בריאת הלבנה למנוע טעות | הרב אמנון יצחק
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
בהיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים בהיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ
שוב
בהיו המאורות לאותות
מה המטרה שנבראו במאורות?
בהיו לאותות
ולמועדים
ולימים
ושנים
והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ.
פירש רש״י
לאותות
שכשהמאורות לוקים
סימן רע לעולם
והיו למאורות
עוד זאת
ישמשו
שיאירו לעולם.
זאת אומרת מה שהם מאירים לעולם זה טפל זה לא העיקר.
העיקר
זה שיהיו המאורות לאותות
לומר לברואים
אם הם לוקים סימן רע לעולם.
אז מלשון הכתוב
ומדברי רש״י
למדנו שעיקר הצורך במאורות
הוא לאותות
והצורך בהם להאיר
צורך טפל.
והנה אור השמש וחמימותה הם שמקיימים את החיים בעולם.
מלולא החמה לא היה שום בעל חי יכול לחיות
ושום צומח לא היה בעולם.
וכל זה הוא צורך טפל
לעומת העיקר
שהוא לאותות.
היינו ללמד בני אדם בינה שכשיראו את הסימנים הללו
יבינו כי טועים הם מה ויבקשו דרך האמת.
זאת אומרת לחיות בשביל לחיות
סתם לחיות בשביל להאריך ימים ולהיענות
לא נברא עולם
אלא שיכירו את האמת
שהמאורות
ישכירו לאדם אם הוא טועה או לא כי אם זה סימן רע
אז מעשיהם רעים והם צריכים לתקן.
אז המטרה העיקרית
זה לדעת את האמת ולברוח מן השקר
ואחרי זה זה גם לחיות
שיהיה לך את כל הירקות,
הפירות,
בעלי חיים וכו'.
והנה ברכת קידוש לבנה
הפליגו חכמים זיכרונם לברכה בגודל עניינה.
אמר רבי אסי
אמר רבי יוחנן
כל המברך על החודש בזמנו
כאילו מקבל פני שכינה
תנא דבר רבי ישמעאל
אלמלא לא זכו ישראל
אלא להקביל פני אביהן שבשמיים
כל חודש דיים
זה גמרא בסנהדרין מב
ופרש רשי
אילו לא זכו למצווה אחרת
אלא לזו
שמקבלים פני שכינה פעם אחת
דיים
אם לא היו בכלל מצוות רק המצווה הזאת
דיים
ובאותה שעת קידוש לבנה
עת הקבלת פני אבינו שבשמיים
מה אנו מבקשים?
למלות פגימת הלבנה
ולא יהיה בה מיעוט
בשעה נשגבה זו
מצאו חכמים לנכון לתקן תפילה
על מילוי פגימת הלבנה
ונראה מכך
שאכן עניין גדול וחשוב מאוד יש במילוי פגימת הלבנה
אכן אמרו חכמים זיכרונם רכה
מה נשתנה השעיר
של ראש חודש
שנאמר בו לשם
אמר הקדוש ברוך הוא שעיר זה יהא כפרה
על שמיעטתי את הירח
אז כביכול השעיר הזה קרב
כביכול כפרה על מה שהקדוש ברוך הוא מיעט את הירח
גמרא בחולין סמוך
יש להבין
מה הטעם לכפרה זו?
הרי הלבנה
נענשה כדין
על שביקשה למעט
את החמה
היא אמרה
אין שני מלכים ראויים
להתקטר בכתר אחד
שניהם היו באותו גודל
המאורות הגדולים שניהם היו גדולים
והיא ביקשה
אי אפשר ששניים יהיו גדולים
אז הקדוש ברוך הוא אמר לה לכי ומעטי עצמך
אז הנה ענשה כדין
כתוב כתוב קרייאנה דאיגרתא
איהו להווה פרוונקא
קורא האיגרת
הוא יהיה השליח
אמרת?
נו תבצע בעצמך
במקום אחר נתבאר
שכל הבריאה כולה מהווה שלמות אחת
כשנפגם חלק מן הבריאה
כולה פגומה
וכיוון שנבראה הבריאה שיהיו בה שני המאורות הגדולים
ונתמעט אחד מהם
הרי חסר בשלמות הבריאה
ועל זה אנו מבקשים שתחזור לשלמותה
ועל זה כביכול צריך כפרה
למה?
כי הבריאה נטמעתה משלמותה
ועל זה צריך כפרה להחזירה למצבה הקודם
אך נראה לבאר בעניין אחר גם
דיני בעל הטורים כתב על הפסוק
והיו למאורות ברקיע השמיים
כתוב בפסוק מאורות חסר
בלי ו׳
שלא נברא אלא כדי שלא יעבדו לחמה אם תהיה יחידה
הנה מצד הבריאה כשלעצמה אין צורך בירח כל עיקר
אלא כדי למנוע מקום טעות
נבראה בריאה יתרה
ולא באה אלא למנוע טעות מבני אדם שלא יעבדו לחמה
אם הייתה רק החמה
ורואים שהיא מחיה את כל הברואים
אז היו משתחווים לפניה וחושבים שזה הבורא של העולמים
אבל אם נבראה עוד בריאה דומה לה
אז כמו שהיא טענה
אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד
אז רק אחד יכול להיות מלך אבל אם יש שתיים אז זה לא הם
כמו שאברהם אבינו סבר בתחילתו
ראה את החמה ברקיע
אמר זה המנהיג
כל העולם מונהג על פי החמה
אחר כך ראה שהחמה נדחתה מפני הלבנה
והלבנה שלטה
והחמה נעלמה
אז הוא אומר אם זו נדחית מפני זה
אם כן הירח
הוא המנהיג
אחרי זה חזרה השמש עוד פעם
אז גם הוא אמר אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד
אז אני אעבוד את מי שמפעיל אותם, מי שמעליהם
שניהם לא יכולים להיות
רק בש״ס יכולים להיות שלושה
אבל בעולם אין דבר כזה, בכל מקום יש רק מלך אחת
או מלכה
או ראש ממשלה אחת
או רשע, היום קוראים לזה רשע
מלשון תפרנית, ענייה רשע
וכולי
אז את אומרת
תמיד זה אחד, גם השם אמר למשה רבנו דבר אחד לעדה לא שני דברים
הסברתי להם את זה בבחירות, הם לא הבינו
עד שבסוף זה התפוצץ
מכל מקום
כל מה שנבראה לבנה
למנוע טעות
אז בעיקרה אם יותרת
מצד הבריאה
אין צורך בירך כל עיקר
אלא כדי למנוע מקום טעות נבראה בריאה יתרה
ולא בא אלא למנוע טעות מבני אדם שלא יעבדו לחמה
וזוהי בקשתנו בשעת קבלת פני אבינו שבשמיים
בברכת הלבנה
לסלק את מקום הטעות מן העולם
כדי שתהא הלבנה כמו החמה ממש
אם אתם חושבים שעד היום
אין אנשים שעובדים לחמה יש במזרח הרחוק יש עמים שלמים
שעובדים לחמה ומשתחווים אליה זה הסמל שלהם גם החמה
אז בקשתנו בשעת קבלת פני אבינו שבשמיים
לסלק את מקום הטעות מן העולם כדי שתהא הלבנה כמו החמה ממש
ויכירו עובדי החמה
כי אין ממש בעבודה זרה שלהם
ועל זה הצריך השם
להביא כפרה כביכול את השעיר
על שנטמחתה הלבנה ונוצר מקום טעות
ומכשול בעולם
אתם רואים מה זה מי שגורם לטעות בעולם
או אצל אנשים
אפילו הקדוש ברוך הוא כביכול מבקש שיקריבו שעיר לכפר על משהו מעת החמה ונוצר מקום לטעות
שחושבים שהחמה היא הגדולה ועובדים לה בגלל שנטמחתה הלבנה
אבל אם היו רואים אותם שניהם באותו גודל
באותה עוצמת אור
שניהם מקור אור וכולי
אז לא היה מקום לטעות
והנה משמעות הדברים הוא כי זהו מקום הטעות שיש בבריאה
אבל מלבד זה אין עוד מקום טעות
שמעתם? זה הדבר היחידי שגורם טעות אין יותר מה שיגרום טעות
אבל לכאורה כל העולם כולו מלא בכוחים ועוצם ידי ואין לך מקום מכשול וטעות יותר מזה
אם אדם מייחס לעצמו כוחות
ושהוא בעל כוח
יכול להניע דברים ולהזיז דברים
ואני אעשה כך ואני אעשה כמו שטרמפ
אומר כשאני אהיה אז אני אעשה כך ואני אעשה כך ואני אעשה כך
היה לנו אחד כזה רבין הוא אמר אני אוביל ואני אנהיג ואני ואני ואני
גם שרון אמר המדינה בראשותי הממשלה בראשותי
היא תעשה ככה ככה ככה
ובסוף השם השאירו אותו שמונה שנים לא למעלה ולא למטה.
אז איזה כוחי ועוצם ידים.
וגברת קלינטון,
שיש לה כנראה פרקינסון,
מנסה להסתיר את זה,
רואים אותה באחד המקומות
כשהיא נתפסת בעווית
ועושה
ככה איזה פרצופים כאלה, כאילו היא צוחקת.
זה בדיחה מה שהולך להיות עכשיו ב-United States of America.
אבל אנחנו לקראת הסוף, ברוך השם.
מכל מקום,
לכאורה כל העולם כולו מלא בכוחי ועוצם ידי,
ואין לך מקום מכשול וטעות יותר מזה.
גם פוטין חושב שהוא אבו-טנוז, הוא יכול
לעשות מה שהוא רוצה.
אבל הוא לא מבין
שהוא יתפורר לחלוטין,
כמו שהקראנו מהדור האחרון.
לפעמים אדם מתחיל
ולא יודע איפה זה מסתיים,
והוא לא מבין מי דחף אותו.
גם הגאווה שיש לאדם.
היצר זה עבודות. עשה, תעשה, אל תפחד, תראה לכל העולם, תוכיח להם,
תאיים,
תפחיד,
תלחץ,
תפציץ,
ואחרי זה מה? תתפוצץ.
ואין לך מקום מכשול וטעות יותר מזה,
אך כשנתבונן בדבר נמצא שאין לדבר כך,
אין כוחי ועוצם ידי.
מצד המציאות,
היה לנו לראות בחוש תעמור
לא בכוח יגבר איש.
פעם אמרנו על ברוסלי,
איש הזעם,
שהוא צעק אההה ומת.
לא בכוח יגבר איש.
שקר הסוס לתשועה
וברוב חילו לא יימלט.
לא טנקים היום, לא מטוסים, לא שום דבר, הכל גורנישט מאת גורנישט.
לכל דבר יש היום
את התרופה שלו.
אלה ברכב
ואלה בסוסים,
ואנחנו בשם אדוני אלוהינו נזכיר.
מעולם לא היינו מעצמה.
עם ישראל היה קטן
שבקטנים של העמים.
גם עכשיו.
ולא כוח פיזי,
אלא רק כוח התפילות של עם ישראל
והקרבה שלהם לאלוקים הצילה אותם תמיד.
לא, תמיד היינו מעטים נגד רבים.
זה לא כוח של נשק
מתקדם או לא.
זו הטעות הכי גדולה וזו הסיבה להפסיד.
ומאז ששת הימים
אנחנו רק הולכים ומתדרדרים שנגד כנופיות של חמאס אנחנו לא יכולים.
בכנופיה של חזבאללה שכבר הפכה להיות צבא עממי.
אז
מדינה שמחשיבה את עצמה מעצבה מזרח תיכונית,
לא יכולה.
אם זה מבחינת
חולשת המנהיגים,
אם זה הנשק,
אם זה העמים,
אם זה ההתחשבות במה יגידו.
אבל בסך הכללי זה גזירת אלוקים. זה לא,
ששמים לנו מנהיגים כאלה שהם נחנחים,
זה גזירת אלוקים. כל אחד מקבל לפי מה שמגיע לו.
העם לא ראוי, אז הוא מקבל כאלה.
ולהפעיל נשק ופה ושם, אז פעמים אתה רואה שיש אזעקה, לפעמים אין אזעקה, לפעמים כיפת ברזל לא עובדת, לפעמים כן עובדת,
לפעמים ככה, לפעמים ככה.
אבל זה שהם לא פוגעים, זה כבר לא קשור לצה״ל, נכון?
זה שהם לא פוגעים,
ותמיד זה שטחים פתוחים,
זה לא בגלל צה״ל.
אז מי גורם את זה?
לא כוחי ועוצם ידי.
הבורא יתברך שמחליט לשמור עלינו לרעות.
לא הכיפת ברזל שלכם עוזרת, אלא זה שאני דואג שהם לא יפגעו.
אבל אם אני רוצה שהם יפגעו,
לא תוכלו לעצור את זה.
אז בינתיים הקדוש ברוך הוא הולך איתנו בחסד וברחמים גדולים גדולים לאין שיעור, לאין שיעור.
זה לא יאומן, כמה איפוק יש לקדוש ברוך הוא.
מכל מקום, אין לה ברכב ואין לה בסוסים,
ואנחנו בשם אדוני אלוהינו נזכיר.
המה קרעו ונפלו,
ואנחנו קמנו ונתעודד.
בינתיים אנחנו רואים שכל העולם מסביבנו, לא יאומן כי יסופר, כולם נלחמים בכולם,
מתים אלפים ורבבות,
כל יום בעולם.
ואנחנו כמו בועה,
כאילו לא קשורים למצב.
בינתיים, הכל בינתיים, כל הזמן זה בינתיים.
עד שתחל גוג ומגוג.
אז בהתחלה יתקוטטו ביניהם,
ובסוף יגיעו אלינו.
יגידו שאנחנו השורש והסיבה
לכל המלחמות בעולם.
אבל אדם בדמיונותיו נראה לו ההפך מזה.
דהיינו, הוא חושב כוחי ועוצם ידי.
אמרו חכמים, זיכרונם וברכה, גדול הנהנה מיגיע כפיו
יותר מירי שמיים.
אז לא כמו שחושבים אנשים,
שכדאי לעבוד יותר מאשר להיות ירא שמיים.
גדול הנהנה מיגיע כפיו,
זה שעובד בפלחה,
יותר מירי שמיים שלומד בית המדרש, ככה חושבים אנשים.
למה נאמר כך?
כי הנהנה מיגיע כפיו
רואה בעליל
שאין ההשתדלות מועילה לו כלום,
שכן הוא יגע כאן
ומרוויח במקום אחר.
ורואה עין בעין את השגחתו הפרטית
ואת יד ה' המוליכה אותו בכל דרכיו.
ואם הוא ירא שמיים
שלא התנשא ביגיע כפיים,
אף כי הוא מאמין בכך,
אבל לא הגיע לידי ידיעה בחוש.
ולכן הנהנה מיגיע כפיו גדול ממנו.
כי הנהנה מיגיע כפיו
רואה בחוש שההשתדלות לא מועילה כלום.
ותעשה אדם כדגי הים.
מה דג גדול? בולע קטן.
איך הוא בולע?
הדג הגדול רודף אחרי דג קטן,
ובסוף את מה הוא בולע?
את הדג שבא ממול.
אז הדם אותו דבר.
הוא רודף אחרי פרנסה מפה, בסוף זה מזדמן לו משם.
הוא חושב שהוא יסגור את החוב מכאן, בסוף זה נסגר משם.
כל מה שהוא מתכנן,
השם מראה לו בסוף,
לא מה שאתה תכננת
הביא אותך לאן שהגעת.
אז זאת אומרת, מה היתרון של אדם הנהנה מיגיע כפיו?
שהוא בחוש יודע שזה רק השגחת השם יתברך,
ולא כוכו ועוצם ידו.
לעומת המאמין,
הירא אלוקים, שהוא יודע את זה מתוך אמונה,
אבל בלי ניסיון חושי.
אין לו את זה בחוש.
אדם שמאמין שהייתה תאונה,
זה לא כמו אדם שהיה נוכח בשעת התאונה.
זה שמדבר על זה,
הוא ראה, הוא יכול לפרט פרטי פרטים, הוא יודע אצלו, אי אפשר להכחיש.
אבל המאמין, אפשר אולי להכניס לו קצת ספקות, להגיד, לא, זה לא היה ברחוב בירנבוים,
זה היה ברחוב רבי עקיבא,
זה ככה, ככה, הוא לא יודע בדיוק איך זה היה, הוא לא היה נוכח.
הוא מאמין אבל שהייתה תאונה, אבל את הפרטים
זה לא כל כך אחוז בידו.
אבל מי שרואה בחוש איך הקדוש ברוך הוא מנהיג אותו, למרות ההשתדלות,
הוא עשה דברים הגיוניים, הוא זרע והוא נטע והוא עשה את הכול,
ובסוף הוא רואה שהפרנסה לא באה מזאת, כי היה אחר כך
כל מיני מחלות לצמחים והכול, ובסוף היה לו איזה עסק שהתגלגל לו מכאן ומכאן, והביאו לו משם לשם,
והוא הצליח לעבור את החודש, חודשיים, שלושה,
ולא מה שהוא עשה, ולא זה, ולא זה, ולא זה.
ואף פעמל התורה,
אשר לכל הדעות זה חיוב על האדם,
ואמרו אם בחוקותיי תלכו,
פירושו שתהיו עמלים בתורה,
אז יהיה כל הברכות הכתובות בתורה,
וללא עמל אין האדם זוכה בתורה כלל, בלי לעמול אין זכייה בתורה.
כמו שאמרו זיכרונם לברכה, לא יגעת ומצאת,
אל תאמין.
אל תאמין, מה זה אל תאמין?
אל תאמין שיישאר בידך.
אבל יגעת ומצאת, תאמין.
אם אחרי היגיעה מצאת, תאמין.
אבל מה כתוב?
כתוב שאחרי היגיעה, לא כתוב השתכרת.
בשכר היגיעה יהיה לך שכר.
אלא יגעת ומצאת.
גם לאחר היגיעה, התורה שהאדם זוכה לה בגדר מציאה.
היא באה בהיסח הדעת
כמו שרואים מעשים בכל יום
אנו עמלים וגאים כאן
ומוצאים את החידוש במקום אחר
אלא שזה תנאי לידיעת התורה שיהא עמל בתורה
ואז זוכה לשפע ממרומים
זאת אומרת
השם דורש מאיתנו לעמול בתורה
אם תעמלו אני אתן לכם בגדר מציאה לא בגלל שאתה עמל אז אתה תשיג
אין בכוח אנוש להשיג את אמיתת התורה כמו שהיא
זה רק זכייה
בגדר מציאה
זה לא כמו אדם שלמד חשבון
ויש כללים אתה לומד את הכללים וממילא אתה יודע
לפתור את המשוואות את השאלות הקושיות הכל
זוהי מה שאמר בי יהושע בן חנניה לאנשי אלכסנדריה
ככתוב בנידה עין
שאלו אותו מה יעשה אדם ויחכם
הם רוצים להיות חכמים מה לעשות
אמר להם ירבה בישיבה
וימעט בסחורה
ככל שתרבה בישיבה ללמוד
ותמעט בסחורה
ככה תהיה יותר חכם
אמרו לו הרבה עשו כן ולא אוהיל להם
אלא יבקש רחמים ממי שהחוכמה שלו
שנאמר כי ה' יתן חוכמה מפיו דעת ותבונה
אז מאיפה מגיעה החוכמה?
מתנה מהשם
ה' ייתן מתנה חוכמה מפיו
דעת ותבונה
והגמרא שם אומרת דהה בלא הלא סגי
אי אפשר להשיג חוכמה בלא תפילה
אי אפשר בלי לבקש רחמים
ממי שהחוכמה שלו
כלומר לקבל חוכמה מעצמו על ידי שירבה בישיבה
להמעט בסחורה אי אפשר
הא בהא תליא
אז כאמור אין היגיעה מצד עצמה מועילה לו
אלא ה' יתן חוכמה מפיו דעת ותבונה
ולכן יש לו לבקש רחמים
ממי שהחוכמה שלו
אלא שהתנאי לקבל החוכמה
מפיו של הקדוש ברוך הוא
זה שיהיה מרבה בישיבה וימעט בסחורה
ועל ידי כן יזכה לקבל חוכמה מפיו של הקדוש ברוך הוא
בלא קשר לעצם הגיעתו
הוא שאמרנו יגעת ומצאת
בגדר מציאה
שגם לאחר היגיעה
אין החוכמה שהוא מגיע אליה אלא בבחינת מציאה
אז אולי לא צריך לגעת, להיגע
לא
בלי הגיעה זה לא מתחיל בכלל
אז צריך להתייגע
ותרבה בישיבה ותמעט בסחורה
ותבקש חוכמה מבעל הרחמים
ותזכה במציאה
זה מובטח
יגעת ומצאת תאמין
אתה צריך להאמין שאם תיגע תמצא
אבל אם לא יגעת ומצאת אל תאמין
מה למדנו?
למדנו שהקדוש ברוך הוא רוצה שלא נתבלבל
ולא נטעה
ושנגיע לחקר האמת
ולקיום האמת
והעמדת האמת
ועל זה אנחנו מתפללים בחידוש הלבנה
שהשם יחזיר אותה
לגודלה
כדי שלא יטעו עובדי עבודה זרה לחמה בעולם ישגה
כי אמרנו כבר שהגאולה תבוא
רק כשיתברר
לאחרון האחרונים
לעיקר הפולני רועה החזירים
שהשם הוא האלוקים אין עוד מלבדו
זאת אומרת
והתגדלתי והתקדישתי ונודעתי
לעיני גויים רבים
וידעו כי אני השם
זאת אומרת זה חוב גדול
וזה יהיה בגוג ומגוג
ועל זה אנחנו כל הזמן אומרים קדיש
יתגדל ויתקדש שמו הגדול
מחכים
כל הזמן אומרים יתגדל ויתקדש מה זה על הפסוק
והתגדלתי והתקדישתי ונודעתי לעיני גויים רבים ידעו כי אני השם
אז זה זה מה שאנחנו מייחלים
אז זה מה שלמדנו
שהמאורות
לאותות
נזהיר אותנו מאותות השמיים שאם המאורות לוקים סימן רע לעולם
כדי שיחזרו בהם מדרכם הרעה ויבקשו את דרך האמת
והשם שמאט את הלבנה בדין
כי היא הייתה ראויה לעונש, פיצה אותה עם כוכבים
אבל מכל מקום עדיין טועים וחושבים שהלבנה
יש לה את הכוח כיוון שהיא נותנת חיות לכל הבריאה וטועים אנשים ומשתחווים לה ולא יודעים
שיש מי שמנהיג אותה
אז אנחנו מבקשים
בזמן הקבלת פני שכינה שאנחנו רואים שכביכול הקדוש ברוך הוא ממלא את הלבנה
שזה מזכיר את מה שהיה פעם וזה לא גודלה אמיתי, כן? זה רק
היא הולכת ומתמעטת כמו שישראל אורחים מתמעטים נראה
אבל הם שוב יחזרו לגדולתם ומעלתם
כמו שמלכות
בית דוד כביכול
נפלה
חס ושלום
אבל היא תוסיף קום
והיא תעלה
אז זאת אומרת אנחנו רואים בזה את החידוש
במניעת הטעות
מן העולם
ומה שרואים שכולם טועים לכאורה בכוחים עוצם ידי
למרות שאנחנו רואים כי לא בכוח יגבר איש
בכל הפסוקים שאמרנו
אז זה כמובן האגו המנופח של בני האדם העשויים מעפר
ושסופם האכל לתולעים
והם שוכחים את זה
וממש מרגישים טראמפ
וקלינטון
שהם יכולים לנהל את העולם
ובאפצ'י אחד
הם יכולים להפיח את נשמתם
אבצ'י אחד
רבי יחנן, אני אומר רק כשהוא אומר
עושה הקדוש ברוך הוא זאת קדוש ישראל לפי כוח
הרבונם תרום משואות שנאמור ה' בסלומן סבגו יגדיל תאורו יענידו