טוען...

שיעור בין מנחה לערבית

הורדת MP4 Email Telegram Twitter Facebook Whatsapp

 בית כנסת קהילות פז, בני ברק
 תאריך פרסום: 29.09.2013, שעה: 20:03


http://live.shofar-tv.com/videos/3190
29-9-13
"בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" פירשו חכמים ז"ל, בשביל התורה ובשביל ישראל שנקראו ראשית. סוף מעשה במחשבה תחילה, התכלית זה ישראל, ידע הקב"ה מראשית אחרית שהתכלית תצא מעם ישראל, אבל בשעת בריאת האדם היה חלקו של כל מין האדם - עבודת ה', השחיתו - בא המבול, ונח ובניו חלק כולם ועבודתו יתברך. ז"א, הקב"ה ידע שישראל יהיו התכלית, אבל בעת בריאת האדם, היה חלק של כל המין האנושי, כל המין שבא מן האדם, היה חלקם לעבוד את הבורא. אבל מה לעשות שהם השחיתו את דרכם ועל זה בא המבול ומחה אותם מן העולם, ורק נח ובניו נשארו חלק מכולם לעבודת ה'.
אך הדבר הזה נשתנה שוב בדור הפלגה, דור הפלגה רצו לירש את העולם הזה בשלמות, על ידי התאחדות של כל בני האדם, ועשיית חסד זה עם זה, אם גם שאיחוד וחסד זה היה שלא לשם שמים, ויותר מזה זה היה נגד השמים כדי להתבסס בעולם הזה ולנתק מהם כל עסק של עבודת ה'. כי הם רצו להשליט את המרכבה הטמאה על כל הבריאה ולהתנתק מהקב"ה. כידו עיש מרכבה קדושה ויש טמאה, וגם זה לעומת זה עשה האלקים, אז הם סברו שהם יוכלו להתחבר ולתת כח למרכבה הטמאה וכך יתנתקו מהקב"ה ולא יהיו מוגבלים, יוכלו לעשות מה שהם רוצים.
בכל זאת נאמר על זה "ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות" כי כך היא המידה, כשעושים חסד כדי לבקש את העולם הזה, מן הראוי ליתן להם מה שבליבם חפץ, ולשלם להם את כל שכרם בעולם הזה, כמו שכתוב "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו", אז הקב"ה משלם לשונאים שלו בעולם הזה את שכרם המגיע להם אל פניהם להאבידם. אבל חסד שאין לו בסיס רוחני אין לו קיום. חסד ללא בסיס רוחני אין לו קיום, כמו שכתוב "כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה" ועל כן הם נפרדו זה מזה ונסתר האיחוד, ומאז ועד עתה העולם נמצא במלחמה תדירית, וכן מוכרח להיות על פי ההשגחה העליונה שהעולם יהיה כל הזמן במלחמות, כי לולא כן היה האיחוד הגשמי מעכב את השגת התכלית הרוחנית של הבריאה. מה שמנסים לעשות אחדות אומות העולם כביכול, זה יעכב את השגת התכלית הרוחנית של הבריאה, לכן ה' נותן להם כל הזמן מלחמות. כאשר דחו האומות את תכלית הרוחנית הסיע אותם הקב"ה לצד אחר, מכיון שגם אומות העולם היו ראויים לעבוד את ה', אבל הם החליטו לדחות את התכלית הרוחנית מהם, אז הקב"ה הסיע אותם לצד אחר, שיהיו כולם כלים לתכלית בלי שייכות ישירה לעבודת ה', ואז יוכל ולהתעסק רק בעולם הזה לבד כרצונם. ז"א מאותו רגע הקב"ה הפך את כל העולם כולו למעט ישראל, לכלים שלהם, שהם המסייעים להעמיד את העולם הזה ושלא יחסר לעם ישראל שום דבר מלעבוד את הבורא, והם יספקו את הכל. הם יטפלו בעולם הזה, ואז ישראל יהיו פנויים להתעסק בעניני הרוח. אז כיון שדחו האומות את תכליתם הרוחנית הסיע אותם הקב"ה לצד אחר להיות כולם רק כלים לתכלית בלי שייכות ישירה לעבודת ה', ואז יוכלו להתעסק רק בעולם הזה לבדם כרצונם.
