ברית מילה - חלק ג' - שמחה של מצוה ועוד...

נציב יום: הודאה לקדוש ברוך הוא על כל החסדים שעושה עם הנודבת, לגאולת עם ישראל, לשמירה על הלוחמים ומודה לרב בזכות התפילות שתמיד נושעתי. 

אריאל בן אמבט, רפואה שלמה בנפש ובגוף ויצא מהאוטיזים אמן.

קהל: אמן

'ברית מילה' חלק ג

המצוה הזו כמו מצוות השם, טעמיה ושורשיה הנגלים מרובים מאוד! אולם סתריה וסודותיה - אין חקר! נאמר מעט ממה שגילו חכמים הקדמונים מחכמי הדורות שאחריהם, זכרונם כולם לברכה (קהל: אהבה ויראה). 

כתוב בספר החינוך: 'משורשי מצווה זו; העם אשר הבדיל ה' להיות נקרא על שמו, רצה הקדוש ברוך הוא לקבוע בהם אות בגופם, להבדילם משאר העמים בצורת הגוף כפי שהם מובדלים מן העמים בנפשם. ונקבעה הבדלה זו בגולת הזהב שבאדם! כי משם יוצא קיום למין של האדם. עור העורלה - פסולת הוא בגוף, נטילתו - זה השלמת צורת הגוף! ובעם הנבחר חפץ השם יתברך להשלים תכונתו ורצה שההשלמה הזאת תעשה ביד האדם! ולא ברא אותו שלם מבטן, לרמוז לו: כי יכולת ניתנה בידו להשלים את עצמו, כשם שהוא משלים צורת גופו, כך בידו להשלים צורת נפשו בהכשר פעולותיו'. 

ובעל עקידה כתב: 'הנה לפי שרצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל ולהרבות להם תורה ומצוות, אשר לקיומן הם צריכים עזר אלו מאלו, אז היה מהחוכמה הא-לקית לסוקרם בסקירה אחת והיא תהיה סיבה עצומה להוסיף להם שלום ביניהם! להיותם לב אחד ולקרוא כולם בשם א-לקיהם אשר הוא בעל בריתם והם נושאים חותמו וישמרו ברית שלום זה לזה ולא יבגדו זה בזה. 

אותו מקום בגוף האדם, שהוא שורש כל חטא ומקור בושה של האדם וחרפתו, מקום משם מתנער יצרו של האדם לשלוט על כולו שלטון בלי מיצרים! שם חתם הקדוש ברוך הוא אות ברית קודשו בזרע אהוביו לעד ולמופת: כי יראת א-לקים מושלת בכל האדם! ו: "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה) וכפי גודל הטומאה העשויה להתפרץ משם בעוד היצר שולט - כך גודל הקדושה הבאה לאדם מאותו מקום, בשעה שיראת א-לקים מושלת בו! 

לא זכה אברהם לאות ברית קודש שיהיה חתום בבשרו, עד שטיהר מקודם את כל גופו! רוחו ונשמתו קידש לשמים בלבד, כשזכה - זיכה לכל זרעו שמבטן, לשמו היו נימולים, מתי? - ביום השמיני להוולדם, שכן התולדות מכוח מולידים באים, מְקום שאברהם חתם, שם הם פותחים. אברהם תיקן כל דבר עורלה, קודם שנעשה תמים גם מעורלת הבשר. והם זרע אברהם פותחים עולמם מיד עם התמימות הזו, דהיינו; השלמות. כל מה שיעבור עליהם בימי חלדם, הברית הזו לעולם לא תופר מהם! 

הגויים, ערלי לב, אפילו אם ימולו בשר עורלתם, אינם אלא כמחתכים בבשר סתם! כי לא נצרפו באש קודש ללהט כוחותיהם לעבודת הא-לקים. אבל אם הם נתגיירו ונכנסו תחת כנפי השכינה וכל עול מלכות שמים עליהם - בזה הם נהפכים לבריה חדשה עם הברית שהם כורתים במילה! ונעשים מעתה: 'זרע אברהם!' כאילו היו כך מתחילתם. כי מתחילה פזר אברהם תורתו בין כל באי עולם וכל שמץ ממנה, מתורתו, שנקלט אצל נשמה אחת מבני דורו, מתגלגל ובא במהלך הדורות, עד שבוקע מתוך נפשו של כל גר כאשר הוא בא לשם שמים. גרי אמת אלה, מנתקים עצמם מאבותיהם מולידיהם ונעשים בניו של אברהם - אב לכל הגרים! 

שמחה של מצווה 

'אמר רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י): 'בוא וראה, שאין חביב לפני האדם יותר מבנו! והוא מל אותו'. 

אם היינו אומרים לאחד מהשמאלנים: 'אתה אוהב את הבן שלך?' 

- 'כן' 

- 'אתה מוכן לתת לי אותו שאני אחתוך לו אצבע?' 

- 'אתה משיגנער'?! (- משוגע...) 

- 'אז למה אתה משיגנער עשית לו ברית בשמיני! וחתכת אתה מבין שמה חתיכה במקום כזה רגיש! בלי לשאול אותו והכל... איזה מין שמאלני אתה?!' 

אבל זה מצווה שעם ישראל קיבלו אותה בשמחה! "שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב" (תהלים קיט, קסב) פיש...! 

'אמר רבי חנינה...' 

קודם כל: 'אמר רבי נחמן בר שמואל: 'למה אתה מל? - כדי לעשות את רצון בוראו! הוא רואה את בנו שופך דם ממילתו ומקבל עליו את זה בשמחה!' 

'אמר רבי חנינה: 'ולא עוד, אלא מוציא הוצאות ועושה יום של שמחה! מה שלא נצטוה! ככתוב (בתהילים עא, יד): "וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ" ולא עוד, אלא אדם הולך ולווה וממשכן עצמו ומשמח אותו היום!' 

'תנא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: 'כל מצווה שקיבלו עליהם בשמחה, כגון; המילה, ככתוב: "שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב" עדיין עושין אותה בשמחה! מכאן אתה למד: שכל מי שהוא מגיש את בנו למילה, כאילו כהן גדול מקריב מנחתו ונסכו על גבי המזבח! מכאן אמרו: 'חייב אדם לעשות משתה ושמחה באותו היום שזכה לִמול את בנו!' נתנו סמך לדבר, ממה שנאמר באברהם אבינו (בראשית כא, ח): "וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק". 

מי אמר שזה היה ברית? – "בְּיוֹם הִגָּמֵל" ה'א + גימ'ל - זה שמונה (8) ה (5) ג (3) מל, "בְּיוֹם הִגָּמֵל" ה'א + גימ'ל זה שמונה מל. שעשה משתה ביום השמיני להולדת יצחק כאשר נימול. 

ולמה שמחין במצווה זו יותר?

- מפני שהיא קדמה לאדם לפני כל המצוות! הרי הוא בן שמונה ימים וכבר נעשתה בו מצווה גדולה! מפני שהקדוש ברוך הוא נתנהּ לנו כאות ברית בינו ובינינו. ומפני שבתחילת עשייתהּ הנימול לא יכול לומר: 'איני רוצה לימול...!' ובעל כורחו הוא בא בברית. כל הנותן אות ברית בבשרו - הרי הוא מהול לעולם! ובעל כורחו הוא נשאר בברית. 

כידוע לכם, שברית זה תרי"ב (612) וכמה מצוות יש? – תרי"ג (613) תוריד אחד (1) המילה שהוא עושה עכשיו, מה נשאר לו? תרי"ג, ברית, עכשיו הוא נכנס בברית להמשיך את התרי"ג. 

ישראל תמיד מתפללים: 'ואל תביאני לידי ניסיון' יראים: שמא לא יעמדו בו! ולפיכך, אין להם שמחה כמו השעה שהם יודעים: שהגדוֹלה במצוות, הברית שבינו לבינם היא קיימת להם תמיד! ואפילו ירצו, לא יוכלו להפר אותה, כי היא חקוקה בבשרם. ומפני שאיין המצווה הזו זזה מהם אפילו שעה אחת! אז כל המצוות שהאדם עושה; בבית או בשדה, בבגדים או בדיבור פיו או במאכלו, אדם זה יש שעה שיכול לקיים ויש שעה שאינו יכול לקיים, יש שעה שהוא ערום מן המצוות ולכך הם שמחים: כי מצווה זו תמיד מתקיימת בהם! 

המדרש אומר: 'בשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו ערום, אמר: 'אוי לי שאני עומד ערום בלא מצווה!' 

כשאדם בבית - יש לו מצווה מזוזה, כשהוא בבית הכנסת - יש לו תפילין, כשהוא הולך בדרכים - יש עליו ציצית, אבל כשנכנס לבית המרחץ - נשאר בלי זה! אין שמה מזוזה, אין תפילין, אין ציצית. דוד ראה את עצמו כל השבע (7) מצוות האלה; ארבע (4) כנפות, שני (2) תפילין ומזוזה - אין לו! אין לו. 

'אבל כיוון שנזכר במילה - התיישבה דעתו! וכשיצא מהמרחץ אמר: "לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית" (תהלים יב, א) על המילה שניתנה בשמיני.' 

"כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה" (תהלים לה, י) – 'אמר דוד מלכנו: 'אני משבחך בכל אבר! ומקיים מצוות' בכל אבר אני מקיים; 'ציפורניים...' איזה מצווה בציפורניים? – 'לעשות פריעה של עור המילה!' איזה מצווה אתה עושה בברכיים? – סנדק! בשעת מילה ופריעה סנדק כמו מזבח! "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה" כל האיברים שלי אני עושה לפניך מצוה. 

אתמול שאלתי את יבור (ישראל): 'תגיד לי, לפעמים אתה יש לך איזה עצב או דאגה או משהו?' 

אז אמר לי: 'כן, יש' 

- 'תן לי דוגמה' 

- נתן לי דוגמה 

אמרתי לו: 'למה אתה צריך להיות עצוב? אתה יודע, אין רגע שאתה לא מקיים מצוות! זה אושר גדול!! אם כל רגע המונה מונה; מצוות! מצוות!! מצוות!!! מצוות מצוות מצוות... - אז אתה צריך להיות שמח! כל הזמן, כי אתה מתעשר כל רגע!! כל רגע המניות שלך עולות עולות עולות עולות עולות אין הפסק! אין הפסק אין הפסק אין. איזה מצוות אדם מקיים בכל רגע? זקן – "וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ" (ויקרא יט, כז) כל רגע! ברית מילה!! פאות!! – ו: "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם" (שם) כל רגע! ציצית – כל רגע! כל רגע, כל רגע המונה מונה טררר... אתה בארץ ישראל? - מצוות ישוב ארץ ישראל חלה עליך בכל רגע בתנאי שקיבלת ואמרת: 'הריני מקיים מצוות ישוב ארץ ישראל' כי: 'מצוות צריכות כוונה' (שלחן ערוך, אורח חיים, סימן ס, סעיף ד) כל הזמן! איך אדם לא שמח?! אם הוא יודע שהמניות שלו כל זמן עולות איך הוא לא שמח?! מה זה 'דאגה' מה זה שטויות! מה זה? זה לעומת הרווח הבלתי פוסק! הבלתי פוסק, אפילו אדם שוכב חולה! בבית שוכב חולה אה... אה... מה אה?! יש עליך ציצית! יש זקן יש פיאות יש ברית יש! מה, אתה עשיר אדיר! אתה כל רגע מייצר מצוות ועוד ועוד ועוד... 

אבל צריך לשמוח במצוות! ניתן דרשות עכשיו, רצף של דרשות על שמחה!!! בלי שמחה... רבותי! תדעו לכם: זאת 'מצווה שעושים בשמחה' (ברית מילה) למרות שזה כאילו ניתוח! מי הולך לניתוח בשמחה?! אבל 'מצוות צריכות שמחה!' כל עבודת השם חייבת להיות בשמחה!! 

האר"י הקדוש אמר: 'שכל המצוות שאנחנו מקיימים וכל ההבטחות שהתורה מבטיחה, אינן מתקיימות אל אם עשית אותם בשמחה!' לדוגמא; אתה רואה שיש מצוות שכתוב עליהם שכר ולא רואים שאנשים מקבלים את השכר! נגיד אחד מכבד את אביו ואת אמו והוא מת בקוצר ימים! אֶה...! כתוב: "לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ"?! (שמות כ, יא) 

אומר האר"י הקדוש: 'אפילו מצווה זו שהתורה מבטיחה: "לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ" - אם אתה לא עושה אותה כל הזמן בשמחה, אם אתה לא שמח כל הזמן שאתה מכבד את ההורים וירא מן ההורים - אין את ההבטחה הזאת! הבטחה היא רק עם שמחה. כמו שכתוב בתוכחה, מה כתוב בסוף אחרי כל הקללות: "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל: וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ..." (דברים כח, מז-מח) וואי...! וואי... כל זה "תַּחַת" - במקום שתעבוד את השם בְּשִׂמְחָה ועוד יש לך "מֵרֹב כֹּל" ואתה לא עובד אותו בְּשִׂמְחָה?! אַה, אתה לא עובד אותו בְּשִׂמְחָה?! אז תעבוד את האויבים שלך! 

אז צריך לעבוד את השם בְּשִׂמְחָה! וזו אחת המצוות שממש גם החילונים שמחים בה!! והיא אבסורדית לכאורה, אתה לוקח ילד, רך, בלי לשאול אותו ומכניסו 'בבריתו של אברהם אבינו'! 

בודדים יש מטומטמים שהם לא עושים: 'שהוא יגדל והוא יחליט...' - אז גם אל תחנך אותו כלום! שהוא יגדל והוא יחליט. ולמה אתה גר איתו בתל אביב?! - שהוא יגדל והוא יחליט... ולמה אתה מלביש אותו בגדים כאלה? - שהוא יגדל ואז הוא יחליט... 

אני שמח במצוות השם! אני שמח שאני חי! אני שמח שאני רואה אתכם ומבחין שאני שומע ומבין שאני מדבר, אני שמח שאני יהודי!! 'שלא עשני ביידן' (נשיא ארצות הברית...) – 'שלא עשני גוי!' שעשני יהודי!! למה לא לשמוח?! אני חייב להודות לשם על זה.

(כבוד הרב שליט"א שר עם הלומדים הי"ו לאחר תפילת הנץ החמה:) 'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה'!' 

תודה רבה לכם! יום חמישי, מחר שבת – (כנ"ל): 'יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי'

ברוכים תהיו! שיהיה לכם יום טוב!

קהל: אמן

וקיץ בריא.