מהות השבת והשמחה בה - חלק ט | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 27.11.2021, שעה: 19:01
נציב יום בלחש... מהרה אמן.
אנחנו ממשיכים בסדרה 'מהות השבת והשמחה בה' חלק ט'.
"בּוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא" סוד מעלת קבלת השבת מתוך שמחה וטוב לבב. הנה כל אחד ואחד חפץ ומשתוקק בכל מאודו לזכות לקבל את הארת קדושת השבת ולזכות להרגיש את נועם מתיקותה וערבותה. וַעַרֵבוּתַהּ של שבת המלכה.
נשאלת השאלה: מהי הדרך אשר שעל ידה יזכה אדם לקבל בשלמות הארת קדושתה של השבת? ומה העצה שיכול כל אדם בדרגתו לזכות לקדושה העצומה של השבת? התשובה לכך נמצאת בדברי 'הזוהר הקדוש' המגלה: שהדרך לזכות לזה על ידי השמחה הגדולה בעת כניסתה של שבת המלכה.
כמו שפסק השולחן ערוך (סימן רסב): "וישמח בביאת השבת כיוצא לקראת המלך וכיוצא לקראת חתן וכלה" כי רק על ידי שהאדם נזהר להיות בשמחה בכניסת השבת והוא נזהר מכל מיני מחשבות של עצבות בכניסת השבת הוא זוכה לקבל את הנשמה היתרה הבאה בשבת.
ויש כמה טעמים לכך;
טעם ראשון: מפני שהנשמה היתרה מגיעה מעולם גבוה מאוד אשר שם יש שמחה עצומה תמיד מעולם האצילות. לכן, כדי לזכות לקבל אותה צריך אדם להיות שרוי בשמחה ובעונג!" אומר 'אור החיים הקדוש' (בראשית מז, כח).
הטעם השני: מפני שהנשמה היתרה היא ניצוץ מאור השכינה השורה על כל אחד ואחד מעם ישראל ביום השבת וכתבו חז"ל (בשבת ל): "שאין השכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצווה" ולכן צריך האדם לקבל את השבת מתוך שמחה וטוב לבב.
כתב 'הזוהר הקדוש' (פרשת ויקהל דף רד): "על ידי השראת הנשמה היתרה בשבת זוכה האדם לתוספת שמחה יתרה בשבת. מפני שהנשמה היתרה משמחת את האדם בבואה אליו בשמחה עצומה, ונשכחים ממנו העצבות והכעס ומעבירה ממנו כל דאגה ויגון, ועל ידה הוא זוכה לשמחה עצומה בכל יום השבת כולו.
ה'זוהר הקדוש' (פרשת פקודי דף רנו) מגלה: לכן בכל ערב שבת כאשר הנשמה היתרה הבאה בשבת לעם ישראל יוצאת מלמעלה כדי לרדת לשכון בכל אחד ואחד מעם ישראל, באים איתה יחד עוד ארבעה מלאכים קדושים ממונים על אלפי ורבבות מלאכים, והמלאכים האלה נקראים בשם "בדחי עלמא". בעברית: משמחי העולם. כל תפקידם ושליחותם בעולם הוא רק לשמח ולהרנין את לבב עם ישראל בכניסת השבת, ולטהר את לבבם מעצבות וכעס בעת כניסת השבת כדי שתוכל לשרות עליהם תוספת נשמת השבת, שזוהי הנשמה היתרה המגיעה לכל אחד מישראל בכניסתה של השבת. אבל זה רק אם הוא שרוי בשמחה.
ומה תפקידם של ארבעת המלאכים האלה? התפקיד שלהם להעביר ולהשכיח מכל אחד מישראל ארבעה דברים; דבר ראשון: להעביר מהאדם את כל עייפות הנפש העייפה והיגעה מכל העבודה והטרחה הרבה של ימות החול. דבר שני: להשכיח ולהעביר מהאדם כל מיני כעס ורוגז אשר היו לו במשך השבוע. השלישי: להעביר מהאדם כל מיני עצבות וצער שהצטברו אצלו בימות החול. והרביעי: להשכיח מהאדם כל מרירות הנפש שהצטברה מימות החול. וכל ארבעת הדברים האלה הם מעכבים את שמחת השבת מהאדם ואלה המלאכים באים לסלק אותם.
אבל אתה צריך להיות מוכן עם שמחה כבר בקבלת השבת "כשמח היוצא לפני מלך או חתן וכלה" כמו שפוסק השולחן ערוך. כל תפקידם של ארבעת המלאכים האלה בערב שבת: הם מעבירים מליבות ישראל את היגיעה והטורח והכעס והעצבות. ועל ידי שמשמחים את עם ישראל בכניסת שבת יכולים ישראל לזכות להארת הנשמה היתרה, והיא שורה רק על ישראל השרויים בשמחה ובנחת בשבת המלכה.
לכן צריך האדם לשמוח מאוד בעת קבלת השבת, כדי שיזכה להיות משכן להארת תוספת הנשמה היתרה הבאה ומגיעה אליו בכל שבת, כי רק על ידי השמחה הגדולה בקבלת השבת יוכל לקבל תוספת נשמה יתרה בכניסת השבת.
והאדם לא צריך להתאמץ בשביל כך, כי משמים שולחים לכל אחד מלאכים קדושים שהתפקיד: לשמח אותו בכניסת השבת. אבל התפקיד של האדם: להתחבר לכך ולהסכים לכך ולא להתעצב ולצער את נפשו על ידי זה שהוא מכניס זכרונות, ומסכם את השבוע ועושה כל מיני חשבונות, דברים שמעציבים אותו. ואם יעשה כן, יסלק הכל – יזכה לשמחת השבת הבאה אליו על ידי המלאכים הממונים וישמח עם כל ישראל עם נשמה יתרה.
ה'זוהר הקדוש' (פקודי דף רנה) אומר: אומר: "וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר אֵין טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת ח טו) תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. למה שלמה המלך עליו השלום אומר ומשבח את הַשִּׂמְחָה ותענוגי העולם הזה? "וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר אֵין טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ..." הביאור לכך: הכוונה היא לשמוח בשבתות ובימים הטובים כי אז אנחנו מצווים: להתענג בשמחת הגוף גם; לאכול ולשתות ולשמוח! ביום חול אתה לא חייב לאכול ולשתות. וזאת מפני שרק על ידי שהאדם שמח בזמנים האלו שבתות וימים טובים, כשאוכל ושותה ושמח בסעודות השבת הוא זוכה לקבל הארת הנשמה היתרה המגיעה ובאה לעם ישראל בכל שבת ושבת. ומי שאינו שמח בזמנים אלו אינו זוכה לקבל את הנשמה היתרה בשבת המלכה, ולכן שלמה המלך שיבח את השמחה בשבתות ובימים טובים, וכך זוכה האדם שיהיה לו חלק באור השבת וחלק בעולם הבא!" עד כאן לשון הזוהר.
ועוד מוסיף ה'זוהר': שזה הפירוש על הפסוק (בישעיה יד): "וְהָיָה בְּיוֹם הָנִיחַ ה' לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה...". הפירוש: על ידי הנשמה היתרה ששורה על האדם ביום השבת, הוא זוכה למנוחה מכל העבודות הקשות ומכל היגיעות שישנן בימות החול. כי על ידי הארת הנשמה היתרה נשכח ממנו כל מיני כעס ועצבות, וזאת על ידי הרוח הקדושה השורה בעם ישראל ביום השבת.
עוד כותב ה'זוהר הקדוש' (ב'אדרא זוטא' דף רפ): הנשמה היתרה נקראת נשמת השמחה. כאשר שורה על האדם מביאה את האדם לידי שמחה עצומה. ועוד מוסיף ה'זוהר הקדוש' (ויקהל דף רד): ביום השבת יש שמחה בכל העולמות ויש שמירה מלמעלה ולמטה כי אין שום דין מתעורר כלל למעלה, ולכן החיצונים והקליפות אינם יכולים לשלוט גם למטה, ומכוחה של הנשמה היתרה המתעטרת בעם ישראל מקדימים ישראל ללכת לבית הכנסת ביום השבת בשמחה גדולה! ומכוחה של הנשמה היתרה הם משבחים את הקב"ה בשירות ובתשבחות.
פה בקפ"ז (קהילות פז) באים ב-13:30 מתחילים ללמוד רש"י, אחר זה השיעור, מתפללים חצי שעה לפני 'הדלקת הנרות'. יכול להיות שנקדים עוד יותר בעזרת ה', לקבל את השבת עוד יותר מוקדם!
מדוע "שקולה שבת כנגד כל התורה"? ה'זוהר' (ב'פקודי' רנו): הטעם ששקולה שבת כנגד כל התורה כולה, ו"כל השומר שבת נחשב לו כאילו שמר את כל התורה כולה ומצוותיה", כי השבת מוסיפה רוח של קדושה בעם ישראל. ורוח הקדושה הנוספת לעם ישראל ביום השבת היא כמו רוח הקדושה שנוספת לגר הבא להתגייר ולהסתופף תחת כנפי השכינה. כתוב: 'שיורדת לו נשמה מיוחדת מעולם האמת ומתלבשת עליו!'.
ככה גם הבר מצווה, בתשובות של הרא"ש אומר: 'איך יכול להיות שבר מצווה ;יום לפני - פטור מכל המצוות, יום אחרי - חייב בכל המצוות? אז הוא אומר: שיורדת לו נשמה מהעולם העליון ומתלבשת בו!' אותו דבר בן אדם שחוזר בתשובה, גם כן. באותו רגע שהוא מקבל עליו תשובה יורדת עליו גם כן.
וזאת בכדי שיוכלו עם ישראל להיכנס תחת כנפיה של השבת ולזכות לאורה הגדול של שבת המלכה, ועל ידי העטרות שעם ישראל מתעטרים בשבת שהם תוספת הנשמה היתרה שהם מקבלים בשבת כל ישראל נמצאים בשמחה ובמנוחה ביום השבת וכל השבת כולה הם במנוחה, בשמחה, מכוחה של הנשמה היתרה. - ה'זוהר הקדוש' _פרשת שלח לך דף קעג).
עוד מוסיף ה'זוהר הקדוש' (פרשת יתרו סט): ש'בכל ערב שבת יוצא כרוז שמים המכריז ואומר "התעוררו הצדיקים! התעוררו עם הקודש! עם ישראל שנבחרו להיות 'העם הנבחר' מכל העמים! ותעוררו עצמכם; להיות בשמחה עצומה ושלימה בשבת שנכנסת עכשיו! וזאת כדי שעל ידי כך תוכלו לקבל את שפע השמחות של כל השמחות היורדות מעולם האצילות בשבת קודש לעם ישראל!" וזוהי הארת הנשמה היתרה שעליה זוכים כל ישראל על ידי השמחה הגדולה בשבת קודש. אשרי חלקכם עם ישראל! עם הקודש, שזכיתם לקבל את מתנת השבת, שהיא ירושה רק לכם מכל העמים ועליה כתוב (בניגון...!): "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת... בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם" (שמות לא טז) כי אין לאומות העולם שום חלק בקדושה הגדולה של השבת". עד כאן דבריו.
מגלה לנו עוד ה'זוהר הקדוש' (ב'תיקוני הזוהר' תיקון כד): אכן התורה כפלה והזהירה על השבת בפסוקים: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ ז) "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ..." (דברים ה יא) הפירוש לפסוק: שצריך לזכור: לקבל את הנשמה היתרה המגיעה בשבת מתוך שמחה גדולה! אתה רוצה לזכות? תכין את עצמך בשמחה גדולה. וכמו כן צריך לשמור. לשמור זה לא לעורר בלבבו שום עצבות וכעס בשבת, אלא לשמור את עצמו בשבת מכל מיני צער ומכל מיני עצבות ואנחה, ובכך יקדש את השבת בשמחת הלב ויזכה לאור הגדול והערב של שבת המלכה.
מי שעולה לו איזה משהו בשבת; פתאום המחשבה לוקחת אותו לכיוון לא טוב או משהו (בניגון...!): "יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ..." – שורף את כל ה... זה שריפה שמותרת בשבת. שורף את כל המחשבות הלא טובות. אם הוא יכול לקום ולהניע קצת את האיברים – הוא ישתחרר. וכמובן להיות מחובר כל הזמן או לספרים שלומדים תורה, או לשירונים ששרים שירות ותשבחות לקב"ה. ולא לדבר דברי חול בשבת. אסור לדבר דברי חול בשבת - זה חילול שבת. רק ענייני שבת ומצוות ותורה ומוסר ודברים משמחים ואגדתות, סיפורי צדיקים. רק דברים חיוביים. שבת קודש. לספוג כמה שיותר. ומקבלים פי אלף! פי 1,000!!!
מי שמקבל את השבת בשמחה - ניצול מדינהּ של גיהנם בעולם הבא. מגלה ה'זוהר הקדוש' (בתיקון ו דף כג): שהנשמות יתרות הרי הן כאורחים, וכשבא אליך אורח איך צריך לקבל אותו? בשמחה יתרה! בפנים צהובות. ועל זה נקרא "להצהיב את פניו". בפנים שמחות, בללמוד, להתפלל בשבת מתוך שמחה! מתוך שמחה. וכפי שאדם מקבל את הנשמה היתרה בשבת מתוך שמחה כאשר נשמתו תצא מגופו לאחר אריכות ימיו ושנותיו יזכה שיקבלו את נשמתו בגן עדן מתוך שמחה גדולה.
מי שהקדים לבוא לבית הכנסת להתפלל מוקדם – בעולם העליון מקבל את השבת גם כן מוקדם. ומי שמאחר – גם שמה. איזה פאדיחה... כולם כבר בגן עדן אוּ-אַה שעות כבר, משבחים ומהללים, מקבלים את השבת, ופתאום מגיע איזה מישהו, נכנס, כולם מסתכלים עליו.... איך שהתנהגת פה – ככה זה למעלה. כי "במידה שאדם מודד כן מודדין לו" ולכן כך יקבלו את נשמתו בעולם העליון בשמחה גדולה. וינצל מכל מיני עונשים ומכל מיני מקטרגים ויזכה להיכנס בשמחה גדולה ישר בגן עדן לפי מדרגתו ומקומו השייך לו ושהכין פה בעולם הזה. איך שאתה מכין – ככה תקבל.
למה לא אומרים את הפסוק "וְהוּא רַחוּם" (תהלים עח לח) בערבית של שבת כמו שאומרים כל השבוע? זאת מבאר ה'זוהר הקדוש' (פרשת 'תרומה' דף קלה): בשבת אין אחיזת מידת הדין כלל כמו שיש בימות החול ולכן אין לאומרו בליל שבת. לא לעורר בפיו את אחיזת הדין בפסוק הזה שהוא מורה על שמירה ומידת הדין. כי באמירתו יַרְאה אדם כאילו הוא צריך שמירה בשבת ממידת הדין והחיצונים. הוא יעורר את מידת הדין ויחזיר אותם כי הם הלכו בכניסת שבת לעומק התהום הגדול וככה הוא ישיב אותם.
"וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ: ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ" (תהלים כ י) אז זה המלאכים שממונים על הדינים. "וְלֹא יַשְׁחִית" זה המשחית. ו"הָשִׁיב אַפּוֹ" זה אף, אף וחימה. "וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ" זה מלאך ששמו חימה. אז מבקשים: בגלל ששליטת הדינים זה בלילה, אז מבקשים: "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית" וכן הלאה... אז מבקשים: שקב"ה יעזור לנו לסלק את המשחיתים ואת המקטרגים ואת הדינים מעלינו, זה בימות החול כשהם שולטים. במה? בערבית. אבל בליל שבת הם הלכו לתהום. אתה קורא להם?! אם תגיד את הפסוק הזה אתה כאילו אומר 'צריך שמירה'. אז אתה מעורר אותם, לכן לא אומרים.
לכן מסיים הזוהר: כשמתפללים תפילת ערבית של שבת צריך להגיד (בניגון...!): "בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְבֹרָךְ" בשמחה! לא באופן רגיל "בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְבֹרָךְ"... צריך קצת יותר, בשמחה שיהיה ניכר – אַה! אנחנו מברכים ביום קדוש את הקב"ה שהוא מלך על עולמו. וזאת לעורר את כל הברכות של השבת באמירת "בָּרְכוּ" תוך שמחה, מתוך חדווה רבה. ועל ידי זה ממשיך האדם את כל הברכות ממקורן וזאת על ידי הארת הנשמה היתרה שבאה לעם ישראל על ידי אמירת ה"בָּרְכוּ" מתוך שמחה וחדווה רבה.
עוד מוסיף ה'זוהר הקדוש' (ויקהל רד): ביום השבת יש שמחה בכל העולמות, ויש שמירה למעלה ולמטה, ואין שום דין מתעורר כלל למעלה ולכן החיצונים והקליפות לא יכולים לשלוט גם למטה. ובכוח הנשמה היתרה המתעטרת בעם ישראל מקדימים ישראל ללכת לבית הכנסת ביום שבת בשמחה גדולה. מכוח הנשמה היתרה משבחים לקב"ה בשירות ותשבחות. הנשמות יתרות משמחות את ישראל למטה מזיו כבודה של השכינה הקדושה (תיקוני זוהר, תיקון יט, לח).
כתב ה'זוהר הקדוש' (ב'תרומה' דף קלב): כיוון שתוספת הנשמה בשבת מקבלים רק על ידי השמחה הגדולה בשעת בואה של הנשמה היתרה, ולכן צריך לשים דגש מיוחד ולשמוח ביותר בזמנים בהם האדם מקבל את שלושת חלקי; נפש, רוח, נשמה. שהם; תוספת הנפש, רוח, ונשמה יתרה שמקבלים בשבת.
האר"י זלה"ה (ב'פרי עץ חיים' בשער השבת) מגלה: את הנפש היתרה מקבל האדם בשעת אמירת "בּוֹאִי כַלָּה" בפיוט (בניגון...!): "לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה". ואת הארת הרוח יתרה מקבל האדם באמירת "בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְבֹרָךְ" לפני תפילת ערבית. ואת הארת הנשמה היתרה מקבל האדם באמירת: "וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ" בברכת "הַשְׁכִּיבֵנוּ" שבתפילת ערבית. לכן, בשלושת המקומות הללו צריך האדם להיות בשמחה יתרה! ולומר את שלושת הדברים האלו מתוך שמחה רבה כדי לזכות לקבל; הארת נפש, רוח ונשמה יתרה המגיעים לאדם בשעת אמירה זו. זה מגלה לנו האר"י ז"ל. אז ב"בּוֹאִי כַלָּה", ב"בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְבֹרָךְ" וב"פְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ".
דברים נפלאים על השמחה המורגשת בליבות כל ישראל בכניסת שבת כתב הגאון רבנו חיים זצ"ל, אחיו של המהר"ל מפראג, בספר 'החיים פרנסה וכלכלה' (פרק ו') וזה לשונו: "מאהבת השי"ת את עמו וכדי להסיר מליבם כל ספק, נתן להם את שבת קודשו שהיא ברית בינו ובינם. ובמנוחתנו "לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים" ובזה ירגיש כל איש ישראל בעצמו שפע א-לוקי ואור פניו כי רציתו. שה' רוצה אותנו ומאיר לנו את פניו. והשמחה היתרה שנופלת עליו בלי מתכוון מיד בהכנסת שבת. בליל שבת כולה אור ועוז וחדווה במקומנו. בלתי ספק שאין זה רק ניצוץ האור והשמחה המבהיק ממקום שהנבואה יוצאת משם!"
עוד פעם: "ליל שבת כולה אור ועוז וחדווה במקומנו, ובלתי ספק, שלא יהיה לכם ספק, זה רק ניצוץ של אור ושמחה שמבהיק ממקום שהנבואה יוצאת משם! ואעפ"י שאין לנו עתה נביא ולא חוזה ואנחנו על אדמת נכרים, עם כל זאת, לא עזב חסדו ואמיתו מעימנו להשפיע עלינו אור א-לוקים מדי שבת בשבתו. ובזה נתברר לנו בירור גמור, באין אחריו ספק: 'כי תורתנו תורת אמת'!". וזה שאנחנו מרגישים את הדברים האלה בעצמנו, בשונה מכל אומות העולם, זה הדבר שממחיש יותר 0מכל בבירור גמור באמיתת תורתנו הקדושה.
יהודים שומרי שבת מרגישים את ההבדל בין יום חול לשבת. מרגישים: ששורה עליהם דבר שאין להם ביום חול.
כיוון שעיקר הנתיב והדרך לזכות לאור הקדושה של השבת, וזה מעת כניסתה מתוך שמחה וטוב לבב, אז נהגו בתפוצות ישראל כדי להרבות שמחה בכניסת שבת הן ברוחניות והן בגשמיות... מה עושים? כתב ה'פלא יועץ' (בערך 'הנאה'): "משום כך נוהגים חסידים ואנשי מעשה לאכול או לשתות בכניסת השבת דברי מתיקה המשמחים את האדם וזאת כדי לקבל את השבת מתוך שמחה וטוב לבב!" 'חסידים ואנשי מעשה' אדם אוכל דברים מתוקים, דברים שנעימים לחיך, מהשבת ושותה זה משמח אותו כבר. "וכך היו נוהגים בעיר סלוניקי, שהיתה מנוהלת בכל ענייניה ע"י יהודים שכולם שבתו ביום שבת: היו מחלקים סוכריות לכל הילדים והנערים בכניסה של השבת (הרב מראה את קערת הממתקים שמחלקים לילדים בבית כנסת קהילות פז בליל שבת), וזאת כדי שישמחו וישישו בכניסת השבת ויקבלו את השבת מתוך שמחה וטוב לבב!". אני עושה את זה כל השבוע. לשמח את הילדים. כל מי שמתפלל ועונה: "אמן!" חזק מקבל סוכריות, שוקולדים. רק תבוא, תתפלל ותשבח לבורא.
