דיני שערות בגבר ובאשה | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 04.10.2021, שעה: 08:41
לע"נ
יחיא זכריא בן עוואד ז"ל
ורומיה בת סאלם ז"ל
תוכן עניינים
דיני שערות בגבר;
כיסוי שערותיה של האשה ;
דיני שערות בגבר;
דיני שערות בגבר ובאשה: אוֹן בֶּן פֶּלֶת היה בין האנשים שקמו כנגד משה ואהרן שנאמר: "וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן" (במדבר טז א) אך הוא לא היה בין הנבלעים או הנשרפים בעדת קרח לפי שאשתו הצילה אותו על ידי שהשקה אותו יין עד שנרדם והלכה וישבה בפתח ביתה שם היא סתרה את שער ראשה וכל מי שבא על מנת לקחת את בעלה למחלוקת נגד משה רבינו היה רואה את שערה הפזור של אשתו ומיד היה הולך ומסתובב לו וכך אשתו המשיכה עד שהאדמה פתחה את פיה ובלעה את קרח ואנשיו ואוֹן בֶּן פֶּלֶת בעלה ניצל! גמרא סנהדרין דף קט'.
יש להתבונן: מדוע בחרה אשתו של אוֹן בֶּן פֶּלֶת להרחיק את בעלי המחלוקת מבעלה דוקא על ידי גילוי השערות שעל ראשה? אלא צריך לדעת: שערות גופו וראשו של האדם הם בחינת 'דינים קשים' שערות האיש הם בחינת דינים קשים - כך מובא בזוהר פרשת תזריע ועוד, וריבוים גורם לריבוי דינים, מי שמגדל שערותיו ומרבה אותם גורם לריבוי דינים כנגדו, אך עם זאת טוב שלא יספר האדם את שערותיו בשום מקום בגופו, אלא יניחם שיגדלו, היות שהם מורים על דברים רבים כפי כיוונם, ונטייתם למעלה או למטה וכפי אורכם וכיוצא בזה, כך מובא ב'יין המשומר' לר' נתן שפירא.
וכגון השער השחור בגוף האדם בעת ילדותו בשחרותו אשר מורה על הדין הגמור אל מול השער הלבן שבגופו בעת זקנותו, וכן שערות הזקן שהם שערות קדושות ונוראות מאוד הנמשכות ממקום גבוה עליון ונורא והן עיקר ההידור ואור הפנים של האדם כפי שנרמז בפסוק: "וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" (ויקרא יט לב) אמנם זה אינו נוגע לענין שערות הראש, כין אין לאדם לגדלם כי גידולם גורם להתגברות הדינים בעולם, ואוי לו לאדם על שבגידול שערו גורם לשינוי סדרי בראשית! כך מובא בתיקוני הזוהר לפי ביאור בניהו - לבן איש חי.
כאשר עיקר ההקפדה הוא לא לגדל את שערו מעבר לשלושים יום, אחרי שלושים יום מי שלא מסתפר הוא נקרא 'מנוול' אמנם בימים שהם ימי דין כגון; ספירת העומר וימי אבילות על המת, אין ראוי אז על האדם לחתוך כלל השערות המורים על הדין, וכן האר"י זכרונו לחיי העולם הבא, לא היה מסתפר כלל בכל הארבעים ותשעה ימי ספירת העומר בשום אופן; לא בראש חודש אייר, ולא בלג' בעומר אלא רק בערב חג השבועות , כיון שכל הימים הללו הם ימי דין ואין מעבירין את הדין בזמן הדין, כדי שלא להתגרות בו. בשעה שאדם מספר את שער ראשו, צריך שיכווין להעביר כוחות ודינים, ולכן האר"י זלה"ה היה נזהר מאוד שלא לגלח את שער ראשו לאחר שעת מנחה גדולה ואפילו בערב שבת, לפי שבשבעת המנחה מתגברים הדינים.
ועוד צריך האדם להשאיר בראש את הפיאות, על מנת לתת מעט אחיזה לדינים, כי יש צורך בהם ואין ראוי לסלקם לגמרי, כך מובא בשער המצות להאר"י. ויזהר האדם שהפיאות שהוא משאיר בשערו לא יכסו את אזניו בשעת התפילה כי אז המקטרגים סותמים את שערי התפילה למעלה, אלא יסלקם תחת אזניו. כוחות הטומאה אוחזים בשערות ראשו של האדם, החיצונים נאחזים בשערות הראש של האדם, ניזונים משם ומתגברים על ידיהם, וכפי שאמר דוד המלך עליהם: "רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שֹׂנְאַי חִנָּם" (תהלים סט ה).
וכן נרמז בפסוק: "יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַ אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם" (דברים לב יז) שהתיבה שְׂעָרוּם היא מלשון שערות – על פי הרמ"ד וואלי. ועוד רמז לכך במה שנאמר: "וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם" (ויקרא יז ז) לַשְּׂעִירִם הוא רמז לשער שהוא אותיות שַׂעיר; שעיר ושעיר.
לפי שהחיצונים רודפים על מנת להדבק בשערות, לכן אין לגדל את שערות הראש כדי שלא יהא מהם יניקה אל החיצונים יותר מדאי, והן צריכות להיות מושלכות מהאדם כל פעם מחדש, ובפרט בערב שבת קודש, שאז מוכן אור קדושת השבת לבוא אל האדם, ובשביל שלא יהנו החיצונים מהקדושה, מסירים את השערות של הראש, ובפרט על ידי תער, ולכן יש מצוה להסתפר בכל ערב שבת כדי לסלק קודם השבת את השערות שמורים על הדינים, וכך לא יהיה כוח לחיצונים לינוק משערות הראש ביום שבת, שאחיזתם ויניקתם מהשער הוא בסוד הפסוק "וְקַדְמֹנִים אָחֲזוּ שָׂעַר" (איוב יח כ).
סבא שלי המנוח היה מסתפר כך כל ערב שבת, הוא ואחיו 'חברותא' זה מספר את זה וזה מספר את זה בתער, היו קוראים לזה 'יֵחְלוּק' עושים את הראש חלק ולא משאירים שערה כל ערב שבת, ככה פוסק הרב בן איש חי בספר תורה אור שצריך לכתחילה כל יום שישי עם תער.
אם הסטרא אחרא אכן מצליח לאחוז בשערות האדם, הרי הוא מביאי לידי עוונות וחטאים, ואז האדם צריך להביא קרבן חטאת, לכן הקרבן נקרא בכל מקום "שְׂעִיר ... לְחַטָּאת" (ויקרא ט ג) כי הוא נוצר על ידי אחיזה בשיער שהפך לשעיר, עד שבאותו המקום התקיים: "וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם" (ישעיה יג כא) והם מנסים להדבק בקדושה, על כן הקדושה נדחית מפניהם והולכת מהמקום ההוא ובמקומה מתפשטת שם הטומאה. וכן נאמר על עשו הרשע שהיה אִישׁ שָׂעִר "הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר" (בראשית כז יא) כי היה נאחז בטומאת השדים הנקראים שְׂעִירִים ובזה מתבאר הפסוק בתהילים (סח כב): "קָדְקֹד שֵׂעָר מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו" קָדְקֹד שֵׂעָר כלומר מי שיש לו ריבוי שערות על ראשו מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו פשוט הוא: שהוא מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו לפי שזהו סימן לבעל עבירה, מי שיש לו שער ארוך.
עשו יצא מבטן אמו כשהוא כולו שעיר, כי כל כוחות הטומאה אוחזים בשיער, והוא נאחז בטומאת הדינים החיצונים, אך לעומתו יעקב אביו נולד חלק, זה מה שנאמר על עשו: "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו" (בראשית כה כה). וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו שכאשר נולד ידעו והכירו שהסמ'ך מ'ם מלובש בו ושהוא מלא שיער כמו המזיקים הנקראים שְׂעִירִים שגם הם מלאים בשיער, ושעירים אלו הם מחלקו של הס"מ, ריבוי השערות בגופו של עשו, הביא לחימום גופו והתגברות הדם בו.
ועל כן הוא היה אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ מלא חמה ואף להשחית איש ציד לארוב ולחטוא בניאוף אשת רעהו בלי שֹׂבְעַה, כתוב מי שמרבה בתשמיש מתרבים שערות רגליו מאוד, יש אחיזה לחיצונים בו. אמנם כיון שבראשו היה כן ראוי שיהיו שערות ככל אדם, לכן ראשו של עשו היה טוב וזכה להקבר במערת המכפלה, מה שאין כן שאר גופו - כך מביא היערות דבש ר' יהונתן אייבשיץ.
אדם שמאריך את שיער ראשו נותן אחיזה לסטרא אחרא בגופו, כאשר יוסף היה במצרים וסלסל בשערו, אמר הקב"ה: "כי הוא מגרה בו את הדוב!" שזו אשת פוטיפר, וזה משום שהסלסול בשערו היה אמנם רק שמץ קטן של פגם, אך היה די בזה בשביל שיהיה לאשת פוטיפר איזה שורש רע לאחוז במקום ההוא, להתגרות ביוסף ולהסיתו להיות עמהּ, ואם הוא לא היה מסלסל בשערו, הרי לא היה בה כח להתגרות בו בשום אופן! כיון שמקורו ברוך ולא היה בו מקום לאחיזה. וצריך כל אדם להזהר בזה, כי יש רוח רעה בשם (... לא נגיד את השם) הממונה על כל בני אדם שהם מתקנים ומסלסלים בשערותיהם ומעוררת אותם לעשות כך כדי שיסתכלו בהם.
ולכן כתוב בגמרא: כשיצר הרע רואה שאדם מסלסל בשערו הוא אומר: "הדין דילי" זה שלי הוא כבר יודע איך לטפל בו... והיא גוררת רוח רע נוספת הנקראת (... לא אגיד את השם) שמעוררת אותם גם להסתכל על עצמם במראה, כשאדם מסלסל בשערו הוא מקפיד להתלבש כמו איזה שר, אז הסטרא אחרא אומרת: שהאדם הזה הוא שלה. כך מביא הלב דוד להחיד"א.
ואין ראוי לאדם להניח את שערות ראשו ארוכות, שכל המגדל שערות ראשו כדי ליפות את עצמו, הרי זה מכח הטומאה שנדבקית בו, שהן אותן שתי רוחות המשחיתים ואדם זה נקרא 'מגדל בִּילוֹרית' כך התימנים אומרים בִּילוֹרית לא בְּלורית, שהוא נטורקין בני לילית וס"מ, כי הוא קורא לשני המשחיתים, שהשם שלהם עם הכולל יוצא בגימטריא השמות של הס"מ ואשתו הלמ'ד יו'ד, לפי שמהם הם יוצאים, ואז המשחיתים באים ונדבקים באדם, ומסמאים את עיניו לעבור איסורים נוספים; כמו סירוק שער בשבת, והשחתת הזקן. וכן אם האדם מוכרך להאריך את שערות ראשו, מוטב לו שירגיל עצמו בפיאה נוכרית לפרקים מאשר יגדל את שערות ראשו ויהיה לו קשר תדירי עם הסטרא אחרא, ('דעת חכמה' בחלק 'איסור גילוח הזקן ופאות הראש' וכו').
אנשים שנטמאים בצרעת, צריכים לגדל את שערות ראשם, כפי שנאמר: "וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא" (ויקרא יג מה). על ידי כן שורה הטומאה אצל הטמא, שכפי המידה שמושפעת על האדם כך הוא צריך להתנהג, ומטעם זה בסיום ימי הטהרה צריך המצורע לגלח את כל שערו על ידי שיעביר תער על כל בשערו ובזה יכניע את כוחות הטומאה ששופעים עליו, ויסלקם על ידי תגלחתו, שנאמר: "וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ וְכִבֶּס אֶת בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְטָהֵר". ולכן הגילוח הוא דוקא בתער כי צריך להשיב את בשערו כבשר נער קטן, עד שיהיה חלק כמו דלעת, ואם ישארו אפילו שתי שערות בגופו - לא עשה ולא כלום.
וכן האָבֵל שמידת הדין מתוחה כנגדו צריך לגדל פרע שיער ראשו במשך שלושים יום, לפי שיש לכוחות המת אחיזה באבל ועל ידי שהוא מגדל את שערו הם נאחזים בשערות האבל ולא בגופו, לכן כאשר היה מת אצל קרוב משפחה אצל הגוים הקדמונים, הם היו עושים קרחת בראשם, ההפך ממה שציוה הקב"ה את היהודי באבלותו, והם עשו כך במטרה שכוחות המת יְאַחַזוּ בגופם ולא בשערם, ואז הם יוכלו לקסום קסמים ולדרוש אל המתים, והתורה ציותה להמנע מזה, שנאמר: "לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם" והוזהרו בזה הכהנים והישראלים. (על פי התפארת יהונתן לר' יהונתן אייבשיץ).
על ידי שהאבל מגדל את שערותיו, הוא מקבל על עצמו גם כל דין שאמור לבוא על אביו שנפטר, והוא נחשב 'כפרת משכבו' של אביו, כמו שמביא המעבר יבוק ר' אהרן ברכיה מודינא, וזה כפי הנוסח שאומרים הבנים בשנה ראשונה על פטירת אביהם, כל פעם שמדברים ומזכירים אותו: "הריני כפרת משכבו" כלומר; כל רע שראוי לבוא על נפשו - יבוא עלי! פעם שאלנו בבית אבלים: מה זה הדבר הזה? אז הנה, כתוב פה מפורש! שהמגדל שערותיו מקבל על עצמו גם כל דין שאמור לבוא על אביו שנפטר, אז בשערותיו ולא בגופו. ואומר: "הריני כפרת משכבו" כל רע שראוי לבוא על נפשו - יבוא עלי! (רש"י בגמרא קידושין דף לא', וכך נפסק גם להלכה בשלחן ערוך ביורה דעה ר'מ הלכה ט').
ומטעם זה: גם האשה בזמן אבלותה פותחת את קליעות שערה על מנת להראות התגברות הדינים והתפשטותן, (כך מביא הבן יהוידע ר' יוסף חיים). ואם היא אשה נשואה, אז כיסוי ראשה נשאר מלמעלה לכסות את כל שערה, רק היא פותחת את קליעתה. 'קורח' נקרא בשמו לאחר שגילח את כל שערותיו כדינם של הלוים, הלוים הם בחינת דין, (כמו שמובא במדרש מלך על זוהר פרשת בהעלותך דף קנא'). וזה שורש הדין הטהור, והדינים נאחזים בהם, בשל כך ה' ציוה: לגלח את שערותיהם בתער, על מנת שלא יתאחזו בהם הדינים הטמאים, לא יאחזו בהם הדינים הטמאים כל כך, כי הם עלולים להתרבות ולהתגבר מצידם יותר מדי עד שלא יוכלו לעמוד מרוב ריבוים.
לכן הלוים שנכנסו לעבודה במשכן, היו צריכים להעביר מעליהם את כל שערם כולל שערות הראש, הזקן והפיאות על ידי תער, וכדי להעביר את הדינים משורשם, בדומה לתגלחת הטמאים המצורעים לאחר שהם נטהרים, ובזה הם נטהרים. וזה מה שנאמר על הלוים: "קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם: וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ" (במדבר ח ז). ועל ידי גילוחם העבירו הלוים מעליהם את כל הטומאה שהיתה אוחזת בשערותיהם, ולא נשארה אף שערה שגדלה בחלקו של הסטרא אחרא, ואז הם היו מתברכים, כפי שנאמר: וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם.
וכל זה היה רק ללויים שהיו באותו הדור ויצאו מטומאת מצרים, כי הם היו צריכים להתקן על ידי הורדת שערותיהם, אך אחרי שהם נתקנו אז נתקן עמהם גם כל זרעם. קורח היה גדול יותר מכל הלוים! וכשם שגילחו את שערות הלוים על מנת לבטל את תוקף הדין ואחיזת הסטרא אחרא, גם משה רבינו גילח את שערותיו של קורח עד שהיה קֵרֵחַ בראשו ומשום כך הוא היה נקרא מאותו הזמן בשם 'קֹרח' (על פי זוהר פרשת תזריע דף מט'). ושם זה היה מורה על הטובה שנעשתה עמו! שנעשה חַלק בלי שערות, כדי שלא יתאחזו בו הדינים יותר מדי, אך כשראה קֹרח שהוא קֵרח בלי שערות, ואילו אהרן הכהן מקושט בקישוטי מלכות – נעשה הוא עצמו מזולזל בעיניו וקנא באהרן והתגלגל הדבר עד שבסוף נפל לשאול תחתית בגיהנם!
וטעותו של קרח, נרמזה בפסוק: "אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים" (קהלת ז כט) אֶת הָאָדָם יָשָׁר - הוא קרח שנעשה חלק מן השערות, וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים - הֵמָּה זה קרח ועדתו, כי לא התבונן קרח בטובה שעשה עמו ה'. אהרן לא היה צריך תגלחת כי הוא מד החסד הכהנים. מטעם זה בן עזאי כינה את ר' עקיבא בן יוסף: בשם 'קרח' (גמרא ברכות דף נח') למה? לפי שר' עקיבא היה שורשו במידת הגבורה, ועל ידי חסידותו הרבה גילח את כל שערותיו, לא רק של הראש, עד שהיה קרח, והמתיק בזה את כוחות הדין עד שהיה בכוחו לפעול ולקרב נשמות של גרים, נמצא כי למעלתו ושבחו של ר' עקיבא קראו לו 'קרח' (שער הגלגולים להאר"י בהקדמה).
וכן היה עם אלישע הנביא, שהיה לו בשורש נשמתו חלק ואחיזה מקֹרח, לכן הוא גילח את שערותיו עד שהיה קרח לגמרי, ועל זה צחקו עליו הילדים (כמו שמובא בשער הגלגולים הקדמה לב'), ואמרו לו: "עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ!" ונענשו על כך כפי שנאמר על אלישע הנביא: "וַיַּעַל מִשָּׁם בֵּית אֵל וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן הָעִיר וַיִּתְקַלְּסוּ בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ. וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם ה' וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים" (מלכים-ב ב כג-כד).
וישנם אנשים אשר שורש נשמתם הוא מנשמת קין שהוא בחינת דין, ולכן הדינים נאחזים בהם הרבה מאוד, וכל שכן שיש לדינים אחיזה בשערותיהם שגם הם דינים, מטעם זה השי"ת גוזר על האנשים הללו... תקשיבו טוב! שיהיה להם קרחת בראשם! ועל ידי נשירת שערותיהם ימנעו אחיזת הדינים בשערותיהם ובהם! ממש כמו הלוים במשכן, והם הולכים לעשות 'השתלת שער'... בשביל שיאחזו בהם הדינים. חסד עושה איתם הקב"ה!
כשם שהקרחת היתה לטובתם של הלוים, ולטובתו של אלישע הנביא, כך גם הקרחת לאדם שהוא משורש הדין של קין היא לטובתו, שלא תפגם טהרתו באחיזת הדינים בשערו, וכפי שנרמז בפסוק: "וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ קֵרֵחַ הוּא טָהוֹר הוּא". קֵרֵחַ הוּא - שאם נשרו שערותיו של האיש והתקרח האדם וראשו חלק ללא סימנים אחרים, אזי טָהוֹר הוּא הרי הדבר הוא סימן לטהרה, ונמצא כי ההתקרחות של בני האדם היא לטובתם ולמעלתם! (כך מביא הרמ"ד וואלי ויקרא פרק יג').
עכשיו אנחנו עוברים לנשים...
כיסוי שערותיה של האשה;
כיסוי שערותיה של האשה מסיר מעליה כוחות הדין, שורש בריאת האשה הוא מצד הדין, לכן האשה צריכה לגדל את שער ראשה ולא לגלחו, על מנת להשאיר שורש לדינים (כך מובא בשער המצות להאר"י פרשת קדושים) אמנם האשה יכולה מעיקר הדין לגלח את שערות ראש כמו אצל הלוים, שגם הם נחשבים דין ומגלחים את שערות ראשם (וזה על פי 'אור החמה' על זוהר פרשת בהעלותך דף קנא') כמו שעושים בירושלים ה'נטורי קרתא', אך אם היא תעשה כן זה יגרום שיתבטלו הדינים לגמרי, כי לא יהיה להם מאיפה לינוק, וזה אינו נכון, שהרי הם צורך גדול בעולם, לכן גילוח שערות ראשה הוא שינוי סדרי בראשית (על פי הבן איש חי בבניהו עמ' פט' על תיקוני הזוהר תיקון ע' דף קכד') ואין לה לעשות כן.
ומטעם זה: אין שיער ראשה של האשה נושר, לפי שיש שייכות וקשר ואחיזה בין הדין שבאשה לדין שבשער ראשה, וזה לעומת האיש שאצלו צריך לפעמים למתק את הדין שבשער, לכן שערותיו נושרות. אמנם, בסיום ימי הנידה כן צריכה האשה לחתוך מעט משערות ראשה, שקודם שהיא תטהר במקוה לבעלה עליה לקבץ את כל שערות ראשה ביחד אל תוך ידיה ולחתוך מעט בסופם כשיעור שגדלו לה בימי נידותה, ולא יותר, וכן צריכה לחתוך מעט מכל שאר שערות גופה בכל המקומות שהשערות גדלו קודם טהרתה לבעלה (על פי ספר 'יין המשומר' בפרק איסור העובר על לא תשחית ד"ה איתא וכן כתב).
ונכון כך לעשות כדי להטהר מהטומאה שאחזה בה בימי נידותה, (זה על פי זוהר פרשת אחרי מות דף ע'ט). הדינים הם חזקים הן בשערות האיש והן בשערות האשה (על פי זוהר פרשת נשֹא דף קכו) רק שאצל האיש אין לחיצונים כל כך אחיזה בהם, לכן לא צריכות להיות כל שערות ראשו מכוסות, אז הוא שם כיפה שמכסה את רוב ראשו ולא צריך את כל השערות, ואילו בשערות האשה יש אחיזה לחיצונים (על פי אור החמה זוהר פרשת נשֹא דף קכו') כי הם דינים קשים יותר מאשר האיש, וכפי שרמזו רבותינו באומרם: "שער באשה ערוה" וכפי שנאמר: "שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים" (שיר השירים ד א).
לכן האשה צריכה להזהר: שלא יתגלו שערותיה כלל! וכל השערות שבראשה יהיו מכוסות אפילו בביתה!! כי אם הם יתגלו - אזי עלולים להכיר בהם בעלי הדין שהם החיצונים. רק לאשה סוטה שעומדת לדין לפני ה' הותר לפרוע את השער, שנאמר: "וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן מִנְחַת קְנָאֹת הִוא וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים" (במדבר ה יח). כי פריעת הראש של האשה הוא סימן למידת הדין והתפשטותו ועל ידי פריעתו חלה עליה מידת הדין ורוח הטומאה שופעת עליה במקום של גילוי שערה אם היא אכן טמאה, וזה דומה לצרוע שרוח הטומאה שופעת עליו, ונאמר עליו: "וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא" (ויקרא יג מה).
ומכאן אזהרה לבנות ישראל: שלא לצאת בפריעת הראש, בכדי להתרחק ממידת הדין, וטוב שכל אשה; נשואה או רווקה (על פי הבן יהוידע על הגמרא ברכות דף סא'), "מלמד: שקלעה הקב"ה לחוה", לא יהיה שערה סתור, אלא תקלע את שערה, כי בקליעה הזאת היא עושה פועל דמיוני לעקוד את הדינים! לכן בנות ישראל הכשרות הרווקות הבחורות עושות 'צמה' הן עוקדות את הדין אוספות את כל השערות וקולעות אותן כמו שהקב"ה קלע לחוה את שערה לפני שהביאה לאדם הראשון, ואז היא עוקרת את כוחות הדינים וכופה אותם, גם הנשואה וגם הרווקה.
ורמז לדבר במה שנאמר: "קֹלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא" (שופטים כ ט) כלומר שאם קֹלֵעַ את הַשַּׂעֲרָה את השער אז לֹא יַחֲטִא האשה לא תבוא לידי חטא, כך עשה הקב"ה בעצמו כאשר קלע את שערותיה של חוה והביאה בתחילה לפני אדם הראשון, באופן שכל השער היה קלוע אצלה ללא שום שערה שפרצה החוצה (על פי תפארת יהונתן במדבר ה'), ובזה היתה שלימות תיקונה של חוה, כאשר השי"ת רמז על עקירת כוחות הדין שבהּ, וכח הבריאה שברא. האשה צריכה לקלוע את שערות ראשה ולכוין בעת שקולעת: כי היא עוקרת את כוחות הדין וכופה אותם! (על פי הבן יהוידע על גמרא ברכות סא', ס"א זה סטרא אחרא...)
אך כשנשאת האשה, לא די בקליעת שערותיה שעדיין יכולים החיצונים לינוק מהם, ואסור לתת להם יניקה חס וחלילה! אלא צריכה האשה תמיד ללכת בכיסוי ראש, שאין ראוי לגלות שערות ראשה. ואשה שיוצאת בשוק וראשה פרוע ושער ראשה גלוי – הרי היא בזה פותחת את כל צינורות מידת הדין, וסוגרת את צינורות מידת הרחמים, ומזיקה; לבעלה, לבניה ולממון שלה! ובכל פעם שפורעת האשה את שערות ראשה, מיד החיצונים יונקים ממנה. לכן אשה נשואה חייבת לכסות את ראשה בשביל למנוע את היניקה של החיצונים.
על ידי כיסוי שער הראש של האשה היא זוכה לבנים חשובים! "מעשה היה באשה בשם קִמְחִית שזכתה לראות שבעה מבניה משמשים ככהנים גדולים! וסיפרה האשה כי זכתה לכך: לפי שמעולם לא ראו קורות ביתה את קלעי שערה". זאת אומרת השער היה קלוע גם, כי היתה מניחה מטפחת על ראשה כאשר סרקה את שערה, וכשהיתה קושרת את כיסוי ראשה (על פי בן יהוידע על מסכת יומא דף מז').
והטעם שכיסוי שערותיה של קמחית זיכה אותה לשכר כזה עבור מעשיה? הוא: לפי שהשתדלה בצניעות תדירית והיתה מכוונת להסתיר את הדין תמיד, אפילו מקירות הבית, והיתה נזהרת בזה מאוד, אף שכבר היתה עוקדת את הדין על ידי שערה הקלוע תחת כיסוי הראש, ובזה גרמה קמחית להגביר את החסד לכן 'מידה כנגד מידה' זכתה שיצאו ממנה כהנים גדולים! שהרי שורש הכהנים זה בחסד כל שכן הכהנים הגדולים!!
אשתו של אוֹן בֶּן פֶּלֶת הצילה את בעלה, היא עשתה 'עבירה לשמה' על ידי שסתרה את שערות ראשה וישבה בפתח ביתה, וכל מי שהגיע על מנת לקחת את אוֹן בֶּן פֶּלֶת למחלוקת על משה רבינו ואהרן, היה רואה כי היא איננה מכסה את ראשה והיה מיד הולך לו. והיא עשתה כן בחכמה! כנאמר עליה: "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ" (משלי יד א) לפי שכל האנשים שחלקו על משהו רצו להיות כהנים גדולים, ובזאת שהיא גילתה את שערהּ כביכול אמרה להם: שהיא לא יכולה לזכות שיהיו לה בנים תלמידי חכמים, כדברי רבותינו, אמרנו שמי שמגלה שערה לא יהיו לה בנים תלמידי חכמים.
והיא גם לא תזכה לגדלות של בעלה, כי אמרנו שגילוי שער האשה מזיק גם לבעל, אז ממילא גם הבעל שלה לא ראוי לכהונה, וכך למעשה היא מנעה אותם לקחת את בעלה, זאת אומרת הם הבינו: שפה אין לו שום תועלת לבוא להצטרף אליהם, כי להיות מה שהם רוצים הוא לא יוכל להיות. והזוהר אומר (פרשת נשֹא): "אמר ר' חזקיה: "אדם שמניח את אשתו שיראו משערות ראשו לחוץ – ראוי לקללה!" תבוא עליו מארה - קללה, לפי שהאשה הזאת גורמת שהעניות תשרור בביתה, שבניה לא יהיו חשובים בדור, ושרוח הטומאה תשרה בביתה!
כל זה נגרם כאשר נראה שערה בתוך ביתה בתוך ביתה ועוברת על דרכי הצניעות שם – בתוך הבית! כל שכן אם הולכת ברחוב בחוץ ושערה גלוי!!! לכן צריכה כל אשה, ואפילו קורות ביתה לא יראו את שערות ראשה (על פי זוהר פרשת נשֹא דף קכו') ואפילו לא את אותן שערות היוצאות החוצה מתוך סריגי כיסוי ראשה. ואם האשה נזהרת בצניעות ומכסה את שערות ראשה – הרי היא זוכה שבניה יהיו חשובים על שאר בני העולם! ובעלה מתברך בכל הברכות כולם; בהשגות רוחניות וגשמיות, בעושר, בנים ובני בנים סביב לשלחנם - אמן כן יהי רצון!
לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787
וכן ניתן לקבלם במייל [email protected]
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
שלום! רציתי להודות לרב אמנון יצחק, לפני כחודשיים (29.9.2018) שאלתי את הרב לגבי הבן שלי: 'האם לאשפז אותו בכפייה בגהה?'. בעקבות עישון סמים הוא נכנס למאניה פסיכוטי (ל"ע) הרב אמר: 'לשאול את הרב קנייבסקי' וברך אותו. הבן היה חודש ושבוע בגהה וב"ה חזר לעצמו. (זאת פעם ראשונה שזה קרה ו מקוה שאחרונה).
בוקר טוב רציתי להודות לרב, השבוע ראיתי בהרצאה שהרב דיבר על תולעים בסלמון. ב"ה בדקתי את הדג סלמון... -ומצאתי בו תולעים לבנות תודה לרב שמציל את משפחתי מאכילת תולעים בשבת. מש' ג. מושב ברקת. (לכתבה: בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).
© 2024 כל הזכויות שמורות