עיקר ציוי הקב"ה ליום החמישי
ויום אחד הוסיף משה מדעתו הבין שיהיה יומיים שלמים כל יום; יום ולילה ומשום כך ציום על הפרישה כבר מיום רביעי כדי שיהיו ימי חמישי ושישי מלאים לילה ויום
ודי היה בציוי השם בשביל לפרוש מנשותיהם
ובכל זאת משה רבינו הוסיף מדעתו יום אחד
"תא שמע"
מוסיפה הגמרא ומביאה ראיה נוספת לאחת מהדעות שהזכרנום לגבי מחלוקת רבי יוסי וחכמים
בברייתא כתוב "שלישי שלישי בחודש שלישי בשבת"
כלומר ביום השלישי בשבת היה גם בשלישי בחודש הרי שביום ראשון נקבע ראש חודש סיון
וקשה מכאן על דעת רבנן הסוברים שבו' סיון ניתנה תורה
שלדעתם ראש חודש סיון הוקבע ביום שני ולא ביום ראשון
"אמרי לך רבנן הא מני? רבי יוסי!"
רבנן יכולים לתרץ ולומר:
שהברייתא הזו שכתוב שם שלישי בחודש שלישי בשבת היא שנויה בדעת רבי יוסי
כלומר יתכן בהחלט שאחד מרבי יוסי כתב לבריתא זו וממילא אין מכאן קושיא על שיטת רבנן
שואלת הגמרא:
"שלישי למאי?"
מלשון הבריתא נראה שחוץ משלישי בחודש ושלישי בשבת היה גם יום שנקרא יום שלישי שהרי לשון הבריתא שאומרת "שלישי בשבת שלישי בחודש שלישי בשבת" ורומזת שבמקום שלישי הכונה שלישי בשבת ובזה מבררת הגמרא למה מתיחס?
עונה הגמרא:
"לכדתניא" למה ששנינו בברייתא אחרת בפסוק נאמר בשמות (יט,יח) "וישב משה את דברי העם אל השם" וכתיב "ויגד משה את דברי העם אל השם"
מה אמר לו השם למשה?
ומה אמר משה לישראל?
ומה אמרו ישראל למשה?
ומה השיב לגבורה?
כלומר הפסוק אומר "וישב משה את דברי העם" שהחזיר להשם את תשובת ישראל ואחר כך "הגיד..."
מה זה "וישב"? ומה זה "ויגד"?
מה היה צריך משה להשיב להשם? ומה היה צריך להגיד משה להשם?
וזו שאלת הברייתא:
מה אמר משה להשם? ולא כתוב כאן מה אמר השם למשה אחר שהשיב את דברי העם אליו,
וגם מה אמר משה לישראל כפי שנצטווה ?