מדוע בברית אומרים: אליהו הנביא זכור לטוב? | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום, יאשיהו בן יעל,

השם ימלא משארות ליבו לטובה,

בעזרת השם יזכה לתאומים זכרים,

יראי השם, אנשי אמת, אוהבי השם, שומרי תורה ומצוות,

ויעשון אחת גדול השם יתברך, אמן.

אמר רבי שמעון בן לקיש,

פינחס הוא אליהו.

בימי בין המצרים,

ימים אלו, הידועים כימים קשים לעם ישראל,

אתם רואים, יש רעידות אדמה,

כדי לעורר את זכותו הגדולה של פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן,

שזכה להיות אליהו הנביא.

אז נביא את הטעם על המנהג להוסיף לשמו של אליהו הנביא את המילים,

זכור לטוב.

ידוע ומפורסם שאליהו הנביא בא לכל ברית מילה שעושים ישראל.

מקור הדברים זה בפרקי דרבי אליעזר, פרק כט.

נגלע עליו הקדוש ברוך הוא ואמר לו,

מלך אפוא אליהו

אמר לו,

כָּנֹא קִנֵאתִי לְה״ אלֹהוֵי צְבָאוֹת

כי עזבו וְרִאִתּּךָ בְּנֵי יִסְרָאֵלׂ.

דהיינו עזבו את הברית מילה.

אמר לו הקדוש ברוך הוא, לעולם אתה מקנא?

תמיד אתה מקנא?

קינאת בשיטים על גילוי עריות?

פיטור פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן.

שנאמר, השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי.

וגם כאן אתה מקנא.

חייך,

לשון שבועה,

שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך.

מכאן התקינו חכמים

שיהיו עושים מושב כבוד למלאך הברית.

דהיינו עושים כיסא לאליהו הנביא

שהוא מלאך הברית.

זאת אומרת, הוא יורד מן השמיים,

וחלקי נשמתו מתפזרים בעת ובעונה אחת לכל ברית בכל מקום בעולם, בכל רגע נתון.

אני קראתי את זה בטון מסוים,

אפשר לקרוא את זה בטון אחר.

תכף נבין למה.

והנה יש מחכמים, זיכרונם לברכה,

מפרשים מדרש זה של פרקי דרבי אליעזר לשבח,

וסוברים שבועו של אליהו נביא לכל ברית

הוא שכר על קנאתו לשם.

כלומר, הקב'-ברוך-הוא אומר לו, מכיוון שאתה מקנא לי

על מצוות מילה,

לכן אני נותן לך שכר שאין ישראל עושים ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך.

זאת אומרת, כמו שקראתי קודם, רק בטון אחר.

אמר לו, מלך אפוא אליהו,

אמר לו, קנא קנאתי לשם אלוהי צבאות, כי עשו בריתך בני ישראל.

אמר לו, הקב'-ברוך-הוא, לעולם אתה מקנא,

קנאת בשיטים על גילוי עריות,

וגם כאן אתה מקנא.

חייך שאין ישראל עושים ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך.

מכאן התקינו חכמים שיהיו עושים מושב כבוד למלאך הברבית.

אבל יש מחכמים, זכרונם לך, שדורשים את פרקי דרבי לעזר לגנאי,

וסוברים שבועו של עליון נביא לכל ברית ועונש

על שהוציא לעז,

שם רע, על בני ישראל,

שאינם מקיימים מצוות מילה.

כמו שקראתי בהתחלה.

אמר לי הקב'-ברוך-הוא לאליהו, חייך בכל אתר דהאי רשימה קדישה

ירשמון לה בבשריהון

אנט תזדמן תמן.

על מה הטענה של יהו?

על דאמר דלתור על בנוי.

אז זאת אומרת,

אז זוהר הקדוש אומר שאמר לו הקב'-ברוך-הוא לאליהו, חייך

בכל מקום שם עושים ברית בבשרם אתה תהיה שם.

ואומר הזוהר, ועל מה נענש אליהו?

על שאמר דברי גנאי על בניו של הקב'-ברוך-הוא.

לכן אמר לו הקב'-ברוך-הוא

שהוא חייב להיות נוכח בכל ברית

כדי שיראה בעיניו שאכן

בני ישראל מקיימים את מצוות המילה.

אם כך,

מהי האמת?

שבח או גנאי?

האם נוכחות אליהו, מלאך הברית בברית המילה, היא עונש

לשיטת הזוהר הקדוש,

או שכר

על קנאת השם לשיטת פרקי דרבי אליעזר?