נהגו ללמוד ביום שישי דברי אגדה המשמחים את הלב: כמו שכתב הגר"ח פלאג'י זכותו תגן עלינו אמן (ב'תנופה בחיים' משלי אות קפב) וזה לשונו: "והכי נהגו רבנן סבוראי מימות עולם וכן בדורנו, ללמוד מילי דאגדתא ביום השישי ונכנסים לשבת מתוך שחוק של מצוה". הכוונה מתוך שמחה של מצווה, כי "דברי אגדה מרחיבין את הלב!" ואז אדם נכנס בתשוקה ובשמחה לשבת. כלומר, היו נוהגים בימיו כל התלמידי חכמים ללמוד ביום שישי בישיבה דברי אגדה המשמחים את הלב, וזאת בכדי שיכנסו ליום השבת מתוך שמחה של מצווה וטוב לבב. גם מה שאנחנו לומדים עכשיו מכניס שמחה בתוך הלב!
על פי זאת הוא מבאר את הפסוק: "עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן" (משלי לא כה): "ודברי אגדה משמחים את הלב" כמו שכתבו חז"ל (ב'ילקוט יתרו' כו): "פנים מסבירות לגמרא, פנים שוחקות לאגדה" עיינו שם. "כלומר; ביום האחרון של השבוע ילמד דברים המשמחים את הלב כדי להיכנס לשבת מתוך שחוק של מצווה". עד כאן דבריו. ומכך אנו לומדים: שיש לאדם לשמוח בכניסת השבת, הן בשמחתה של הנשמה על ידי לימוד דברי אגדה המשמחים את הלב ביום שישי, והן בשמחת הגוף על ידי אכילת דברי מתיקה המשמחים את הגוף בכניסת השבת, וכל זאת כדי לקבל את השבת מתוך שמחה גדולה, כדי שיכנס האדם ליום שבת בשמחת הגוף והנפש, וכך יזכה לאור הגדול והערב של שבת המלכה.
ועכשיו תשמעו דבר מתמיה, לא יאומן כי יסופר! נהגו במקומות בתפוצות ישראל לקבל שבת מתוך שירה וזימרה בכלי שיר!! כדי לקבל את השבת בשמחה ובטוב לבב. כמו שכתב הרב הגאון רבי יעקב עמדין (בספרו 'צרור החיים' בקונטרס 'כל השיר' דף ד): "שבקהילת קודש פראג היו נוהגים לנגן בכלי שיר בקבלת שבת כדי לשמח את הלבבות לקראת שבת המלכה!" כמובן זה כל זה לפני, "ולהיכנס לשבת מתוך שמחה וחדווה!". שמעתם דבר כזה פעם? וכן כתב בספר 'אלה דברי הברית' (עמוד ח): "שנהגו בבית הכנסת הגדול בפראג לומר את הפזמון (בניגון...!): "לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת..." בליווי כלי נגינה מתוך שירה וזמרה עד המילים: "בֹּאִי בְּשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּ" ומפסיקים את הניגון. כמובא בשו"ת 'מלמד להועיל' (סימן טז).
וכתב בשו"ת 'כפי אהרון' (סימן כ אות טו): משום כך היו נוהגים בקהילת קודש פראג לומר: "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" (תהלים צב א) שתי פעמים. הרי בשיר זה שאתה אומר: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת אתה מקבל את השבת. הם היו אומרים שתי פעמים; בפעם הראשונה היו אומרים בליווי כלי שיר - כדי לקבל את השבת מתוך שמחה ולהכין את לבבם בהתעוררות של שמחה לקראת שבת מלכתא. מפסיקים. ועכשיו בפעם השניה אומרים את המזמור לשם קבלת שבת ללא כלי שיר! שמעתם דבר כזה? עד הרגע האחרון, כמו שאומרים, לפני שמקבלים את השבת היו מנגנים, תזמורת, כלי שיר! בשביל להיכנס בשמחה לכבוד השבת.
וכן משמע בבא קמא (לב): שהיו נוהגים לקבל את השבת מתוך ריקודים ושמחה, שרבי חנינא היה רוקד והולך בכל ערב שבת בקבלת שבת כשהוא אומר: "בואו ונצא לקראת שבת המלכה". (בניגון...!): "ישמחו במלכותך..." שמחים! וכתבו חז"ל: "שלכן כאשר אדם רץ בערב שבת ומזיק את חברו - הוא פטור, מפני שהוא רץ ברשות מצוות השבת!" כמו שרבי חנינא שהיה בכל ערב שבת רוקד והולך ואומר: "בואו נצא לקראת שבת כלה מלכתא" ואם הזיק בשעה זו הוא פטור מכיוון שזה דבר מצווה. ופירש רבינו חננאל: "שזה נקרא "רץ ברשות" כלומר; ברשות המצווה של שבת, ולכן אם הזיק תוך ריקודו וריצתו בקבלת שבת הוא פטור מכך".