ובריקנטי ובלבוש שם ניתן לראות את הפירוש שלהם שם, וטעם לא יבצר מהם תבין מעתה, כלומר ועתה כאשר חשבו כן יהיה להם. כי כאשר חשבו להפריד מלמעלה כן יפרדו הם מלמעלה. ז"א אם התכוונו להפריד את עצמם מהקב"ה ולהדבק בסתרא אחרא, אז הקב"ה עשה להם כן, הם נפרדו באמת מלמעלה ונשארו פרודים גם למטה, ועל זה נאמר מאלה נפרדו איי הגויים, בפסוק הזה נרמז כי בדור הפלגה נתן לכל אומה חלקה מן הארץ, וסר אחד למעלה עליה ונשאר ישראל חלק ה' מן האומות. כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו, השר של כל אומה למעלה הוא מידתה המיוחדת, תפקידה המיוחד בהכנת הכלים, וזה שכתוב "לא ידעו איש שפת רעהו", ונפרדו למשפחותם ללשונותם בארצותם לגוייהם. והיה חלקם של כל אחד כענינו רק לסייע לעובדי ה', אז כל הברואים בעולם מסייעים רק ככלים לעבודת הבורא.
והגמרא במסכת עבודה זרה מביאה שיטענו האומות שאת כל מה שהם עשו לא עשו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה, למה הם יטענו טענה כזאת? וכי הם מתכוונים לזה? כיון שהם יראו אז כי כך באמת היה, אפילו שהם לא התכוונו לכך, הם התכוונו להנאתם, בסוף באחרית הימים יתברר להם שכל מה שהם היו קיימים ומה שהם עשו, זה באמת היה רק בשביל ישראל, והם ירצו לטעון את הטענה הזאת. אבל זה לא יעזור להם, הקב"ה יגיד להם אתם התכוונתם לעצמכם, גשרים עשיתם בשבילכם, הכל עשיתם בשבילכם, אם הייתם באמת מכוונים בשביל ישראל הייתם זוכים.
ועיין בהרמב"ן מה שכתב על הפסוק "אשר חלק ה' לכל העמים אשר תחת כל השמים". מכל מקום, שם ועבר וביתם שמרו על התכלית הרוחנית שהושמה בבריאה, אבל היו רק יחידים, שם ועבר. וגם זרעם נשקע בעבודה זרה, כגון תרח. אז עבר, הסבא של אברהם, יצא ממנו תרח, ותרח כבר היה עובד עבודה זרה אז עם כל זה שהם היו אלו ששמרו על התכלית - שם ועבר, מכל מקום זרעם שקע בעבודה זרה. עד שצמחו ועלו האבות הקדושים ע"ה שלהם נמסרה תכלית כל הבריאה, ומהם קם העם הקטן ביותר, והדל, אבל הוא תוכן הבריאה, בשבילו נברא העולם, "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", בשביל ראשית שהם ישראל, ראשית תבואתו, וכל השאר הנראים כה מתוקנים ומשוכללים ומסודרים אינם אלא כלים להכין עבורו עולם וסביבה שבה יוכל להמשיך את העבודה הרוחנית.
אתם רואים, אתם יושבים בבית כנסת, בית מקדש מעט, הכסאות שאתם יושבים עליהם זה מרומניה, האור שיש מעליכם זה מאיטליה, הלדים שאתם רואים זה מסין, המצלמות זה מאמריקה, בקיצור הכל הכינו אומות העולם, ואנחנו פשוט מאד משתמשים בזה לתכלית הרוחנית, הם חושבים להרויח כסף ואנחנו מצוות. אז כל העולם עובד בשבילנו, בשביל עם ישראל, כיון שהם עזבו את התכלית הרוחנית, והתכלית הרוחנית נשארה רק בשביל ישראל, ממילא הם הפכו להיות רק כלים, כל העולם הגדול הזה שבעה מיליארד בני אדם כולם רק כלים, לא דוקא ישיר, אפילו עקיף דעקיף דעקיף, אבל הכל משמשים רק לישראל. ואם אתם רוצים יותר מדוייק, כולם משמשים רק לצדיק אחד יסוד עולם, וגם ישראל משמשים לאותו צדיק. ככה אומר הרמב"ם בהקדמה למשניות בזרעים, שהכל זה בשביל צדיק יסוד עולם, ולקב"ה די באחד כזה בשביל לקיים את כל העולם כולו.
ובאמת למדנו שבראש השנה יש שני ימים באופן קבוע, למה יש שני ימים באופן קבוע? יום הדין צריך להיות יום אחד, מה פתאום שני ימי דין? ביום אחד גומרים את הכל. אלא הזוהר הקדוש מפרש שיש דין קשה ויש דין רפה, ביום הראשון זה הדין הקשה ביום השני זה הדין הרפה. ביום הראשון נידונים אלה שהם ראויים לצאת בדין זכאים בזכות עצמם, בזכות מעשיהם, אלה נידונים ביום הראשון, ואלה שלא ראויים להתקיים בכלל, אז דנים ביום השני אם הם ראויים להיות כלים לצדיקים האלה שנשארו בזכות עצמם. ואם הם נידונים כמי שראויים להיות כלים לצדיקים האלה משאירים אותם. שמעתם? גם הישראלים היהודים רובא דרובא שלהם הם רק כלים לצדיקים. וזה הזכות של הקיום שלהם בכלל. זה זכות קיומם. ככה מובא בזוהר הקדוש.
אז ז"א אדם צריך לדעת שתכלית יש, והתכלית תגיע לטוב הגמור והמושלם, והיא תבוא ע"י ישראל, וכל העולם שנראה מנופח עכשיו וחזק וזה וקובע וכו', זה הכל חלומות באספמיה, זה הכל דמיון, זה בובות שמונהגות ע"י הקב"ה, ואדם צריך לא להתפתות ולא להבהל ולא לחשוב שאויויו מה יהיה, אויויו, לא יהיה שום דבר, בובות, בובות, יש מי שמנהל את העולם, יש בעל הבית, והבעל הבית יש לו תכנית והתכנית תגיע בדיוק לאן שהנביאים הבטיחו לניו בשמו. השאלה מי יהיו הזוכים. אז אלה שיחזיקו בקב"ה בכל מצב ולא יתפעלו משטויות ומדברים חולפים ומהבלים, אכן יזכו לראות את זה במו עיניהם, מי שלא יהיו כאלה - יפסידו, אבל התכלית קיימת, וכל העולם כולו הוא בסך הכל כלים והכנה לעבודת ה' והתכלית של עם ישראל והצדיקים שבו.
ההתבוננות בבריאת העולם היא הגורם לעורר את אמונת הבורא יתברך שמו. כי מהבריאה יתעורר לב האדם להבין בבורא יתברך ובהשגחתו הפרטית. ראיתי עכשיו סרט של צילומים בקרקעית האוקיינוס, איזה דגים יש, זה לא יאומן כי יסופר, איך אפשר להיות מטומטם ולהגיד שהעולם נוצר מפיצוצים? איך אפשר? אתה רואה איזה חכמה יש בדגים, איזה התחכמות, איזה תרגילים, איזה הסוואות, איך הם מתקיימים אחד מהשני, זה לא יאומן כי יסופר, זה לא יאומן, והצבעים שלהם, וההסתר שלהם, וההתחברות שלהם לקרקע והכל, זה לא יאומן כי יסופר, לא יאומן כי יסופר. משהו מדהים, משהו מדהים. אין לי כרגע עוד את המסכים, צריכים להיות פה מסכים, אבל ברגע שיהיו מסכים אפשר יהיה להראות דברים - פלאי פלאות, מה הקב"ה ברא בעולמו, ההתבוננות בבריאת העולם גורם לעורר אמונת הבורא יתברך. כן, אבל אנחנו לא צוללים בתוך האוקיינוס בשביל לראות אז יש כמה שצללו, מי? אלו שהם הכלים לתכלית, אז הם מסתכלים והם עומדים מול לוןיתן ומול כריש ומצלמים אותם, ושוהים במים שבועות וחודשים בשביל לצלם לנו שנתפעל ונראה שיש בורא לעולם, הם האהבלים חושבים שזה טבע, ואנחנו מבינים מי עשה את זה. אז ז"א זה הכל כלים בשביל שנוכל להכיר את הבורא יתברך ולדעת איך הוא ברא הכל בחכמה.
מהבריאה יתעורר לב האדם להאמין בבורא יתברך ובהשגחתו הפרטית, כמו שאמר רבי עקיבא למין אחד, מי איכא בירה בלא מנהיג? תגיד אתה טיפש, יכול להיות בירה בלא מנהיג? אדם יכנס לבית כנסת כזה, יכול להגיד שזה נעשה מעצמו? אפשר להגיד שהמנורה הזאת נעשתה מעצמה, זאת למעלה פה, זה יכול להיות, כזה דבר יכול להיות מפיצוצים, יכול להיות דבר כזה? ובאמת יש אנשים גם פרופסורים שמאמינים שהעולם נוצר מעצמו, והם מקבלים תעודת פרופסור. אמרתי פעם, פרופסור לאהבלה, זה הוא יכול לקבל. איך אפשר דבר כזה שבן אדם עם טיפה טיפה מנת משכל של כיתה ג', איך יכול להיות שהוא יגיד שטות כזאת? זה לא יאומן כי יסופר. פרופסורים, והם גם מעבירים שיעורים על זה.
הבירה מחייבת שהבורא יתברך הוא המנהיג את העולם, וע"י האמונה בבורא יתברך ישמור את דרכי היושר והאמת ולא ילך בדרך נלוזה, כי יראת ה' זה מקור חיים לסור ממוקשי מוות, ועל כן מספרת התורה את תולדות הבריאה כולה, תולדות הבריאה כולה, בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום וכו' וכו', ורוח אלקים מרחפת על פני המים, הכל מספרת מה נברא ביום השני שלישי, איך נברא העולם, מתארת התורה את כל תולדות הבריאה כולה, להורות ממנה את דעת הבורא יתברך, שהוא הבורא המחדש את כל הבריאה מהאפס המוחלט. מהאפס המוחלט. מהאפס המוחלט. דהיינו הבורא יתברך ברא את העולם מאין גמור ליש, מאין גמור ליש.
התורה מצוה אותנו לשמור שבת, ובמצות שבת התורה מציינת לנו את הטעמים לשמירת שבת, למה צריך לשמור שבת? בד"כ התורה לא נותנת טעמים למה צריך לשמור שבת, והתורה נותנת לנו שני טעמםי למה צריך לשמור שבת, טעם אחד - זה לזכור את בריאת השמים והארץ, לזכור את בריאת העולם. כתוב בעשרת הדברות בפרשת יתרו, "זכור את יום השבת לקדשו כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי" אז התורה אומרת למה אני צריך לזכור את יום השבת? כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי. אז הטעם לשמירת שבת וזכירת יום השבת זה לזכור את בריאת העולם ע"י הקב"ה. זה הטעם שמופיע בפרשת יתרו בעשרת הדברות. אז מה זה אומר, שהקב"ה ברא את העולם מאין מוחלט, מאפס גמור ועשה ממנו יש. איפה זה כתוב? "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם" לא היה כלום והוא עשה את הכל בששה ימים, לכן "זכור את יום השבת לקדשו" כי הוא "וינח ביום השביעי". זה טעם אחד.
טעם שני זה זכירת יציאת מצרים, השבת ניתנה כדי שנזכור יציאת מצרים, כמו שכתוב בפרשת ואתחנן, גם כן מעשרת הדברות, מה כתוב, "שמור את יום השבת לקדשו", למה? "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים, ויוציאך ה' אלהיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה, על כן ציווך ה' אלהיך לעשות את יום השבת". טעם שני זה לזכור יציאת מצרים, מה יש לזכור שם? שהוציאך ה' משם ביד חזקה ובזרוע נטויה, מה הוא עשה שם? את כל היש הוא הפך לאין, בבריאת העולם הוא מאין עשה יש, ביציאת מצרים הוא עשה מיש אין, הוא לקח מים הפך אותם לדם, לקח את האדמה עשה אותה רומשת כינים, לקח אש ומים והוריד אותם ביחד ברד, הוריד חושך שכיסה את כל הארץ, שינה את הטבע לגמרי. שידד את המערכות כולם. מצות שבת לזכור שהקב"ה ברא יש מאין ועשה מהיש אין ביציאת מצרים. טוב, אז זה חשוב שאנחנו נדע את המצוה הזאת, כן?
הנחש, הוא הרבה של הפרופסורים, כל הפרופסורים והדוקטורים הרבה שלהם זה הנחש, שהנחש הכחיש שהקב"ה ברא את הבריאה, הוא הכחיש את זה, הוא אפיקורס היה, הוא רצה להכניס אפיקורסות בחוה ובאדם. למה? הוא אמר לחוה, את יודעת למה הקב"ה לא רוצה שאתם תאכלו מן העץ? כי ביום אכלכם מעץ הדעת והייתם כאלקים יודעי טוב ורע. איך אתם חושבים שהקב"ה ברא את העולם? הוא אכל מן העץ וברא את העולם, אז אם אתם תאכלו מהעץ אתם תוכלו לברוא עולמות והוא לא רוצה שיהיו לו מתחרים לכן הוא אוסר עליכם. אז מה הוא אמר בעצם? שהבורא לא ברא את העולם מאין ליש, כי הוא אכל מן העץ וברא את העולם, אז הוא ברא את העולם מיש, אז הוא בעצם לא מחדש של העולם, והעולם היה קדמון, וזה הטענה של אריסטו, וזה הטענה של הפילוסופים והפרופסורים והדוקטורים, זה הטענה של הרבה שלהם - הנחש. ואז למה הוא היה צריך להגיד להם את זה? כי הוא רצה שהם יאכלו, שהם יחטאו, כן, אבל הוא אמר להם שביום אכלכם ממנו מות תמות, ביום אכלך ממנו מות תמות, אז הוא אמר לא, לא מות תמותון, מה פתאום, אם היה הבורא יכול לעשות את העולם מאין ליש, אז ודאי שהוא יכול לעשות גם מיש לאין, אבל כיון שהוא לא עשה מאין ליש אז לא מות תמותו, לא תמותו, הוא לא יכול, אחרי שהוא ברא אתכם הוא לא יכול להרוג אתכם, גמרנו, אתם קיימים. זה מה שהוא אמר להם, שהקב"ה שאל את חוה למה היא אכלה מן העץ, אז מה היא התנצלה? היא אמרה הנחש השיאני, מה זה השיאני? הוא עבד עלי ביש ואין. השיאני - זה יש ואין, המילה הישיאני - יש ואין. הוא בלבל לי את המח שאתה לא יכול לברוא מאין ליש, ממילא אתה לא יכול לקחת את היש ולעשות ממנו אין, ואני האמנתי לו, התפתיתי לשמוע בקולו, וככה הוא עבד עלי.

ש. לא שומעים

הרב: אז הוא היה אומר לה אני אכלתי, איך אני מדבר בבטחון, אכלתי, אכלתי, ואני אומר לך שתאכלו אל תפחדי לא יקרה לך שום דבר. מה חשבת? ואחרי שהוא אמר אכלתי הוא אמר לה אכלת אותה גם. זה הנחש, מה אתה חושב, הוא הי ה ערום מכל החיה.
מכל מקום, זה השיטה של הפרופסורים. אז הלימוד של מעשה בראשית הוא לא רק מה שהיה בהתחלת בריאת העולם, אלא שחידוש העולם הוא גם תמידי, ממעשה בראשית אנחנו לומדים שזה היה מקרה חד פעמי שה' ברא ונגמר, אלא המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, אם מישהו חושב שהבריאה עומדת בזכות עצמה הוא טועה, המאיר לארץ ולדרים עליה, המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, זה בכל רגע מתחדש, ז"א ה' שופע לעולם בכל רגע נתון ומשפע הרצון הזה מתקיים העולם, אבל אם ה' יעדיר את הרצון העולם יתאדה כמו שאומרים, לא יתקיים בכלל, יחזור להיות אין גמור טוטאלי.
אז הלימוד לש מעשה בראשית הוא לא רק מה שהיה בתחילת העולם אלא שחידוש העולם תמידי, ובכל יום מחדש הקב"ה את העולם ממש, רק מה הנפקא מינא, הבריאה הראשונה היתה מאין ליש, היום הבריאה היא מיש ליש. אבל גם כן באותה התחדשות תמידית ואותו בראשית, כי אין חזקה דמעיקרא מפני שהתקיים אתמול יתקיים היום,] לא, כמו שאדם מה שאדם התקיים אתמול זה אומר שיתקיים היום? אין חזקה כזאת. כל נברא אין לו חזקה כזאת. נברא זה נברא, ונברא אין לו קיום לעולם, למעט נשמת האדם שהיא חלק אלוקה ממעל, אבל כל שאר הנבראים הגשמיים הכל זה מה שהיום נמצא מחר לא יימצא. זה מה שאמר רבי יצחק, לא הוצרכה תורה להתחיל אלא מהחודש הזה לכם, שזוהי המצוה הראשונה שנצטוו בני ישראל בצאתם ממצרים. הרי למה ניתנה תורה? להורות לנו, מה להורות לנו? את המצוות כדי לקיים את רצון הבורא לעשות את ציוויו, אז אם זה ספר תורה - שיתחיל במצוה הראשונה, מה מתחיל לנו עם סיפורים, מספר לנו מה היה ואיך היה ומה היה, למה זה? אלא כח מעשיו הגיד לעמו שלא יאמרו אומות העולם ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם, כל הארץ של הקב"ה היא, אז אנחנו קודם כל, כיון שהתורה פתחה בבראשית אז אנחנו יכולים להגיד לאומות העולם, רגע רגע רגע רגע, אתם אומרים שאנחנו כבשנו ארצות שבעה גויים? מי ברא את העולם? בורא עולם ברא את העולם. אז אומרים להם, כל הארץ היא של הקב"ה, הוא בראה, הוא בראה, קודם כל הוא בראה, והוא נתן אותה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתן להם וברצונו נטל מהם ונתן לנו, מה הבעיה עכשיו? אבל זה הם צריכים קודם כל שיהיה בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, בשביל לטעון את הטענה הזאת צריך להכיר שהבורא ברא את השמים ואת הארץ והארץ היא שלו, הוא יכול לתת אותה למי שרוצה, לקחת ממנו בחזרה ולתת שוב פעם למישהו אחר שהוא רוצה, אין לו שום בעיה כזו. אז הביאור של תכלית סיפור מעשה בראשית כמו חכמת הטבע ולמעלה מן הטבע והיסודות והצמחים שבחכמת הטבע, אינו אלא כדי ללמדנו סדר הנהגת ה' בעולמו, שהעולם אינו מקרה ואינו הפקר כלל והוא לא התפוצצות ולא פיצוצים אלא נברא ע"י הבורא שהוא מנהיג ומשגיח על כל הבריאה תמיד, והוא אינו עוזב אותה אפילו לרגע קט. הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, כי לו יצוייר שתסולק לרגע אחד השגחת ה' מהבריאה, פרוח תפרח ומוט תתמוטט, כי אין קיום לעולם אלא במאמר ה' שהוא בראה והוא מנהיגה, ומאמר ה' ממשיך לפעול בכל רגע, כמו שכתוב "לעולם ה' דברך ניצב בשמים". שדבר ה' הוא מחיה ומהווה את הבריאה כולה תמיד, ומחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. ז"א המאמר של יהי להוות את ההוויה, המאמר הזה לא פוסק, אם הוא ייפסק רגע אחד הכל נעדר.
על כן נכתבה פרשת בראשית לפני כל המצוות, כי קבלת עול מלכות שמים הוא לפני קבלת עול מצוות, ויסוד התורה כולה והמצוות כולם זה קבלת עול מלכות שמים. ועל ידי הסיפור של מעשה בראשית, נודע לנו הידיעה הגדולה והעיקרית כי העולם יש לו אדון ומנהיג, וכל העולם כולו, כל העמים, כל הארצות הם בסדר עליון מפי הבורא יתברך וברצונו הכל. אין שום דבר שמתרחש בעולם בלא ידיעת הקב"ה, השגחתו והסכמתו ורצונו, גם מעשה הרשעים בידיעתו וברצונו. לא שהוא רוצה שהם ירשעו, אבל הוא מאפשר להם את רשעתם, והוא מטה את זה לאן שהוא רוצה, לא לאן שהם רוצים.
אחי יוסף ניסו לסכל את חלומותיו של יוסף הצדיק אחיהם ולבטל אותם ע"י זה שיהרגוהו או ימכרוהו, ובסוף עם כל התכניות שלהם לסכל הם הם שגרמו להביאו למלכות, והם הם שגרמו שיבואו להשתחוות לפניו כמו שהוא אמר להם. כל התכנית של פרעה להרוג את מושיען של ישראל הביאה אותו אל תוך ביתו שהוא יגדל אותו וילמד אותו תכסיסי מלכות כדי שיגבר עליו בסוף. כל התכנית של המן להרוג את מרדכי ואת עמו, הביאה לזה שהרגו אותו. ז"א גם הרשעים שמתכוונים לעשות דברים נגד ה', זה ברצונו ובידיעתו. לא רצון שהוא רוצה במעשה, אלא הוא מאפשר להם לעשות לפי תכנית, והכל בסוף מגיע בדיוק לרצון התכליתי, שזה הבחינה שנקראת ברמח"ל, אין עוד מלבדו, זו הנהגה הכללית לאפוקי מהנהגה הפרטית. יש הנהגה פרטית שכל בן אדם יש לו הנהגה פרטית, ויש הנהגה כללית שהיא נקראת ,אין עוד מלבדו", זה נקראת הנהגת עתיקא, שזה הקב"ה מכל מה שמחליטים בבחירה שלהם הפרטית, כל אחד מחליט מה שהוא רוצה, בסוף זה מוביל מוביל להנהגה כללית שתוביל בסוף לגאולת ישראל והעולם כולו. ירצו לא ירצו, יתחברו, יעשו ביחד, יטכסו עצה, לא יעזור שום דבר, בסוף זה יגיע עם הבחירה האישית של כל אחד לתכלית שהקב"ה רוצה.
אז מי שרואה את הדברים האלה בעין פקוחה ולומד את התהורה הקדושה, הוא מבין את כל המאורעות שקורים. עכשיו לכאורה מודאגים מר אובמבה הידוע במוסלמיותו שדיברנו עליו מאז הקדנציה הראשונה בתחילתה, שהוא שונא יהודים ושהוא מוסלמי אמיתי, וששמו מובארק חוסיין, ומה שהוא ניסה להסתיר בעצם נחשף, הנה רואים, מוכר את ישראל בנזיד עדשים כדי לסכל כל אפשרות שהוא יפגע במוסלמים, למרות שהוא מאיים אז הוא חוזר בו מהצהרתו שהוא יפגע בסורים וחוזר בו שיפגע באיראנים, והוא עזב את האפגניסטנים ועזב את העיראקים ועזב את הכל, ואת מי הפקיר את הגיאורגים ואותנו, ועושה מה שהוא רוצה, אבל הכל מכוון מאיתו יתברך, רק הוא לא שם לב דבר אחד שאנחנו שמנו לב, שבעצם המוסלמים נלחמים בנוצרים ונכתב אתמול שכל שעה הורגים המוסלמים 17 נוצרים בעולם, זה הסטטיסטיקה, כל שעה הם רוצחים 17 נוצרים. כל שעה! אתם שומעים דבר כזה? זה חוץ ממה שהמוסלמים הורגים מאות אלפים, את עצמם, והקב"ה דואג שחרבם תבוא בליבם, אבל מכל מקום, זה מלחמת דתות, לכן על קעידא עכשיו בניירובי, בקניה, שרצחו שמה לפחות מאה אנשים, אומרים 69, לא מוצאים עוד 59, אבל מכל מקום, מה הם עשו? הם הבינו שהם מגזימים שהם הורגים גם מוסלמים, את האחים שלהם כאילו, אז הם החליטו להוציא הלכה חדשה שלא הורגים יותר מוסלמים, אז מה הם עשו להם - חידון, מה החידון? מי שיודע לענות על עשרים שאלות, איך קראו לאמא של מוחמד? אם הוא לא יודע יורים בו, תגיד את האמרה הזאת, לא יודע - כדור בראש, ואם אחד היה עם הארץ לא למד, מוסלמי, גם כן ימות, לא צריך עמי ארצות. בקיצור, אז אתה רואה שזה מלחמת דת, ומלחמת דת זה כמו שאמרנו תמיד, ג'יהאד זה להרוג את כל הכופרים בעולם. מי זה הכופרים? כל מי שלא מאמין בדתם, בדת מוחמד, דין מוחמד בסייף, מי שלא מאמין במוחמד הורגים אותו בסייף. ובלי היפיוף והקשקושים וזה ופה ושם, והם מבצעים את זה, והם גם אמרו שיעשו את זה באירופה והם ישתלטו על אירופה והם יהרגו את כל הכופרים, מי זה כופרים? כופרים זה נוצרים, כופרים זה יהודים, כופרים זה כל העולם חוץ מהמוסלמים. זה סוף העולם. זה בדיוק מה שכתוב שיהיה באחרית הימים, שישמעאל יילחם באדום, ותהיה מלחמה והיא תתפשט על כל העולם, ואז יתפתח גוג ומגוג ולהתראות. ושני שליש מהעולם ימותו, שזה בערך ארבע וחצי מיליארד. נו, אז מי שיודע את התכנית מראש צריך להיות מודאג? לא. צריך להיות רק בצד הנכון במקום הנכון ולקיים את הנכון, ואז הוא לא צריך להיות מודאג.
אבל לא כולם ערים לזה, וכשזה יבוא זה יבוא בהפתעה, וכשיש הפתעה יש בלבול, ויש פחד, ואז בן אדם מאבד את העשתונות והאמונה שלו מתערערת וזה המבחן שיהיה - מבחן האמונה. מבחן האמונה. ועל זה נאמר כשיהיה חבלי משיח, אז בחבלי משיח זה משל לחבל שמתוח על העולם ומחזיקים בו אנשים, והקב"ה כביכול ינער את החבל, ואז צריך להחזיק חזק, אבל יהיו אנשים שיגידו שאם הקב"ה מנענע את החבל אולי הוא רוצה שנעזוב, אז הם יעזבו את החבל ויפלו. חבלי משיח. איפכא מסתברא, אנשים יחשבו שהם נוהגים נכון והם ינהגו לא נכון ושמה הם יפלו, זה יהיה מבחן האמונה.
קשה מאד לראות מצב של שני שליש מהעולם מתים, אתם שומעים איך טובחים שמה את הסורים, זה לא יאומן כי יסופר זוועות שאי אפשר לחזור עליהם, ומה שאלה עשו בקניה זה זוועות שאי אפשר לדבר עליהם, וזה החיות אדם האלה, אלה יהיו במלחמה עולמית וימותו כל כך הרבה שדם ורציחות זה כלום, שום דבר, כמו לפצח פיסטוק חלבי, שום דבר זה לא יהיה בשבילם, נהרות נהרות של דם, נו, וכולם מחפשים אותנו. וכבר אמרו לנו חכמים, מה תעשה כבשה בין שבעים זאבים, כשהשבעים זאבים רוצים לתקוף אותה, מה הסיכוי? כבשה מול זאב אין לה סיכוי, שבעים זאבים?! רועה, אם יש רועה הוא יכול לגרש את כל השבעים זאבים, אבל אם אין רועה אוי ואבוי. אם ה' רועי - לא אחסר, אבל זה תלוי איפה אנחנו נהיה, איפה האמונה שלנו תהיה, איפה המצוות שלנו יהיו, מה אנחנו נעשה. אז לכן אמרו לנו חכמים מראש, הרוצה להנצל ממלחמת גוג ומגוג יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. אז צריך שני דברים, גם תורה וגם גמילות חסדים, לא מספיק תורה, כי תורה זה חיוב, "והגית בו יומם ולילה זה חיוב", גמילות חסדים זה לא חיוב, אבל אם תעשה גמילות חסדים אז אתה עושה לא על פי דין, לפנים משורת הדין, אז כשיהיה הדין הקשה, אם ידונו אותנו לפי הדין הקשה אף אחד לא יצא נקי, מי יצדק לפני ה'? אפילו האבות לא עמדו בפני מידת הדין, אז איך אפשר לצאת? רק אם תעשה לפנים משורת הדין אז מידה כנגד מידה יעשו איתך לפנים משורת הדין, אז לכן צריך את החיוב ואת הרשות. גם תורה וגם גמילות חסדים, אפילו שתורה עצמה היא גמילות חסדים אבל זה בגדר חיוב, וצריך גמילות חסדים. אז צריך לדאוג גם לאחרים, זה לא מספיק שבן אדם ידאג לעצמו, צריך לדאוג גם לאחרים. אם הוא דואג גם לאחרים ועושה לפנים משורת הדין, אז הוא מובטח שהוא יינצל, הרוצה להנצל - יעסוק בתורה ובגמילות חסדים, אבל זה יהיה עסקו, זה יהיה עסקו, אדם כזה יינצל.
"יפול מצידך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש" זה אומר שאתה תהיה בתוך אחד עשרה אלף, הם ימותו ואתה תשאר עומד על עמדך.
את כל זה אנחנו רואים ב"בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", וצריכים לזכור, יהודים יקרים, שהזמן קרב. העולם כמרקחה, העולם כמרקחה, יש מדורות אש מסביבנו, כל העמים מסביבנו הורגים וטובחים אחד בשני, בלי שום בעיה זה יכול ברגע אחד לגלוש אלינו וזה המכוון הרי, הם רוצים מאד לעשות את זה, הם מאד רוצים לעשות את זה, הם ינסו לבחור את העיתוי שמתאים להם, אבל ה' יפר עצתם אם אנחנו נהיה כמו שצריך, בינתיים אנחנו רואים שמידת הדין מתוחה עלינו, והגזירות הקשות שיש כרגע על עולם התורה וכו' אנחנו רואים שמידת הדין מתוחה עלינו, אז צריכים להתחזק ביתר שאת בכל התחומים של היהדות, ובעזרת ה' יתברך אז המלחמה מבפנים והמלחמה מבחוץ נוכל לעמוד בהם, אבל בינתיים אנחנו לא עומדים במלחמה שבפנים. ואם הגענו למצב שכבר גדולי ישראל מקללים בימח שמו וזכרו את לפיד, פירושו של דבר שכבר המצב הוא קטסטרופאלי, ולא הכרנו דברים כאלה בעבר, שכל הגדולים מתבטאים בצורה כזאת, כשהיו מקפידים שלא לקלל יהודי וכו' וכו', ומגיעים למצב כזה משמע שהדבר הזה כבר בנפשם ובנפש האומה היהודית, וזה עקירת התורה לגמרי, וזאת המטרה. נו, אז אנחנו כנראה צריכים להתחזק עוד יותר, עוד יותר צריכים להתחזק, עוד יותר צריכים לפעול, במישור האישי ובמישור הכללי, אחרת אם כל אחד יתבונן רק על עצמו ואיך הוא שורד, אז אף אחד לא יוכל לשרוד, רק בהתחבר כולם ביחד אז יש אפשרות. כי אם "חבור עצבים אפרים הנח לו" אם הוא מתחבר לעבודה זרה אז אי אפשר לגעת בו כי הוא מחובר, אז אם נתחבר לדבר מצוה ודאי שאי אפשר יהיה עלינו. אם מחוברים לדבר עבירה לא יכולים לגעת בהם בגלל החיבור, בגלל האחדות, אז בודאי אם זה בדרך של מצוה אז זה הרבה יותר חזק, אבל אנחנו רואים שבדיוק הפוך, עוד לא היו מחלוקות בישראל, אני חושב, כמו בדור הזה. מחלוקות מחלוקות מחלוקות בלי סוף בלי סוף בלי סוף, אין פלג ואין מקום ואין ישיבה כמעט ואין, שאין מחלוקות. בקיצור הסתרא אחרא בפרפורי גסיסה ואת כל הכוחות שלו וכל הנשק שלו הוא הוציא, הכל. הכל בכל מכל כל. אבל אם יהיו חכמים בינינו יוכלו להרים את הכל. בשביל זה צריך לחפש אנשים שהם נטולי רצון אישי, ומה שמעיין אותם זה כלל ישראל. אם יתחברו כאלו ביחד - יכולים להפוך קערה על פיה, ולא צריך הרבה, מספר מועט. ודי לחכימא ברמיזא.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.