איסור אכילה מסעודת גוי
תאריך פרסום: 22.02.2015, שעה: 14:53
בתחילת בריאת העולם ראה הקב"ה שאין העולם יכול להתקיים בדין, אז מתחילתו של העולם ראה הקב"ה שאין העולם יכול להתקיים בדין, מה עשה? שיתף שם הרחמים וברא את העולם, שנאמר "בראשית ברא אלהים" השם הזה מידת הדין, כי מידת אלהים הוא דין, ואח"כ כתיב בפרק ד' פסוק ד' "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים". אז מקדים קודם שם הויה שזה שם של רחמים, ואח"כ שם אלקים זה שם של דין.
ומצאתי טעם הגון שכתב הרב הגאון בעל המחבר תורת חיים במסכת חולין דף פ"ו ע"א. הענין שהצדיקים נתפסים בעוון הדור, וזה מופיע בשבת ל"ג עמוד ב', לפי שהמידה של דין רוצה לכלות את העולם כשאין עושים את רצונו של המקום, והקב"ה ברחמיו מרחם על כל מעשיו. ולכן שיתף הקב"ה מידת רחמים שהוא שם הויה, עם מידתה דין אך מידת הדין מקטרגת ומבקשת שיעשה הקב"ה דין בעולם. מה עושה הקב"ה? בשעה שלא עושים רצונו של מקום מידת הדין מקטרגת ורוצה שיעשה דין כדי לכלות את העולם, ולכן הקב,ה שיתף את מידת הרחמים, שזה השם של הויה, עם מידת הדין, וכשהיא מבקשת ומקטרגת שיעשה דין בעולם, מה עושה הקב"ה? נותן למידת הדין צדיק אחד שהוא שקול כנגד כל העולם, ובזה הוא משתיק את הדין ומציל את העולם, אבל כשמת צדיק אחד נולד במקומו צדיק אחר בסוד "וזרח השמש ובא השמש", עד כאן דבריו של הגאון מורינו הרב חיים שור במסכת שבת.
נבאר את הדברים קצת, נפתח אותם. אז מה זה שכתוב כשמידת הדין מקטרגת ורוצה לכלות את העולם, הקב"ה שיתף את מידת הרחמים עם מידת הדין, ואז הוא נותן צדיק אחד שהוא שקול כנגד כל העולם?
אלא נראה לפרש, וזה לשון התורת חיים שם על פי מדרש שיר השירים רבה פרשה א' י"ד, דאמר הקב"ה לאברהם, בשעה שבניך באים לידי עבירות ומעשים רעים, אני רואה איזהו אדם גדול שבהן שיכול לומר למידת הדין די, ואני נוטלו וממשכנו בעדם, שנאמר בשיר השירים א' י"ד, "אשכול הכופר דודי לי" אשכול – זה איש שהכל בו, מקרא ומשנה תלמוד תוספתות ואגדות, הכופר – שמכפר עוונותיהם של ישראל, דודי – שיכול לומר למידת הדין די. וזה צריך טעם, למה כל העדה יחטאו ועל הגדול שבהם שלא טעם טעם חטא יקצוף? וגם מהו הענין שצריך לומר למידת הדין די? על כן נראה לפי שהקב"ה ברא עולמו במידת הדין ובמידת הרחמים, שאילו בראו כולו דין לא היה יכול העולם להתקיים, ואילו בראו כולו רחמים לא היה נענש אדם מעולם, לכך שיתף אותם יחד שאם יתחייב העולם יתן לכל אחת מן המידות חלק אחד. דהיינו חצי העולם למידת הרחומים וחצי עולם למידת הדין. ולפיכך כששונאי ישראל חייבים כליה, ויוצא הקצף מאת ה' וצריך ליתן למידת הדין ולמידת הרחמים לכל אחת חלקה מחצה על מחצה, מה עושה הקב"ה? מחלק את ישראל לשני חלקים שוים, דהיינו גדול הדור הוא חלק אחד וכל ישראל הם חלק שני, כי גדול הדור האמיתי שהוא נקרא אשכול הכופר, איש שהכל בו, והוא יהיה הכפרה על ישראל, הם שקולים, הם זה כנגד זה. וכולם תלויים בו אם כן נמצא שהכל בו.