וכתב הרב הקדוש רבי יחזקאל משינאווא זכותו תגן עלינו אמן (ב'דברי יחזקאל' ערך שבת): "שיש לו קבלה מרבותיו, שמי ששמח בקבלת שבת באמירת פיוט: "לְכָה דוֹדִי" ואומר אותו מתוך שמחה וחדווה - הוא זוכה לשמחה בכל ימות השבוע! כי בכך שהוא משמח את השכינה הקדושה – השכינה הקדושה משמחת אותו כל השבוע.
סיפרתי פעם: שפעם הייתי בבית כנסת של סאטמר בארצות הברית, וראיתי שמה אב בית דין הרב יחזקאל ראט נדמה לי, שהיה רוקד בזמן "לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה" ומדלג ברגליו! הוא היה מבוגר. מדלג ממש, מרים את הרגלים מהקרקע, ופניו מאדימות. אדומות כמו רימון. בלי גוזמא. אדום-אדום. ועושה עם הידיים... אתה אומר זה... כאילו יותר ממה שרוקדים לפני חתן וכלה הכי-הכי המתאמצים! לא ראיתי בחיים שלי דבר כזה, ממש!
וכן סגולה של קבלת שבת מתוך שמחה שמי שמתקשה בלימודו ואינו מבין כראוי, בזכות קבלת שבת בשמחה יזכה להבין את הלימודים בקלות! וכתב השל"ה הקדוש (ב'קיצור השל"ה' עמוד קנב דיבור המתחיל אחר כך) וזה לשונו: "ילך לבית הכנסת בשמחה ויקבל שבת ויאמר שישה מזמורים: "לְכוּ נְרַנְּנָה" (תהלים צה) בשמחה, זה נוהגים לומר התימנים והאשכנזים, הספרדים לא אומרים, כי המה שיר ושבח גדול לקב"ה. ויאמר השיר "לְכָה דוֹדִי" בשמחה רבה בשיר ובעמידה!
וכן כתב החיד"א (ב'מורה באצבע' סימן ד) וזה לשונו: "יאמר קבלת שבת בשמחה!". ומובא בספרים דבר פלא: שמניין התיבות של ששת המזמורים שאומרים בקבלת שבת מהמזמור "לְכוּ נְרַנְּנָה לַה' נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ" עד למזמור "הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים" (תהלים כט) הם בדיוק מנין שבת. וזאת לרמז: על ידי אמירת ששת המזמורים האלה של קבלת השבת מתוך שמחה גדולה - זוכה האדם לאורה הגדול של שבת המלכה.
וכתבו המקובלים, (לא של היום... אין כאלה!): "שבאמירת שישה מזמורים אלו בקבלת שבת מכרית האדם את כל הקליפות; כאשר כל מזמור מכוון כנגד יום אחד בשבוע, ועל ידי אמירתם בכוונה גדולה מכרית האדם את הקליפות, ומזמר את העריצים אשר נבראו בכל ימות השבוע, והוא זוכתה לקדושתה הגדולה של השבת!".
אנחנו רגילים להגיד: "הריני מקבל תוספת שבת דאורייתא!" לפני כניסת השבת. למה זה חשוב? ידועה ומפורסמת בשער בת רבים סגולתה העצומה של 'התוספת שבת' להקדים לקבל את השבת שהיא מסוגלת לזכות לישועות רבות בכל העניינים. כמו שמובא בספרים הקדושים... תקשיבו טוב! הסגולה של השבת, כשמקדימים לקבל שבת, זה לזכות לזרע של קיימא. וזוכים גם לאריכות ימים ושנים טובות. ולזכות לפרנסה ברווח. ולזכות לכל הישועות שזקוקים בכל התחומים והמישורים אם מקדימים לקבל את השבת. וזה מובא ב'סגולות ישראל' (ערך בנים וב'פרי מגדים' סימן רנו ובדברי שמואל אות ו).
וכתב הרב הקדוש רבי יעקב אבוחצירא זכותו תגן עלינו אמן (ב'גנזי המלך' תיקון הברית אות מג וב'שומר אמונים' זכותו תגן עלינו אמן ב'טהרת הקודש' פרק יא): שעיקר המעלה של תוספת שבת מפני שבכך מראה האדם את גודל שמחתו בבוא אליו יום השבת. ומראה זאת בכך שהוא מקדים ומצפה לקראת השבת כדרך אדם המחכה ומייחל לבואו של אדם חשוב מאוד! עד כדי שהוא מקדים ויוצא לקראתו. ובזה מראה את גודל שמחת ליבו בבואו אליו. לכן פסק הרמב"ם (בהלכות שבת פרק ל הלכה ב): "יושב בכובד ראש ומייחל לקבלת פני שבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך!".
מסופר על הרב מבריסק זכותו תגן עלינו אמן: שהיה תמיד יושב ומצפה לקראת השבת איזה שעה לפני שבת! כדי לקיים דברי הרמב"ם שכתב כן. וכן מסופר על הגאון הקדוש רבי אברהם ויטולצ'ין זכותו תגן עלינו אמן: שהיה תמיד מוכן לפני כניסתה של השבת והיה ממתין ומחכה לבואה. ומסופר על צדיקים רבים: שהיו מוכנים תמיד זמן רב מבעוד יום והיו מחכים ומצפים לבואה של שבת המלכה.
והוסיף בעל ה'אביר יעקב' זכותו תגן עלינו אמן (ב'גנזי המלך' אופן נג): "שמשום כך: "בְּרֵאשִׁית" (בראשית א א) ראשי תיבות :"בעוד יום רב תקבל אור שבת". "בעוד יום רב תקבל אור שבת!" לרמז: שאדם צריך להיות זריז וזהיר לקבל את השבת בעוד היום גדול כדי לקבל אור תוספת שבת. וזה מועיל לבעל תשובה ביותר כי זו תשובה מעין המשובה; פעם חילל שבת – עכשיו הוא מקדים לקבל את השבת, מצפה לה וכו'. כי תחת אשר היה שמח לדבר עבירה משכים ומעריב למלאות תאוותו, עכשיו הוא מתקן זאת בכך שהוא שמח לדבר מצווה משכים ומעריב עליה, וזה תיקון גדול לבעל תשובה.
וזה הטעם: שסגולה של תוספת שבת היא כה גדולה ועצומה לזכות על ידה לכל הישועות בכל התחומים והמישורים, מפני שבכך מראה האדם את גודל שמחת ליבו כשבאה שבת המלכה, וכך הוא מראה שהוא לא מואס ח"ו במצוות השבת כי זו מתנה גדולה של המלך! מלך מלכי המלכים הקב"ה. ואם מקבלים אותה ברגע האחרון כאילו בלית ברירה – אוי ואבוי למי שככה מקבל את השבת...! אלא בכך שהוא מראה שהוא שש ושמח לקראת בוא שבת המלכה, ועל ידי כך הוא זוכה לכל ברכותיה העצומות של שבת המלכה. ה' יזכנו לכך תמיד אמן!
ואני מבקש מכל נשות ישראל ומכל בעליהן: להקדים את הקניות ליום רביעי, לא לחכות, ולערוך את השולחן מיום חמישי בערב שיהיה ערוך ומוכן, ולסיים את כל המלאכות הנוגעות לשבת כבר שעתיים לפני כן. ואז האשה לובשת 'בגדי מלכות' מיוחדים לכבוד שבת, והבעל היא מכינה לו דברי מתיקה ושתיה טובה ויהיה לפניו ספרי אגדה, וספרים שמשמחים את הלב, שניהם יהיו מוכנים לשבת, ילבישו את הילדים וירחצו אותם, יכינו אותם, וגם הם ישבו ויקבלו דברי מתיקה, וכולם מקבלים את השבת לפני... ומגיעים לבית הכנסת לפני הזמן. כולם ששים ושמחים ושרים בדרך (בניגון...!): "יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ שׁומְרֵי שַׁבָּת וְקורְאֵי עֹנֶג שַׁבָּת" מי שיעשו את עצתי; מובטח להם כל מה שלמדנו בינתיים בספר: כל ההבטחות הנפלאות! אין קטרוגים, אין דינים, אין צרות, אין כעסים, אין מריבות, אין מחלוקות. פתרון כל הבעיות. רפואה שלמה. כל מה שמובטח ב'זוהר הקדוש', בפוסקים, בגדולי הצדיקים – הכל יתקיים. כי מי שמקבל את השבת כך – אשריו ואשרי חלקו! השבת שמחה בו – והוא שמח בשבת, והקב"ה יברך אותו בכל ימות השבוע כי זה מה שכתוב "וַיְבָרֶךְ ה' אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ" (בראשית ב ג) למה? "כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ...". שבת שלום.
"רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הקב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" (ישעיה מב, כא).
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות