָל מִי שֶׁעוֹשֶׂה כָּךְ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב כְּלָל עַל עֲסָקָיו בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׂכָרוֹ הוּא שֶׁפַּרְנָסָתוֹ תִּהְיֶה מְזֻמֶּנֶת לוֹ בְּרֶוַח תָּמִיד. עַד כָּאן דְּבָרָיו.
וְגִלָּה הָאֲרִיזַ"ל, שֶׁחָסִיד זֶה הָיָה רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעַי, וְהִתְנוֹצְצָה בּוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַמְּקוֹשֵׁשׁ עֵצִים בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר שְׁמוֹ הָיָה צְלָפְחָד, וּמִכֵּיוָן שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה צְלָפְחָד, גָּדַל לוֹ בְּשָׂדֵהוּ צָלָף חַד, וְזֹאת לְרַמֵּז שֶׁבְּכָךְ הָיָה תִּקּוּנוֹ עַל מַה שֶּׁחִלֵּל שַׁבָּת בַּמִּדְבָּר, וּמַה שֶּׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיָה מִתְפַּרְנֵס כָּל יָמָיו, פֵּרוּשׁוֹ עַל פִּי הַסּוֹד שֶׁבְּכָךְ הוּא תִּקֵּן בִּשְׁלֵמוּת אֶת חֶטְאוֹ בְּחִלּוּל שַׁבָּת בַּמִּדְבָּר.
וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר עֲסָקָיו שֶׁל הָאָדָם אֵינָם עוֹלִים יָפֶה וְיֵשׁ לוֹ צַעַר וּדְאָגָה מֵעֲסָקָיו וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ מְהַרְהֵר בָּהֶם כְּלָל בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, אֶלָּא מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִכָּךְ לִכְבוֹדָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת, בִּזְכוּת כָּךְ מֻבְטָח לוֹ שֶׁיִּרְאֶה בְּרָכָה מְרֻבָּה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו וְתִהְיֶה לוֹ הַצְלָחָה גְּדוֹלָה בַּעֲסָקָיו, וְזֹאת בִּשְׂכַר שֶׁהוּא עִנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת בְּכָךְ שֶׁלֹּא הִרְהֵר בַּעֲסָקָיו בְּשַׁבָּת,
וּבֵאֵר בַּעַל הַלְּבוּשׁ (סימן ש"ו), שֶׁאַחַד הַטְּעָמִים בְּמִצְוַת עֹנֶג שַׁבָּת, שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב הָאָדָם כְּלָל בְּשׁוּם דָּבָר הַמְצַעֲרוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם טָרוּד בְּצַעֲרוֹ אֵין לוֹ עֹנֶג כְּלָל בְּשַׁבָּת, וְגַם בִּסְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת אֵינוֹ מִתְעַנֵּג כְּלָל כַּאֲשֶׁר הוּא מְהַרְהֵר בְּדָבָר הַמְצַעֲרוֹ, וְכָל הָעֹנֶג וְהַשִּׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת בִּסְעוּדוֹת הַשַּׁבָּת הֵם רַק כַּאֲשֶׁר הָאָדָם שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּשַׁבָּת, כַּאֲשֶׁר הוּא חוֹשֵׁב שֶׁכָּל מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה וּמֻשְׁלֶמֶת.
וְלָכֵן הַשָּׂכָר עַל כָּךְ הוּא גָּדוֹל וְעָצוּם - שֶׁנּוֹתְנִים לָאָדָם בִּשְׂכָרוֹ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר הוּא נִמְנַע לִדְאֹג מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת בְּכָל הַתְּחוּמִים וְהַמִּישׁוֹרִים. לְמָשָׁל, כַּאֲשֶׁר יֶשְׁנָהּ דְּאָגָה לָאָדָם בִּגְלַל מַצָּבוֹ הַדָּחוּק וְהוּא מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִכָּךְ בְּשַׁבָּת וְאֵינוֹ דּוֹאֵג מִכָּךְ כְּלָל - שְׂכָרוֹ הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לִרְוָחָה כַּלְכָּלִית וּלְפַרְנָסָה בְּרֶוַח גָּדוֹל, וְזֹאת בִּשְׂכַר שֶׁעִנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת בְּכָךְ שֶׁלֹּא חָשַׁב עַל זֶה בְּשַׁבָּת, וְכָךְ הוּא בְּכָל הָעִנְיָנִים.
הַבְטָחַת הַזֹּהַר - הַשָּׂמֵחַ בְּשַׁבָּת יִזְכֶּה לְיְשׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת בְּכָל הָעִנְיָנִים
וְכֵן כָּתַב הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תיקון כא דף נז), שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם שָׂמֵחַ בְּשַׁבָּת וְאֵינוֹ מִצְטַעֵר בָּהּ, הוּא זוֹכֶה לִישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁהוּא צָרִיךְ.
וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁבְּכָךְ הוּא מְכַבֵּד אֶת הַשַּׁבָּת כִּי הוּא עוֹשֶׂה שִׁנּוּי וְהֶבְדֵּל בֵּין יְמוֹת הַחֹל אֲשֶׁר בָּהֶם לִפְעָמִים הוּא שָׁרוּי בְּעַצְבוּת מֵחֲמַת כָּל מִינֵי דְּאָגוֹת וּטְרָדוֹת הַמְּצוּיוֹת בִּימוֹת הַחֹל, לְעֻמַּת יוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁהוּא יוֹם שֶׁל שִׂמְחָה.
וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר הָאָדָם יִשְׂמַח בְּשַׁבָּת וְיַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מִכָּל דַּאֲגוֹתָיו וְצָרוֹתָיו וִישַׂמַּח אֶת עַצְמוֹ בְּשִׂמְחַת הַשַּׁבָּת, מֻבְטָח לוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְהִוָּשַׁע בְּכָל הָעִנְיָנִים אֲשֶׁר בִּגְלָלָם הוּא דָּאַג בִּימוֹת הַחֹל, וְהוּא יִזְכֶּה לִישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁהוּא זָקוּק לָהֶם.
הַשָּׂמֵחַ בְּשַׁבָּת מַכְנִיעַ אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת וְכֹחוֹת הַדִּין
וּמְבָאֵר הַזֹּהַר, שֶׁהַטַּעַם לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם שָׂמֵחַ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת אֵין רְשׁוּת לַסִּטְרָא אַחֲרָא וְכָל הַקְּלִפּוֹת וְכֹחוֹת הַדִּין הַמְקַטְרְגִים עַל הָאָדָם - אֲשֶׁר מֵהֶם בָּאִים כָּל הַצָּרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם בְּכָל הָעִנְיָנִים - לְהִתְקָרֵב וּלְקַטְרֵג עַל הָאָדָם, כִּי עַל יְדֵי שֶׁהוּא שָׂמֵחַ בְּשַׁבָּת אֵין לָהֶם שׁוּם שְׁלִיטָה עָלָיו וְשׁוּם אֲחִיזָה בּוֹ, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא מְבַטֵּל אֶת כֹּחָם מִכֹּל וָכֹל.
כִּי בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מִתְבַּטֵּל כָּל כֹּחָם מֵהָעוֹלָם וְהֵם נִכְנָסִים לְנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּה, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לְעֹמֶק הַחוֹר הַגָּדוֹל, וְאֵין לָהֶם שׁוּם שְׁלִיטָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְעַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם שָׂמֵחַ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת אֲשֶׁר בְּכָךְ זוֹכֶה לִהְיוֹת דָּבוּק בִּקְדֻשָּׁתָהּ, עַל יְדֵי כָּךְ זוֹכֶה לָאוֹר הֶעָצוּם שֶׁל הַשַּׁבָּת אֲשֶׁר בּוֹ אֵין לְכָל הַקְּלִפּוֹת שׁוּם אֲחִיזָה וּשְׁלִיטָה כְּלָל.
וְלָכֵן עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם שָׂמֵחַ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, אֵין רְשׁוּת לַסִּטְרָא אַחֲרָא וְכָל הַקְּלִפּוֹת וְכֹחוֹת הַדִּין הַמְקַטְרְגִים עַל הָאָדָם - אֲשֶׁר מֵהֶם בָּאִים כָּל הַצָּרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם בְּכָל הָעִנְיָנִים - לְהִתְקָרֵב וּלְקַטְרֵג עַל הָאָדָם, וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא שָׂמֵחַ בְּשַׁבָּת אֵין לָהֶם שׁוּם שְׁלִיטָה עָלָיו וְשׁוּם אֲחִיזָה בּוֹ אַף בִּימוֹת הַחֹל, וְלָכֵן עַל יְדֵי כָּךְ הוּא מְבַטֵּל אֶת כֹּחָם מִכֹּל וָכֹל וְהוּא זוֹכֶה לְהִוָּשַׁע מִכָּל צָרוֹתָיו.
וְזֶה הַטַּעַם שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם שָׂמֵחַ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הוּא זוֹכֶה לְהִוָּשַׁע בִּישׁוּעוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁהוּא צָרִיךְ, הֵן בְּרוּחָנִיּוּת וְהֵן בְּגַשְׁמִיּוּת, וְזוֹכֶה לְהִוָּשַׁע מִכָּל צָרוֹתָיו וּבְעָיוֹתָיו וְיִזְכֶּה לִישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת בְּכָל הַתְּחוּמִים וְהַמִּישׁוֹרִים.
וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר הָאָדָם זָקוּק לִישׁוּעוֹת, עַל יְדֵי שֶׁיִּשְׂמַח בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, הוּא יִזְכֶּה לְהִוָּשַׁע בִּישׁוּעוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁהוּא צָרִיךְ, הֵן בְּרוּחָנִיּוּת וְהֵן בְּגַשְׁמִיּוּת.
מַדּוּעַ מִתְפַּלְּלִים עַל הַשִּׂמְחָה רַק בְּיוֹם הַשַּׁבָּת
וְעַל פִּי זֶה בֵּאֵר הָרַהַ"ק הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין זיע"א אֶת הַטַּעַם שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן: "וְאַל תְּהִי צָרָה וְיָגוֹן בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ". וְהִקְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים, מַדּוּעַ אָנוּ מִתְפַּלְּלִים רַק עַל הַשַּׁבָּת וְלֹא עַל כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה אַף בָּהֶם צָרָה וְיָגוֹן חַס וְשָׁלוֹם?
וְהַבֵּאוּר לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם יִהְיֶה שָׂמֵחַ בְּשַׁבָּת וְלֹא יִהְיֶה לוֹ בָּהּ שׁוּם צָרָה וְיָגוֹן, עַל יְדֵי כָּךְ בְּוַדַּאי יִזְכֶּה שֶׁגַּם בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ הוּא יִנָּצֵל מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וְלֹא תִּהְיֶה לוֹ צָרָה וְיָגוֹן, וְזֹאת בִּזְכוּת הַשִּׂמְחָה בְּשַׁבָּת, וְלָכֵן תִּקְּנוּ חֲזַ"ל לְהִתְפַּלֵּל רַק עַל הַשִּׂמְחָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, כִּי הָאָדָם הַזּוֹכֶה לִשְׂמֹחַ בְּשַׁבָּת הַמַּלְכָּה הוּא בְּוַדַּאי יִנָּצֵל מִכָּל צָרָה וְצוּקָה אַף בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ.
וְאַף אִם הָאָדָם שָׁרוּי בְּאֵיזוֹ צָרָה וּמְצוּקָה חַס וְשָׁלוֹם, אִם יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִצָּרָתוֹ וּבְעָיוֹתָיו כָּל הַשַּׁבָּת, בְּוַדַּאי יִרְאֶה פְּלָאוֹת וְנִסִּים גְּדוֹלִים.
מְעַנְּגֶיהָ לְעוֹלָם כָּבוֹד יִנְחָלוּ
וְעַל פִּי זֶה בֵּאֵר הַ"שְּׂפַת אֱמֶת" זיע"א (ויצא תרנ"ד) אֶת כֶּפֶל הַלָּשׁוֹן בַּפִּיּוּט שֶׁתִּקֵּן הָאֲרִיזַ"ל "צְוָחִין אַף עַקְתִּין בְּטֵלִין - וּשְׁבִיתִין", וּפֵרוּשׁוֹ הוּא, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם שָׂמֵחַ בְּשַׁבָּת וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִכָּל צָרוֹתָיו בְּשַׁבָּת כְּאִלּוּ הֵן בְּטֵלוֹת, שְׂכָרוֹ הוּא שֶׁאָכֵן הֵן יַעַבְרוּ וְיַחְלְפוּ מִמֶּנּוּ, וְזֶה הַפֵּרוּשׁ "בְּטֵלִין וּשְׁבִיתִין". כִּי עַל יְדֵי שֶׁהֵם בְּטֵלִים מִמֶּנּוּ, כְּלוֹמַר שֶׁמַּסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם בְּשַׁבָּת, זוֹכֶה שֶׁהֵם "שְׁבִיתִין", כְּלוֹמַר שֶׁהֵם נִשְׁבָּתִים וְחוֹלְפִים וְעוֹבְרִים, וְזוֹכֶה לִישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁהוּא צָרִיךְ.
וְהוֹסִיף הַ"שְּׂפַת אֱמֶת" (ויחי תרנא) שֶׁזֶּה בֵּאוּר דִּבְרֵי הַתְּפִלָּה "מְעַנְּגֶיהָ לְעוֹלָם כָּבוֹד יִנְחָלוּ", וּפֵרוּשׁוֹ הוּא, שֶׁמִּי שֶׁאֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר צַר לוֹ הוּא מַנִּיחַ אֶת כָּל דַּאֲגוֹתָיו וּמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת וְשָׂמֵחַ בָּהּ כְּאִלּוּ כָּל מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה לְעוֹלָם, בִּזְכוּת כָּךְ "כָּבוֹד יִנְחָלוּ" וְהוּא זוֹכֶה לְנַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחוּ חֲזַ"ל (שבת קיח): כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת נוֹתְנִים לוֹ נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים.
כִּי בִּזְכוּת שֶׁהוּא מִתְעַנֵּג בְּשַׁבָּת וְשָׂמֵחַ בָּהּ וּמַנִּיחַ אֶת כָּל דַּאֲגוֹתָיו וּמַסִּיחַ דַּעַת מִכָּל מְצָרָיו בְּשַׁבָּת, בִּשְׂכַר זֹאת מְסִירִים מִמֶּנּוּ אֶת כָּל הַמְּצָרִים מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְהוּא זוֹכֶה לְהִוָּשַׁע בְּכָל הַיְשׁוּעוֹת שֶׁהוּא צָרִיךְ.
מִי שֶׁחֲבִיבָה לוֹ הַשַּׁבָּת יִנָּצֵל מִגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת
דְּבָרִים מֻפְלָאִים כָּתַב בַּעַל "כַּף הַחַיִּים" (סימן רפח אות סז) עַל מִי שֶׁחָלַם חֲלוֹם רַע אֲשֶׁר צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת עָלָיו בְּשַׁבָּת כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו, וְהִתִּירוּ חֲכָמִים לְהִתְעַנּוֹת עַל חֲלוֹמוֹת רָעִים אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת מִפְּנֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, מִפְּנֵי שֶׁרַק בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֶפְשָׁר לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית, כִּי יָפָה תַּעֲנִית לַחֲלוֹם כְּאֵשׁ לִנְעֹרֶת רַק בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם (ברכות ס).
אֲבָל אִם אֵינוֹ דּוֹאֵג מִכָּךְ אֶלָּא הוּא שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּשַׁבָּת, וְאֵינוֹ מִתְעַנֶּה בְּשַׁבָּת כִּי הוּא סוֹמֵךְ עַל זְכוּתָהּ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַשַּׁבָּת שֶׁתָּגֵן עָלָיו - בִּזְכוּת שֶׁהוּא שָׂמֵחַ וּמִתְעַנֵּג בְּשַׁבָּת אָכֵן תָּגֵן עָלָיו הַשַּׁבָּת וְתִתְבַּטֵּל מֵעָלָיו הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו, וְזֹאת בִּזְכוּתָהּ הָעֲצוּמַה שֶּׁל שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּמִי שֶׁחָבִיב לוֹ עֹנֶג שַׁבָּת עַד שֶׁבָּטוּחַ בְּלִבּוֹ שֶׁכְּדַאי מִצְוָה זוֹ לְהַצִּילוֹ וְאֵינוֹ מִתְעַנֶּה בְּשַׁבָּת, שַׁפִּיר עָבֵיד, וְכֵן דַּרְכִּי לְהוֹרוֹת לַאֲחֵרִים (בשם בעל ישועות יעקב).
הָאָסִיר הִשְׁתַּחְרֵר מֵהַכֶּלֶא בִּזְכוּת שִׂמְחַת הַשַּׁבָּת
וּמַעֲשֶׂה הָיָה לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי שֶׁהָיָה רָחוֹק מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת נִכְנַס לְבֵית הַסֹּהַר, וּבְבֵית הַסֹּהַר הֵחֵל מִתְקָרֵב לַיַּהֲדוּת עַל יְדֵי רַב חָשׁוּב שֶׁהָיָה מְבַקֵּר שָׁם פַּעַם בִּשְׁבוּעַיִם, וְהִנֵּה בְּאַחַת הַפְּעָמִים שֶׁבִּקֵּר שָׁם הָרַב, מָצָא אוֹתוֹ שָׂמֵחַ מְאֹד, וּכְשֶׁשְּׁאָלוֹ לְשִׂמְחָה מַה זּוֹ עוֹשָׂה, הֵשִׁיב לוֹ: לָמַדְתִּי עַכְשָׁו שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (שבת קיח), "אִלְמָלֵא שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת הָיוּ מִיָּד נִגְאָלִים", וְהֶחְלַטְתִּי שֶׁאַף אֲנִי אֶשְׁמֹר שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת וְאֵצֵא מִיָּד מִבֵּית הַסֹּהַר, וְלָכֵן אֲנִי כֹּה שָׂמֵחַ, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לִי רַק כַּמָּה יָמִים סְפוּרִים לִהְיוֹת כָּאן.
הֵשִׁיב לוֹ הָרַב: צַר לִי לוֹמַר לְךָ שֶׁטָּעִיתָ בַּהֲבָנַת הַדְּבָרִים, כִּי חֲזַ"ל דִּבְּרוּ עַל גְּאֻלַּת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עַל יָחִיד הַנִּמְצָא בְּמַעֲצָר, וְלָכֵן אַתָּה שֶׁיֵּשׁ לְךָ עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת לְהַשְׁלִים אֶת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁנִּגְזְרוּ עָלֶיךָ, אַל לְךָ לִשְׁעוֹת בְּדִמְיוֹנוֹת שֶׁקְּרוֹבָה יְשׁוּעָתְךָ לָבוֹא.
אֲבָל הוּא הֵשִׁיב לָרַב: לֹא רָאִיתִי שֶׁנִּזְכַּר בְּשׁוּם מָקוֹם שֶׁחֲזַ"ל דִּבְּרוּ רַק עַל הַכְּלָל וְלֹא עַל הַיָּחִיד, וּבְוַדַּאי אַף לְיָחִיד זֶה כָּךְ, וְנִשְׁאַר בְּתִקְוָתוֹ וּבְשִׂמְחָתוֹ הַגְּדוֹלָה.
וְהִנֵּה לְאַחַר שְׁבוּעַיִם כַּאֲשֶׁר בִּקֵּר שׁוּב הָרַב בְּבֵית הַסֹּהַר, לִפְלִיאָתוֹ הָרַבָּה לֹא מָצָא אֶת הַיְּהוּדִי הַזֶּה, וּכְשֶׁשָּׁאַל הֵיכָן הוּא, הֵשִׁיבוּ לוֹ שֶׁהוּא יָצָא לַחָפְשִׁי לִפְנֵי שָׁבוּעַ יָמִים.
כַּאֲשֶׁר חָקַר הָרַב כֵּיצַד אֵרַע הַנֵּס הַגָּדוֹל הַזֶּה, סִפְּרוּ לוֹ שֶׁהַשּׁוֹפֵט שֶׁשָּׁפַט אוֹתוֹ וּפָסַק לוֹ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת מַאֲסָר הִזְקִין וְהִפְסִיק אֶת עֲבוֹדָתוֹ בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט, וְלָכֵן הֶחְלִיט לִכְתֹּב אֶת כָּל זִכְרוֹנוֹתָיו מֵהַמִּשְׁפָּטִים הַקָּשִׁים וְהַכְּבֵדִים שֶׁשָּׁפַט בִּשְׁנוֹת עֲבוֹדָתוֹ בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ לַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַיְּהוּדִי הַזֶּה וְעָבַר עַל כָּל הַפְּרוֹטוֹקוֹלִים וְהָעֵדֻיּוֹת שֶׁלּוֹ, הִרְגִּישׁ שֶׁלֹּא הָיוּ לֹא עֵדִים וְלֹא הוֹכָחוֹת מַסְפִּיקוֹת לְמַה שֶּׁיֻּחַס לוֹ, וְהֶחְלִיט שֶׁהָיְתָה כָּאן טָעוּת גְּדוֹלָה, וּבִקֵּשׁ שֶׁיּוֹצִיאוּהוּ לַחָפְשִׁי (ספר מחזה אליהו בהקדמה לחלק ב).
וּבְמַעֲשֶׂה זֶה אָנוּ רוֹאִים שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם שָׂמֵחַ בְּשַׁבָּת וּמַאֲמִין בִּקְדֻשָּׁתָהּ הָעֲצוּמָה וְסוֹמֵךְ עַל כֹּחָהּ הַגָּדוֹל, הִיא אָכֵן מְגִנָּה עָלָיו לְהוֹשִׁיעוֹ וּלְהַצִּילוֹ מִכָּל רַע.