אלא שברור לכל שלמרות המחלוקת בין פרקי דרבי אליעזר לבין אזור הקדוש,

ואלו ואלו דברי אלוהים חיים,

אנו הולכים לפי שיטתו של פרקי דרבי אליעזר, שאין זה עונש כלל.

שכן הקב'-ברוך-הוא אומר לאליהו,

קינאת בשיטים על גילוי עריות?

אי אפשר להגיד שזה דבר לא טוב,

הרי הוא אומר, בקנאת קנאתי ולא כיליתי את בני ישראל,

אז זה טוב או לא טוב? בטח שזה טוב.

שנאמר, השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאת קנאתי?

ומאחר והזכיר הקב'-ברוך-הוא את קנאתו של פנחס הוא אליהו

במעשה זמרי,

איך יעלה על הדעת לומר שהקב'-ברוך-הוא מתלונן על קנאתו?

שהרי רשי אומר על זה בקצפו את קצפי אשר הייתי צריך לקצוף.

אז אתה עשית במקומי ואתה הצלת את עם ישראל מקליה.

הלוא הקב'-ברוך-הוא משבח אותו על קנאתו זו, ואף נותן לו שכר גדול מאין כמוהו

שיחיה לעולם,

כמו שכתוב, לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום.

הרי שפנחס עשה כאן מעשה נשגב מאין כמוהו,

ואיך אפשר לומר שהקב'-ברוך-הוא היה נשום?

והנה, מצינו בגמרא שרבי יוסף דרש בציפורי,

ציפורי זה שם מקום בצפון,

שאליהו הנביא היה קפדן.

לאחר מכן

הפסיק אליהו הנביא להתגלות אליו,

אחרי שרבי יוסף אמר בדרשה שאליהו הנביא הוא קפדן,

לא בא אליו.

שלושה ימים לא בא אליו.

אחרי שלושה ימים התגלה,

שאל אותו רבי יוסף, מדוע לא באת אליי שלושה ימים?

השיב לו אליהו, מפני שקראת לי קפדן,

אמר לו רבי יוסף,

הרי מזה שלא באת אליי שלושה ימים, מוכח שאתה קפדן.

מעתה התבארתם מדוע אנחנו מוסיפים לשמו של אליהו הנביא את המילים

זכור לטוב.

אנחנו אומרים בעברית מילה זה, כיסא של אליהו הנביא זכור לטוב.

למה אנחנו אומרים את זה?

שכן

אנחנו מאוד רוצים שיבוא אליהו הנביא להשתתף בברית המילה.

אבל אם נחשוב שהוא בא בתור עונש,

הרי יש מקום לחשש שאליהו יקפיד על כך והוא לא יבוא.

אם אנחנו חושבים שהוא בא זה מסיבת העונש השם מעניש אותו,

אז הוא יקפיד.

אני טס משם עד לפה בשביל שאתה תחשוב שאני בא בשביל העונש?

לכן אומרים לא, לא, לא.

זה הכיסא של אליהו הנביא זכור לטוב.

אנחנו סוברים כמו הפרקי דרבי אליעזר,

שאתה בא לברית מילה כשכר,

וזה לא עונש בכלל,

אלא שכר על הקנאה שקינאת לה שם צבאות.

לכן אנחנו, בשביל שלא יהיו הקפדות מאליהו,

אומרים שזה אליהו זכור לטוב,

שכר ולא עונש.

וככה אנחנו נכון להתרגעים שהכול בסדר.

דרך אגב, בשעה שמגיע אליהו הנביא,

הוא שואל איך אני אבוא,

ובעל הברית יכול להיות שהוא חוטא,

אומר השם אני מכפר לו.

הוא אומר אז אולי זה המשפחה,

הם חוטאים, איך אני אבוא לשם?

הוא מוחן להם.

אבל אולי בין האנשים שבאים ויש חוטאים, איך אני יכול ללכת, אני קנו, קינאתי להשם, איך אני יכול לבוא לשם?

אמר הקדוש ברוך הוא, אני מוחן לכל מי שנמצא בברית

בשביל שתוכל לבוא.

כי אם יש שם חוטאים, הוא לא רוצה לבוא.

אז הוא מכפר, הקדוש ברוך הוא, לאלה שבאים לברית.

זכות גדולה להשתתף בברית שאליהו הנביא,

זכור לטוב, מגיע.

רבי חנניהו רגשו ואומר,

עושה הקדוש ברוך הוא זכות ישראל.

אפי כוחר בעולם תורה ומשוואות

שנא אמר אדם רב אסו מאן סת גח דין תורה רומיה אדיר.

יתגדל ויתחדש