והיה מן הראוי שמידת הדין תיטול את כל ישראל לחלקה לעונשה על פי הדין, כיון שהם חטאו ונתחייבו כליה, ומידת הרחמים תיטול את גדול הדור לחלקה לרחמו, אלא לפי שהוא יתברך בתחילתה בריאה הקדים את מידת הרחמים למידת הדין, לכן מידת הרחמים קודמת לברור לעצמה חלק היפה שבהן, ונוטלת בכל פעם את כל ישראל לחלקה שהוא החלק היפה והגדול שבהם, בכדי שיתקיים העולם.
זהו הטעם שהקדים הקב"ה מידת הרחמים למידת הדין, כדי שהיא תוכל לתבוע ראשונה, ומה היא תובעת, את החלק הגדול והיפה שזה כלל ישראל. אמנם זהו דוקא מדובר בגדול הדור שאין כמוהו, שעליו נאמר "אשכול הכופר", איש שהכל בו, מקרא משנה וכו'. שאז שקול הוא ככל ישראל, ודי לה למידת הדין שתיטול אותו לחלקה, אבל אם הוא אינו גדול כל כך להיות שקול ככל הדור, אז אין די לה למידת הדין וצריך הקב"ה לצרף כמה גדולי דור להדדי ביחד, עד כדי שיהיו שקולים ביחד ככל הדור, ונותנת מידת הדין את כולם לחלקה, זה מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות. זהו שאמר במדרש, אני נוטל הגדול שבהן שיכול לומר למידת הדין די לך בגדול הדור הזה שהוא לבדו שקול ככל ישראל, שאם אין אחד כזה שיוכל לומר למידת הדין די, אז יצטרכו לקחת כמה. אבל הקב"ה דואג, שהוא משתיק את הדין ומציל את העולם וכשמת צדיק אחד נולד במקומו צדיק אחר, כמו שכתוב בספר קהלת א' פסוק ה' "וזרח השמש ובא השמש". אנחנו לא יודעים שזרח השמש ובא השמש הוא שוקע במערב? אלא עד שלא ישקיע הקב"ה שמשו של צדיק, הוא מזריח שמשו של צדיק חברו, עד שלא שקעה שמשו של משה, הזריח שמשו של יהושע. עד שלא שקעה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל, יום שמת רבי עקיבא נולד רבי, רבינו הקדוש. כשמת רבי נולד רב יהודה, כשמת רב יהודה נולד רבה, כשמת רבה נולד רב אשי, ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו. ולמה זה? הטעם שמיד מוכרח להיות במקומו צדיק אחר, משום שאין תקומה לעולם בלא זה. כי אם תתבע מידת הדין שיעשה הקב"ה דין בעולם, מוכרח להיות צדיק אחד שעל ידו ישתיק הקב"ה את הדין להציל את כל העולם. ולכן מדויק בלשון רבינו שכתב שיטול את הצדיק אחד שהוא שקול כנגד כל ישראל, וצדיק אחר נולד ויהיו ישראל חיים וקיימים. עד כאן זה הפתיחה.
ואנחנו מתקרבים לפורים, ויש קושיא גדולה בפסוקים במגילה, ואפשר יהיה לתרץ אותם על פי ההקדמה הזאת.
כתוב במגילת אסתר פרק ג' פסוקים ה' ו' "וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה לו. "וימלא המן חימה, ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו, ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשוורוש, עם מרדכי, לכאורה קשה, מרדכי לבד לא רצה להשתחוות, הוא ביקש המן לעקור ולאבד את כל היהודים, תקח את מי שחטא כלפיך בעיניך, תעניש אותו, מה אתה מעניש את כל העם שלו?
הנראה לתרץ, כי הנה ידוע כמו שכתוב במגילה י"ב, שישראל שבאותו הדור היו חייבים כליה, מפני שהשתחוו לצלם של נבוכדנצר, תשע שנים לפני כן, או מפני שנהנו מסעודה של אותו רשע אחשוורוש. והנה המן והשטן היו מקטרגים על זה, ומידת הדין היה נותן שיכלו ישראל כולם, ולכן היה המן מתיירא שהקב"ה יעשה כן, שיטול את הצדיק אחד שהוא שקול כנגד כל ישראל, וצדיק אחר נולד ויהיו כל ישראל חיים וקיימים. ולכן כתוב "ויבז בעיניו לשלוח יד" במרדכי לחוד, כי בזה יהיה לישראל כפרה במיתת הצדיק האחד, שלפי שמרדכי היה שקול כנגד כל ישראל, ולכן ביקש המן והשטן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשוורוש.
אז מה רואים פה, רואים שהמן הבין, המן הבין שמה יקרה כאן? אם הוא יהרוג רק את מרדכי, יישארו כל ישראל, ואם הוא יהרוג את מרדכי אז ברגע שה' ממית צדיק הוא ממית תחתיו, אז הוא לא יצליח לכלות את זרע ישראל, לכן היה מתיירא מזה, ואז ישראל יהיו חיים וקיימים, לכן כתוב "ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו" כי בזה יהיה לישראל גם כפרה במיתת הצדיק האחד, אפילו שהם חטאו, לפי שמרדכי היה שקול כנגד כל ישראל, ולכן ביקש המן והשטן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשוורוש.
והנה לדעה שאמרו במגילה שם שישראל שבאותו הדור היו חייבים כליה, מפני שהם נהנו מסעודתו של אחשוורוש, אין לומר משום שהם אכלו מאכלות אסורות הם התחייבו, שהרי כתוב "והשתיה כדת אין אונס", הפירוש, לפי דת כל אחד ואחד היה השתיה, וישראל שאסור להם יין נסך ויין של גוי, לא היו משקים להם אלא מיין של ישראל, ושמשים של ישראל היו מוזגים להם, דהיינו המלצרים היו שלהם, וכן המאכלים וכן המאכלים הביאו אותם ישראל, וזה היה בישול ישראל, כיון שאחשוורוש לא אנס אותם לאכול ולשתות מהש אסור להם, ככתוב "אין אונס" ו"לעשות כרצון איש ואיש" אז מה היה החוב שלהם והחטא שלהם? כי אותו רשע כיוון בסעודה שהזמין את ישראל כדי להוריד שפע שיורד מלמעלה שלא ישפיע בשכינה אלא בסתרא אחרא, בצד של הטומאה, ולכן הזמין את ישראל כדי למשוך להם לסתרא שלו, לצד שלו, והוא סוד הטלת הזוהמה, כיון שהשפע יהיה יורד לישראל על ידי הסתרא אחרא. אז מה היה הפטנט של אחשוורוש? הפטנט שלו היה, לגרום שהשפע ירד דרכו דרך שרי אומות העולם שלו, ואז ישראל יהנו ממה שהוא משך מלמעלה דרכו, וממילא השפע שנוחת מלמעלה לא ישפיע בשכינה אלא בסתרא אחרא, ולכן הוא הזמין את ישראל כדי לגרום להם שהם יאכלו מהצד שלו, וזהו סוד הטלת הזוהמה שהטיל הנחש הקדמוני לאדם הראשון ולחוה על ידי אכילת עץ הדעת. כיון שהשפע יהיה יורד לישראל על ידי הסתרא אחרא, ולכן זה רמוז, המן הרשע בחטא עץ הדעת, כמו שאמרו חכמים ז"ל בחולין קל"ט, המן מן התורה מנין? ככתוב "המן העץ" רמז שיתלה על העץ אומר רש"י, מפני שגם כוונת המן ואחשוורוש היה להטיל זוהמה בישראל ולקחת את השפע לסתרא אחרא, וזהו ענין הזוהמה שמטילים הגויים בעוונותינו הרבים בקדושה בגלות המר, על ידי שהם ראשונה ליניקה, ומקבלים השפע על ידיהם, כמו שנאמר באיכה א' פסוק ה' "היו צריה לראש" וזה הסוד שבגמרא בעבודה זר הח', ישראל בחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה, רש"י אומר בטהרה, כלומר בלא כוונה ואין שמים על לב, שבעצם כל היניקה שלהם שם מצד הסתרא אחרא. ולולא שלא היו ישראל נהנים מסעודתו של אותו רשע, לא היה אותו הרשע פועל כלום, כי הקדושה לא היתה מקבלת שום שפע מהסתרא אחרא, אבל כיון שהיו ישראל נהנים מסעודתו של אחשוורוש, היה כאילו כביכול ינקו מסתרא אחרא, ובזאת הסעודה גרם להטיל זוהמה בישראל אף על גב שהיו אוכלים ושותים מאכל כשר ומשקאות מותרים, נחשב להם כאילו אכלו מסעודה של סתרא אחרא. זה היה החטא הגדול שלהם, שנהנו מסעודתו, לא שאכלו, שנהנו, פירושו ההמשכה שהוא המשיך להם את הסעודה היה מצד הסתרא אחרא. על כן צריכים אנו להזהר כשאומות העולם עושים סעודה שלא ליהנות מאותן הסעודות כנזכר, חוץ אם הערל משדר לישראל חיות ועופות ודגים וכיוצא בהם לבית ישראל, אבל שיש בהם חיות, זה מותר, כי עדיין לא חלה עליו הטומאה של הנכרי, אבל בביתו של הנוכרי אסור לאכול עמו, אפילו אם אוכל מאכל כשר ושותה יין כשר, וכל מי שלא נזהר בדבר הזה אזי חטאו וענשו גדול מאד, והשכינה בכו תבכה על אותן הנשים. וראיה לדבר, שבשביל עבירה זו היו כלל ישראל חייבים כליה בימי המן ואחשוורוש, ועל כן רצה מרדכי לבדו שלא ליהנות מסעודתו של אותו רשע, כדי שבזכותו יהיו ניצולים כלל ישראל. ואף בימי מרדכי רצתה מידת הדין לפגוע בכלל ישראל שהיו באותו הדור, כמו שאמר הקב"ה בימי משה, במדבר ט"ז כ"א, "ואכלה אותם כרגע", ז"א אותו דבר רצה הקב"ה לעשות בדור של מרדכי "ואעשה אותך לגוי גדול", רצתה מידת הדין להרבות את זרעו של מרדכי כחול הים, רק מרדכי ביטל את הגזרה בתפילתו, כמו שביטל משה רבינו את הגזירה בתפילתו. אז רצה הקב"ה להעמיד ממרדכי כמו ממשה רבינו את כל עם ישראל מחדש, רק הוא ביטל את הגזרה כמו שביטל משה רבינו. אז ז"א, מפה רואים כמה חמור לאכול במקום שאתה נמצא אצל גויים ואפילו אתה אוכל מה שמותר ומה ששלך.
וזהו מה שכתוב באסתר ד' פסוק א' "ומרדכי ידע" רצה לומר שידע את תוכן הדבר שהגזירה באה על ידי הפגם הגדול שפגמו בשכינה עבור שהיו ישראל נהנים מסעודתו של אותו רשע, לכן "וילבש מרדכי שק ואפר ויזעק זעקה גדולה ומרה. וילבש שק, מה מועיל שהוא לבש שק? לכפר על חטא זה ולהתיש כח של ארבע מאות איש, שהיו ארבע מאות איש עם עשיו הרשע בבואו ליעקב אחיו, ולכן כתוב "וירא יעקב מאד" מאותם ארבע מאות קליפות ומשחיתים שהיו עם עשיו, ולכן לבש שק, כי שק בגימטריא 400, כדי להתיש כח של עשיו הרשע. אז רואים שבפעולה קטנה אפשר להתיש כח של ארבע מאות כוחות של טומאה קליפות ומשחיתים, לבישת שק כמה מועילה.
ומרדכי הודיע לאסתר גודל הפגם הנעשה בסעודה של אחשוורוש, מיד כתוב "ותלבש אסתר מלכות", שלבשה רוח הקודש, ונתנה עצה לצום שלשה ימים ושלשה לילות, כדי לבטל את הזוהמה שהטיל המן באחשוורוש בסעודתן, ובזה יותש כח הזוהמה הנעשים על ידי אכילה ושתיה ההיא, ועל ידי הצום התישו את כח הזוהמה, וכנסת ישראל האירה כבראשונה. זה הסוד של ה-72 שעות, שזה נקרא תענית ארבעים, הכח שלה כל כך גדול של תענית ארבעים, שמי שעושה את זה במרוכז זה 72 שעות לילה ויום לילה ויום לילה ויום, או יום ולילה יום ולילה יום ולילה, מי שעושה אתז ה מתיש את כוחות הקליפה ומסיר מעליו כל הזוהמה. וזה גם רמז לרע עין, שזה גם עולה ארבע מאות, וזה גם כן הכוחות הרעים האלה שהם בעצם שולטים כנגד הקדושה.
מעתה מוכן לפנינו גם טעם לתענית אסתר, התענית הזאת נוהגים להתענות לדורי דורות, על כן צריך כל אחד ואחד לכוון בתענית אסתר ולהתפלל שםא נדבק בנו בגלות המר שאנו מקבלים שפע על ידי זה שלפעמים אוכלים אצל אומות העולם, וכל ישראל ערבים זה לזה, שתעמוד לנו זכות מרדכי ואסתר שתיקנו התענית וקבעו להתענות בו ביום בשלשה עשר באדר, כדי להתיש את כח האכילה. שישראל אוכלים בין האומות, אז הזכות של תענית אסתר יעמוד לנו לשבר ולהתיש ולהסיר את כח הסתרא אחרא שרוצה להדבק דוקא בקדושה, ועל ידי התענית מזדככים ומטהרים מן הפגם הגדול הזה. וכל מי שנזהר ואינו רוצה ליהנות מאחרים, ומכל שכן מן האומות, עליו נאמר בתהילים קכ"ח "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך", אשריך בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא. אז לכן צריך כל אחד להשתדל שלא לאכול אפילו אצל אחרים ולאו דוקא גויים, וכל מי שנזהר ואינו רוצה ליהנות מאחרים, ומכל שכן מן האומות, עליו נאמר "יגיע כפיך שלך כי תאכל, אשריך וטוב לך". ועל זה אמרו כבר חכמים בגמרא המצפה לשולחנם של אחרים אין חייו חיים, יש כאלה מחכה, מתי יזמינו אותו, מתי יאכל פה שם, מסעודה לסעודה הוא חי, את שלו בקושי הוא אוכל, אוכל לחם העצבים. אז לכן אדם צריך לאות עד כמה האכילה יכולה לקלקל, שאכילה בהיתר גרמה לכליה חלילה לשונאי ישראל, דור שלם היה נמחק, והיה נשאר רק מרדכי שלא אכל, ולא נהנה, כמה צריך להזהר ממאכלות אסורות, זה מדובר בהיתר, רק אכלת במקום שנמשך מכח הסתרא אחרא, אבל אם אתה אוכל דבר אסור, שזה הסתר אאחרא בהתגלמותו, אז מה העונש של בן אדם כזה, חוץ ממה שהוא מטמטם את עצמו. הרב בעדני אמר, מה אנשים מטומטמים בהמות? הוא צודק, בגלל שאוכלים עטרה ובית יוסף אמרנו, זה מטמטם, ברגע שאדם אוכל דברים כאלה זה טמטום גמור, שהרי אפילו אם אוכלים היתר רק במקום תחת שליטת הגויים זה כבר מחייב כליה.
אז לכן צריכים לבדוק בש"ס מה אוכלים, ואז אולי הם יבינו מה קורה סביבם ואולי ישכילו ויצליחו עוד לפני יום הבחירות להחליף את העבריין המורשע ואולי יעלו קצת במנדטים, אולי, לך תדע. אבל כמו שאני רואה נו צ'אנס, ש"ס זה ש"ס, אוי לך ש"ס, אוי לך ש"ס, איך זה שמת עלינו פס.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם....